האם רשאים להשכיר עסק מניב ליהודי שמתכונן להפעיל אותו גם בשבת?

הקלטת עוסקת בשאלה הלכתית מורכבת: האם מותר ליהודי שומר תורה ומצוות להיות שותף בעסק מניב רווחים או בנכס מניב פירות כאשר העסק או הנכס יופעלו על ידי גורם יהודי נוסף גם בשבת. הדובר מנתח את הסוגיה תוך הבאת מקורות הלכתיים שונים וחילוקי דינים בין שותפות עם גוי לשותפות בין יהודים.

נקודות מרכזיות:

1. איסור עקרוני בשותפות בין יהודים:

• באופן עקרוני, כאשר כל השותפים הם יהודים והעסק מופעל גם בשבת על ידי אחד מהם או גורם מטעמם, הדבר אסור.
• הטעם לאיסור הוא שהשותפים נהנים מחילול שבת, דבר פשוט שאסור.
• "כשמדובר שכל הגורמים הם יהודים, אין אפשרות אבל קיימת בשעת הדוחק עם ההפסד מרובה..."

1. היתר בשותפות עם גוי:

• קיימת אפשרות להתיר שותפות עם גוי, במיוחד בשעת הדוחק של הפסד מרובה.
• ההיתר מבוסס על התניה עם הגוי שהשותפות ביניהם היא רק לחמישה ימים בשבוע, וביומיים הנותרים (כולל שבת) הגוי הוא האחראי הבלעדי לרווחים ולהפסדים של העסק באותם ימים.
• הדובר מציין מקורות לכך ברמב"ם (הלכות שבת, פרק כ', הלכה י"ז) ובשולחן ערוך (אורח חיים, סימן רמ"ג, סעיף א').
• "ובשני הימים הנותרים בשבוע הגוי יקח את השבת כל מה שיהיה בשבת. והיהודי יקח יום אחד שלו כנגד זה. אף על פי שלכאורה היהודי כאילו נהנה מההפעלה של הגוי בשבת, אבל דרך חלוקה זו בין יהודי לגוי היא מותרת."
• האגרות משה (אורח חיים חלק א' סימן צ"א ובחלק ג' סימן ל"ו) אף מתיר שותפות כזו לכתחילה מכיוון שהגוי מראה בעלות נפרדת על השבת.
• "ואומר האגרות משה באור החיים חלק א' סימן צדי א ובאור החיים חלק ג' סימן ל ו שהשותפות הזו עם גוי היא מותרת לכתחילה כי הגוי הראה לו מו מוזר על השבת ולכן קיימת אפשרות שיהיו שותפים לחמישה ימים והשאר יהיה יום כנגד יום דהיינו הגוי בוחר לו את השבת והיהודי יום אחד שהוא כולו שלו דכאמור זה מותר לכתחילה בדרך כזו..."

1. הבדל מהשכרת דירה ליהודי מחלל שבת:

• הדובר מבחין בין שותפות בעסק מניב רווחים לבין השכרת דירה ליהודי מחלל שבת.
• בהשכרת דירה, עיקר השכירות היא המגורים, וחילול השבת בדירה אינו בהכרח תלוי בשוכר או קבוע. ייתכן שהשוכר לא יהיה בדירה בשבת או ישתמש בשעון שבת. לכן, השכרה במקרה כזה מותרת.
• לעומת זאת, בעסק מניב רווחים כמו חנות מכולת או תחנת דלק, הפעלת העסק בשבת על ידי יהודי מביאה באופן ישיר הנאה לשותפים היהודים דרך דמי השכירות או הרווחים, שהם תוצאה ישירה של פעילות העסק בשבת.
• "אבל לגבי עסק שכאמור מייצר הוא יצרני, משווק, מוכר כמו חנות מכולת... אזי הדבר פשוט שאם שני שותפים יהודים נותנים את זה לגורם יהודי ואותו גורם יהודי מפעיל בשבת ונותן להם דמי שכירות והועיל בדמי השכירות מטבע הדברים השומה של השכירות זה מטבע הדברים מפועל יוצא של גודל ההכנסות של אותו עסק זה טבעו של העולם שכך זה ה הפרמטר הזה של קביעת ה שכירות אז זה דבר פשוט שזה אסור."

1. מודל שותפות מיוחד בין דתי ללא דתי (לפי האגרות משה):

