רצון להכנס להריון
אני גרושה בת 37 שלא מוצאת בן זוג ורוצה להכנס להריון מתרומת זרע האם הדבר מותר לאור גילי
מה דינם של גירושין שנעשו כדי להבריח נכסים של אדם ששקע בחובות.
אני גרושה בת 37 שלא מוצאת בן זוג ורוצה להכנס להריון מתרומת זרע האם הדבר מותר לאור גילי
שלום למורי ערוסי. האם יש הגבלה בכתיבת השטרות, אלו לדוגמא ועוד. פרוזבול כתובה גטין ועוד האם יכול כל יהודי לכתבם? האם גוי שיכתבם ויהיו בהם כל הכללים יהיה בסדר?
איש נשוי חיי במשך שנתיים עם אשה רווקה ללא קידושים כשהיא והוא הקפידו על: א) דיני נדה ומקווה
ב) הייתה מיוחדת לו בסתר גמור ללא ידיעה ציבורית. השאלה:
1) האם עבר הוא ו\או היא על איסור תורה?
2) כשהאיש לא יכול לגרש את אשתו? מפאת סירובה. גם עבר על לאו?
2) כשנפרד היום מהפילגש, האם חייב הוא: בגט, מזונותיה של הפילגש?
3) האם הפילגש, אם חייבת גט, חייה היום אם איש אחר נקראת אשת איש וחייבת מיתה?
תודה.
שלום כבוד הרב,
אני ובעלי פרודים ובהליכי גירושין, אני חזרתי לבית הוריי והוא להוריו, אין לנו שום הזדמנות להיפגש ביחידות חוץ מאשר בביה"ד הרבני, כך שאין שום סיכוי שעוד נקיים יחסי אישות עד לגירושין. האם אני מחוייבת לטבול במקווה בתקופה זו עד לגירושין?
בתודה, אורית.
שלום לכבוד הרב,
הרמב"ם פוסק כי אשה אשר נתאלמנה מכהן ויש לה זרע ממנו, רשאית לאכול בתרומה. כמו כן, הרמב"ם פוסק כי גרושה, מרגע קבלת הגט, אינה רשאית לאכול בתרומה. לא מצאתי התייחסות ספציפית לגרושה עם זרע מהכהן, האם דינה כאלמנה או כגרושה ללא זרע? אודה על הפנייה להלכה.
תודה
לכבוד מו"ר שלום וברכה
א. האם נוהגים בימינו במתן גט לבטל את כל המודעות בין שהיו מודעות בין שלא ידוע שהיו מודעות וכפי שכותב המ"מ בהלכות גירושין פרק ו באות לה?
ב. האם אדם רשאי לחלק את נכסיו בצוואה כרצונו שלא כפי דין תורה, כגון שייתן לבכור חלק שווה או שייתן גם לבנות חלק שווה?
בתודה מראש ותבורך בבריאות איתנה
אדוני ומכובדי;
הרקע לשאלה:
הבועל גרושתו.. הנחת היסוד של בית הלל: 'אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות'.
מכאן פסק הרמב"ם שהיא מקודשת והסתמך על הנחת יסוד זו.
השאלות:
1. אם הרמב"ם היה חי בתקופתנו, האם היה משנה את פסיקתו בניגוד לבית הלל? כלאמר, היה טוען ש'בית הלל חיו בתקופה שונה והכירו מציאות אחרת ולכן אין מקום להנחה זו ואין בעילתו קידושין.'
2. האם יש לרמב"ם סמכות לשנות הנחות יסוד שהניחו רבותינו?
3. בדומה לכך, האם אנו רשאים לשנות פסיקה ברוח הזמן? מה הגבולות לכך? מי מוסמך לכך?.. לשאלה זו יש השלכות רחבות על כל תחומי ההלכה, ויש חשש לפריצת גבולות.
שלום עליכם בהלכות גירושין ב, כ הרמב"ם פוסק:" מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו, ולא רצה לגרש - בית דין של ישראל בכל מקום ובכל זמן, מכין אותו עד שיאמר, רוצה אני; ויכתוב הגט, והוא גט כשר". בהמשך בהלכה כג מופיע הדין לפיו גם אם כפוהו בטעות, והגט פסול, "יגמור ויגרש" שאלתי היא מהו שורש פסיקה זו לפיה האדם הפרטי חייב לציית לפסיקה מוטעית של הדיינים?
בתודה דוד