נישואין בין־עדתיים (6): איזה מנהג קובע בחופה ובימי הספירה?
בנישואין בין־עדתיים מתעוררת שאלה שאינה נפתרת בסיסמה "האישה הולכת אחר בעלה": איזה מנהג קובע דווקא בשלב שבו הנישואין עדיין נוצרים? השיעור בוחן זאת דרך מועד החופה בימי ספירת העומר, מנהג צום החתן והכלה והגדרות שונות של החופה והייחוד.
לפני שקובעים מועד או סדר חופה לזוג שמנהגי משפחותיו שונים, יש לברר את שני המנהגים ואת השלכותיהם על בני הזוג, המשפחות והקהילות, ולקבל הוראה הלכתית המתאימה למקרה.
המעשה היוצר את הנישואין ומפגש המנהגים
בנישואין בין־עדתיים אין די בכלל שלפיו האישה נוהגת כמנהג בעלה. בשידוכין בני הזוג עדיין רחוקים מחיים משותפים, ואילו החופה היא עצמה המעשה שמכניס את האישה לרשות בעלה. מכאן הספק: האם מנהג החתן קובע מפני שהוא המקדש, או שמנהגי בית האב של הכלה עדיין חלים עד שתיכנס בפועל לבית בעלה?
הספק אינו תיאורטי בלבד. הבדלי המנהגים נוגעים למועד הנישואין, לצום ביום החופה ולמהותה של החופה. נוסף על כך, ההכרעה משפיעה גם על בני המשפחה והאורחים, שאינם משנים את מנהגם בשל נישואי בני הזוג.
מועד הנישואין בימי ספירת העומר
בימי ספירת העומר ומנהגי ל״ג בעומר נוצרות שאלות מנהגיות מיוחדות. הדוגמה המרכזית בשיעור היא זוג מבואנוס איירס: החתן ספרדי והכלה אשכנזייה. לפי המנהגים שנדונו, יום ל״ג בעומר מותר לנישואין לפי המנהג האשכנזי המתואר אך אסור לפי המנהג הספרדי; מיום ל״ד בעומר ואילך המצב מתהפך. שני הצדדים חששו לקבוע את החתונה ביום האסור לפי מנהגם.
הרב יצחק וייס, בעל מנחת יצחק, דן בשאלה בחלק ד סימן פ״ד והביא את דברי אגרות משה, אורח חיים, סימן קנ״ח, בעניין אישה הנגררת אחר מנהג בעלה. אלא שכאן נוצר קושי: לפני החופה הכלה עדיין לא נכנסה לרשות בעלה, והחופה עצמה היא האירוע שמבקשים לקבוע. השיעור משאיר את המתח הזה גלוי ואינו הופך אותו לכלל פשוט.
מתי מנהג הבעל חל על הכלה?
בתשובת מנחת יצחק הוצעו שני כיוונים: עצם בואה של הכלה לחופה עשוי להיחשב כהליכה לבית בעלה בלי דעת לחזור; או שהקידושין וקבלת מנהג המקום באים כאחד. במהלך השיעור נבחן הקושי שבהסתמכות על נימוקים אלה כאשר עצם היום שנבחר שנוי במחלוקת מנהגית.
בהמשך התשובה מודגש שגם לאחר הנישואין, כל עוד האישה טרם נכנסה בפועל לבית בעלה, עשויים להוסיף ולחול עליה מנהגי בית אביה. כמו כן, כאשר שתי קהילות מתקיימות באותה עיר, כל קהילה עשויה להיחשב כמסגרת מנהג עצמאית. משום כך אין כאן תשובה אחת המתאימה אוטומטית לכל זוג.
הפתרון המשולב לל״ג ולל״ד בעומר
הפתרון המעשי שהוצע היה לחלק את השמחה: לערוך את החופה ביום ל״ג בעומר ללא תזמורת, ואת הסעודה והמוזיקה להתחיל לאחר צאת הכוכבים, בליל ל״ד בעומר. כך החופה מתקיימת בזמן המותר לפי המנהג האשכנזי המתואר, ואילו עיקר השמחה המוזיקלית מתקיים בזמן המותר לפי המנהג הספרדי. הפתרון הותנה בהסכמת סמכות ספרדית, ונמסר שהרב עובדיה יוסף הסכים לו. האורחים הספרדים מצטרפים לעיקר השמחה בליל ל״ד; האורחים האשכנזים משתתפים בחופה ביום ל״ג ויוצאים עם סיומו. גם חלקם של האורחים הוא אפוא חלק מן הפתרון, ולא רק שעת החופה של בני הזוג.
