האם יש לברך ברכת הריח על אתרוג ערלה?

תזכיר בנושא ברכה על ריח פרי עורלה לאור דברי הרמב"ם

מאת: [שם המשיב] תאריך: [תאריך]

מקור: קטעים מתוך "הטקסט שהודבק", העוסקים בדברי הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות וברכות בנוגע לברכה על ריח פרי עורלה.

נושא מרכזי: האם מותר לברך "בורא מיני בשמים" או "הנותן ריח טוב בפירות" על ריח של פרי עורלה, במיוחד אתרוג עורלה? הדיון מתבסס על דברי הרמב"ם בנוגע להרחת יין נסך וריחות אסורים אחרים.

עיקרי הדברים והעובדות החשובות:

1. היתר הרחת יין נסך כבסיס לדיון:

• הרמב"ם פוסק שמותר לישראל להריח בחבית של יין נסך ואין בכך איסור, מכיוון שהריח הוא "כלום" ו"אין בו ממש" (הלכות מאכלות אסורות, פרק י"ג, הלכה י"ג; פרק ט"ו, הלכה ל').
• המקור מביא את פסיקה זו כנקודת פתיחה לשאלה האם יש לברך על ריח של פרי עורלה, שאסור אף הוא באכילה ובהנאה.

1. יישום העיקרון של "אין הריח כלום" על פרי עורלה:

• בהתבסס על ההיתר להריח יין נסך, עולה לכאורה שמותר גם להריח פרי עורלה, כולל אתרוג עורלה, מכיוון שגם ריחם "אין בו ממש".
• מכאן, לכאורה, ניתן להסיק שאפשר לברך "הנותן ריח טוב בפירות" אפילו על ריח של אתרוג עורלה, כיוון שאין איסור בהרחה.

1. הסתייגות מדברי הרמב"ם בהלכות ברכות:

• המקור מצטט את דברי הרמב"ם בהלכות ברכות (פרק ט', הלכה ז') לפיהם על שלושה מיני ריחות טובים אין מברכים:
• ריח טוב שאסור להריח בו.
• ריח טוב שנועד להעביר ריח רע.
• ריח טוב שלא נעשה להריח בו בעצמו.

1. הסבר סוג הריח שאסור להריח בו:

• הרמב"ם מבאר (הלכה ח') שריחות שאסור להריח בהם ולכן אין מברכים עליהם הם "בשמים של עבודה זרה ובשמים שעל הרבה מן העריות". האיסור נובע מכך שאסור להשתמש בהם (בשמים של עבודה זרה) או להנות מהם (בשמים שאישה ערווה משתמשת בהם כדי לגרות יצרים).
• חשוב לציין שהבושם עצמו של העריות אינו אסור, אלא האיסור הוא בהרחה כדי לא להתגרות. כך גם בשמים של עבודה זרה, האיסור הוא משום הציווי להתרחק מעבודה זרה.

1. הבחנה בין ריח של עבודה זרה/עריות לריח של אתרוג עורלה:

• המקור טוען שיש הבדל משמעותי בין ריח של עבודה זרה או עריות לבין ריח של אתרוג עורלה.
• במקרה של עבודה זרה ועריות, חז"ל הרחיקו אותנו מהריח בגלל האיסור והצורך להתרחק מהם. לכן גם הרחיקו אותנו מהברכה על ריחות אלו.
• לעומת זאת, לגבי אתרוג עורלה, רק האתרוג עצמו אסור באכילה ובהנאה, אך לא הריח שלו. הראיה לכך היא ההיתר להריח יין נסך, שאף הוא אסור בהנאה אך ריחו מותר.

1. שיטת הרמב"ם לכאורה לגבי ברכה על ריח עורלה:

• לפי המקור, נראה שדעת הרמב"ם היא שמכיוון שאין איסור להריח פרי עורלה, בוודאי שמותר לברך על ריחו "הנותן ריח טוב בפירות".

1. חילוקי דעות בקרב פוסקים אחרים:

• המקור מציין שהיו פוסקים שחילקו בין פרי עורלה שנועד לריח (ואז לדעתם גם ריחו אסור), לבין פרי שלא נועד לריח אלא לאכילה וריחו הוא תכלית משנית (ואז ריחו מותר).
• עם זאת, המקור מתקשה למצוא דוגמא ל"פרי שנועד לריח" שהוא עורלה. הוא מעלה את האפשרות של "הדס עורלה", אך מציין שהתורה אסרה את "פריו" של העץ הערל, ולא את העץ עצמו. לכן, לא ברור אם ריח פרי ההדס הערל אסור.

1. סיכום המסקנה לפי הרמב"ם:

• לסיכום, על פי הנראה מדברי הרמב"ם, מותר להריח פירות עורלה כמו אתרוג ומותר לברך על ריחם.
• אפילו לדעת הפוסקים שמחלקים בין פרי שנועד לריח לפרי שאינו, לגבי אתרוג ניתן לומר שעיקרו לאכילה ורק משנית הוא הריח, ולכן מותר לברך על ריחו.

ציטוטים רלוונטיים מהמקור:

• "ומותר לישראל להריח בחבית של יין נסך ואין בזה שום שם אסור שאין הריח כלום לפי שאין בו ממש"
• "שהריח אינו אוסר ואין אוסר אל עצמו של איסור אין הן בשר וחלב ריח של נבלות אין עוסר"
• "שלושה מנרי החתון אין מברכים עליהם. כלומר, יש ריחות שהם טובים ויש שלושה סוגי ריחות שהם טובים שאין ספק שהם טובים ולמרות הכל אין מברכים עליהם ואלו הם ריח טוב שאסור להריח בו."
• "כיצד בשמים של עבודה זרה ובשמים שעל הרבה מן העריות אין מברכים עליהם לפי שאסור להריח בהם."
• "מאחר ורק האתרוג אסור אבל לא הריח שלו אסור והראיה שריח של ין נסך למרות שהין נסך אסור באכילה ובהנאה אבל הריח שלו איננו אסור כריח כלום רבנו נמד שהריח כלום הוא אין בו ממש ולכן ריח ולא הרחיקו אותנו שם שלא להריח ינסך"
• "לסיכום לפי רבנו נראה שפירות עורלה כמו אתרוג הם מותרים בהרכה ומברכים עליהם"

נקודות למחשבה ובירור נוסף (אם נדרש):

• בחינה מעמיקה יותר של דעות הפוסקים האחרים שהוזכרו ומהם מקורותיהם.
• בירור מעמדו ההלכתי המדויק של "הדס עורלה" והאם ריחו אסור.
• דיון בשאלה האם אתרוג מוגדר כפרי שעיקרו לריח או לאכילה.

תזכיר זה מסכם את עיקרי הנושא העולה מתוך המקור שסופק, ומדגיש את שיטת הרמב"ם כפי שהיא עולה מתוך הדיון