אתרוג שנלקט בשביעית ונלקט בשמינית האם יש לו קדושת שביעית וחובה במעשרות?

דין אתרוג ופירות אילן בשביעית

1. עונת המעשרות של פירות העץ הינה מט"ו בשבט לט"ו בשבט - הלכות מעשר שני פרק א' הלכה ב', ד':

ב.  באחד בתשרי, הוא ראש השנה למעשר תבואה וקטנייות וירקות; וכל מקום שנאמר ראש השנה סתם, הוא אחד בתשרי.  ובחמישה עשר בשבט, ראש השנה למעשר האילנות.

ד.  וכן פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם חמישה עשר בשבט של שלישית--אף על פי שנגמרו ונאספו אחרי כן בסוף שנה שלישית, מתעשרין לשעבר ומפרישין מהן מעשר שני.  וכן אם באו לעונת המעשרות קודם חמישה עשר בשבט של רביעית--אף על פי שנגמרו ונאספו ברביעית, מפרישין מהן מעשר עני.  ואם באו לעונת המעשרות אחר חמישה עשר בשבט, מתעשרין להבא.  [ג] והחרובין--אף על פי שחנטו פירותיהן קודם חמישה עשר בשבט--מתעשרין להבא, הואיל ומעשרותיהן מדברי סופרים.

2. שנת השמיטה נקבעת מראש השנה א' תשרי לא' תשרי גם לגבי פירות אילן מאחר והרמב"ם הגדיר בהלכות מעשר שני פרק א הלכה ב' שבכל מקום שהוא יאמר ראש השנה סתם הכוונה לא' בתשרי ומאחר שבהלכות שמיטה פרק ד' הלכה ח' רבנו כתב:

באחד בתשרי, ראש השנה לשמיטין וליובלות.  פירות שישית שנכנסו לשביעית--אם היו תבואה או קטנייות או פירות האילן, והגיעו לעונת המעשרות קודם ראש השנה--הרי אלו מותרין:  ואף על פי שאוסף אותם בשביעית, הרי הן כפירות שישית לכל דבר.  ואם לא באו לעונת המעשרות אלא אחר ראש השנה, הרי הן כפירות שביעית: 

3. באתרוג הולכים לפי לקיטה כמו ירק לגבי שביעית ולכן אתרוג שנלקט בשביעית יש לו דין שביעית אולם הוא מתעשר לחומרא כי הוא הגיע לעונת המעשרות לפני א תשרי ובגלל שזה תקנת חכמים מעשרים לחומרא בברכה (הלכות שמיטה פרק ד הלכה י):

והאתרוג--אפילו היה כפול קודם ראש השנה, ונעשה ככד בשביעית--חייב במעשרות כפירות שישית; ואפילו היה ככד בשישית--הואיל ונלקט בשביעית--הרי הוא כפירות שביעית, ומתעשר כפירות שישית להחמיר.

4. לכן, אתרוג שנלקט לאחר א' תשרי של השנה השמינית אין לו דין של שביעית מחד אולם מאידך הוא פטור ממעשרות כי הוא נלקט לפני טו בשבט של שנה שמינית ולכן עוד לא התחילה עונת המעשרות של שנה ראשונה של פירות האילן. ויוצא אם כן שאתרוג זה מצד אחד לא קדוש בקדושת שביעית אולם מצד שני פטור מתרומות ומעשרות.
5. אולם מאחר וכבר מורי הורה שיש לעשר לחומרא הרי שהלכה למעשה אנו נפריש לחומרא תרומות ומעשרות ללא ברכה, כאשר נראה שיש להפריש מעשר עני (כדרך שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית).
6. מהתוספתא בשביעית (פרק ד הלכה טז) משמע שיש דין ביעור באתרוג:

ר"ש אומר אתרוג שנכנס מערב שביעית לשביעית או שיצא משביעית למוצאי שביעית פטור מן המעשרות ופטור מן הביעור שאין לך דבר שחייב במעשרות אלא דבר שגדל בחובה ונלקט בחובה אין לך דבר שחייב בביעור אלא דבר שגדל בשביעית ונלקט בשביעית.

7. פירות אילן שחנטו לאחר א' תשרי של שנה שמינית הרי שברור שאין לו דין שביעית כי שנת השמיטה מסתיימת בא' בתשרי (כאמור לעיל) אולם אין לו גם חיוב במעשרות כי הוא הגיע לעונת המעשרות לפני טו בשבת של שנה שמינית. ומאחר ומורי לא הורה לגבי זה, הרי שאין צורך להחמיר לעשר לחומרא. ואם תתמה היכן מצאנו פרי שפטור מתרומות ומעשרות שאינו משנה שביעית, הרי יש את הירקות והפירות שגדלים על רוב מים שפטור מתרומות ומעשרות.