עוד נמסר כי הרב עובדיה יוסף הורה לרושמי הנישואין בתל אביב–יפו לאפשר נישואין מיום ל״ד בעומר ואילך כאשר אחד מבני הזוג ספרדי. ההיתר נסמך על דעות מקילות ועל החשש שדחיית הנישואין עלולה להביא מכשול. אין להסיק מכך שכל התנגשות מנהגים מוכרעת תמיד לפי צד אחד; זהו פתרון שניתן בהקשר מסוים ובשיקולים מפורשים.
צום החתן והכלה
מנהג אשכנז הוא שהחתן והכלה מתענים ביום חופתם; בין הטעמים שנזכרו: מחילת עוונותיהם והבטחת צלילות דעתם בעת הקידושין. בקרב עדות המזרח המנהגים שונים, ויהודי תימן לא נהגו בכך. הרב עובדיה יוסף פסק שבני עדות המזרח, ובפרט בארץ, אינם צריכים לצום, מפני שיום החופה הוא יום טוב של החתן והכלה.
בזוג מעורב חוזרת אותה שאלה: האם הכלה כבר מחויבת במנהג החתן לפני שנכנסה לרשותו? גם לגבי כלה אשכנזייה הנישאת לספרדי נשאר ספק, מפני שעדיין לא נכנסה לרשות בעלה. ההצעה שנמסרה היא לפדות את הצום בצדקה. זו אינה הוראה כללית לכל זוג, אלא דרך מעשית שהוצעה בתוך ספק הלכתי.
מהי חופה לפי המנהגים השונים?
לדעת הרמב״ם, החופה היא הכנסת הכלה לבית החתן, ייחוד עמה כשהיא ראויה לו; זו ההגדרה הנידונה במשנה תורה, הלכות אישות. כך נהגו יהודי תימן: לאחר ברכות הנישואין הכריזו על הייחוד, והחתן והכלה התייחדו. בארץ, שבה הקידושין וברכות הנישואין נערכים תחת חופה, חכמי תימן נוהגים לשלוח את בני הזוג לאחר הטקס לחדר ייחוד בפני שני עדים.
מנהג יהודי ספרד הוא לראות בעמידה תחת החופה הכנסת הכלה לרשות הבעל; מנהג אשכנז מוסיף בדרך כלל גם ייחוד לאחר מכן. השיעור מציין את המחלוקת ואת ההסברים שניתנו למנהגי ספרד, אך אינו משלים כאן את כל הדיון. המשך בירור ההתנגשות בין ההגדרות השונות נדחה לשיעור הבא.
מסקנת הדברים
נישואין בין־עדתיים מחייבים יותר מבחירת "המנהג של החתן" או "המנהג של הכלה". יש לזהות באיזה שלב מדובר, האם האישה כבר נכנסה לבית בעלה, מה דינן של שתי קהילות באותה עיר, וכיצד ההכרעה משפיעה על המשפחות והאורחים. לעיתים הדרך הנכונה היא פתרון משולב המכבד את שני המנהגים בלי להפוך ספק להכרעה גורפת.
השיעור נמסר במסגרת הסדרה על נישואין בין־עדתיים מפי הרב רצון ערוסי. פרסום המקור תועד ביום 30.5.2022; מועד הצילום או מסירת השיעור לא אומת.
שאלות שנשאלו בסיום השיעור
לאחר הדיון בנישואין בין־עדתיים נשאלו גם שאלות על הלל, סימנייה בספרי קודש, הכנת תבשילים לחג החל במוצאי שבת, לימוד משותף, היתר עסקה, ספירת העומר ותפילה. במדור שלהלן, שתים עשרה השאלות הראשונות נוסחו בעריכה מתוך העיון; תשע האחרונות מבוססות על שאלות שנשאלו בפועל בסיום, בניסוח ערוך השומר על נסיבותיהן ותשובותיהן.
איזה מנהג קובע את מועד החתונה בזוג בין־עדתי?
אין כלל אוטומטי אחד. יש לברר את מנהגי שני הצדדים, את השלב שבו מנהג האישה משתנה ואת השפעת המועד על המשפחות והקהילות. במקרה שנדון ניתן פתרון משולב, אך הוא אינו תחליף להוראה המתאימה לזוג המסוים.
האם הכלה מחויבת במנהג החתן עוד לפני החופה?
