בשר שנשרה בחלב - האם נאסר?

מסמך זה מסכם את הדיון ההלכתי שהועלה בהקלטה בנוגע למקרה בו בשר צלוי יבש הושאר בתוך סיר בפריזר, ובעקבות שקית חלב נקובה שהייתה מעליו, הבשר השרה בחלב במשך שבוע. השאלה ההלכתית המרכזית היא דין הבשר והסיר במצב זה.

המחלוקת העיקרית: "כבוש כמבושל"

הנושא המרכזי בדיון הוא המחלוקת ההלכתית העתיקה בין שמואל לרבי יוחנן בשאלה האם פעולת כבישה (שהייה ממושכת בנוזל) נחשבת לפעולת בישול מבחינה הלכתית. מחלוקת זו מוזכרת במספר מקומות בתלמוד (פסחים, חולין).

• דעת רוב הפוסקים (כ"מנדאמר"): רוב הפוסקים פוסקים כדעה האומרת ש"כבוש כמבושל". לדבריהם, דבר מוצק השוהה בתוך נוזל במשך 24 שעות או יותר נחשב כאילו התבשל.
• השלכות לגבי המקרה: לדעתם, הבשר שהשרה בחלב למעלה מ-24 שעות אסור באכילה.
• השלכות לגבי הכלי: יש פוסקים הסוברים שגם הכלי בו שהה הבשר עם החלב נאסר וצריך הכשר, כיוון שהחלב נבלע בדפנותיו, בדומה לבישול בכלי. נאמר כי יש כאן "כבישה לכלים".
• ציטוט רלוונטי: "רוב הפוסקים פסקו כמנדאמר שאומר כבוש קמבושל שדבר מוצק ששה בתוך נוזל במשך 24 שעות כל שכן יותר מכך איי הוא נחשב כאילו נתבשל. ולכן אם מדובר בבשר שהיה שרוי בתוך חלב למעלה מ-24 שעות, לדידם הבשר הזה אסור. ויש מהם שהוסיפו ואמרו שגם הכלי נאסר כי לדעתם כלי בשרי שהיה בתוכו חלב למעלה מ-24 שעות. אז כאילו החלב נבלע בתוך הדפנות של הכלי, כאילו תאמרו יש כבישה לכלים, כאילו תאמרו שזה נתבשל בכלי. לכן גם הכלי אסור וצריך הכשר כדין כלי שבעלו באיסור."
• דעת רבנו (הרמב"ם): רבנו (הרמב"ם) לא הזכיר בשום מקום שכבישה נחשבת כמבושל.
• הוכחה מתוך הלכות מאכלות אסורות: בהלכות מאכלות אסורות (פרקים יד וטו), הרמב"ם עוסק בדיני מליחה וצירוף של בשר נבלה או דג טמא עם בשר או דג טהור, אך אינו מזכיר דין כבישה כבישול.
• השלכות לגבי כלים: גם לדעת הסוברים שכבישה כמבושל, רבנו סובר שאין "כבישה לכלים". כלומר, כבישה בנוזל לא אוסרת את הכלי.
• ציטוט רלוונטי: "לעומת זאת, רבנו לא הזכיר בשום מקום שכבוש כמובשל ולא עוד אלא רבנו בהלכות מאכלות אסורות פרק 14 פרק 15 הלכה לד ול לד אז הוא אומר בשר נבלה מליח שנבלל עמו בשר שחוטה הרי זה נאסר הוא מדבר על המליחות וכן בשר דג טמא מליח שנבלל אמו דג טפל טהור נאסר מפני צירו מסיים דג טמא שכבשו שכבשו עם דג טהור ציר הכל אסור אלא אם היה הטמא עד 200 מן הטהור ומורי באות לט א מוכיח באריכות שלפי רבנו רבנו לא פסק שכבוש כמבושל וודאי די לא לגבי כלים. זאת אומרת גם לאלה שאומרים שכבוש כמבושל, הוא סובר שהכבוש אין כבישה לגבי כלים."

הגדרת "כבישה" על פי המקורות

הדובר מציין שהמושג "כבישה" כפי שהוא מופיע במקורות (משנה, תוספתא, תלמוד) מתייחס דווקא להשריה בנוזלים חריפים כגון חומץ, יין, יין וחומץ, ציר או חרדל. לכן, גם לדעת האומרים "כבוש כמבושל", ייתכן שהכוונה היא דווקא לכבישה בנוזלים אלו ולא בכל נוזל.

