חשמל בשבת - איסור מוליד - הולדת חום בשבת

דיני חשמל והבערת אש ביום טוב

נאמר במשנה במסכת ביצה פרק ד' הלכה ז':

אין מוציאין את האור לא מן העצים, ולא מן האבנים, ולא מן העפר, ולא מן המים; ואין מלבנין את הרעפים לצלות עליהן בשר, ולשפות עליהן את הקדירה. 

כלומר, יש איסור ביום טוב להבעיר אש באופנים השונים, אולם עדיין לא ברור מלשון המשנה האם זה אסור מדאורייתא או מדרבנן.

וכן כתב רבינו בהלכות יום טוב פרק ד' הלכה א':

אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאֵשׁ:  לֹא מִן הָעֵצִים, וְלֹא מִן הָאֲבָנִים, וְלֹא מִן הַמַּתְּכוֹת--כְּגוֹן שֶׁחוֹכְכִין אוֹתָן זוֹ בְּזוֹ אוֹ מַכִּין זוֹ בְּזוֹ, עַד שֶׁתֵּצֵא הָאֵשׁ; וְכֵן הַנְּפָט הַחַד בְּיוֹתֵר שְׁהוּא כַּמַּיִם, שֶׁמְּנִידִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּדְלַק; אוֹ כְּלִי זַךְ קָשֶׁה אוֹ זְכוֹכִית מְלֵאָה מַיִם, שֶׁמַּנִּיחִין אוֹתָהּ כְּנֶגֶד עֵין הַשֶּׁמֶשׁ עַד שֶׁיַּחְזֹר נָגְהָהּ לַפִּשְׁתָּן וְכַיּוֹצֶא בּוֹ וְיִדְלַק.  כָּל זֶה וְכַיּוֹצֶא בּוֹ אָסוּר בְּיוֹם טוֹב, שֶׁלֹּא הֻתָּר בְּיוֹם טוֹב אֵלָא לְהַבְעִיר מֵאֵשׁ מְצוּיָה; אֲבָל לְהַמְצִיא אֵשׁ אָסוּר, שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר לְהַמְצִיא אוֹתָהּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב.

לדעת רבינו, האיסור של הבערת אש ביום טוב, למרות שהבערה היא מלאכת אוכל נפש (כי הרי לא ניתן לבשל ללא אש), אסור להבעיר ביום טוב משום שזו מלאכת אוכל נפש שניתן לעשותה מערב יום טוב מבלי שזה יפגע בטעם התבשיל או הפת.

הראב"ד על הלכה זו: ראו בקובץ מצורף

כלומר, הראב"ד המתבסס על לשון התלמוד הבבלי, האיסור הוא משום נולד, כלומר שזה דבר חדש שנולד ביום טוב. ויוצא לכאורה מדברי הראב"ד שאסור להשתמש באש שנוצרה בשבת משום איסור מוליד ואילו לדעת רבינו מותר להשתמש באש שהוצאה ביום טוב כי בה דין מוקצה.

דעת הרדב"ז: ראו מקור בקובץ מצורף

כלומר, דעת רבינו כדעת הרשב"א שאין באש איסור נולד כי יש לחלק בין "נולד" ל"מוליד" ש"מוליד" פירושו המציא ביום טוב דבר שיכל להמציאו לפני יום טוב, ולכן מותר ליהנות באש שהמציאו אותה ביום טוב.

מארי מביא גם את דברי הברכ"י (הרב חידא): ראו בקובץ מצורף

כלומר, לדעת הברכ"י אם אדם לא יכל להדליק אש מערב יום טוב בגלל נסיבות אישיות שלו, ואין לו דרך להדליק בשבת מאש מצויה, מותר לו להדליק אש ביום טוב.

מארי מביא את דברי מרהמ"ח שנותן סיבה נוספת מדוע מותר ליהנות מאש שהודלקה ביום טוב: ראו בקובץ מצורף.

כלומר, מאחר ובכל רגע נולדת אש חדשה, הרי שאדם לא נהנה מהאש שהובערה אלא מאש חדשה שנולדת בכל רגע ורגע.

כתב רבינו

ד  כָּל מְלָאכָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ בַּשַּׁבָּת--אִם עָשָׂה אוֹתָהּ בְּיוֹם טוֹב, שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה--לוֹקֶה, חוּץ מֵהַהוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת וְהַהַבְעָרָה:  שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהֻתְּרָה הוֹצָאָה בְּיוֹם טוֹב לְצֹרֶךְ אֲכִילָה, הֻתְּרָה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה; לְפִיכָּךְ מֻתָּר בְּיוֹם טוֹב לְהוֹצִיא קָטָן אוֹ סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ מַפְתֵּחַ וְכַיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ, מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.

