שבועת זכרון ירושלים כחזון להגשמת ייעודה

לכבוד הרב שלום רב,
רציתי לדעת אם קים איסור לעמוד בצפירה משום "חוקות הגויים" והאם עלינו לעמוד גם כאשר אנו באמצע לימוד תורה אהד

שלום לכבוד הרב,
רציתי לשאול את הרב האם מותר להתגלח ביום העצמאות אע"ג שהרב הדאיה בעל שו"ת ישכיל עבדי אוסר ומה בנוגע להשנה שבו חל יום העצמאות בשבת האם עדיין מותר להתגלח גם בימי החגיגות? וכן מה בנוגע להלל האם הלל שלם או לא ומתי יש לאמרו בשבת או ביום החגיגות?
תודה מראש.

פורסם שהרב זלמן מלמד הורה לקרוא מחר "הלל שלם בברכה". האם דברי חז"ל בנוגע לקריאת ההלל בברכה יכולים באמת להתפרש לשתי פנים כל-כך שונות כך שתלמיד חכמים אחד יגיע למסקנה שאין ספק שחובה לברך על ההלל ביום כזה בעוד תלמיד חכמים אחר יורה בהתאם לאותם דברי חז"ל שאין לקרוא את ההלל כלל? הרי כידוע לנו אין להתייחס בקלות לאפשרות של אמירת ברכה לבטלה.

שלום לרב רצון.
בהלכות מגילה כתב רבנו שקריאת מגילה היא תקנת נביאים. בהערה שם הביא מורי שאין לנו לחדש חגים מליבנו אלא רק אם יש בין המתקנים גם נביאים. בהלכות חנוכה כתב רבנו שתקנו חכמים ימים אלו בהלל והודאה. מספר שאלות לי:
א.כיצד תקנו חכמים את החנוכה הרי לא היו ביניהם נביאים (חגי זכריה ומלאכי אחרוני הנביאים הם)?
ב. לעניין אמירת הלל ביום העצמאות, דעת מורי היא שאין אומרים הלל כלל משום שאין אומרים הלל בכל יום, אך גם לא אומרים תחנון. במה שונה כח הרבנות הראשית בימינו מכח חכמים בימי בית שני לעניין קביעת הלל? האם נצרך בית דין שחל עליו דין 'סמיכה' על מנת לתקן אמירת הלל?

לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו.
1. כפי הידוע לי מו"ר מארי קאפח זלה"ה התנגד לאמירת הלל בברכה ביום העצמאות, מפני שהוא סבר, שאין לנו את הסמכות כמו לאנשי כנסת הגדולה להוסיף הלל בברכה. אם זו היא אכן דעתו, אז מדוע לשיטתו אין אומרים תחנון ביום העצמאות (שיח ירושלם)? מי נתן את הרשות לבטל את התחנון (כמובן לשיטת הרמב"ם ולא כשיטת האחרונים שביטלו הרבה ימים מלומר תחנון)? (ברור לי שמארי שמח ביום גדול וקדוש זה ואמר מזמורים, סעודה וכו').

האם ביום העצמאות ויום ירושלים צריך לומר את ההלל השלם בברכה ובקירוי או רק עם ברכה אך בלי קירוי?