האם ניתן להכשיר לפסח כלי חרס ע"י שריה במים מעת לעת?

הקלטת עוסקת בהכשרת כלי חרס לפסח, תוך התייחסות לדינים הנוגעים גם לשאר איסורים. הנואם מציג מחלוקות הלכתיות ומזהיר מפני פרצות בהלכה הנובעות מאי הבנה של המקורות.

נושא מרכזי: כשרות כלי חרס

• עמדה בסיסית: לכלי חרס אין הכשר. הנואם פותח בקביעה חד משמעית: "כלומר שכלי חרץ אין להם הכשר. וזה הוא באמת דין כללי בכל התורה כולה. לאו דווקא לפ פסח אלא לכל מאכלות אסורות שכלי חרס אין לו הכשר." הוא מסביר זאת על בסיס הכלל "כבולע כך פולתו": כיוון שבליעת איסור בכלי חרס נעשית לתוך הדופן וקשה מאוד להוציא אותה, הרי שהגעלה או ליבון רגילים אינם מועילים. ליבון עלול לגרום לכלי חרס להתבקע בשל הבדלי טמפרטורות: "וליבון אם לבנים כלי חרס, אז יש חשש שהוא יתפקע. כיוון שהבדלי הטמפרטורות שלו... גורמים לו ש עלו להתפקע."
• יוצאים מן הכלל היסטוריים: הנואם מזכיר מקרים חריגים בהם נעשה ליבון לכלי חרס, כמו תנורי חרס בתימן או כלי חרס שנכנסו לכבשן, שם החום היה אחיד ולכן לא היה חשש להתבקעות: "תנורי חרס בתימן אז היו ממלאים אותם גחלים עד מעליהם ואז הם מתלבנים ממש לא התים וכיוון שאין הבדלי טמפרטורה... אחרי זה קח לי חרס שמכניסו לכבשן שכיוון שהוא מקבל חום מבית ומחוץ בשווה ואין הבדלי טמפרטורות אז הליבון הוא ליבון." עם זאת, הוא מדגיש כי בנסיבות רגילות אין לכך תוקף.
• התייחסות לשימוש בצונן: הנואם מציין כי גם אם כלי חרס שימשו רק בצונן עם איסור, לדעת רבים אין להם הכשר לפסח מחשש שישתמשו בהם בחמין בהמשך: "ולכן יש להצניעם במקום מיוחד שלא יבואו להשתמש בהם... כלומר שכלי חרץ אין להם הכשר."

