האם ניתן להכשיר לפסח כלי חרס ע"י שריה במים מעת לעת?

לא מועיל להם שום קשר אם השתמשו בהם בחמין במשך השנה. ולכן יש להצניעם במקום מיוחד שלא יבואו להשתמש בהם. וטוב לסוגרם בארון ולצניען ולצניח ולצניע מפתח. כלומר שכלי חרץ אין להם הכשר. וזה הוא באמת דין כללי בכל התורה כולה. לאו דווקא לפ פסח אלא לכל מאכלות אסורות שכלי חרס אין לו הכשר. למה? כי מה הוא כלל הגדול של ההכשר? כבולע כך קולתו. אז אם השימוש בכלי חרס הוא על ידי בישול, אז צריך להגעיל. והגעלה בכלי חרס אין מספקת, כי אין ההגעלה יכולה להוציא את הבליעה הכל כך. דורה בתוך דופן הכלי של כלי חרס. ואם השימוש בכלי חרס הוא על ידי אש יבש, הרי צריך ליבון. וליבון אם לבנים כלי חרס, אז יש חשש שהוא יתפקע. כיוון שהבדלי הטמפרטורות שלו, אם יש הבדלי טמפרטורות בין חלק אחד של הכלי והחלק השני של הכלי, בין מבחוץ ובין בפנים, גורמים לו ש עלו להתפקע והועיל ובני אדם חוששים שמה יתפקע אז מצבה דברים הליבון איננו ליבון טוב כהלכה ולכן אין להם הכשר באמת תנורי חרס בתימן אז היו ממלאים אותם גחלים עד מעליהם ואז הם מתלבנים ממש לא התים וכיוון שאין הבדלי טמפרטורה מאחר ויש שכבה מאוד גדולה מגנה מהצד השני של התנור. אחרי זה קח לי חרס שמכניסו לכבשן שכיוון שהוא מקבל חום מבית ומחוץ בשווה ואין הבדלי טמפרטורות אז הליבון הוא ליבון. זה כאילו יצר אותו מחדש לכלי הזה אבל בנסיבות רגילות אין לכלי חרס הכשר. ולכן כלי חרס לפסח כמו מאכלות אסורות כל שכן לפסח אין להם מחשב. זה יכול להיות כלח כלים מחרסינה היום בימינו אז כל אלה אין להם הכשר וכן לאשכנזים כלי זכוכיתם כך לחרס לנו כך למתכות אז לספרדים לפי הרבו יוסף אז זה אין בכלל בלי בכלי זכוכית אבל אומר הרב עו יוסף הבן שלא ילקות יוסף כותבת משהו האביו אומר ואם משתמש בכי חרס בצונן כגון שנתן בתוכם שחר שעורים בעירה ושהו שם 24 שעות אפשר להכשירם על ידי עירוי שלושה ימים בצוננים שימלאם במים צוננים למשך 24 שעות ואחר כך ישפכם ויחזור וימלאם מים ל-24 שעות ואחר כך ישפכם ויעשה כן פעם שלישית אוזר אובזה הוכשרו לפסח ואם נשארו המים בתוכם כמה ימים לא עלו לו אלא ליום אחד וכן אם שפך המים קודם שעמדו בכלי 24 שעות לא עלו לו אותם הממים לכלום וגעילם הוכשרו בכך כלומר הוא אומר שכלי חרז אשר שמים בתוכם חמץ למשל כמו בירה אם משל אני אשים את זה בתוך כלי חרז ישאר שמה כמה ימים. אם אתם זוכרים מה שכבר למדנו, לדעתם כבוש כמבושל ולדעתם כבוש כמבושל גם לגבי כלים, לא לגבי רק לגבי מאכלות, אלא גם לגבי כלים. אז יוצא שהכלים האלה ספוגים בלוחים איסור. מה הכשר שלהם? לדבריו יש לנו אופן מיוחד של הכשר. מה ששמים אותם שורים את הכלים האלה בתוך מים ואחרי 24 שעות שופכים את המים, מחליפים את המים, מביאים מים חדשים ועוד פעם שורים אותם את הכלים האלה במים 24 שעות ועוד פעם שוכחים ועוד פעם שורים אותם במים חדשים 24 שעות. שלוש פעמים של 24 שעות. 24 שעות הם מים שונים. אם לא החליף את המים השונים אז זה כאילו נחשב יום אחד ו צריך להחליף את המים ולעשות עוד פעם עוד 24 שעות עם מים אחרים ועוד 24 שעות מים אחרים קודם כל מטבע הדברים יש לנו סקרנות לדעת מאיפה בא ההכשר הזה אם אמרנו שכלי חרס אין להם הכשר מאיפה בא העניין הזה שיש הכשר בדרך כזו שהרי לפי רבנו בכלי חרס של פסח אם הם שמו שם בצונן לד ת רבנו אסור