תכנים לקריאה נוספת
אסיר שקבל חופשה מכלא של גויים לפי בחירתו או לשבת "זכור" או ליום פורים, מה יעדיף?
האם יעדיף חופשת שבת ע"מ שישמע קריאת פרשת "זכור" שחובתה מדאורייתא לפי פוסקים מסויימים?
היש לו להעדיף חופשה ליום פורים ע"מ לקיים מצוות קריאת מגילה שהינה חובת היחיד מתקנת נביאים?
היש להסתפק רק בקריאת פרשת "זכור" בציבור כדי לבטא את הקיום הנאות של מצוות התורה?
נטילת ידיים
לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב הרמב"ם בהלכות ברכות:
יט. לט אדם את ידיו במפה, ואוכל בהן פת או דבר שטיבולו במשקה, אף על פי שלא נטל ידיו. המאכיל לאחרים, אינו צריך נטילת ידיים; והאוכל, צריך נטילת ידיים, אף על פי שאינו נוגע במאכל, אלא אחר הוא המאכילו. והוא הדין לאוכל במגרפה, שצריך נטילת ידיים. כ. אסור להאכיל מי שלא נטל ידיו, אף על פי שהוא נותן לתוך פיו.
מצד אחד התיר רבינו אכילה ללא נטילה אם אינך נוגע ישירות בפת (לט אדם וכו') ומצד שני חייב נטילה למי שמאכילים אותו למרות שאינו נוגע בפת. אודה לך אם תוכל להסביר סתירה לכאורה זו של רבינו
בברכה
תערובות בהלכה
בדיני תערובות דבר האסור בדבר מותר במין שאינו במינו , בנותן טעם.
אם התערבבה תרומה עם חולין כהן טועם ואם דבר אסור כגון כלאי הכרם הגוי טועם.
מה יהיה הדין כאשר הייתה עיסת תרומה של תפוחים שנפל בה פרי (לא תפוח) של כלאי הכרם , ורוצים לבדוק לגבי נותן טעם מי יטעם את העיסה ?
מצד אחד לכהן אסור מחשש לכלאי הכרם ומצד שני לגוי אסור לאכל תרומה .