הדין של עירוי שלושה ימים בצונן - מקורו ומגבלותיו

• מקור הדין בשולחן ערוך וברמב"ם: הנואם מצביע על סעיף בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תנ"א סעיף כ"ו) המתיר הכשרת חביות חרס שנתנו בהן שכר שעורים על ידי הגעלה או עירוי שלושה ימים: "בשושלחן ערוך אור החיים סימן תנא סעיף ככ כ נאמר חביות של חרס שנתנו בהם שכר שעורים מותרים בהגעלה או בעירוי שלושה ימים." הוא מביא את המקור לכך מדברי הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות (פרק י"א הלכה ט"ו) לגבי כלי גויים ששימשו ליין נסך: "נודות הגויים וכנקניהם... אסור לתן לתוכן יין עד שישנן 12 חודש או עד שיחזירן לאור... או עד שיתן לתוכן מים שלושה ימים מעת לעת ומערי המים ומחליף מים אחרים כל מעת לעת שלושה פעמים בשלושת הימים."
• ההבדל בין יין נסך לשאר איסורים: הנואם מדגיש כי דין שלושת ימי העירוי במים נועד ספציפית ליין נסך שנספג בצונן, ואין להקיש ממנו לשאר איסורים שנבלעו בחום: "זה דין מיוחד בכלים של יין זה לא דין שאפשר ליישם אותו לדיני מאכלות אסורות כי כל כלי שבל על ידי חימום, כמו כלי חרז שבלח על ידי חימום, אסור בשום פנים ואופן אין לו היתר על ידי שון 24 שעות." הוא חוזר ומדגיש: "ואין בשום פנים ואופן להעתיק את הדין הזה לעניין של לעניין של מאכולות אסורות כי כל בליעה על ידי חימום לא יועיל ולא יציל אלא כבולע כך פולתו."
• תנאים הכרחיים לעירוי שלושה ימים: הנואם מפרט את התנאים הנדרשים להכשרת כלי חרס על ידי עירוי, כפי שמובא בשם הרב עובדיה יוסף: מילוי במים צוננים למשך 24 שעות, שפיכת המים, ומילוי חוזר במים חדשים למשך 24 שעות, וחוזר חלילה למשך שלושה ימים. אם המים נשארו יותר מ-24 שעות או הוחלפו לפני כן, ההכשר לא תקף: "ואם נשארו המים בתוכם כמה ימים לא עלו לו אלא ליום אחד וכן אם שפך המים קודם שעמדו בכלי 24 שעות לא עלו לו אותם הממים לכלום."
• ביקורת על השימוש הנפוץ בעירוי: הנואם מביע דאגה מכך שאנשים נוהגים להשרות כלי חרס, זכוכית ואחרים במים למשך שלושה ימים ללא החלפת המים וללא הבחנה בין כלים ששימשו בצונן או בחמין, דבר המהווה מכשול הלכתי: "עינינו רואות ולא זר שהדבר הזה חדר אפילו לאצל אמהותינו, אצל נשותנו. ואנחנו רואים מלאות אמבתיה מים ושמות שמה בקבוקים, צנצנות, כוסות, קעריות מחרס, זכוכית ושמים אותם שלושה ימים עם מים בלי להחליף. א' בלי להחליף. שנית בלי למיין בין הכלים."

התייחסות לכלי זכוכית ומתכת

• כלי זכוכית: הנואם מזכיר את המחלוקת בין האשכנזים לספרדים לגבי הכשרת כלי זכוכית. לדעת הספרדים (על פי הרב יוסף), אין בליעה בכלי זכוכית. אולם, הוא מציין שגם לשיטתם יש צורך בהכשרה מסוימת בהתאם לשימוש.
• כלי מתכת: הנואם קובע כי כלי מתכת שבליעו איסור בחום, לא יועיל להם שום הכשר גם לאחר זמן רב: "כל כלי מתכת שבלח איסור על ידי חימום לא יועיל ולא יציל שנה שלמה."

סיכום ומסקנות מעשיות

• הימנעות מהסתמכות על עירוי שלושה ימים לכלי חרס: הנואם מסכם כי אין להשתמש ב"פטנט" של עירוי שלושה ימים להכשרת כלי חרס לפסח, במיוחד אם הם שימשו בחום. לדעתו, כלי חרס שבלעו איסור (אפילו בצונן לדעת חלק מהפוסקים) אין להם הכשר כלל ויש לגנוז אותם.
• זהירות רבה גם בשיטת המתירים עירוי: גם לשיטת הפוסקים המקילים בעירוי שלושה ימים, יש להיות זהירים מאוד ולוודא שהכלים אכן שימשו רק בצונן ולא עברו חימום כלשהו, אפילו במיקרוגל: "אבל גם לשיטתם צריכים מאוד מאוד להיות זעירים שכל כלי או כלי כל שכן כלי חרסכית כלי חרס כל כלי וכלי שעבר שימוש של איזשהו חימום אפילו ברמה של מיקרוגל וזה היום מאוד מאוד שחי אזי אין לו הכשר על ידי הפטנט הזה אלא אם הוא כלי חרס אין לו הכשר לעולם."
• הכשרת כלי זכוכית ומתכת: הנואם מזכיר בקצרה כיצד יש להכשיר כלי זכוכית ומתכת בהתאם לשימושם ("כתשמישו כך הכשרו").

בסך הכל, ההקלטה מציגה עמדה מחמירה לגבי הכשרת כלי חרס לפסח, מזהירה מפני שימוש לא נכון בדין עירוי שלושה ימים בצונן, ומדגישה את הצורך להבין את מקורות ההלכה ואת ההבדלים בין סוגי איסורים ובליעות