קדיש באמצע תפילה
שלום רב!
אם אני נמצא באמצע תפילה שלא במקביל עם הציבור ואני שומע קדיש. האם אני מחויב לענות? אם כן - אני חייב להפסיק ולענות בכל חלק מהתפילה אשר אהיה?
יום ראשון, שישה עשר באדר, עשוי להיות יום חול רגיל בעיר אחת ויום סעודת פורים במקומות הנוהגים פורים משולש. האם ההבדל משפיע על תחנון? השאלה מחייבת להפריד בין ימי הפורים עצמם לבין מנהג השמחה ביום הנוסף, ולא להחיל מנהג מקומי על כל הציבור.
🎧 האזינו להבחנה בין ימי הפורים לבין מנהגי הסעודה והתחנון ביום ראשון.
הדיון עוסק בשנה שבה ארבעה עשר באדר חל ביום שישי וחמישה עשר בשבת. בשישה עשר, יום ראשון, הפרזים חוזרים לתפילה הרגילה ואומרים תחנון. אין אומרים על הנסים ביום הזה.
אצל מוקפים הנוהגים פורים משולש, קריאת המגילה ומתנות לאביונים הוקדמו ליום שישי, ואילו הסעודה ומשלוח המנות מתקיימים ביום ראשון. יש גם החמרה להוסיף בסעודת השבת ולקיים בה משלוח מנות, מתוך חשש לשיטה שהחיוב הוא בשבת. זהו שילוב של חששות הלכתיים, ואין לראות בו קביעה שיום ראשון הוא יום פורים לכל מקום.
למוקפים הנוהגים סעודה ושמחה ביום ראשון מובא מנהג ירושלים שלא לומר אז וידוי ונפילת אפיים. זהו מנהג של בעלי השמחה במקומם. ביום הזה אין קריאת מגילה ואין אמירת על הנסים גם אצלם.
בארבעה עשר ובחמישה עשר באדר, ימי הפורים עצמם, כולם שווים לעניין איסור הספד ותענית והימנעות מנפילת אפיים. השוויון הזה אינו הופך את זמני קריאת המגילה לזמן אחד: לכל מקום זמנו.
שישה עשר באדר שונה. מעמדו כיום משתה ושמחה נשען על המנהג הנובע מן הבירור ההלכתי אצל חלק מהמוקפים. לכן הפרזים אומרים בו תחנון, ואין הם מצטרפים אוטומטית למנהג ההימנעות של המוקפים.
יש גם הנוהגים בירושלים ששמחתם כולה ביום שבת, ואין להם יום משתה נוסף בשישה עשר. גם הם אומרים תחנון ביום ראשון. ההבחנה היא לפי מנהג השמחה המסוים, ואין לייחס לכל תושב ירושלים הוראה אחת בלי לבדוק כיצד הוא נוהג.
מסקנת הדברים
ביום ראשון, שישה עשר באדר, אומרים תחנון, מלבד המוקפים הנוהגים בו משתה ושמחה מדין פורים משולש ובמקומם נהגו שלא ליפול על פניהם. הפרזים והמוקפים ששמחתם הסתיימה בשבת אומרים תחנון. על הנסים ומגילה אינם נוהגים ביום ראשון.
האם פרזים אומרים תחנון בשישה עשר באדר שחל ביום ראשון?
כן. פורים שלהם הסתיים, והם חוזרים לתפילה הרגילה. מנהג המוקפים העושים משתה ושמחה ביום ראשון אינו מתפשט אל הפרזים.
אילו מוקפים אינם אומרים תחנון ביום ראשון של פורים משולש?
המוקפים הנוהגים ביום ראשון משתה ושמחה במסגרת פורים משולש, שבמקומם נהגו שלא לומר וידוי ונפילת אפיים. לעומתם, מוקפים ששמחתם כולה בשבת אומרים תחנון ביום ראשון.
האם אומרים על הנסים וקוראים מגילה ביום ראשון של פורים משולש?
לא. ביום ראשון הנדון מתקיימים אצל הנוהגים בכך הסעודה ומשלוח המנות, אך אין קריאת מגילה ואין על הנסים.
מדוע דין שישה עשר באדר שונה מארבעה עשר ומחמישה עשר?
בימי הפורים עצמם כולם שווים לעניין איסור הספד ותענית והימנעות מנפילת אפיים, אף שלכל מקום זמן קריאה משלו. היום השישה עשר הוא יום שמחה רק במסגרת המנהג המסוים של חלק מהמוקפים, ולכן אין להחיל את דינו על כולם.
שלום רב!
אם אני נמצא באמצע תפילה שלא במקביל עם הציבור ואני שומע קדיש. האם אני מחויב לענות? אם כן - אני חייב להפסיק ולענות בכל חלק מהתפילה אשר אהיה?
לק"י,
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
שלום רב.
ברצוני לשאול את הרב מס' שאלות:
א. האם ראש ישיבה נחשב רבו המובהק אע"פ שאין רוב תורתו ממנו?
ב. מה הדין לגבי גדול ישראל האם יש לו דין של רבו המובהק?
ג. אם יש בבית הכנסת תשעה גדולים ואחד קטן באם מצטרף הוא בשעת הדחק?
תודה רבה מעומקא דליבא.
מהו המקור להנהגה זו המקובלת ע"י יהדות אשכנז והאם יש מקום להחמיר כמותם למרות שאין לה איזכור בתלמוד?
מה יעשו בבית כנסת שישנם שם מתפללים רבים באופן צפוף שאין לכל אחד 4 אמות משלו?
מהי התכלית של הפסיעה לאחור והכריעות בסיום התפילה והאם ההמתנה לחבירו הינה אקט של כבוד כלפי מעלה?
ביישוב בו אני גר אנחנו ממשיכים להתפלל ברחוב.
מצקת המתפללים מדרכה אחת, ומקצתם מולם.
האם חייבים להקפיד בכך?
גם יש כאלה מתפללים שעומדים ממש רחוק, עשרות מטרים מהש"ץ,
האם התנהגותם נכונה או על המתפללים להיות קרובים אחד לשני ככל האפשר כל עוד הם שומרים על הנחיות משרד הבריאות?
ציבור הנוהג להתפלל תפילה אחת בקול רם הקהל והש״ץ גם
ביום כיפור, האם יאמרו את הוידוי בברכה הרביעית או שמא בסוף התפילה ?
בשורות טובות .
לק"י
שלום כבוד הרב
רבינו כתב בהלכות תפילה: "לפיכך הבא מן הדרך, והוא עייף או מצר--אסור לו להתפלל, עד שתתיישב דעתו: אמרו חכמים, שלושה ימים, עד שינוח ותתקרר דעתו, ואחר כך יתפלל."
אני אמור לטוס בטיסה הממריאה בלילה ונוחתת אחר הצהרים. האם מותר לי להתפלל שחרית במטוס? האם חייב להתפלל שחרית במקרה זה?
בברכה
האם מותר לדבר בזמן התפילה בדברי תורה ולשאול לשלום חבירו.
שלום לכבוד הרב
האם מנהגינו בקדושה להרים עקבינו קלות בזמן שאומרים קדוש קדוש וכו' ולשחות בזמן ברוך שם וכו' ?
שאלה למו"ר
א האם מותר להתפלל שעל האדם נמצאת חיה (נחש)?
ב וכן מה הדין לגבי תפילה עם גופייה?
אדם שמתפלל בציבור, והחזן מתפלל תפילה אחת, אך בנוסח אחר (אני בלדי והחזן שאמי) מה עלי לעשות?