האם יש נפילת אפים בט"ז באדר למוקפין הנוהגים "פורים משולש"?

נקודות מרכזיות:

• חזרה לימי חול: הדובר פותח באומרו כי היום, ט"ז באדר, מבחינת הדין חוזרים לימים רגילים, מכיוון שפורים דפרזים חל ביום שישי ופורים דמוקפים חל בשבת. לכן, היום מתפללים כרגיל, ללא אמירת "על הניסים" וללא אמירת תחנון.
• מנהג פורים משולש: הדובר מציין כי בניגוד לדעת רבנו (ככל הנראה רבנו תם), יש הנוהגים בקרב המוקפים מנהג של "פורים משולש". מנהג זה נובע מהספק האם ניתן לקיים את סעודת פורים, משלוח מנות ומתנות לאביונים בשבת.
• הם נתנו מתנות לאביונים ביום שישי, יחד עם קריאת המגילה.
• את סעודת הפורים ומשלוח המנות הם מקיימים היום, ביום ראשון (ט"ז באדר).
• חשש לשיטת רבנו והחמרה: למרות מנהגם של המוקפים לנהוג פורים משולש, הם עצמם חוששים לשיטת רבנו ולכן החמירו על עצמם במספר אופנים:
• ביום שבת הוסיפו דבר מה בסעודת השבת כדי לצאת ידי חובת סעודת פורים לפי השיטה שאין פורים משולש.
• עשו מיני משלוח מנות ביום שבת, למקרה שחובת הפורים חלה בשבת.
• כתוצאה מכך, פורים משולש הופך ל"מסכת של חומרות מכל מיני כיוונים".
• ציטוט: "פורים משולש זה מסכת של חומרות מכל מיני כיוונים כאילו תפוס כל יכולתך מה שבטוח בטוח".
• הנהגות המוקפים בט"ז באדר: כתוצאה ממנהג הפורים המשולש, ביום ט"ז באדר נוהגים המוקפים לעשות משתה ושמחה וכן משלוח מנות איש לרעהו, אך ללא קריאת מגילה וללא אמירת "על הניסים". מנהגים אלו תקפים רק למוקפים, ולא לפרזים.
• ציטוט: "היום אה המוקפים נוהגים לעשות משתה ושמחה משלוח מנות יש רעהו לא קריאת מגילה אין קריאת מגילה אין על הנסים היום הזה אלא רק מה שנקרא משתה בשמחה ומשלוח מנות ורק ב מוקפים לא בפריזים".
• נפילת אפיים בט"ז באדר בערים מוקפות: עולה השאלה האם נופלים על פניהם בתפילת תחנון ביום ראשון (ט"ז באדר) בערים המוקפות.
• הרב יוסף מביא מקורות שממהם משמע שנהגו בירושלים לא ליפול על פניהם ביום ראשון של ט"ז באדר.
• לכן, הוא פוסק כי ביום ראשון, ט"ז באדר, אין אומרים וידוי ונפילת אפיים בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, מכיוון שזהו יום משתה ושמחה עבורם.
• ציטוט: "ולכן הוא ניסח את ההלכה ביום ראשון שהוא ששעה באדר אין אומרים ודוי נפילת אפיים בערים המוקפות חומה ממות יהושע בן כיוון שהוא יום משתה ושמחה".
• השוואה בין דיני פורים של פרזים ומוקפים לעניין איסור הספד ותענית ונפילת אפיים: למרות הכלל שזמנו של זה (פרזים) לא כזמנו של זה (מוקפים) לעניין קריאת המגילה ומצוות הפורים, לעניין איסור הספד ותענית, וממילא גם לא ליפול על הפנים, כולם שווים. אין להספיד, להתענות או ליפול על הפנים גם בי"ד וגם בט"ו באדר.
• ציטוט: "אף על פי שהכלל הוא זמנו של זה לא כזמנו של זה ואין הפרזי יכול לקרוא מגילה או לקיים את מצות הפורים ב-15 ואין המוקף יכול לקיים קריאת המגילה ומצוות של פורים ב-14 כי זמנו של זה לא זמנו של זה אבל לעניין איסור הספד ותענית וממילא גם לא ליפול הפיים הוא כולם שווים שלא מספידים ולא מטענים ולא נופלים על פיהם גם ב-14 וגם ב-15 בזה לא אומרים זמנו של זה לא כזמנו של זה אלא בזה כולם שווים שלא מספידים ולא מטענים ולא נופלים על פניהם גם ב-14 וגם ב-15".
• הבדלה בין ימי הפורים עצמם ליום ט"ז באדר: האיסור ליפול על הפנים תקף בימי הפורים עצמם (י"ד וט"ו). לגבי יום ט"ז באדר, שהוא יום שקיומו כיום שמחה הוא מספק הלכתי עבור חלק מהפוסקים, הנוהגים בו מנהגי חומרה.
• דין הפרזים והנוהגים כמנהג ירושלים בט"ז באדר:הפרזים בוודאי נופלים על פניהם בט"ז באדר, מכיוון שיום הפורים שלהם כבר עבר.
• גם אלו שבירושלים הנוהגים כמנהג המערבאים (כמו רבנו תם), שכל השמחה שלהם הייתה בשבת (ט"ו באדר), בוודאי נופלים על פניהם בט"ז באדר מכיוון שיום שמחתם הסתיים.
• ציטוט: "הפריזים בוודאי וודאי שהם נופלים על פניהם. או הלל הוא אשר בירושלים שנוהגים כמו המארבח, כמו רבנו, שכל השמחה היא ביום שבת וב-16 כבר אין כלום. אז ודאי שגם הם נופלים על פניהם".
• סיכום לעניין נפילת אפיים בט"ז באדר: יוצא שלעניין יום ט"ז באדר, נופלים על פניהם מלבד אותם המוקפים המחמירים על עצמם לעשות משתה ושמחה מדין מוקפים, שבמקומם נהגו שלא ליפול על פניהם.

דובר: רבי חנן (מצוין בסוף הקטע).

לסיכום, קובץ השמע מסביר את ההבדלים בהלכות פורים בין פרזים למוקפים, מתמקד במנהג "פורים משולש" של חלק מהמוקפים כאשר פורים חל בסמיכות לשבת, ומברר את הדין של נפילת אפיים ביום ט"ז באדר לאור מנהגים אלו. הדובר מציג את הדעות השונות ומגיע למסקנה הלכתית בנוגע לנפילת אפיים בערים המוקפות ביום זה