ה  וְכֵן מֻתָּר לְהַבְעִיר, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ לְצֹרֶךְ אֲכִילָה.  וּשְׁאָר מְלָאכוֹת--כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צֹרֶךְ אֲכִילָה--מֻתָּר, כְּגוֹן שְׁחִיטָה וַאֲפִיָּה וְלִישָׁה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן; וְכָל שְׁאֵין בָּהֶן צֹרֶךְ אֲכִילָה--אָסוּר, כְּגוֹן אֲרִיגָה וּכְתִיבָה וּבִנְיָן וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן.

דיני חשמל בשבת

לדעת החזון איש, בהפעלת המתג, יש פעולה של בונה ובכיבוי המתג יש איסור סותר, ולכן הפעלה וכיבוי של חשמל אסורין מן התורה.

רוב הפוסקים חולקים על חזון איש ולדעתם אין איסור בונה וסותר בחשמל, אולם גם לדעתם בהפעלת מכשיר חשמלי עם גוף חמום או נורת להט האיסור הוא מדין מבעיר מתכת שאסור מן התורה.

ולדעת רוב הפוסקים, בהפעלת מכשיר חשמלי שאין בו חוט להט או גוף חימום יש איסור מדרבנן.

לגבי הפעלת מתג ככשעון החשמל ניתק את שרם החשמל על דעת שהאור יידלק כששון שבת יפעיל את המתג, יש להחמיר בשבת ולאסור אולם ביום טוב מותר לכתחילה.

דיני חשמל ביום טוב

ביום טוב, דין החשמל קל יותר כי אין איסור מבעיר מהתורה (כל שהפעולה היא לצורך יום טוב).

לדעת הרב עוזיאל, הדלקת חשמל ביום טוב היא העברה של אש ולא הבערה ולכן לדעתו ולדעת פוסקים נוספים (הרב משאש ועוד), מותר להדליק חשמל ביום טוב.

אולם לדעת הרב אויערבך והרב עובדיה זצ"ל ופוסקים נוספים אין בהפעלת החשמל משום העברת אש אלא יצירה של אש חדשה ולכן היא אסורה ביום טוב.

לדעת הרב פרנק, העלת חשמל הינה גרמא כי היא הסרת מונע, ולכן באיסור קל כמו הבערה ביום טוב, מותר.

הלכה למעשה יש להורות לאסור הפעלת חשמל ביום טוב.

לכתחילה אסור להדליק ביום טוב משום הבערת אש, אולם אם נולד לו צורך כגון חימום ולא הייתה לו אפשרות מערב יום טוב או שלא ידע שיצטרך, ברמת העיקרון מותר להדליק ביום טוב אולם כהוראת הלכה למעשה יש להיזהר כדי שלא יבואו לפרוץ בשימוש בחשמל ביום טוב (שיקול של מורה הוראה).

בנורת פלורוסנט עם סטרטר, הרי שבהפעלת הנורה יש הפעלת ניצוץ ולכן אסור לכתחילה להדליק ביום טוב. בנורת פלורוסנט ללא סטרטר או נורת לד, לכאורה מותר יהיה להדליק ביום טוב ברמה עקרונית, אלא שיש להיזהר משום זילותא של יום טוב ומשום החשש שבני אדם לא יבחינו בין הפעלת סוגים שונים של מוצרי חשמל ולכן ההוראה היא לפי שיקולו של מורה הוראה.

במדרש מובא שהאש נבראה במוצאי שבת לאחר הבריאה על ידי אדם הראשון, וכוונת המדרש שכשם שהאדם יכל הבחין בין אור לחושך באמצעות האש, כך עליו להבחין בין האור השכלי שהוא דבקות בקב"ה באמצעות התורה והמצוות לבין החושך היצרי בהימשכות אחר התאוות והיצרים.

ולכן קבעו ברכת מאורי האש בהבדלה כי הבדלה בין האור לחושך מביאה את האדם לתובנות של הבחנה בין קודש לחול ובין ישראל לעמים וכדומה, ולכן גם קבעו הבדלה בחונן הדעת כי אם אין דעת אין הבדלה.

סיכום שיעור יון אשר הועבר ה' סיון תשע"ז