אין בשיעור הכרעה כללית שלפיה מנהג החתן חל תמיד עוד לפני החופה. הובאו שני הסברים בדברי מנחת יצחק — ביאת הכלה לחופה, או קידושיה ומנהג מקומו הבאים כאחד — ושניהם נבחנו בקושי כשעצם מועד החופה אסור לפי מנהגה. בהמשך הובא גם התנאי של כניסה בפועל לבית הבעל.
מדוע לא די לומר שהאישה הולכת אחר בעלה?
מפני שהדיון עוסק במעשה שיוצר את הנישואין עצמם. לפני השלמתו לא ברור שהכלה כבר נגררת אחר מנהג החתן, ובנוסף יש להביא בחשבון את מנהגי הקרובים והקהילות.
מה היה הפתרון לזוג הספרדי־אשכנזי בימי הספירה?
במקרה של חתן ספרדי וכלה אשכנזייה בבואנוס איירס הוצעה חופה ללא תזמורת ביום ל״ג בעומר, והתחלת הסעודה והמוזיקה לאחר צאת הכוכבים בליל ל״ד. האורחים הספרדים מצטרפים לשמחה בלילה, והאשכנזים משתתפים בחופה ביום ויוצאים עם סיומו. הפתרון הותנה בהסכמת סמכות ספרדית, ונמסר שהרב עובדיה יוסף הסכים לו.
האם כל זוג מעורב רשאי לאמץ את הפתרון הזה?
לא. הפתרון ניתן למקרה מסוים והותנה בהסכמה הלכתית מתאימה. יש לבדוק את מנהגי הצדדים, את המקום, את התאריך ואת פרטי האירוע לפני קבלת החלטה.
מה נמסר בשם הרב עובדיה יוסף לגבי נישואין מיום ל״ד בעומר?
נמסר שהורה לרושמי הנישואין בתל אביב–יפו להתיר נישואין מיום ל״ד בעומר ואילך כאשר אחד מבני הזוג ספרדי, על בסיס דעות מקילות ומתוך חשש שדחייה תביא מכשול.
האם בני המשפחה והאורחים נגררים אחר מנהג בני הזוג?
אין להניח שהאורחים נגררים אחר מנהג החתן או הכלה. גם כאשר נמצא פתרון לבני הזוג, הקרובים והמוזמנים נשארים מחויבים למנהגי קהילתם. לכן צריך לתת מענה גם להשתתפותם בחופה, בסעודה ובמוזיקה.
האם חתן וכלה חייבים לצום ביום החופה?
מנהג אשכנז הוא לצום, ואילו בקרב עדות המזרח המנהגים שונים; יהודי תימן לא נהגו בכך. לכן בזוג בין־עדתי יש לברר את המנהג ואת הנסיבות, ולא להניח שחובה אחת חלה על כולם.
מה הוצע לכלה אשכנזייה הנישאת לספרדי כאשר יש ספק לגבי הצום?
הוצע בשם הרב עובדיה יוסף לפדות את הצום בצדקה. הספק הוא אם הכלה האשכנזייה כבר נפטרה ממנהג בית אביה כשהיא עתידה להינשא לספרדי אך טרם נכנסה לרשותו. ההצעה נאמרה בתוך הספק הזה ואינה קביעה שכל כלה אשכנזייה פטורה מצום.
מהי חופה לפי הרמב״ם?
לפי הרמב״ם החופה היא הכנסת הכלה לבית החתן וייחוד עמה כשהיא ראויה לו, כפי שנידון במשנה תורה, הלכות אישות. בהתאם לכך יהודי תימן נהגו לקיים ייחוד כחלק ממעשה החופה. זהו הסבר ערוך מתוך השיעור, ולא ציטוט מילולי של נוסח ההלכה.
כיצד שונים מנהגי ספרד ואשכנז בהגדרת החופה?
מנהג ספרד רואה בעמידה תחת החופה הכנסת הכלה לרשות הבעל. גם האשכנזים מקיימים את הטקס תחת החופה, ובדרך כלל מוסיפים ייחוד לאחריו.
האם השיעור מכריע בכל שאלות החופה הבין־עדתית?
לא. השיעור מציג את ההגדרות והקשיים ומציין שהדיון בפרטי החופה, ובכלל זה השלכות ההבדלים בין המנהגים, יימשך בשיעור הבא.
האם אומרים הלל בברכה ביום העצמאות וביום ירושלים?
יש בזה מחלוקת בין רבני ישראל, וכל אחד ינהג לפי רבו.
האם סימנייה דביקה שהתייבש הדבק שלה טעונה גניזה?
