האם יש לברך ברכת הריח על אתרוג ערלה?

כתב רבנו בפרק 13 מהלכות מאכלות אסורות הלכה יג ומותר לישראל להריח בחבית של י נסך ואין בזה שום שם אסור שאין הריח כלום לפי שאין בו ממש וכן רבנו כתב בפרק טו מהלכות מאכלות אסורות הלכה ל שהריח אינו אוסר ואין אוסר אל עצמו של איסור אין הן בשר וחלב ריח של נבלות אין עוסר ורבנו ומורי כותב דברי רבנו ברורים שפסק לוי ברך עליו מלטהו ואינו יותר כלל ובאמת אתעורה שאלה לאור מה שכבר למדנו האם יש לברך על ריח של פרי עורלה או לא למשל את רוב אורלה האם יש לברך עליו הנותן ריח בפירות או לא לכאורה ממהש שרבנו אומר שמותר להריח בחבית של יין נסך. הרי יין נסך אסור באכילה ובהנאה. וגם פרי אורלה אסור באכילה ובהנאה. אבל כיוון שאמרנו שהריח הוא כלום ואין בו ממש, הוא מותר להריח, אז אם כן גם הריח של האתרוג אין בו ממש ומותר להריח. אין עליו איסור בועיל ואין עליו איסור. אז לכאורה אפשר לברך הנותן ריח טוב בפירות אפילו בריח של אתרוג. אבל מצאנו בהלכות ברכות בפרק תשעי הלכה ז שרבנו כתב את הדברים הבאים שלושה מנרי החתון אין מברכים עליהם. כלומר, יש ריחות שהם טובים ויש שלושה סוגי ריחות שהם טובים שאין ספק שהם טובים ולמרות הכל אין מברכים עליהם ואלו הם ריח טוב שאסור להריח בו. כלומר סוג אחד שאין ברכיים עליו זה טוב שעשור להריח בו. בסוג שני, ריח טוב עשוי להעביר ריח רע, שבמקרה כזה גם לא מברכים עליו. בפסוק שלישי, ריח טוב שלא נעשה להריח בעצמו של ריח זה וגם לא מברכים עליו. ורבנו מבאר את שלושת הסוגים אחת לאחת למצח. לעניין ריח טוב שאסור להריח בו ולכן אין מברכין עליו. כתב רבנו בהלכה ח כיצד בשמים של עבודה זרה ובשמים שעל הרבה מן העריות אין מברכים עליהם לפי שאסור להריח בהם. עכשיו האם תוצאה מכך שאסור לה הריח ריח של עבודה זרה או ריח של שעבה האם תוצאה מכך נאמר גם כן שאין מברכים על ריח של אתרוג אורלה תשובה נראים הדברים שלו ויש הבדל ביניהם לחלוטין רבנו לא אמר בשמים של עבודה זרה או בשמים של הם עבודה זרה אלא בסמים של עבודה זרה שמשתמשים בהם עובדי עבודה זרה ופסמים שעל ערבם נעריות הנה הפסמים שעל ערבם נעריות הבוסם שעליה הוא איננו אסור בעצמיותו הוא מותר לשאר דברים וכיוון שהיא משתמשת בו בשביל לגרות יצרים לכן אסור להריח בו כדי לא להתגרות לערבה, אבל הוא בעצמיותו מותר. ובכל זאת אין מברכים עליו כיוון שכאמור אין להריח אותו בגלל שכאמור צריך להתרחק מן העריות. וכך אותו דבר בשנים של עבודה זרה. כפי שבארנו אתמול בהלכה היומית של אתמול הוא איננו אסור בגלל שבעצמיותו הוא אסור אלא בגלל שאנחנו מצווים להתרחק מעבודה זרה הרחק ככבי קשת כמו שלהבדיל אלף הבדלות אנחנו צריכים להתרחק מן הקודש מן המקדש מתוך מורה מורה מקדש ושם זה ברמה החיובית של העניין מסכן של חיוב ויש איסור לראות בבל הקודש להציץ בקודש הקודשים כך להבדיל אלף אלפי הבדלות בעבודה זרה יש צורך ליצור הרחקה של מיאוס