יום שנועד להודות על הישועה אינו יכול להפוך ליום של אובדן דעת וביזוי התורה. מן ההכנה המכובדת לליל פורים, דרך סעודת היום ושתיית היין, ועד למופע של רב פורים בישיבה — השאלה היא איזו שמחה מקרבת להודאה ואיזו מחליפה אותה בהוללות.
שאלות המקור
היש לבטל את המופע הקרוי "רב פורים" או "פורים רב" הנהוג בישיבות?
מה המשמעות הנכונה יותר של "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" ?
האזינו למהלך מן ההכנה לליל פורים ועד לסעודת היום, ובחנו את גבולות השמחה לאור תכלית ההודאה.
נכנסים לפורים מתוך הכנה וכבוד
בליל פורים אנו מקפידים להתחיל את קריאת המגילה לאחר צאת הכוכבים, גם כשקודמת לה תענית. מובאת בהקשר זה עמדת הפרי חדש הדוחה את האפשרות להקדים. קיום המצווה בזמנה הוא חלק מן הרצינות שבה נכנסים ליום.
בהקדמת סידור עץ חיים לפורים מתוארת הליכה זריזה לבית הכנסת מבעוד יום לתפילות מנחה וערבית, מתוך שמחה בישועה, אהבת השם וקבלת תורה ומצוות מחדש באהבה וברצון. הרחצה והלבוש המכובד מבטאים את כבוד היום ואת ההתחדשות הפנימית.
נזכר גם מנהג זקני התורה ללבוש לבן ולשמוח בעשיית רצון קונם, ולעומתו ביקורת על מי שבאים בלילה בבגדים שאינם הולמים את השמחה, אף שביום הם מתלבשים לכבוד החג. ליל פורים ראוי לכבוד ולשמחה פנימית גם לפני חובת משתה היום ומשלוח המנות.
השתייה אינה היתר לאבד את תכלית היום
חובת סעודת פורים נידונה ביום. הרמב״ם, בהלכות מגילה וחנוכה פרק שני הלכה טו, מתאר סעודה נאה כפי יכולתו של האדם, אכילת בשר ושתיית יין עד שישתכר ויירדם בשכרותו. המגיד משנה מקשר זאת לדברי התלמוד על השתייה בפורים עד שאין מבחינים בין ארור המן לברוך מרדכי.
לצד לשון זו מובאת ההפניה להלכות שביתת יום טוב, פרק שישי הלכה כ: שכרות אינה שמחה אלא הוללות וסכלות. הביאור הנמסר כאן קושר בין הדברים. השינה אינה נקודת פתיחה להשתוללות, אלא גבול: כשהאדם מכביד ומרגיש את השפעת השתייה, הוא פונה למנוחה, ולא מאבד את דעתו ומתנהג כסכל.
המטרה היא שיוכל לשוב ולהיות כלי להודאה ולשבח. אדם שאינו שומר על דעתו אינו משיג בכך שמחת מצווה עמוקה יותר. אין להפוך את לשון השתייה לרשות להתנהגות המבטלת את כבוד היום.
השתייה והשינה בהגהת הרב משה איסרליש
בשולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצה סעיף ב, נידון החיוב להתבסם בפורים. בהגהת הרב משה איסרליש מובאת דעה שאין צורך להשתכר כל כך, אלא לשתות יותר מן הרגיל ולישון; מתוך השינה אין האדם מבחין בין ארור המן לברוך מרדכי.
הדרך הזאת מוצגת כבלימה של ההוללות. נזכרת גם המחשה מן המנהג לומר ארור המן וברוך מרדכי לסירוגין: כאשר מתחילים להתבלבל, מבינים שהגיע גבול השתייה. אין זו תחרות להגיע לאובדן שליטה, אלא לימוד על הצורך לשמור על השכל.
טשטוש ההבחנה הוא גם אזהרה ערכית
הבלבול בין המן למרדכי משמש כאן גם משל חינוכי. כשאין מטפחים תודעה אמונית וערכית, עלולים לטשטש את ההבדל בין טוב לרע ובין הזהות היהודית לבין תפיסות המנותקות מן התנ״ך.
הדיון מרחיב זאת גם לבחינת המאבק על ארץ ישראל: אין להסתפק בדפוסי מחשבה מופשטים תוך התעלמות מן הייחוד היהודי וממקורותיו. זו משמעות רעיונית הניתנת בשיעור להמחשת הבלבול, ולא היתר לטשטש ערכים מתוך השתייה.