אם השימוש בה היה זמני, רק כל עוד הדבק מועיל, אפשר להשליכה ואין צורך לגונזה. יש להבחין בינה לבין סימנייה נאה או מטלית המיועדת בקביעות לספרי קודש: לגביהן הועלתה אפשרות שיש בהן דרגה מסוימת של קדושה, ולא ניתנה אותה תשובה באופן גורף.
כיצד מחממים תבשיל לליל חג החל במוצאי שבת בלי להכין משבת לחג?
לכתחילה מבשלים את התבשיל כל צורכו ביום שישי, ומחממים אותו רק לאחר צאת השבת. למי שדחוק ואינו יכול להמתין נידון פתרון מצומצם: פלטה שתוכנתה ביום שישי בשעון שבת, הנחת התבשיל המבושל עליה כשהיא כבויה בשבת, והוצאתו מן המקרר לצורך פינוי מקום בו. ההיתר שנידון כולל את התנאים הללו ואת דרך ההערמה שהוסברה; אין ללמוד ממנו היתר כללי לחמם בשבת לצורך החג.
האם לימוד תורה עם אישה חילונית צריך להיפסק מחשש שתיעשה מזידה?
אין להפסיק את הלימוד המשותף מן החשש הזה. יש להמשיך ללמוד עמה מתוך התקווה שהמאור שבתורה יחזירנה למוטב.
האם היתר עסקה של הבנק מספיק כשהבעל מעביר לאשתו הלוואה שלקח?
לכתחילה צריך היתר עסקה גם בין הבעל לאישה; ההיתר שבין הבעל לבנק אינו מסדיר מאליו את היחסים ביניהם. במקרה שכבר אירע, שבו הבעל אינו מרוויח דבר אלא מעביר לאשתו את הכסף ואת התשלומים לבנק, נראה שבדיעבד אין כאן איסור ריבית, כאילו פעל בעצמו מול הבנק. הדברים נאמרו על המקרה הזה בדיעבד.
מדוע בציבור סופרים את העומר לאחר סיום התפילה ולא מיד אחרי קריאת שמע?
קריאת שמע וברכותיה והתפילה נידונות כאן כחטיבה אחת, והקדיש משלים את סדר התפילה. לכן אין לראות את אמירת הקדיש כאילו הוקדמה מצווה עצמאית לספירת העומר. השאלה נאמרה לפי שיטת הרמב״ם ששתי המצוות מן התורה, ותשובת הציבור הובחנה מדינו של היחיד.
כיצד ינהג יחיד בספירת העומר כשהגיע צאת הכוכבים ועדיין לא התפלל ערבית?
טוב שיספור מיד בצאת הכוכבים, ואחר כך יתפלל ערבית, כדי להשתדל בספירה בתחילת הלילה משום תמימות. יש להבחין בין הספירה, שאפשר לעמוד ולספור מיד, לבין התפילה המצריכה תנאים והיערכות.
האם בתפילת מנחה קצרה די שהשליח יאמר עד הקדושה וכל אחד ימשיך לבדו?
הדרך הרצויה שנמסרה היא שהשליח והציבור יתפללו יחד מילה במילה עד סוף התפילה, כדי לשמור על התקנה שנועדה להוציא את מי שאינו יודע. לצד הביקורת על ההפסקה לאחר הקדושה נאמר שלנוהגים כך יש על מי לסמוך, ולא הורה הרב להימנע מלענות קדושה במניין כזה.
האם כלה היוצאת מן החופה חייבת בכיסוי ראש?
כן. כלה היוצאת מן החופה חייבת בכיסוי ראש. בתשובה הודגש הדבר ביחס למנהג יהודי תימן.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
האם המברך בשבע ברכות חייב לומר את כל הנוסח כשהקהל שר עמו?
למינהגנו 7 ברכות פותח המברך שוש תשיש או קול ששון וקול שמחה והקהל מצטרף אליו בקול רם פעמים שהמברך שותק ורק חותם או מצטרף בשקט וחותם את הברכה לבד בקול יוצא שחתן וכלה לא שמעו הכל מפי המברך האם יצאו בזה??
ממתי מונים שבעת ימי משתה, והאם החתן חייב בסעודה בכל יום?
1 הרב מאיר חג'בי אמר לי בשם הרב,
שיש למנות ז' ימי משתה לחתן וכלה רק לאחר סעודה ראשונה מהנישואין,
שאלתי היא:
מה סברת הרב בזה, שלכאורה בפשטות היה למנות את הז' ימים מהחופה, ולא מהסעודה שאחר החופה, ועוד שלכאורה נמצא לדברי הרב אם יערכו את הסעודה הראשונה לאחר כמה ימים, יוכלו לעשות ז' ברכות גם לאחר ט' ימים ויותר מהחופה?
