האם מותר לאחל לגוי "חג שמח"?

מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך קובץ השמע "071231hy.MP3", תוך שימוש בציטוטים רלוונטיים מהמקור. הדובר מתבסס בעיקר על דברי הרמב"ם (רבי משה בן מימון) בהלכות עבודה זרה בשולחן ערוך, וכן מביא מדברי הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

נושא מרכזי: ההתייחסות לימי החגים של הגויים (עדיהם) וההבדלים בין ארץ ישראל לחוץ לארץ.

• כינוי החגים - "עדיהם" ולא "חגים": הדובר מדגיש כי הרמב"ם מסביר מדוע חכמים נמנעו מלהשתמש במילה "חגים" עבור מועדי הגויים, ובמקום זאת כינו אותם "עדיהם".
• ציטוט: "אומר רבנו בפירוש המשנה בעבודה זרה בתחילת עבודה זרה למה נקראים חגיהם עדהן אומר רבנו עדהן אבלם כינוי לחגיהם ולא הרשל עצמו לקרותם חגים כלומר רבי יהודה הנשיא לא הרשה לעצמו להתנסח בלקרוא למועדים שלהם חגים לפי שהם אבל באמת כלומר אולי הם שמחים בזה אבל מבחינת האנושות זה אבל גדול כל עוד האלילות בגללם קיימת ומ ומטעת בבני אדם לכן היהדות מתייחסת לימים שלהם כי מעד היא משבר היא מאבל ולכן לא מכנים אותם חגים ואין לחנות אותם חגים אלא לחנות אותם עדיהם."
• ההסבר לכך הוא שהיהדות רואה בימים אלה אבל רוחני בשל קיומה של עבודה זרה.
• הגבלות מסחר ומתן לפני ובמהלך "עדיהם": הרמב"ם קובע הלכות ברורות בנוגע למסחר עם גויים לפני ובמהלך ימי חגיהם.
• ציטוט: "כותב רבנו פרק תשעי מהלכות עבודה זרה הלכה ראשונה שלושה ימים לפני עידיהם של הגויים אסור לקח מהם ולמכור להם דבר המתקיים וללוות מהם וללבותם ולפורען ולפרע מהן א מלבש בשטר או שעל המשכון אבל מלווה על פה נפרעין מהן מפני שהוא מציל מידן ומותר למכור להן דבר שאינו מתקיים כגון ירקות ותבשיל עד יום עדם."
• שלושה ימים לפני החג אסור לקנות ולמכור דברים קיימים, להלוות ולהלוות, ולפרוע חוב (בשטר או במשכון). מותר למכור דברים מתכלים עד יום החג עצמו.
• ההבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ: קיימת הבחנה חמורה יותר בהלכות אלו בארץ ישראל לעומת חוץ לארץ.
• ציטוט: "במ דברים אמורים בארץ ישראל. כלומר בארץ אל צריך להחמיר יותר מבחינת ההתרחקות מעובדי עבודה זרה וממעדיהם. אבל בשאר ארצות אינו אסור אלא יום עדם בלבד ולא שלושה ימים לפני עדיהם."
• הסיבה להבדל זה, על פי הגמרא והמפרשים, היא שבארץ ישראל העבודה הזרה נתפסת כיותר מושרשת ואידיאולוגית, בעוד שבחוץ לארץ מדובר יותר ב"מנהג אבותיהם בידיהם".
• השלכות המסחר והנתינה בדיעבד: אפילו אם נעשה מסחר עם גויים שלושה ימים לפני חגם, יש לכך השלכות בדיעבד.
• ציטוט: "עבר ונסע ונתן עמהם באותן השלושה ימים אחרי זה מותר בהנאה. והנושא ונותן עמהם ביום עדם אחרי זה אסור בהנאה."
• מסחר שנעשה ביום החג עצמו אוסר הנאה מהרווחים לאחר מכן.
• איסור משלוח דורון וברכות: אסור לשלוח מתנות לגוי ביום חגו, ובטח שלא לאחל "חג שמח", אלא אם כן ידוע בוודאות שאינו עובד עבודה זרה.
• ציטוט: "ואסור לשלח דורון לגוי ביום עדו. אלא אם כן נודע שאינו מודה בעבודה זרה ואין עובדה. כלומר אסור לשלוח להם מתנות בימים אלו בטח לא להגיד להם חג שמח."
• אם גוי שולח דורון לישראל ביום חגו, אין לקבל ממנו אלא אם כן חושש לאיבה, ובמקרה זה יש לחקור האם הוא עובד עבודה זרה לפני שייהנה מהמתנה.
• ביקורת על התקשורת בישראל: הדובר מביע ביקורת חריפה על כלי התקשורת בישראל שלטענתו "יוצאים מכליהם" כדי להציג שוויון ולברך את הגויים בחגיהם, ובכך מעודדים חיבה והתחברות במקום לבלום את השפעת "האלילות והתועבה".
• התייחסות למוסלמים: למרות שאין איסור עקרוני להתייחס לימי חג של מי שאינו עובד עבודה זרה (כמו מוסלמים), יש שחששו גם לימים אלה וכינו אותם "מעדם של הישמעאלים". האיסור העיקרי נוגע למי שיש בו סרך עבודה זרה.
• הנוצרים כעובדי עבודה זרה: הדובר מציין כי הרמב"ם רואה בנוצרים עובדי עבודה זרה, ויום ראשון נחשב בעיניהם ל"יום אדם" (יום חג). לכן, יש להיזהר מהתנהלות עמם בארץ ישראל גם בימי חמישי ושישי של כל שבת, ובוודאי שביום ראשון עצמו.
• דעת השולחן ערוך: השולחן ערוך (יורה דעה סימן קמ"ח) מעתיק את דברי הרמב"ם בנושא זה, אך נזהר שלא לנקוב במפורש בשם "נוצרים" כמו הרמב"ם, אלא משתמש בלשון "חגם". הדובר מציין את ההבדל הזה ומדגיש את חומרת דברי הרמב"ם.
• דברי הרב עובדיה יוסף: הרב עובדיה יוסף זצ"ל אכן קובע שהנוצרים הם עובדי עבודה זרה וכנסיותיהם הן בתי עבודה זרה. עם זאת, הוא מתיר מסחר עם גויים בימי חגיהם בזמן הזה, בטענה שרובם אינם אידיאולוגים מושרשים אלא מקיימים "מנהג אבותיהם בידיהם". למרות זאת, הוא מדגיש שאסור לברך אותם או לשלוח להם מתנות בימי חגיהם.

נקודות חשובות:

• ההלכה מבחינה באופן חמור בין ימי החגים של עובדי עבודה זרה לבין ימים של עמים אחרים שאין בהם סרך עבודה זרה.
• קיימת חומרה יתרה בהלכות אלו בארץ ישראל בשל תפיסת העבודה הזרה כאן כיותר מושרשת.
• ישנה מחלוקת מסוימת בין הפוסקים לגבי יישום ההלכות בימינו, במיוחד בנוגע לגויים שאינם נתפסים כעובדי עבודה זרה אידיאולוגיים.
• למרות הקולות המקלים בנוגע למסחר, קיימת הסכמה רחבה שאסור לברך גויים בחגיהם או לשלוח להם מתנות ביום זה.

המסמך מדגיש את הזהירות והריחוק הנדרשים על פי ההלכה מימי החגים של הגויים, במיוחד לאור תפיסתם כקשורים לעבודה זרה. הדובר מביע צער על התנהלות התקשורת הישראלית בנושא זה, שלטענתו מטשטשת את הגבולות ומעודדת התקרבות במקום ריחוק