מצוות השביתה לפי הרמב״ם: מלאכה, מנוחה ושבתון
מה מוסיפה המצווה לשבות על האיסור לעבוד?
בהלכות שבת א, א הרמב״ם קובע שמצוות עשה לשבות ממלאכה בשביעי. העושה מלאכה מבטל את העשה ועובר גם על איסור לא תעשה. לפי הכלל השישי בספר המצוות לרמב״ם, כאשר חז״ל קיבלו שהפסוקים מלמדים על עשה ועל לאו, שניהם נמנים. בכך שונה המקרה מחזרות על אותו ציווי, הנידונות בכלל התשיעי. מכאן מתחיל גם מאמרו של הרב שלומי אלדר, מצוות השביתה והכלל השישי, בקובץ מברכת משה, כרך ב.
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ.
שתי דרכים לקרוא ״תשבות״
בהלכות שבת כא, א הרמב״ם פותח שוב בפסוק ״תשבות״, הפעם כשהוא עוסק בדברים שחכמים אסרו משום שבות. המגיד משנה מציע שני פירושים. לפי האחד, התורה מצווה על מנוחה גם מן העמל שאינו בכלל מלאכה, וחכמים קבעו לה גדרים. לפי האחר, הפסוק הוא סמך בלבד לאיסורים שחכמים תיקנו.
דמיינו אדם שמעביר בשבת מזרנים, כיסאות ושולחנות מחדר לחדר, כדי להכין מקום לאורחים. הוא אינו מוציא מרשות לרשות, והחפצים שבדוגמה אינם מוקצה. למרות זאת הוא יכול להשקיע שעות בסחיבה ולהפסיד את מנוחת היום. הרב רצון ערוסי מעדיף את הפירוש הראשון, מפני שהוא מסביר מה השבותים מגינים עליו.
כל מלאכה האסורה מן התורה עומדת בפני עצמה לעניין האיסור והעשה. באיסורי שבות הרב ערוסי מבחין בין מעשה יחיד מדרבנן לבין יום שלם של טרחה שמחמיץ את השבתון. הוא מסתייג מן הקביעה שעבירה על שבות אחת כשלעצמה מבטלת בהכרח את העשה מן התורה.
יום הכיפורים ושמיטה
בהלכות שביתת עשור, פרק א מצוות העינוי כוללת שביתה מאכילה ומשתייה, והדיון נמשך גם לרחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. כרת נאמר על אכילה ושתייה, ואילו על ארבעת העינויים האחרים נזכרת מכת מרדות. בפירוש הרמב״ם למשנה יומא ח, א נידונים כל העינויים כחלק מן המסורת. לפי ביאור הרב יוסף קאפח, יש להבדיל בין מסורת המפרשת את ״תענו את נפשותיכם״ כאיסור על אכילה ושתייה, לבין מסורת שמוסיפה את שאר העינויים. כך ניתן להסביר מדוע כולם נלמדים במסורת ודיניהם שונים.
גם בהלכות שמיטה ויובל, פרק א הרמב״ם פותח בעשה כללי של שביתה מעבודת הארץ והאילן. לאחר מכן הוא מייחד חיוב מלקות לזריעה, זמירה, קצירה ובצירה. ההבחנה בין הכותרת הרחבה לבין רשימת העבודות המפורשת היא תחילת הבירור בשביעית. היחס המדויק של שאר העבודות למצוות העשה נשאר להמשך הלימוד.
מה אפשר ללמוד מדברי רבי שמעון בן יוחאי?
בסוכה מה ע״ב רבי שמעון בן יוחאי מדבר על היכולת לפטור את העולם מן הדין. בעקבות רבנו חננאל, הרב ערוסי קושר את האגדה לבקשת אברהם על סדום. הימצאותו של צדיק בחברה פותחת אפשרות לתיקון משום שיש מי שיכול להשפיע על סביבתו ולמנוע הידרדרות.
מסקנת הדברים
הלאו מבהיר איזו מלאכה אסורה. מצוות העשה גם מציעה מה לעשות בזמן שהתפנה ממלאכה: לקבל את המנוחה כמתנה ולשמור עליה. ההבחנה מאפשרת להבין איך שמירת שבת מתוך יראה יכולה להוביל לשמירה מתוך אהבה.
קראו יחד את ההלכה הראשונה בפרק א ואת ההלכה הראשונה בפרק כא בהלכות שבת. נסו להסביר מדוע הרמב״ם נזקק בשני המקומות למילה ״תשבות״.
מדוע הרמב״ם מונה גם מצוות עשה של שביתה בשבת וגם איסור מלאכה?
הרמב״ם מונה את מצוות השביתה בשבת ואת איסור המלאכה בנפרד, משום שכאן יש עשה לשבות ולאו על עשיית מלאכה. עשיית מלאכה מבטלת את העשה ועוברת על הלאו. ספר המצוות, הכלל השישי והלכות שבת א, א.
כיצד המגיד משנה מסביר את הקשר בין ״תשבות״ לאיסורי שבות בשבת?
המגיד משנה מציע שני פירושים לפסוק ״תשבות״. לפירוש אחד התורה מחייבת מנוחה רחבה וחכמים קבעו את גדריה. לפירוש האחר הפסוק משמש סמך לאיסורי השבות שתיקנו חכמים. הלכות שבת כא, א.
האם לפי הרב רצון ערוסי כל עבירה על שבות מדרבנן מבטלת את מצוות השביתה מן התורה?
לפי הרב רצון ערוסי, קשה לומר שכל שבות יחידה מבטלת כשלעצמה את מצוות השביתה מן התורה. גדרי השבות מגינים על מנוחת השבת בכללותה, כגון מפני יום שלם של טרחה בדברים שאינם מלאכה. הלכות שבת כא, א.
לפי הרב יוסף קאפח, מדוע ארבעת העינויים האחרים ביום הכיפורים שונים מאכילה ושתייה?
לפי ביאור הרב יוסף קאפח, המסורת על אכילה ושתייה מפרשת את עינוי הנפש שבתורה. המסורת על רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה מוסיפה עינויים שמעבר לפירוש הפסוק. ההבדל מסביר מדוע כרת נאמר על אכילה ושתייה בלבד. הלכות שביתת עשור, פרק א.
על אילו עבודות מייחד הרמב״ם חיוב מלקות בשביעית?
הרמב״ם מייחד חיוב מלקות בשביעית לזריעה, זמירה, קצירה ובצירה. הוא פותח בעשה הכללי לשבות מעבודת הארץ והאילן, ורק אחר כך מונה את העבודות שעליהן לוקים. הלכות שמיטה ויובל, פרק א.