כיצד להבין ממצאים על קיום אנושי קדום לאור סיפור בריאת האדם בתורה?
איך להתייחס לקיום אנושי מלפני בריאת האדם כפי שמופיע בתורה.
כלומר לממצאים ארכיאולגים מלפני 10000 שנים וכולי.
הרמב״ם עיין בספרות האלילית הקדומה כדי להבין מדוע התורה נאבקת בעבודה זרה ומה מלמד המאבק הזה על טעמי המצוות. השיעור מציב דעת, אחריות ואמונה צרופה מול כישוף, סגולות ודמיון.
קראו את מורה הנבוכים חלק ג, פרק כט, ובחנו בכל מנהג או סגולה: האם יש להם מקור מוסמך, או שהם מחליפים בירור ואחריות בדמיון ובפחד?
למצוות יש טעם, גם כשאיננו יודעים אותו. כדי להבין מדוע התורה אוסרת מנהגים מסוימים, הרמב״ם מבקש שנכיר את העולם שבו נהגו בהם. במורה הנבוכים, חלק ג, פרק כט, הוא מעיד שהעיון באמונות ובמעשים של עובדי העבודה הזרה גילה לו את טעמן של מצוות רבות. ההיסטוריה של הפולחן עוזרת להבין מה ביקשה התורה לשנות בדרך שבה האדם חושב ופועל.
יש הסבורים שאין טעם לחפש הסבר למצוות. מהם הסבורים שהמצוות חסרות טעם, ומהם הנואשים מן האפשרות לגלות אותו. הרמב״ם דוחה את שתי העמדות. ציווי אלוהי נובע מחכמה, וחיפוש הטעם מעמיק את ההבנה גם כשאין ודאות שהגענו לטעם הנכון. יש הבדל בין הביטחון שיש למצווה טעם ובין הביטחון שגילינו אותו.
לכן הרמב״ם מפרט באילו ספרים עיין, ובהם הפלחה הנבטית, חיבור על עבודת האדמה ובו תיאורים של אמונות וטקסים. כך יכול תלמידו לבדוק על מה נשען ההסבר. הרב רצון ערוסי רואה בעצם מסירת שמות הספרים חלק מדרך הלימוד של הרמב״ם, המזמין את הקורא לבחון את הראיות.
מי שמחייתו תלויה בגידולי השדה חושש ליבולו ומבקש להגן עליו. בעולם הקדום קשרו לפחד הזה טקסים, כשפים וסגולות שהבטיחו הצלחה או הצלה מנזק. כשמבינים עד כמה היו הפולחן ועבודת האדמה כרוכים זה בזה, אפשר להבין מדוע הרמב״ם פונה לרקע הזה בבירור מצוות הקשורות לקרקע ולצומח. הרב ערוסי מזכיר כלאיים ועורלה כדוגמאות למצוות שהדיון בהן יובן על רקע זה.
באותו חיבור מסופר על עץ המשמיע מילים ועל עשב שמי שנושא אותו נעלם מעיני הבריות. הרמב״ם מביא גם את האגדה על תמוז, הקורא למלך לעבוד את שבעת הכוכבים ושנים־עשר המזלות. אחרי מותו, לפי האגדה, התכנסו הצלמים סביב צלם השמש וקוננו עליו. הרב ערוסי קושר את הסיפור למראה הנשים המבכות את תמוז בחזון יחזקאל במקדש (יחזקאל ח, יד). הוא גם מציע שאפשר לקרוא בשם החודש תמוז תזכורת לזהירות מן האלילות.
הסכנה שבסיפורים האלה היא בכוחם לעצב את תמונת העולם של המאמין. במקום להבין את המציאות מתוך דעת ואמונה בבורא המשגיח בעולמו, האדם לומד לתלות את גורלו בכשפים, ברוחות ובעצמים שניתנו להם כוחות דמיוניים. מכאן גם האזהרה בקריאת מעשה בראשית. הרמב״ם מבחין בין עומק הסיפור שבתורה ובין העיבוד המאוחר של דמויותיו ועציו למעשיות מאגיות.
״פן יפתה לבבכם״ (דברים יא, טז) היא אזהרה מפני קבלת אמונות האלילות. ניתוץ המזבחות ואיבוד שמות האלילים (דברים יב, ג) מסלקים את שרידי הפולחן מן המרחב שבו התקיים. עקירת העבודה הזרה דורשת שינוי בדעותיו של האדם וסילוק של המעשים והסמלים המנציחים אותן. הרמב״ם מסיים את הפרק בדברי חז״ל המחדדים את מקומו של המאבק הזה בתורה.