שמחת מצווה אינה מבזה תלמידי חכמים
בדברים המובאים בשם הרב יוסף מודגשת שמחה של מצווה מתוך תורה, שירות ותשבחות, ונשללת קלות ראש המגיעה לליצנות אסורה. אין להקל באיסורים חמורים לצורך שמחת פורים.
במיוחד נשלל המנהג של רב פורים המשמיע, כשהוא שתוי, לעג והיתול כלפי ראשי הישיבה ותלמידי חכמים. הביקורת עוסקת במופע המבזה אותם: יש לבטלו, למחות בו ולא להשתתף בו. שמו של היום אינו מכשיר פגיעה בכבוד התורה.
מובא זיכרון מן הנעורים על מופע שבו הורידו מגבעת מרב והעמיסו על ראשו כובעי טמבל כדי להשפילו. המקרה מדגים כיצד מעשה של ביזוי מקבל כיסוי של שמחת פורים. אין זו השמחה הראויה; נדרשות דעת, התבוננות והבנת תכלית היום.
מסקנת הדברים
שמחת פורים נועדה להודאה, להתחדשות בתורה ולשמירה על ערכים. את השתייה והשינה מפרש השיעור בתוך הגבול הזה, ולא כהיתר להוללות. ליצנות המבזה תלמידי חכמים אינה נעשית מצווה מחמת פורים, ויש להחליפה בשמחה מכובדת של תורה ושבח.
מדוע מקפידים בשיעור להתחיל את קריאת המגילה לאחר צאת הכוכבים?
כך נמסרת ההנהגה גם אחרי התענית, תוך הבאת עמדת הפרי חדש הדוחה את האפשרות להקדים. קיום המצווה בזמנה מצטרף להכנה המכובדת ולרצינות שבה נכנסים לפורים.
כיצד מתפרשים השתייה והשינה בדברי הרמב״ם?
הביאור בשיעור קושר את לשון השתייה והשינה בהלכות מגילה וחנוכה לקביעה בהלכות שביתת יום טוב ששכרות אינה שמחה אלא הוללות וסכלות. השינה מוצגת כגבול שמונע השתוללות ואובדן דעת, כדי שהאדם יחזור ויהיה ראוי להודאה ולשבח.
מהי הדרך המובאת בהגהת הרב משה איסרליש?
מובאת דעה שאין צורך להשתכר כל כך, אלא לשתות יותר מן הרגיל ולישון. מתוך השינה אין האדם מבחין בין ארור המן לברוך מרדכי. בשיעור הדבר מוצג כבלימה של הוללות, ולא כעידוד לאובדן שליטה.
האם מופע של רב פורים רשאי לבזות תלמידי חכמים בשם שמחת היום?
לא. המופע המבזה ראשי ישיבה ותלמידי חכמים נשלל בדברים המובאים בשיעור, ויש לבטלו, למחות בו ולא להשתתף בו. שמחת פורים אינה מתירה פגיעה בכבוד התורה.
מה מלמדת ההמחשה של בלבול בין המן למרדכי?
היא מדגישה את הסכנה שבטשטוש הדעת והערכים. השיעור נותן לה גם משמעות חינוכית הנוגעת לתודעה אמונית ולזהות יהודית. אין זו הצדקה לשתייה המבטלת את תכלית היום, אלא קריאה לשמחה מתוך התבוננות.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
קיבלתם משלוח מנות: על מה סומכים בבדיקת הכשרות?
קריאת פרשת זכור
לכבוד כבוד הרב רצון ערוסי שלום וברכה! השנה אני נמצא בישיבה לפני גיוס לצה"ל בקיץ (בישיבה שהיא לא תימנית) בקרוב עלינו ימי הפורים ועימם שבת זכור, התעוררה במוחי שאלה שמעסיקה אותי כל שנה בתקופה זו - האם ישנו בסיס הלכתי או אפילו חיוב הלכתי לכל אחד ואחד שנוכח בקריאת פרשת זכור בבית הכנסת בשבת לשמע/לקרא את הקריאה ככתבה וכלשונה - כלומר האם כל אחד חייב מבחינה הלכתית לשמע את קריאת פרשת זכור בטעמים שבהם הוא גדל? במשך השנים האחרונות תמיד נמנעתי מלעלות לתורה בקריאת פרשת זכור במבחינה עקרונית - שכיום במדינת ישראל אנו יוצאים ידי חובה על ידי כל קריאה וקריאה ולא משנה מה הטעמים ומהם שורשיו של השליח ציבור.
