היש לחוש לעבירה על ברכה לבטלה לאלו שכורכים הטלית על צווארם כמו צעיף?
למה התכוונו חכמי ישראל שבזמן הברכה יש להתעטף בטלית כעיטוף הישמעאלים, האם חייבים לכסות לגמרי את הפנים?
מדוע נהגו יהודי תימן שרק החתן מתעטף בטלית באופן שנהגו העדות האחרות?
תמצית מקורות בנושא עטיפת הטלית
מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך הטקסט המצורף בנוגע לאופן עטיפת הטלית, הן בעת הברכה והן במהלך התפילה, בדגש על מנהגי הספרדים והשוואה למנהגים אחרים.
נושא מרכזי: שימור מנהג האבות בעטיפת הטלית
הטקסט פותח בשאלה כיצד יש להתעטף בטלית ומציג את מנהג האבות כעוטף את ראשו בטלית, מכסה את כתפיו ומפנה את שתי כנפות הטלית מצד ימין ושתיים משמאל לפניו. הכותב מדגיש כי זהו המנהג הן בשעת הברכה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להתעטף בציצית" והן במהלך כל התפילה: "אני חוזר מתעטב בטלית שם את הטלית על גבי ראשו והורס את הטלית מעל כתפיו מימין ומשמאל באופן כזה שיהיה מכוסה שם לוקח את שתי הכנפיים עם הציציות שלהם לפנים מול החזה ושם את שתי הכנפיים מצד שמאל מול החזה וזהו העיתוף בזמן הברכה ובהלך כל התפילה".
השפעות חיצוניות ושינויים במנהג
הטקסט מצביע על כך שבעיקר בארץ, עקב השפעות של עדות אחרות, החלה הטלית לגלוש מהראש אל הכתפיים כבר לאחר הברכה. למרות זאת, מציין הכותב כי "הרוב המכריע בזמן הברכה עדיין עוטפים את ראשיהם עם הטלית ומכסים את כתפיהם כפי שתארתי". עם זאת, במהלך התפילה הטלית לרוב נשארת על הכתפיים ולא מכסה את הראש. ישנם יחידים, לשבחם, אשר לפחות בזמן תפילת העמידה (תפילת שמונה עשרה), שהיא עיקר התפילה, חוזרים לעטוף את ראשם כמנהג אבותיהם.
עטיפה חלקית ופסולה
הטקסט מתייחס למצבים בהם העטיפה רחוקה ממנהג האבות. מצב אחד הוא כאשר הטלית מכסה רק את הכתפיים ולא את הראש, וזה עדיין נקרא "עיתוף" אך לא "עיתוף מושלם". המצב החמור יותר הוא כאשר הטלית הופכת ל"צעיף כרוך מסביב לצברו", לא מכסה את הכתפיים ואף לא את הראש. הרב עודה יוסף פוסק בחריפות כי "כל מי שמתעטב בדרך כזו טלית כרוכה על הצו בין אם הטלית צרה או רחבה לא יוצא ידי חובה וברכתו לבטלה וברכתו לבטלה". הסיבה לכך היא שברכת "להתעטף בציצית" נאמרת על דרך עטיפה ולא על דרך קריחה של צעיף.
חשיבות שימור המנהג הנכון
הכותב מדגיש את החשיבות הרבה בהמשך מנהג האבות שהטלית תהיה "על גבי הראש בוודאי ובודאי בזמן הברכה ומכסה את הכתפיים". הוא משבח את מי שממשיך במורשת אבותיו ונוהג כך במשך כל התפילה, ולפחות בזמן תפילת העמידה.
מנהג הספרדים בזמן הברכה
הכותב מתאר את מנהג הספרדים בזמן הברכה: "אכנו הספרדים נוהגים שבזמן הברכה מברכים אשר כצלנו מצותה וציבנו תעתב ציצית שמים את הטלית על גבי הראש ולוקחים את הטלית בצורה כזו שהנה הוא מחזיק את השתי כנפות שהיא כנף ימין, הפלג הימני של הטלית ומשליך את הציציות לחלקו השמאלי על כתפו השמאלית באופן שהציציות מאחורה ולוקח את הפלג השמאלי של הטלית עם הציציות ומשליך על ה כתף הימנית באופן כזה שהציציות כעת ארבע ציציות מאחורה שוהה בכל פעם כדי הילוך ארבע עמות ולאחר מכן מחזיר את הטלית ולזה הם קוראים עיתוף הישמעאלים".
"עטוף הישמעאלים" וההבנה שלו
הכותב מציין כי יש הנוהגים להתעטף בזמן הברכה כ"עטוף הישמעאלים" על פי פרשנות הגאונים לטור אורח חיים. עטיפה זו מתוארת כמכסה את הפנים לגמרי. אולם, הרב עודה יוסף מגדיר מנהג זה כ"מנהג טעות" ומדגיש כי "זה לא המנהג של עטוף הישמעאלים".
