ירושלמי שעבר לפני התיבה בשפלה בט'ו לאדר, האם חייב באמירת "על הניסים"?

ושא מרכזי: הדין של שליח ציבור ירושלמי שירד לשפלה ביום ט"ו באדר ונשאל האם רשאי הוא לומר "על הניסים" בתפילתו.

שאלה מרכזית: האם שליח ציבור ירושלמי המתפלל בשפלה ביום ט"ו באדר יכול לומר "על הניסים" בתפילתו, בהתחשב בכך שבירושלים מציינים את פורים בט"ו ואילו בשפלה בט"ו כבר לא אומרים "על הניסים"?

תשובה ראשונית: "התשובה לא יאמר על הנס אבל אם אמר אין מחזירין אותו." - אסור לומר "על הניסים" לכתחילה, אך אם אמר בדיעבד, אין להפסיקו או לחזור על התפילה.

הסבר רקע - מעמדו של היורד מירושלים לשפלה:

• שתי שיטות לקביעת מעמדו:
• שיטת רבנו: הזמן הקובע הוא מוצאי שבת (ליל י"ד). אם היה בירושלים בליל י"ד, דינו כירושלמי, ועל כן יצטרך לקרוא את המגילה בט"ו ואף לומר "על הניסים" אם היה מתפלל בירושלים. הגעתו לשפלה לאחר מכן אינה משנה את דינו. "אם היה בירושלים אז דינו כירושלמי. ואז זה ברור שאם הגיע מתי שהגיע לשפלה זה לא מעלה ולא מוריד דינו כירושלמי והוא יצליטרך לקרוא ב-15 אפילו בשפלה."
• שיטה אחרת: הזמן הקובע הוא זמן עלות השחר ביום ט"ו. אם בעלות השחר היה בירושלים, דינו כירושלמי, גם אם לאחר מכן נסע לשפלה.
• הסיבה לירידה לשפלה: ייתכן שהירושלמי ירד לשפלה מכיוון שלא היה לו מניין להתפלל בירושלים בזמן או שהוזמן להתפלל כשליח ציבור בשפלה.

הדין לגבי אמירת "על הניסים" בשפלה:

• אם הציבור מתפלל לחש ואז חזרה בקול: השליח ציבור הירושלמי יכול לומר "על הניסים" בלחש, אך לא בחזרה בקול. "אם אותו ציבור מתפלל עם לחש ואחר כך חזרה בקל אז אה בלחש שיאמר על הנשיאים וכל לא אומר על הנשיאים."
• אם הציבור מתפלל תפילה אחת - לחש וחזרה יחד: השליח ציבור לא יאמר "על הניסים" כלל. "אבל אם אותו ציבור מתפלים תפילה אחת לחש וחזרה שהיא מילה במילה הציבור מתפלל מילה מילה היא אחד משליח ציבור אז אי לא יאמר על הניסים לכתחילה לא היה צריך להזמין אותו אבל לא יאמר על הנסים בזמן התפילה בקל."
• הטעם לאיסור: בני השפלה כבר סיימו את מצוות הפורים ביום י"ד ויום ט"ו חל עליהם רק מצד "שב ואל תעשה" (איסור הספד, תענית, נפילת אפיים ותחנונים), אך לא מצד "קום ועשה" (כמו אמירת "על הניסים"). "כי המוקפן א הפריזים גומרים מבחינה מעשית של קום ועשה את חובות הפורים בתום יום 14 ב-15 גמרנו כבר לא אומרים על הנשיאים אמנם הם שותפים בשמחה אבל בדרך של שבע אל תעשה דהיינו ביום 15 אין מספידים, אין מטענים. זה רק על דרך של שבע אל תעשה. אין נופלים על פניהם, אין אומרים תחנונים. זה בדרך של שבע אל תעשה. בגלל זה לא נפלנו היום על פנינו. אבל ביקום ועשה אין עושים כלום. גם לא על הניסים."

דין אם טעה ואמר "על הניסים":

• "אבל אם טעה ואמר על הניסים, אדם שהוא איש קריאת עונות, טעה. ואמר על הניסים זה לא נורא בשולחן ערוך אור החיים סימן תרצג סעיף ב נאמר שבאין אומרים על נשק ביום 14 אבל לא בטו כלומר לא ב-15 ואומר המשנה ברורה כיוון שאין שייך זה לאותו היום הרי הלה שלא מעין המאורע והב ההפסק בתפילה כלומר דבר שאתה לא צריך לומר אותו ואתה תאמר אותו אז הגדר של הפסק בתפילה מי הוא עם אמרו אין מחזיר אותו." - אם טעה ואמר "על הניסים", אין מחזירים אותו על כך, מכיוון שזה נחשב ל"הפסק בתפילה" שאין מחזירים עליו בדיעבד.

התייחסות למנהג המקום ("נהג המקום"):

• יש לשמור על מנהג המקום. אמירת "על הניסים" על ידי שליח ציבור ירושלמי עלולה לגרום לבלבול ולשיבוש בהבנת ההלכה בקרב בני השפלה. "משום כך אנו אומרים שאדם כזה לא יאמר על הנשיאים אם כבר הוא זמן לא יאמר על הנשיאים כי צריך לשמור על נהג המקום."
• החשש הוא שאנשים ישמעו אותו אומר "על הניסים" בט"ו ויחשבו שזה המנהג הנכון, דבר שיוביל להנהגה הלכתית שגויה באותו מקום. "כי מה יגידו הבריות יגידו אנחנו היינו בבית כנסת פלוני והיה שם מישהו שהוא זמן והם לא יודעים ירושלמי לא ירושלמי ושמענו אומרים על הנשיאים ב1 ואז קובעים הלכה משובשת באותו מקום כי לא תמיד יש מערכת בקרה, לא תמיד יש רב באותו מקום שיודע להסביר, שיודע זה, אלא רואים, שומעים שמישהו אמר, אז זה משתבש ולכן אין לתת יד לשיבושים שיתפתחו."

סיכום:

שליח ציבור ירושלמי המתפלל בשפלה ביום ט"ו באדר לא יאמר "על הניסים" בתפילתו בקול, מכיוון שבמקום זה כבר לא אומרים זאת, ויש לשמור על מנהג המקום ולמנוע בלבול הלכתי. אם הציבור מתפלל לחש וחזרה, הוא יכול לומר "על הניסים" בלחש בלבד. אם טעה ואמר "על הניסים", אין מחזירים אות