כולל כללים שקבעו חז"ל לגבי חיוב ברכה: דיבור שהוא מצווה - חייב בברכה (כמו: קריאת מגילה, ספירת העומר וכיו"ב) דיבור שהוא אמצעי או מחשבת הלב - אינו חייב בברכה