הקדמת הרמב''ם לפרק 'חלק' עמ' קלח

האם נחשבים הם לנשואים כל עוד לא נסתיימו הליכי גירושין הן לדיני ירושת הבעל את אשתו והן לדיני אבילות?

היש מקום להתאבל כאשר בנסיבות אלו יש ואף הצד השני שמח לכאורה על שנפטר מהליך הגירושין?

מהי שיטת הרמב"ם, האם יתחשב בסברות, כמו: אם נתן עיניו באחרת או השמחה לכאורה של הצד השני?

הגר"ע יוסף פוסק שבנסיבות כאלה ידליק יום אחד בלבד כי הוא אנוס ו"רחמנא פטריה", האם זה עולה בקנה אחד עם פסקי הרמב"ם?

מי שאיחר ונותרו לו 10 דקות עד לסיום משך זמן ההדלקה, האם לשיטת הרמב"ם יתחייב בכמות שמן של חצי שעה?

כיצד ניתן להסביר לשיטת רבינו הרמב"ם את התופעה של הדלקת הנרות במקדש במשך שמונה ימים מפך שמן שהיה בו כמות ליום הדלקה אחד?

האם יענה משום כבוד שמים למרות ההפסק בתפילתו או לא יענה ע"מ שלא יווצר הרושם של עבודת ה' שלא על בסיס מושכל?
מדוע, אם כן, מפסיקין בקרית שמע לכבודו של אבא, של רב, של מלך בשר ודם?
הניתן להקל בהפסקה בקריאת הזמירות או שהנוסח המיוחד שקבעו להם חז"ל בא לאותת שהעוסק במצווה פטור מן המצווה?