2 אם לא קיים החתן את חובתו ביום הראשון, ולא ערך עמה סעודה, האם יש לה תשלומים לאחר ז' ימים מהחופה?
האם מותר להתחתן בספירת העומר לפי מנהגי תימן, ספרד ואשכנז?
האם מותר לאדם רווק תימני או ספרדי או אשכנזי להתחתן בתקופת ספירת העומר
האם יש בעיה בדיעבד אם לא עשו חדר ייחוד בחתונה?
זו שבחתונה לא עשו חדר ייחוד, בעייתי?
בדיעבד, אחרי זמן...
האם אפשר לערוך חנוכת בית ושבע ברכות יחד בבית החתן?
האם אפשר לעשות בבית החתן שבע ברכות וחנוכת הבית באותו זמן?
מתי מברכים על בשמים בחופת חתן ספרדי וכלה תימנייה, והאם זו הפסקה בשבע הברכות?
שלום הרב!
אני אסף, ב"ה מאורס. כלתי תימניה, ובמשפחתה נהוג לברך ברכת הבשמים במהלך שבע הברכות בחופה. אני ספרדי, ושאלתי את מו"ר הרב אלישע אבינר האם ניתן שאחד האורחים יברך במהלך שבע הברכות ואין בזה משום הפסק. הרב אלישע אמר לי לברר עם הרב מתי בדיוק מנהג תימן לברך את ברכה זו, והאם אין בכך משום הפסק בשבע הברכות כאשר החתן ספרדי ולא נוהג כך. בנוסף - האם כשאורח אחר מברך את זה הדבר עדיף או שדווקא מי שמברך את אחת משבע הברכות? האם עדיף בין ברכת הגפן לברכה שנייה או שאפשר גם בין ברכה שנייה לשלישית?
אשמח לשמוע מהרב מה המנהג ולהיוועץ כיצד עלינו לנהוג כאשר אני ספרדי.
מתי המברך על היין בשבע ברכות צריך לשתות, והאם ישתה מכוס אחרת?
בס"ד, סיון התשפ"ה
בירחא תליתאה, ישלח הקב"ה ישע לעם תליתאה, ויברך באריכות ימים ושנים את כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
שלומך ישגא לעולם
נישואין בין עדות: האם דיני תרומה קובעים את מנהגי הבית?
הטענה של התשב״ץ: מנהג אחד לבית
בני זוג משתי קהילות מקימים בית אחד. התשב״ץ קובע שהאישה נכללת בחיובי בעלה, ומנמק שבני הזוג יושבים לשולחן אחד. לאחר גירושין או אלמנות, אם יש לה ילדים ממנו, לפי תשובתו היא נשארת עם ילדיה בחיובי אותה קהילה. כשאין לה ממנו ילדים, היא שבה למנהגי בית אביה.
״אשתו כגופו בכל הדברים״
שו״ת התשב״ץ, חלק ג, סימן קעט
כיצד מפצים בני זוג כשצילומי חלק מהחתונה אבדו, לרבות הפגיעה הרגשית?
צלם שהוזמן לחתונה שהיה אמור לצלם חלק של גברים, נשים
והסרטה.
חלק נשים נעלם, אבד, זה שליש מהחתונה.
1 כמה צריך להוריד לו מהשכר?
2 האם לשקלל את הנזק הסגולי, שזה אירוע של פעם בחיים, חוץ מהנזק הממוני?
האם חופה וייחוד לפני השקיעה נחשבים יום ראשון לשבע ברכות בלי סעודה?
למורנו הרב רפואה שלמה, אורך ימים ושנים תזכו לשנים רבות ומועדים טובים, שתמשיך להורות לנו עד ביאת גואל צדק בבריאות מעליא. אמן כן יהי רצון.
בעקבות חתונה של הרב מהלא בסימן טוב ובמזל טוב, אומר לנו שהחופה תהיה לפני השקיעה.
א מה דעת הרמב"ם ושו"ע חופה לפני השקיעה ולאחר מכן יוצאים לייחוד? או לא?
ב אח"כ נכנסים ליום אחר.
ג האם יום אתמול הוא נספר להם בשבעה או לא?
ד והשאלה האם חייבים דווקא סעודה או האם רק שמתייחדים בחדר ייחוד לפני סוף היום, לפני צאת הכוכבים, נחשב ליום או לא? או שצריך גם סעודה?
המאמר והשאלות והתשובות נוסחו בעריכה מתוך השיעור. פרסום המקור: 30.5.2022.