כל הכופר בעבודה זרה מודה בכל התורה כולה.
דברי חז״ל המובאים במורה הנבוכים, חלק ג, פרק כט
השכלה כשלעצמה אינה מחסנת מפני אותה חולשה. גם אדם משכיל עלול לפנות בשעת מצוקה להבטחות מאגיות, או לראות באדם כוח שאין לו גבול. זו אזהרת הרב רצון ערוסי גם לקורא בן זמננו.
כשמכירים את הפולחן שהמצוות מבקשות לעקור, מתבהרת גם התכלית החיובית שלהן: לחיות מתוך דעת, הכרה בבורא ועבודת ה׳ מושכלת.
מדוע חשוב לחפש טעמים למצוות?
מפני שהמצוות אינן ציוויים שרירותיים. העיון בטעמיהן מסייע להבין כיצד הן מעצבות את דעות האדם, מידותיו ומעשיו, גם כאשר אין טענה שהטעם הושג בוודאות מלאה.
מדוע הרמב״ם עיין בספרי עבודה זרה?
כדי להכיר את האמונות, הפולחנים והמנהגים שהתורה ביקשה לעקור. הרקע הזה מאפשר להבין את תכליתן של מצוות שנראות בלי הקשר כחוקים סתומים.
מה הקשר בין עבודה זרה לטעמי המצוות?
מצוות רבות נועדו להרחיק תפיסות ומעשים אליליים ולבנות במקומם אמונה באל אחד, חשיבה צלולה ועבודת ה׳ מתוך דעת. לכן הכרת השלילה מסייעת להבין את החיוב.
האם הרמב״ם ביקש שיסמכו עליו בלי לבדוק?
לא. בשיעור מודגש שהוא מוסר את שמות הספרים שעליהם הסתמך ומזמין את הקורא לבדוק את הקו הפרשני, במקום לקבלו רק מכוח סמכותו.
מדוע פולחנים קדומים עסקו כל כך בעבודת האדמה?
החקלאות הייתה בסיס הקיום והפרנסה. לכן כוהני העבודה הזרה קשרו הצלחה ונזק בטקסים, כישופים וסגולות הקשורים לקרקע ולצומח, וכך יצרו תלות רוחנית.
מה מלמדות הדוגמאות על עצים מדברים וצמחים מאגיים?
הן ממחישות עולם שמחליף בירור והשגחה אלוהית בסיפורי פלא וכישוף. הרמב״ם מביא אותן כדי לחשוף את הדמיון שעליו נשענו אמונות אליליות.
מהו סיפור תמוז המובא בשיעור?
זהו סיפור אלילי על מי שקרא לעבוד את הכוכבים והמזלות ועל צלמים שהתכנסו לקונן עליו. הוא מובא כדוגמה לאופן שבו סיפורים דמיוניים עיצבו את תודעת ההמון.
האם השיעור קובע מדוע חז״ל השאירו את השם תמוז?
לא. מוצעת בזהירות אפשרות שהשם משמר תזכורת לצורך להישמר מאמונות אליליות, אך זו הצעה פרשנית ולא קביעה היסטורית מוכרחת.
מה הקשר בין אדם, הנחש ועץ הדעת לספרות האלילית?
לפי הדיון, סיפורים אליליים מאוחרים שאלו מוטיבים מן התורה והפכו אותם למעשיות מאגיות. הרמב״ם מזהיר שלא לקרוא את סתרי מעשה בראשית כפנטזיה פשטנית.
האם האדם המודרני כבר חסין מאמונה תפלה?
לא. הצורות משתנות, אך גם כיום אנשים עלולים לפנות לסגולות, כשפים ופתרונות חסרי בסיס בעת מצוקה, או להפוך את האדם עצמו לאליל כל־יכול.
מה ההבדל בין אמונה צרופה לבין תפיסה מאגית?
אמונה צרופה מעמידה במרכז בורא אחד, השגחה, מצווה ואחריות אנושית. תפיסה מאגית מבקשת לשלוט במציאות באמצעות כוחות, טקסים וסגולות שאינם נשענים על דעת ומקור מוסמך.
מהי מסקנת פרק כט לפי השיעור?
עקירת העבודה הזרה מן המחשבה ומן המעשה היא תכלית יסודית של התורה. הכפירה בעבודה זרה מבטאת קבלה של עולם המצוות הבונה אמונה, דעת ואחריות.