להשתמש בהם אפילו בצונן למה גזרה שמה יהיה לו חרשמש בהם בחמין ועלול הוא להכיר לעצמו להכשיר אותם אז לכן הרחיקו אותם אפילו ששימושם בצונן לא מתירים לא להשתמש אפילו בצונן עד כדי כך אז מה פתאום כאן נותנים לנו את הפטנט הזה של הכשיר את הכלים על ידי החלפת המים האירועים כל 24 שעות מאיפה זה בא העניין הזה? דבר שני, עינינו רואות ולא זר שהדבר הזה חדר אפילו לאצל אמהותינו, אצל נשותנו. ואנחנו רואים מלאות אמבתיה מים ושמות שמה בקבוקים, צנצנות, כוסות, קעריות מחרס, זכוכית ושמים אותם שלושה ימים עם מים בלי להחליף. א' בלי להחליף. שנית בלי למיין בין הכלים. אם הכלים האלה השתמשו בהם רק בצונן כפי שהרב אדוזר אומר או גם בחמים ולכן יש בזה מכשול ואנחנו רוצים לדעת את מקור הדין וגם כדי להעמיד שלא יהיה מכשול בעניין הזה ובכן רבותיי בשולחן ערוך אור החיים סימן תנא סעיף ככ כ נאמר חביות של חרס שנתנו בהם שכר שעורים מותרים בהגעלה או בעירוי שלושה ימים. שימו לב, הנה השולחן ערוך הוא כבר מביא את את ההלכה הזאת שחוויות של חרס שנתנו בהן שחר שעורים מותרים בהגעלה או בעירוי שלושה ימים. אבל נשאל את מרן אחרי בקשת המחילה מאיפה אתה לוקח את הדין הזה? ה ואמרנו כלי חרס אין להם הכשר לעולם ואיך אתה אומר שמותרים בהגעלה כך הוא אומר מותרים בהגעלה או באירוי שלושה ימים באמת המקור הוא דיני יך בדיני ינסך אנחנו מוצאים בדברי רבנו פרק 11 מהלכות מאכלות אסורות הלכה טו נודות הגויים וכנקניהם ש כניסו בהם הגויים יהנם. אסור לתן לתוכן יין עד שישנן 12 חודש או עד שיחזירן לאור עד שיתרפה הזפת שעליהן או שיחמו או עד שיתן לתוכן מים שלושה ימים מעת לעת ומערי המים ומחליף מים אחרים כל מעת לעת שלושה פעמים בשלוש הימים בין שהיו הכלים שלהן בין שהיו של ישראל ושאלו אותן והכניסו בהן ינן ואם נתן לתוכן יין קודם שיטהר אותן הרי זה אסור בשתייה כלומר רבנו אומר אם לקחנו כלים מגויים שבכלים האלה היה יהיה נסך הרבה זמן אזי אם יהודי רצה להשתמש בכלים האלה הוא צריך לטהר אותם מניין נסח הספוק בהם. איך? או ישן אותם 12 חודש, יש אותם 12 חודש, או שיחזיר אותן לאור עד שיתרפא הזפת שעליהן, או שיחמו, מספיקו שיחמו, או עד שיתן לתוכן מים שלושה ימים מעת לעת, ומערה המים, מחליף מים אחרים, כל מעת לעת, שלושה פעמים בשלושת הימים. ואותו דבר מרן פסק את ההלכות האלה ביורי דעה סימן קלה סעיפים. דו כלי חרש משתמש בעניין נסך הם החזירן לכבשן וסיקן מבחוץ ונתלבנו אבל הוא לא ישה בתוכן עד שנשאר הדפק אלא שנרפע שרה אבל אם סיקן מבפנים לא מהנה אלא אם כן מסיקן כל כך עד שעבר חומם לצד חוץ וכולי כלי עץ אוכלי אור אוכלי חרס אפילו זה פתים ואפילו מכניסים לקיום נתרים בהגעלה כך לראשון ואחר כך כל הכלים שישנן שניהם עש חודש שרו שוודאי קלה כל לחלוחית יין שבהם ואפילו נתן לתוכם מים תוך 12 חודש אין בכך כלום באמת רבותיי המקור בגמרא עבודה זרה בענייני נסך אבל רבותיי הגמרא יוצאת מתוך הנחה שכיוון שנתינת יין בצונן לכלי חרס זה נקרא שהין חדר לתוך הנקבוביות של הכלי חרב בגלל זה אני צריך ליישן אותם 12 חודש או לחמם אותם קצת או לערות עליהם מים שלושה ימים כל 24 שעות כי אז אני מוציא או מייבש לחלוטין את הלחלוחית יין כפי שאומר מרן שספוגה בהם זה דין מיוחד בכלים של יין זה לא דין שאפשר ליישם אותו לדיני מאכלות אסורות כי כל כלי שבל על ידי