דילוג לתוכן העיקרי

מתנת התשובה לפי הרמב״ם: מן השופר לתיקון המידות

מה השופר מעורר?

בתחילת ראש השנה אפשר לחשוב בעיקר על מה שנרצה לבקש לשנה הבאה. הרמב״ם מעמיד לפני כן שאלה אחרת: איך התנהלנו בשנה שחלפה, ומה צריך להשתנות? מצוות השופר באה מכוח הציווי שבתורה. הרמז שהרמב״ם מוצא בה הוא קריאה להתעורר, לבחון את המעשים ולזכור את הבורא. ההרגל מרדים את תשומת הלב. כעס קטן נעשה דרך קבועה להגיב, והערה על אדם אחר נאמרת בלי לחשוב לאן היא תגיע. עיינו במשנה תורה, הלכות תשובה ג, ד.

התעוררות נבחנת בפרטים של יום רגיל. גם בילוי יכול לפתוח את העיניים להכרת הטוב על העולם. גם ביקור משפחתי יכול להיות הזדמנות לשים לב למי שזקוק לתמיכה. זכירת הבורא מחזירה את הערכים האלה אל ההחלטות שהשגרה מטשטשת.

קרן האיל וקולות השופר

בעקדה נעצר אברהם לפני שפגע ביצחק, ורואה איל שקרניו נתפסו בסבך. הרב רצון ערוסי קושר את כפיפות הקרן למתח שהאדם מכיר בעצמו. אותה קרן שמגינה על האיל גורמת לו גם להיתפס בענפים. גם כוח שנועד להגן על האדם עלול, כשהוא מושל בו, להפוך אותו לאלים כלפי זולתו. אברהם מעלה את האיל תחת בנו. בקריאה זו, העבודה המוטלת על האדם היא לרסן את הכוחות האלה ולחנך בכבוד תוך שמירה על גופם ונפשם של ילדיו.

״והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו״

בראשית כב, יג

במנהג תימן המתואר, על יסוד פסיקת הרמב״ם, משתמשים בשופר של איל הכפוף בכפיפותו הטבעית. הרב ערוסי שומע גם בקולות השופר את תנועת התשובה. קולות השבר נותנים מקום למה שהתקלקל, והתקיעה הישרה שבסופם מחזירה את האדם לדרך שאליה הוא מבקש לשוב. עיינו בהלכות שופר וסוכה ולולב א, א.

הפטור משופר וחובת ההתחדשות

הרמב״ם פוטר נשים משמיעת שופר בראש השנה. הרב רצון ערוסי מעודד נשים הרוצות לשמוע את התקיעות ומדגיש שגם מי שלא שמעה יכולה לעשות את העבודה שהשופר מעורר אליה. בדברי ההתעוררות הוא מצביע על ההתחדשות החודשית כסמל ליכולת להשתנות. הפטור משמיעת שופר עוסק במצווה זו. עבודת התשובה ותיקון המידות שייכות לנשים ולגברים. עיינו בהלכות שופר וסוכה ולולב ב, א.

איך מתקנים מידה שהפכה להרגל?

אפשר להתוודות על מעשה שאפשר להצביע עליו: פגעתי באדם הזה, נהגתי כך וכך. קשה יותר לזהות את ההרגל שמחזיר אותנו שוב ושוב לאותה תגובה. הרמב״ם מחייב לשוב גם מכעס, מאיבה, מקנאה ומרדיפת ממון וכבוד. מידות כאלה דורשות תשומת לב מיוחדת מפני שאחרי שהשתרשו קשה לפרוש מהן. עיינו בהלכות תשובה ז, ג.

הווידוי לפני ה׳ דורש להכיר בפגיעה ולומר אותה במילים. אם פגענו בזולת, יש גם לפייס אותו. ואם באו לפייס אותנו, הרמב״ם מלמד להיענות לבקשת המחילה. בתלמוד מסופר על רב, שניגש בערב יום הכיפורים לטבח שפגע בו כדי לפתוח לו פתח לבקש מחילה. גם אדם שנפגע יכול לעיתים לפתוח את הדלת לפיוס. עיינו בהלכות תשובה ב, ט–י וביומא פז ע״א.

התשובה נעשית מעשית כשאפשר לזהות את הרגע שבו הכעס, הקנאה או הכבוד קובעים את התגובה, ולבחור כיצד לנהוג בפעם הבאה.

בחרו מקרה אחד מהשנה שבו כעס או כבוד הכתיבו את התגובה, ובדקו מה צריך לתקן בו.