ט' באב שחל במוצ"ש - מדוע הנהיגו להבדיל על הכוס רק במוצאי הצום האם אין אפשרות אחרת?

נראה מן התלמוד שכאשר ט' באב דחוי לבעל ברית מן המנחה היות וזה יו"ט פרטי שלו, האם ניתן להחיל פטור על העוברות בגלל שתענית זו קלושה יותר?
ליהודי תימן שלא סמכו על מקור תלמודי זה ואף נהגו להחמיר אף ביום י"ז בתמוז הדחוי, מה יהיה א"כ דינן של העוברות ומניקות בתענית זו?
מהי שיטתו של הרמב"ם לאור פסקיו שצומות אלו הינן חובה שכן אף בבית שני התענו בהם, האם למרות זאת יפטור העוברות בגלל הצום שנדחה?

מה רוצה הרמב"ם לאותת לנו בתוספת שלו "ואינו מחסר כלום" על דברי הגמ' שאם חל ט' באב בשבת אוכל כל צרכו ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו? האם יש לחוש לדיעה שרצוי בשבת להימנע לפחות מאכילת בשר כאשר לא ניתן להחיל הדינים המיוחדים של ערב ת"ב שחל בחול? האם מותר לאכול בשר ולשתות יין לכתחילה ע"מ לשדר את חומרת הפגיעה בקדושת השבת שאין לנהוג בה אבלות בפרהסיה?