למה התורה מבטיחה גשם ושובע? הברכות והקללות לפי הרמב״ם
למה התורה עוסקת בגשם וביבול?
אם נשמע למצוות, הגשם ירד בעתו. אם נפנה לעבודת אלוהים אחרים, השמים ייעצרו. כך אנו קוראים בדברים יא, יג–יז, פרשת עקב. גם בברכות ובקללות שבויקרא כו, פרשת בחוקותי ובדברים כח, פרשת כי תבוא התורה מדברת על יבול, שלום, מלחמה וגלות. במשנה תורה, הלכות תשובה, פרק ט, הרמב״ם שואל מדוע התורה מרחיבה בענייני העולם הזה אם תכלית המצוות היא חיי העולם הבא.
הלכות תשובה: מה הברכה מאפשרת?
רעב, חולי ומלחמה תובעים את זמנו ואת כוחו של האדם. כשכל היום נתון לצורכי הקיום, קשה לשבת פנוי, ללמוד בחכמה ולקיים מצוות מתוך הכרה ושמחה. כשהעם שומר את התורה בשמחה ועוסק בחכמתה, הברכות מסירות את המכשולים ומעמידות לרשותו את התנאים להוסיף ללמוד ולעשות.
השובע והשלום הם טובות ממשיות של העולם הזה. את ערכם בתוך הברית קובע מה שהן מאפשרות: ידיעת ה׳, לימוד וקיום מצוות. באלה מכשיר האדם את נפשו לחיי העולם הבא. הטובה החומרית יכולה גם להרחיק מן התכלית אם היא נעשית מוקד החיים.
וישמן ישרון ויבעט.
מי ששוקע בשובע ובתענוגות עלול להפנות עורף לדרך שנתנה לו אפשרות לצמוח. מכאן גם פשר הכמיהה לימות המשיח בהלכות תשובה, פרק ט. חכמי ישראל ביקשו מנוחה משעבוד שמקשה על לימוד וקיום מצוות. ימות המשיח שייכים לחיי העולם הזה, ובהם נפתחת אפשרות להרבות בדעת ובחכמה.
מורה נבוכים: מה הברכה באה לעקור?
עבודת האדמה הייתה יסוד הקיום. במורה נבוכים, חלק ג, פרק ל, הרמב״ם מתאר כיצד כוהני עבודה זרה קשרו את הגשם, פוריות האדמה והצלחת היבול לעבודת השמש והכוכבים. הם הבטיחו שפע למי שישתתף בפולחן ואיימו בחורבן על מי שיימנע ממנו. מי שתולה את פרנסתו בגשם עלול להימשך אחר מי שמבטיח לו שליטה בגשם.
פרשת ״והיה אם שמוע״ הופכת את הטענה הזאת. פנייה לעבודת אלוהים אחרים היא המביאה לעצירת הגשם, והגשם בעתו מובטח להולכים בדרכי ה׳. התורה עוקרת כך את הזיקה שהפולחן יצר בין פרנסת האדם לבין עבודת הכוכבים. הרב רצון ערוסי עומד על כך ששני הביאורים משלימים זה את זה. הברכות מבהירות גם כיצד מציאות החיים מסייעת בעבודת ה׳ וגם מדוע התורה פונה דווקא דרך מציאות החיים כדי לעקור את העבודה הזרה.
מסקנת הדברים
השאלה שהתורה מעמידה לפנינו היא מה נעשה כשיהיו לנו שובע ושלום. ברכת העולם הזה נותנת לאדם פנאי ללמוד, לדעת את ה׳ ולעשות מצוות, ובה בעת משחררת אותו מן האמונה שפרנסתו תלויה בפולחן הכוכבים.
בקריאה הבאה של פרשת ״והיה אם שמוע״, שימו לב על מה הובטח הגשם. שאלו כיצד אפשר להפוך את הברכה שבחיי היום־יום לפנאי ללימוד ולקיום מצוות.
אם שכר המצוות הוא חיי העולם הבא, מה תפקיד הברכות הגשמיות לפי הרמב״ם?
לפי הרמב״ם, שובע ושלום מסירים מכשולים בפני לימוד התורה וקיום המצוות, ובכך מסייעים לאדם לזכות לחיי העולם הבא. אלה טובות ממשיות, ותפקידן לפנות את האדם לידיעת ה׳ ולעשייה. משנה תורה, הלכות תשובה, פרק ט.
מדוע עושר עלול להרחיק את האדם מעבודת ה׳ לפי הרמב״ם?
העושר עלול להרחיק את האדם מעבודת ה׳ כשהוא שוקע בתענוגות ועוזב את התורה. האפשרות להתפנות ללימוד ולקיום מצוות עלולה אז להתהפך לשקיעה בחיי הנוחות, כמתואר בדברים לב, טו. משנה תורה, הלכות תשובה, פרק ט.
מדוע חכמי ישראל השתוקקו לימות המשיח לפי הרמב״ם?
לפי הרמב״ם, חכמי ישראל השתוקקו לימות המשיח כדי להתפנות משעבוד וממכשולים, להרבות בחכמה ולקיים מצוות כראוי. ימות המשיח שייכים לעולם הזה, והתנאים השוררים בהם מסייעים לזכות לחיי העולם הבא. משנה תורה, הלכות תשובה, פרק ט.
איך ההבטחה על גשם בעתו נלחמת בעבודת הכוכבים לפי הרמב״ם?
לפי הרמב״ם במורה נבוכים, ההבטחה על גשם בעתו עוקרת את האמונה שעבודת השמש והכוכבים מביאה יבול. התורה תולה את הגשם בשמירת המצוות ומציגה את הפנייה לאלוהים אחרים כגורם לעצירתו. מורה נבוכים, חלק ג, פרק ל ודברים יא, יג–יז.
כיצד משלימים זה את זה שני הטעמים לברכות ולקללות אצל הרמב״ם?
לפי הרב רצון ערוסי, שני הטעמים מסבירים שני צדדים של הברכות והקללות. בהלכות תשובה, פרק ט, השאלה היא כיצד תנאי החיים משפיעים על היכולת ללמוד ולקיים מצוות. במורה נבוכים, חלק ג, פרק ל, השאלה היא כיצד הברית עוקרת את האמונה שפולחן הכוכבים מבטיח את פרנסת האדם.