בנסיבות רגילות אין קריאה כזו נחשבת למנין העולים לתורה-האם מעמדו של המפטיר כשאר הקוראים?
האם יש הבדל במקרה שהמפטיר טרם החל בקריאת ההפטרה בנביא? כאשר יש להחזיר את המפטיר-האם יחזור ויברך ברכות התורה?
האם בנסיבות אלה יש להתחשב בטורח ציבור?
תמצית מקורות בנושא קריאת שני פסוקים במקום שלושה בהפטרה
מסמך זה מתמצת את הסוגיה ההלכתית העולה מהשאלה אודות חתן שקרא שני פסוקים בלבד בעלותו למפטיר בשבת, במקום שלושה. הדיון מתבסס על דברי רבנו (הרמב"ם), השולחן ערוך, ופסקי הלכה של הרב יוסף.
נקודות מרכזיות ועובדות:
- חובת קריאת שלושה פסוקים בתורה: המקורות מציינים באופן חד משמעי את ההלכה שאין לקרוא בתורה בציבור פחות משלושה פסוקים לכל עולה. ציטוט מהשולחן ערוך אורח חיים סימן קלז סעיף ג: "אם קרה אחד שני פסוקים צריך לחזור ולקרות". כלומר, קריאה של שני פסוקים אינה נחשבת כלל לקריאה.
- דין קריאת פחות משבעה עולים: אם כתוצאה מקריאה חסרה של אחד העולים (כגון שקרא רק שני פסוקים), מספר העולים הכולל פחת משבעה בשבת, יש צורך לחזור על הקריאה כולה, אלא אם כן ניתן להשלים את מספר העולים משלושה פסוקים מסוף הפרשה.
- מעמדו של המפטיר: המפטיר צריך לקרוא בתורה תחילה, אפילו שלושה פסוקים, לפני שהוא קורא בנביא. כך עולה מדברי רבנו בהלכות תפילה פרק יב הלכה טו (המצטט את הלכה יג). הסיבה לכך היא "כבוד התורה" - להראות שקריאת הנביא כפופה לתורה ויוצאת ממנה, ולא שהנביא בעל ערך עצמאי שווה לתורה. ציטוט: "מפני כבוד התורה כופפים אותו מכריחים אותו לקרוא פסוקים בתורה אפילו שהוא חוזר אפילו שחוזר על פסוקים שכבר קראו בכוונה כדי להראות שכבוד הנביא כפוף לתורה ומכוח התורה אבל לא בגלל שום סיבה אחרת".
- אם המפטיר קרא שני פסוקים בתורה:לכתחילה: אם הבחינו מיד, יש להורות למפטיר לחזור ולקרוא שלושה פסוקים בתורה, אפילו בלי ברכה, לפני שיקרא את ההפטרה.
- בדיעבד (לאחר קריאת ההפטרה וברכות): כאן עולה הספק המרכזי. האם יש צורך לחזור על קריאת התורה של המפטיר? האם יש לחזור גם על ההפטרה והברכות?
- דעת הרב יוסף (בילקוט יוסף): הרב יוסף פוסק שאם המפטיר טעה והפטיר לאחר שקרא רק שני פסוקים בתורה, עליו לחזור ולקרוא שלושה פסוקים בתורה בלי ברכה.
- הסתייגות המחבר ביחס למקרה הספציפי: המחבר מעלה את השאלה מה יהיה הדין במקרה בו החתן כבר קרא את ההפטרה ובירך לפניה ולאחריה. האם גם אז יצטרך לחזור על קריאת התורה (שלושה פסוקים בלי ברכה)? והאם יצטרך לחזור גם על ההפטרה (בלי ברכה), דבר שיכול להוות טורח ציבור.
- השוואה למנהג שלא להפטיר בקורבנות שבת: הפוסקים הסבירו מדוע לא תיקנו להפטיר בקורבנות השבת, למרות שבמועדים מפטירים בקורבנות המועד. אחת הסיבות שהוזכרה היא שבפרשת קורבנות השבת יש רק שני פסוקים, ולכן אין זה עונה על דרישת שלושה פסוקים לקריאה. עם זאת, המחבר מציע הסבר נוסף: כדי לא לגרוע מכבודה של השבת על ידי כך שלא יהיה צורך להוציא ספר תורה שני (כפי שנהוג במועדים לקריאת קורבנות).
- מסקנת המחבר (הראשונית): לדעת המחבר, אם כבר קרא המפטיר שני פסוקים, בירך וקרא את ההפטרה, יצאו ידי חובה בדיעבד, מכיוון שבסופו של דבר הייתה קריאה בתורה לפני ההפטרה, וזה הסימן שהנביא בא מכוח התורה. זאת בניגוד לדעת הרב יוסף המובאת בילקוט יוסף. עם זאת, המחבר מודה שדעת הפוסקים אינה קלה בעיניו.
- ספק סופי: עדיין לא ברור מה היה פוסק הרב עובדיה יוסף במקרה הספציפי הזה, בו כבר נאמרו הברכות וההפטרה.
ציטוטים רלוונטיים:
- "אם קרה אחד שני פסוקים צריך לחזור ולקרות" (שולחן ערוך אורח חיים סימן קלז סעיף ג).
- "המפטיר בנביא צריך לקרות בתורה תחילה אפילו שלושה פסוקים" (רבנו, הלכות תפילה פרק יב הלכה טו).
- "מפני כבוד התורה כופפים אותו מכריחים אותו לקרוא פסוקים בתורה אפילו שהוא חוזר אפילו שחוזר על פסוקים שכבר קראו בכוונה כדי להראות שכבוד הנביא כפוף לתורה ומכוח התורה אבל לא בגלל שום סיבה אחרת" (מתוך הטקסט).
- "אם טעה והפטיר שני פסוקים שיחזור ויקרא בלי ברכה" (דעת הרב יוסף המובאת בילקוט יוסף).
סיכום:
הסוגיה מעלה את המתח בין הדין המחייב קריאת שלושה פסוקים בתורה לפני ההפטרה לבין מצב בדיעבד בו כבר נעשו מעשים (קריאת ההפטרה והברכות). למרות שדעת הרב יוסף מחייבת חזרה על קריאת שלושה פסוקים בתורה גם בדיעבד, המחבר מביע סברה להקל במקרה בו כבר הסתיימה ההפטרה ובירכו עליה, לאור העובדה שהעיקרון של קדימת קריאת התורה לקריאת הנביא כבר התקיים. עם זאת, נותר סימן שאלה לגבי פסיקתו הסופית של הרב עובדיה יוסף במקרה כזה