חימום, כמו כלי חרז שבלח על ידי חימום, אסור בשום פנים ואופן אין לו היתר על ידי שון 24 שעות. ולא רק כלי חרס, כל כלי מתכת שבלח איסור על ידי חימום לא יועיל ולא יציל שנה שלמה. ואנחנו כבר שומעים הרבה בני אדם שואלים אותנו, כבוד הרב, זה היה כלים טרף שקניתי אותם מאדם חילוני שאצלו לא היה כשרות, אבל בעל הם נקיים והם היו כבר כמה שנים בלי שימוש האם כבר הם כשרים או אני צריך להכשיר זה באק תוצאה מעתקת הדין הזה לעניין שמרכות אסורות ואין בשום פנים ואופן להעתיק את הדין הזה לעניין של לעניין של מאכולות אסורות כי כל בליעה על ידי חימום לא יועיל ולא יציל אלא כבולע כך פולתו והועיל בכלי חרס אין לו הכשר אז אין לו הכשר אין לו הכשר לעולם ולא העיל על ידי האירועים האלה ומשום כך אנחנו צריכים לדעת שהרב אודו יוסף מדבר רק על שריה על שרייה דהיינו כלי חמץ כלי חרץ ששרו אותם כלומר נשארו בתוכם לא היה שום חימום בעולם אלא שיקשה עליו הרי אתה אומר כבוש כמבושל מה פתאום כאן אתה מתיר על ידי אירועים מה פתאום אתה מתיר על ידי חימום בעלמה אז אוקיי הוא יגיד כבוש מבושל זה לא מבושל ממש זה רק דקליפה ולכן על ידי חימום בלבד אפשר על ידי שגישון אפשר על ידי עירועים שלושה פעמים אפשר אבל עלינו נזכור שכלי חרס שעבר חימום גם לשיטתם אסור אומר המשנה ברורה בסעיף קטן קיז מותרים בהגעלה דחדא אמרינן כלי חרס כלי חרס אין יוצא מידי דופי לעולם היינו דווקא כשבלה על ידי האור אבל בצונן סגלה ובהגעלה ולפי טעם זה אפילו בחמין מותר להשתמש בו אחר הגעלה או אירוי ואפילו בין יומו מבליאת השכר ויש אומרים דאינו מותר אלא כשאינו בן יומו והוא חוזר ומסביר ואומר בשאר ייסורים אין להקל על ידי עירוי בשלושה ימים אם היה כבוש האיסור וכלית מעת לעת הנה בשא יורים אומר כבוש לא מועיל דק מלן כבוש כמבשל ובמבושל לכול לאנ עירוי אפילו בשאר כלים שאין תחרין שם וםכן איפה שיטתנו שאין כבוש כמבושל בשונה מהשולחן ערוך הוא ודאי ודאי לא לכלים אבל אנחנו מדברים רבותיי שהשחר בבקבוקים הוא מפוסתר וזה כשהם בתוך הבקבוקים זה דרגה של חום גבוה ולא עוד אלא היום ב מיקרוגל. אנחנו לוקחים את הכוסות, אנחנו לוקחים קעריות מחרס, שמים בהם דברים, שמים במיקרוגל וזה מחמם. נכון שהא לא אש מחמם את הכלי, אלא הכלי מתחמם מהאוכל שבו. אבל הרבה פעמים אתה שם את זה בדרגה כזו שכבר החום של התכולה, של הדבר המבושל מאוד חם, אתה נחבע, ממש מעלה עדים. אז ודאי ודאי לא יהיה הכלים האלה, אלא כמי ש בלעו מכוח עירוי ראשון לפחות בדרגה כזו שגדי קליפה ואז אם הם דיני הם דינם ככל חרס בוודאי וודאי שאין להם שום הכשר לעולם ולא יועיל על ידי השריה הזו כך יוצא איפה לסיכום אנחנו לא צריכים להשתמש בפטנט הזה של האירועים של שלושה ימים כי מה נמשך אם זה זכוכית אז תכשיר אותם על ידי אירועים כתשמישו כך הכשרו ו עם חרס רבנו אומר כל חרס אפילו צונן אסור אין אין להם שום הכשר אלא תשאיר אותם ותגנוז אותם אז לנו אין צורך בפטנט הזה אבל גם לשיטתם צריכים מאוד מאוד להיות זעירים שכל כלי או כלי כל שכן כלי חרסכית כלי חרס כל כלי וכלי שעבר שימוש של איזשהו חימום אפילו ברמה של מיקרוגל וזה היום מאוד מאוד שחי אזי אין לו הכשר על ידי הפטנט הזה אלא אם הוא כלי חרס אין לו הכשר לעולם ואם הוא כלי זכוכית כאמור צריך להכשיר אותו לפי שיטתנו על ידי ההכשר העולם לו רבי חניה שמ