• קיימת אפשרות (לפי חלק מהפוסקים, בראשם האגרות משה) ליצור מודל שותפות בין יהודי דתי ליהודי שאינו שומר תורה ומצוות רק לששת ימי השבוע.
• ביום השבת, השותפות אינה קיימת, והעסק שייך כולו ליהודי הלא דתי, על אחריותו לרווחים, הפסדים ומימון החלק היחסי של התחזוקה לאותו יום.
• "אבל אם יהודי שותף והוא יראה שמיים ויש לו שותף שהוא פחות יראה שמיים והיהודי ירא שמיים לא רוצה להזכיר בשבת והיהודי שפחות ירא שמיים לא מעניין אותו ולא אכפת לו להזכיר גם אם הסוחר ישתמש בשבת באותו עסק קיימת אפשרות לפי פוסקים מסוימים כמו האגרות משה... ליצור מודל מיוחד לפיו. הם יהיו שותפים הדתי והלא דתי נקרא להם כך הם יהיו שותפים רק בששת ימי השבוע ואילו יום השבת אינם שותפים אלא כל כולו שייך ליהודי שאיננו מקפיד, איננו שומר תורה ומצוות."
• למרות שלכאורה יש כאן הנאה עקיפה ליהודי הדתי מכך שהשותף הלא דתי מממן את החזקת הנכס גם לשבת, האגרות משה מתיר זאת בתנאים מסוימים.
• "אף על פי שלכאורה בזה יש הנאה אומר האגרות משה ליהודי הדתי כי יהודי דתי שיש לו נכס כזה הוא משלם מסים על כל הימים למרות שהוא לא משתמש בו בשבת בגלל שלא יחילו שבת ואז על ידי כך שהיהודי הלא דתי מממן את חזקת הנכס לגבי יום השבת זו הנאה בעקיפים ליהודי הדתי לכאורה זו הנעת שבת ואסור אבל אומר האגרות משה זה עדיין ניתן להעביר להתיר בצורה כזו כי הם שותפים אך ורק לשישה ימים לאותו יום שבת לא אותו דבר גם מועדי ישראל ימים טובים אותו דבר לא יכנסו בכלל שותפות ועל פי אותו עיקרון..."

1. תנאי להיתר השותפות בין דתי ללא דתי (לפי האגרות משה):

• ההיתר של האגרות משה מותנה בכך שהשותף הלא דתי מסוגל מבחינה כלכלית להחזיק את כל הנכס לבדו, גם בלי השותף הדתי.
• אם השותף הלא דתי יכול היה לקנות את חלקו של הדתי ולהפעיל את העסק לבדו, אזי לא ניתן לטעון שהדתי מכשיל אותו לחלל שבת או נהנה מחילול שבת שלו, שכן הלא דתי היה יכול לעשות זאת בכל מקרה, אולי אף עם שותף לא דתי אחר.
• "יש לו משאבים כספיים כגון הוא יכול לקנות מהדתי את החלק של הדתי והוא לבד היה מפעיל את כל הנכס מאחר והוא יכול להפעיל את הנכס לבד במשאב הכספיים גם בלעדה דתי אי אפשר לבוא לומר שהדתי הוא מכשיל את הלא דתי ועובר על לפני עבר לא תן מכשול או עובר על א מסי ביד עוברי עבירה כיוון שאותו לא דתי א' יכל לבד להפעיל את זה ב' הוא גם יכל למצוא שותף לא דתי אז הועיל ואי אפשר לבוא לומר שבגלל הדתי הלא דתי מחלל שבת או נהנה מחלול שבת כי כאמור אנו מתנים זאת בתנאי שיש לו יכולת לבד להפעיל את הנכס אז הואיל וכן אם נתמלא תנאי זה..."

1. "שעת הדוחק" והפסד מרובה:

• ההיתר (במקרה של שותפות עם גוי או במודל השותפות המיוחד בין דתי ללא דתי) רלוונטי במיוחד בשעת הדוחק, שהוגדרה כ:
• אין לאדם מה לאכול ואין לו פרנסה.
• גם אם יש לו פרנסה, אך הנכס ייחודי וקשה מאוד למצוא לו שימוש או ניצול אחר אלא על ידי הפעלה בשבת (בגלל המציאות החילונית).
• במצב של הפסד מרובה, האדם יכול להסתמך על ההיתרים של האגרות משה והפוסקים התומכים בו (להבדיל מפוסקים אחרים שאוסרים גם במצבים אלו).
• "...הרי מי שנמצא בשעת דוחק ומה זה שעת דוחק א' שאין לו מה יאכל אין לו פרנסה וגם אם יש לו מה יאכל, גם אם יש לו פרנסה, אבל הנכס הזה יש לו מאפינים, יש לו ייחודים כאלה שקשה מאוד למצוא לו שימוש אחר, אפשרות של הנובת פירות רק באופנים מאוד מאוד מצומצמים שכמעט מחוייב המציאות. אם בכלל רוצים להניב ממנו פירות, בגלל המציאות החילונית שעופפת אותנו רק בהפעלה גם הפעלה בשבת שאם לו כן לא תמצא לך שותף או לא תמצא לך מי שישתמש בנכס הזה ואז לכאורה מדובר כאן לא באדם שאין לו מה יאכל אלא באדם שיש לו הפסד מרובה וכשעל האדם יש הפסד מרובה יכול הוא לההנות מההיתר הזה של הרב משה איינשטין והפוסקים שתומכים בו להבדיל מפוסקים שכאמור אוסרים גם בנסיבות אלו רבי חני שמס"

לסיכום:

הקלטת מציגה דיון הלכתי מורכב בנושא שותפות עסקית או בעלות על נכס מניב רווחים כאשר הפעילות מתבצעת גם בשבת. קיים איסור עקרוני בשותפות מלאה בין יהודים במצב כזה, מחשש להנאה מחילול שבת. עם זאת, קיימים היתרים שונים במצבים של שותפות עם גוי או במודל שותפות מיוחד בין דתי ללא דתי (לפי האגרות משה), במיוחד בשעת הדוחק של הפסד מרובה, ובתנאים מסוימים המבטיחים הפרדה ברורה של האחריות וההנאה בשבת. הדובר מדגיש את ההבדל בין סוגיה זו לבין השכרת דירה ליהודי מחלל שבת