כללי
שלום לרב
1- מה הסכום שצריך לתת לזכר מחצית השקל השנה? 2- האם מותר לבקש בקשות פרטיות גם בשבת? (אם כן איפה מבקשים בקשות בשבת בתפילת העמידה) 3- האם מותר להתפלל או לבקש על דבר שאין לו סיכוי? (כמו זיווג אם בחורה שנראה חסר סיכוי)
באילו מצוות פורים חייב אבל היושב שבעה?
להבדיל ממקרא מגילה שפורש בה שדוחה מצוות אחרות. מדוע לא נאמר שאבל פטור ממצוות ממשתה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים מדין 'העוסק במצווה פטור מן המצווה'?
ומאחר ויש 'משתה אבלות' כמנהג עשר כוסות בסעודתו, האבל עושה בשלו והציבור בשלהם. והוא כמו נתון בבית האסורים מבחינת השתתפות במשתה שמחה ציבורי או עיסוק בצרכי סעודה ואביונים.
ליל פורים
היי
לפני מס' שנים שמעתי בשיעור שליל פורים לאחר קריאת מגילה הוא לילה חשוב ויש כאלה שלא ישנים כל הלילה ולומדים.
יש לי חברים שומרי שבת ומניחי תפילין שנוהגים לשבת כל ליל פורים לאחר קריאת המגילה ומשחקים קלפים(פוקר רמי וכד') עד הבוקר.
יצא דיבור בעניין ואמרתי להם את מה שלמדתי שהלילה מאוד חשוב ואם כבר נשארים ערים עדיף ללמוד ובטח שאסור לשחק קלפים בלילה זה.
הם אמרו לי,אם תביא סימוכין לדבריך נשקול להפסיק עם זה.
עיזרו לי ולהם
ואם אכן מה ששמתתי בשיעור נכון אשמח אם תשלחו לי סימוכין לדבר
מגילת אסתר
שלום לרב ערוסי. אני עושה עבודה על מגילת אסתר, ורציתי לדעת ולדייק במנהג תימן ע"פ רבינו ומארי יוסף זצ"ל
א. האם יש לתייג את המגילה? (חובה, מנהג, איך נהגו בתימן?)
ב. כמה ואם יכול מו"ר לכתוב אותם (אם זה לא טורח גדול) שינויים יש בין מגילת אסתר תימנית ובין מגילת אסתר מעדות אחרות?
ג. האם נהגו בתימן לכתוב את המגילה כשהמילה "המלך" בראש העמוד?
ד. האם הקפידו על מספר שורות בכל יריעה? ה. אם יש משהו מיוחד שלא מניתי אשמח לשמוע. אודה למארי שיחדד הבנתי וקושיותי בנושא.
נפילת אפיים
שלום לכבוד הרב מדוע בסידור שיח ירושלים נאמר (לאחר תפילת מנחה בהערה), שמשמע מדברי הרמב"ם (בהל' תפילה פ"ה הל' יד) שאין נפילת אפיים בי"ד וט"ו אדר א? כיצד הבינו כן? בברכה ובתודה
פספוס מילה בשמיעת המגילה
שלום הרב, אם בעת קריאת המגילה בבית הכנסת, פספסתי מילה אחת ולא שמעתי אותה, האם אני צריך לחזור ולקרוא את המילה מהתנ"ך שבידי?
תודה מראש
ענין פורים
לרב רצון שלום
א. לפי רבינו שאין שם פורים משולש המוקף קורא מגילה ביום שישי ואת שאר המצוות מקיים בשבת. האם אין עדיפות לכרוך את מתנות לאביונים עם מקרא מגילה מהטעם שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה?
ב. האם במשלוח מנות בשבת אין בעיה של עשיית קנין בשבת? בברכה והערכה
האם יעשה סעודת פורים, האבל על אביו או אמו אחרי שלושים עד סוף השנה?
האם יעשה סעודת פורים, האבל על אביו או אמו אחרי שלושים עד סוף השנה?
מה הדגשים להתנהלות בסעודה למי שאבל על אביו או אמו בשנת אבלו?