• השלכות לגבי חלב: חלב אינו נחשב כ"בר כבישה" על פי הגדרה זו. לכן, גם לדעת הסוברים "כבוש כמבושל", ייתכן שבשר שהושרה בחלב אינו נחשב כאילו התבשל.
• ציטוט רלוונטי: "דבר נוסף, מורי מאיר ובצדק שגם עניין הכבוש הוא לא מוצג שנמצא בכל נוזל, אלא במושגי הכבישה שעליהם דיברו חכמי המשנה והתלמוד. וכשאנחנו מעיינים במקורות המשנה והתלמוד, התוספתה והתלמוד, אנחנו מוצאים את המושג הזה שנקרא כובש או בחומץ או ביין או ביין וחומץ או בציר או בחרדל. כן? זאת אומרת הדברים האלה מפים באופן מיוחד. בזה אנחנו מוצאים את המושגים של כבישה. זאת אומרת גם מנדאמר שאומר כבושב שאל הוא התכוון דווקא לכבוש בדברים חריפים כמו חומץ, כמו יין, כמו ציר, כמו חרדל, אבל לא בכל נוזל. כלומר אם נניח בכוונה אני נותן דוגמה. בשר שעדיין לא מלחו אותו, שנפל לתוך סיר מים בשעה 24 שעות. לדידם זה כמו שנתבשל בדמו. ואסור. ולדידנו לא שוטפו מלחו או צולה אותו והוא ראוי. ומכאן גם לאותו בשר שנשרא בחלב. הרי מצד הדין אין גדר של בשר שנכבש בחלב כי החלב זה לא בר כבישה גם לאלה שאומרים שכבוש כבושל הליבה זה הסבר של מורי בהתאם למושגים של כבישה שאנחנו מוצאים ב במשנה ובתלמוד."

הכרעה מעשית במקרה הנדון

• לשיטת רבנו (הרמב"ם): אין דין "כבוש כמבושל", ולכן בשר שהושרה בחלב אינו אסור מעיקרו. גם הסיר ניתן לשטיפה ללא צורך בהכשר.
• בעיה ספציפית במקרה הנוכחי (בשר צלוי): מכיוון שמדובר בבשר צלוי, שלרוב מכיל תבלינים ומלחים, ובנוסף סוג בשר זה עשוי להיות מחולק לפלחים, קשה להבטיח שניקיון יסודי במים יסיר לחלוטין את החלב שחדר לעומק הבשר. לכן, מבחינה מעשית, יהיה קשה להכשיר את הבשר הצלוי.
• בשר לא צלוי: אם מדובר בבשר רגיל שלא עבר הכשרה (לא מומלח ולא צלוי), לשיטת הרמב"ם, ניתן היה לנקות אותו היטב, להטבילו ולאחר מכן להכשירו במליחה או בצליה.
• לשיטת רוב הפוסקים: יש לאסור את הבשר שהשרה בחלב, ויש צורך להכשיר את הכלי.
• ציטוט רלוונטי: "אבל מאחר ממדובר בבשר צלוי ובדרך כלל בשר צלוי מתאפיין בכך שיש בו תבלינים, מלחים והרבה פעמים סוג הבשר הוא כזה שהוא עשוי פלחים פלחים ואז יש חדירה לעומק של החלב. יהיה קשה על ידי ניקיון ומים לגרום לכך להיות בטוחים שלא נשארו טיפות חלב בפנימיות של הבשר. מההיבת הזה יהיה קשה להכשיר את הבשר. אבל לוי טועה שהבשר לא היה צלוי, אלא בשר רגיל שעדיין לא הוכשר. כאמור, לפי שתתינו אפשר היה לנקות אותו להתב הטב ו לאחר מכן להכשיר אותו או על די מליחה או על די צליעה. בעוד שלפי שיטת רוב הפוסקים יש לאסור את הבשר ויש להכשיר את הכלי."

סיכום

הדיון מציג מחלוקת יסודית בשאלה ההלכתית של "כבוש כמבושל". רוב הפוסקים סוברים שכן, ועל כן הבשר והסיר במקרה הנדון יהיו אסורים וטעונים הכשר. לעומת זאת, לדעת הרמב"ם אין דין כזה, ולכן מעיקרו הבשר והסיר אינם נאסרים. עם זאת, במקרה של בשר צלוי, גם לשיטת הרמב"ם קשה יהיה להכשיר את הבשר עקב החשש לחדירת חלב עמוקה. אם הבשר לא היה צלוי, לשיטת הרמב"ם ניתן היה להכשירו לאחר ניקוי והטבלה. הדובר גם מציין שהגדרת "כבישה" במקורות עשויה להתייחס דווקא לנוזלים חריפים, מה שעשוי להקל בדין כבישה בחלב גם לדעת הסוברים "כבוש כמבושל"