דעת השולחן ערוך והסתייגויות הרב עובדיה יוסף
הכותב מציין כי גם השולחן ערוך לא פסק שצריך להתעטף בזמן הברכה כפי שהם מתארים כ"עטוף הישמעאלים". למרות זאת, הרב עובדיה יוסף רואה רבים מבני הספרדים הנוהגים כך בזמן הברכה. בתשובה לשאלה בנושא, הרב יוסף פוסק כי כיסוי כל הראש והפנים בעת העטיפה "זה לא כהלכה". הוא חוזר ומדגיש כי טלית הכרוכה על הצוואר פוסלת את הברכה.
הסדר הנכון של העטיפה לפי הרב עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף מתאר את סדר העטיפה הנכון לאחר הברכה: "מיד לאחר ברכת להתעטף בציצית תעטף בטלית על ראשו כשארבע כנפות הטלית יורדות כנגד פניו או לאחר מכן לאחוז את הצד הימני של הטלית ולשליכו על כתפו השמאלית ואחר כך ישליך גם את הצד השמאלי שכנגד פניו לאחוריו עד כתפו השמאלית באופן שכל ארבעה כנפות יו מונחות אחריו וישב כך כדי ששיעור הילוך ארבע אמות ואחר כך יוריד הטלית על גופו ויחזירם באופן שיהיו שתי כנפיו כנפי הציצית לפניו או שתיים לאחריו ונכון שיחסה ראשו בטלית עד סוף התפילה". הוא מדגיש את הצורך להיזהר שלא לכסות את כל הפנים והעיניים אלא רק את הצוואר והחלק התחתון של הפנים. הנוהגים לכסות את פניהם ועיניהם נוהגים במנהג טעות ועליהם לשנותו.
כבוד מנהג האבות אל מול ההלכה הפסוקה
הכותב מציין כי יש הנוהגים בניגוד לשולחן ערוך מכיוון שזהו מנהג אבותיהם. למרות שהרב יוסף מכבד את מנהג אבותיו שנהגו כ"עטוף הישמעאלים", הוא מבהיר כי אין לנהוג במנהגי טעות אלו.
הבהרה לגבי "עטוף ישמעאלים" ומנהג האבלים
הכותב מסביר כי מה שהם מכנים "עטוף ישמעאלים" אינו בהכרח מנהג טעות אם כולל הנחת הטלית על הראש והשלכת הפלג הימני על כתף שמאל והשמאלי על כתף ימין. אולם, אין צורך בפירוט זה, שכן עטיפה רגילה מספיקה. הוא מציין כי מנהג כיסוי חצי הפנים עם הטלית אופייני לאבלים כסימן של הכנעה, הן אצל הספרדים והן אצל האשכנזים במשך כל שבעת ימי האבל. האבל מסיר מעט את הטלית מצד פניו רק כדי לשמוע את הניחומים ולהשיב אמן.
מנהג הנחת הציציות
הכותב מתאר את מנהג הספרדים לאחר הברכה והעטיפה: הנחת הטלית כך ששתי ציציות יהיו מקדימה ושתיים מאחורה, על הכתפיים. לעומת זאת, מנהגם הוא שלאחר כיסוי הראש והכתפיים, מניחים את כל ארבע הציציות מלפנים. רק אצל חתן נהוג לפרוס את הטלית לרוחב ולהניח ציצית אחת מקדימה ואחת מאחורה מכל צד, כדי לייחד אותו.
דברי רבי חנינא קשומר
הטקסט מסתיים בציטוט של רבי חנינא קשומר, ללא פירוט נוסף על הקשר לדברים.
סיכום נקודות מרכזיות:
- יש להקפיד על מנהג האבות בעטיפת הטלית: כיסוי הראש והכתפיים ושתי כנפות הטלית מלפנים.
- הטלית צריכה לכסות את הראש לפחות בזמן הברכה ורצוי לאורך כל התפילה, ובפרט בתפילת העמידה.
- עטיפת הטלית כצעיף כרוך על הצוואר פוסלת את הברכה.
- כיסוי כל הפנים והעיניים בעת העטיפה אינו נכון.
- הרב עובדיה יוסף מציג סדר עטיפה מפורט לאחר הברכה.
- מנהג הנחת כל ארבע הציציות מלפנים הוא המקובל בקרב הספרדים, למעט אצל חתן.
- מנהג כיסוי חצי הפנים עם הטלית הוא מנהג אבלות.
המסמך מדגיש את הצורך לשמר את מנהג האבות בעטיפת הטלית תוך הקפדה על ההלכה הפסוקה והימנעות ממנהגים שגויים.