איך להתייחס לקיום אנושי מלפני בריאת האדם כפי שמופיע בתורה.
כלומר לממצאים ארכיאולגים מלפני 10000 שנים וכולי.
השאלה:
ידוע שלשיטת הרמב"ם, העולם הבא הינו עולם הנשמות אליו מגיע אדם לאחר מותו.
והיעדר חלק לעולם הבא הינו ה"כרת" - והינו מצב בוא אדם אובד לגמרי כחומר, ולא זוכה להשארות הנפש.
כך מתבאר מהקדמת הרמב"ם לפרק חלק:
"והרעה השלמה והנקמה הגדולה הוא שתיכרת הנפש ותאבד, ושלא תהיה חיה וקיימת, והוא הכרת הכתוב בתורה, כמו "הכרת תכרת הנפש ההיא". ואמרו ז"ל (סנהדרין סד, צ.) "הכרת בעולם הזה, תכרת בעולם הבא". ונאמר "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים". "
שלום
בהלכות תלמוד תורה ג;ו הוא אומר "מי שנשאו לבו" - מה זה ליבו - שכל או רצון לפי כח המתעורר בשמונה פרקים
כנהר שלום,
א. מהו יחסו של רבנו לתורת הסוד, הקבלה והזוהר? הרי במקומות רבים כותב רבנו דברים חריפים כנגד דעות המקובלים לדוגמה בספר המורה פרק סא, סב, פירוש המשניות עבודה זרה פרק ז הלכה ד ועוד מקומות רבים. יורנו רבנו דעתו דעת תורה כי נבוכים אנו ארץ חיים.
ב. האם רבנו ראה את ספר הזוהר? אם כן מה היה יחסו אליו? ואם לא האם היה מקבלו אילו היה רואה אותו?
שלום לכת"ר.
האם מושגי הטהרה, הטומאה והקדושה לדעת רבנו הם מושגים הכרתיים (תלויים במחשבת האדם) ואינם כוח הקיים במציאות?
לדוגמא קדושת ספר תורה וקדושת ארץ ישראל, כתפיסה מחשבתית על חשיבות ספר תורה וא"י שצריכה להיות באדם ולכן נקראים קדושים? או שיש כוח קדושה שקיים בעצם ספר תורה או באדמה. וכן לענייני הטהרה כמצורע, זב, נידה וכד'...
בתודה מכת"ר.
לעניין עין הרע. שמעתי בעבר שהרב אמר כמה פעמים שזה עניין של היזק פיזי בין אדם לחבירו שיגיע בעקבות קנאה, צרות עין וכדו' ולא השפעה רוחנית כזו או אחרת.
אני מנסה להבין בעקבות הגמרא בב"מ ק"ז: ,איך זה לא עניין מיסטי או רוחני, כי כתוב שם שלא יעמוד אדם על שדה חברו, ושרב הלך לבית קברות וראה ש 99 מעין הרע ואחד כדרך כל הארץ.
בנוסף, יש כאלו שמוציאים עין הרע על ידי עופרת, ואומרים שזו מסורת שעוברת מדור לדור, ושדרך להישמר היא לשים מלח ושום.
1 - האם אכן יגזרו בשמיים שחייו או פרנסתו של אדם יפגעו בעקבות עין הרע?
Shalom HaRav,
Is the azut panim described in teshuvah (2;5) equivalent to megaleh panim batorah (teshuvah 3:11)
ביום כ״ד לחודש אלול, הוא חודש הרחמים והסליחות, שנת תשפ״ה לפ''ק
לכבוד מו"ר הגאון הרב ד"ר רצון ערוסי נר''ו,
רבה של קריית אונו, מייסד ומנהל מכון "הליכות עם ישראל", ומגדולי המפיצים את תורת הרמב"ם וההלכה בדורנו, אשר זיכה את הרבים בלימוד "משנה תורה" וכתב חיבורים ומאמרים חשובים במחשבת ההלכה ובפסיקתה.
אחרי דרישת שלומו הטוב באהבה רבה וביקרה, הנני מעז לפנות אל כת"ר בשאלה עיונית, הנוגעת לעומק דרכיו של רבנו הגדול הרמב"ם ז"ל, אשר האיר עינינו בחיבוריו הרבים, וביניהם שני חיבוריו הגדולים – מורה הנבוכים ומשנה תורה והותיר לנו לעיין ולחקור אחר עומק מחשבתו.
ר' איסורי ביאה כא' לא'- פסק את רב אשי ביבמות סד. גבי קטלנית שמזל גורם?