הרחקה שלא לא להתקרב לחלוטין לשום דבר של עבודה זרה לכן אין מברכים על ריח כזה. לא כי הריח לא ראוי לברכה, כי הוא ריח טוב, אלא כשהרחיקו אותנו חז"ל מן הריח הזה בגלל האיסור שיש עליו. לכן גם הרחיקו אותנו מן הברכה. כך בריח שעל עבר על עריות וכך בריח של עבודה זרה לוחן ריח של אתרוג אורלה מאחר ורק האתרוג אסור אבל לא הריח שלו אסור והראיה שריח של ין נסך למרות שהין נסך אסור באכילה ובהנאה אבל הריח שלו איננו אסור כריח כלום רבנו נמד שהריח כלום הוא אין בו ממש ולכן ריח ולא הרחיקו אותנו שם שלא להריח ינסך כי למרות שיסוד איסור ינסך הוא רח של עבודה זרה בכל זאת לא נתנו לזה דין ממשי של עבודה זרה שאם לו כן רבנו היה עושה להריח יין נסך כמו שעשו להריח ריח של עבודה זרה אלא משמע שחכמי ישראל הבחינו בין גוף עבודה זרה שאז יש צורך להתרחק הרחקה גדולה מאוד ובין נסך שיסודו אומנם בעבודה זרה אבל אינו גופה של עבודה זרה ומשום כך לא אסרו את להריח והוא ולא עשו להריח אין שום סיבה שלא לברך על על ריח טוב כך אותו דבר זה ריח של אתרוג של עורלה כיוון שאין איסור להריח. לכן בוודאי וודאי שאפשר לברך על הנותן ריח טוב בעורלה. אלא מה? למרות שזו נראית שיטת רבנו, בכל זאת היו מן הפוסקים שחילקו בין עורלה שהיא נועדה להריח, פרי שנועד לריח ובין פרי שלא נועד לריח. שפרישנו עד לריח לדבריהם הוא אסור גם בריח. אלא אה אלא וכמו שאסור באכילה והנאה אז כלול גם איסור ריח. אבל פרייש שלא נועד לריח אלא יעודו הוא באכילה ויש לו עוד תכלית משנית היא חשובה היא טובה וזה הריח. אז במקרה כזה אין אינסולריה אלא שכאן מתקשה למצוא פרי ש אורלה שיעודו לרע למרות שהם מחלקים וכך הם אוסרים את הריח או מתירים את הריח על בסיס חילוק זה אבל אנחנו מתקשה למצוא פרי שנועד לריח כי הם מביאים הללו שמחלקים את החילוק הזה את ההדף. ההדף אחרי בקשת המחילה הוא לא פרי שנועד לריח, אלא הוא עץ ריח. והוא וכן, בכלל ניתן לבוא לומר שמאחר והתורה לא עשרה את עץ האורלה, אלא רק את הפרי עורלה. וערלתם את פריו. אז ממילא ההדף איננו אסור באכילה ובהנאה אלא מה תנצה לומר כלפי הפרי של ההדף הפרי של העדף במידה והוא ריחני אז לכאורה הוא נעד רק לריח אבל ספק מאוד אם פרי הדש נקרא פרי בבחינת וערלתם אורלתו את פריו כי כיוון שפרי בסתם מן התורה הוא נועד לאכילה, הרי פרי שאיננו נועד לאכילה אלא לריח, אפשר שאיננו נקרא פרי לעניין אורלה ושג יאסר באיסור אכילה מדין תורה ולא יה אלא כמו פרחי פירות אורלה שה האלה הם אינם בגדר פירות ועדיין לא נאסרו בדין עורלה עד שיו כך יוצא איפה לסיכום לפי רבנו נראה שפירות עורלה כמו אתרוג הם מותרים בהרכה ומברכים עליהם ואפילו לאלה שחילקו בין פרי שעומד לריח מיועד לריח ובין פרי שאיננו עומד לרח ח לכאורה לגבי אתרוג ניתן לומר כיוון שעיקרו לגבי אכילה ורק תכלית משנית הוא היא הריח היא ההרכה בכל זאת ניתן לברך על הריח של האתרוג עורלה רבי חנש