ילמדנו רבנו:
א. מה הסיבה למנהג הקדום לתקוע לפני תפילת שחרית (מהרי"ץ, עץ חיים, ח"ד עמ' קעא/ב ): אולי בניגוד לתוס', כאשר בטלה שעת השמד חזרה התקיעה למקומה.
ב. מה הסיבה שהמנהג אינו שכיח.
ג. האם יש פירוש של מורנו הרב יוסף קאפח להלכות שופר (אני לא מצאתי)

כבוד הרב שלום רב. שייך אנוכי לעדה התימנית, זה מספר שנים אני תוקע בראש השנה אני אדם ירא שמיים ומקיים מצוות, ביצעתי את שליחותי ללא דופי בקדושה ויראת שמיים. הציבור גם תמך וברך אותי על כך. השנה בחר לו אדם מוועד בית הכנסת כי הוא רוצה גם לתקוע. ברצוני לציין כי הוא התוודה בפניי ובפני חברי הוועד כי הוא עובד בשבת אבל בעבודה עצמה הוא לא מחלל את השבת, שאלתי היא לרב: האם יש צורך להחליף את התוקע שהיה כל השנים? או לחלק את התקיעות יום יום גם לאותו אדם שרוצה השנה לתקוע, למרות עבודתו בשבת? גם אם אינו מחלל את השבת, הרי הוא מקבל שכר בעבור עבודתו בשבת!!

שלום לכבוד הרב שליט"א.
כבודו כתב לגבי תקיעת שופר:"רק תשע שהן 30 - זו חובת היחיד מן התורה. על פי חכמים, ששילבו בין המסורות של התרועה, ורק הציבור חייב ב 40, ויש נוהגים 41."
1. האם ה30 קולות מיושב הן חיוב מהתורה, ושאר התקיעות -10 במוסף, ותרועה גדולה הן מנהג?
2. לגבי היום השני של שמיעת קול שופר - ב' בתשרי. האם ה30 קולות מיושב הן חיוב מדרבנן, ושאר התקיעות -10 במוסף, ותרועה גדולה הן מנהג?
תודה וכל טוב.

לכבוד הרב שלום רב
1) אם הרב יוכל לפרט לנו את השיעורים בגרמים לגבי שיעורים הנ"ל כזית כביצה ואם אנחנו מתייחסים לנפח או למשקל.
2) אם אכלתי ירקות ואורז (לדוגמא) ואחר מכן נמלכתי לאכול לחם ולא אכלתי כשיעור חיוב ברכה אחרונה של ברכת המזון, האם אני מברך ברכה אחרונה או לא מברך בכלל.
3) מה שיעור זמן של אכילת פרס?
4) האם שונה זמן האכילה (כדי ששיעורים יצרפו לחיוב ברכה אחרונה) של לחם ומזונות?
5) האם צריך לעשר מכסף שקיבלנו מהחתונה?
6) האם בקידוש כשאני שותה רביעית יין אני צריך לברך ברכה מעין 3 לפני המוציא?