ברית מילה שחלה בט' באב - האם יש לברך על היין למרות הצום?

הוא שואל, חד מה לעשות בברית המילה שאמורה להתקיים ביום ראשון הבא עלינו טובה, שהוא יום תשעה באב. ושוב כדרכנו בקודש לומר שהדבר הזה לא נידון בגמרא וממילא לא בא לידי ביטוי בדברי רבנו אשר הוא הולך צמוד לגמרא ומתמצט אותה. אבל כן נזכר העניין הזה בשני מקומות בשולחן ערוך וסימן תקנד סעיף ו כותב מרן השולחן ערוך חיה כלומר חו כל 30 יום וכן חולה שהוא צריך לאכול אין צריכין עומד אלא מאכלן אותו מיד ובמקום חולי לא גזרו רבנן הגעה מי נוהגים לטענות כל זמן שאין להם צער גדול שהיה לחוץ לסכנה והמקל לא הפסד לא הפסיד כלומר בסימן תקנד כותב מרן שאישה יולדת היא כמו חולה שאין בו סכנה אבל איננה חייבת לצום בתשעה באב ובסימן תקנט סעיף דן כותב מרן אם יש תינוק למול אותו אחר שגומרים הכינות ויש ממתינים למולו עד אחר חצות ומברכים ברכת המילה בלא פשמים והמנהג כסברה ראשונה ואם היולדת מצויה במקום המילה ברך על ה*** ותשתה ממנו היולדת והוא שתשמע הברכה ולא תפסיק בדברים בין שמיעת הברכה לשתיית ה*** ואם אינה שם יברך על ה*** ויטאים לתינוקות ויתעים לתינוקות באמת מקור הדברים שקראנו הוא מהטור שבטור אור חיים סימן קקנד הוא זה שהביא את דברי הרמבן רבי משה בן נחמן שהיה גם אחד מגדולי חכמי הראשונים והיה גם רופא והוא כתב בסימן תקנד מביא אותו וכתב הרמבן זה לא שייך לממר קבלה אלא ביום הכיפורים שצריך להוסיף עליו בעוד יום אבל בשאר תעניות אפילו סליחה לא זה אלא סימן תקד קראתי סט כק מ סעיף ו' הוא כותב וחתב הרמבם ומי הוא חיה כל 30 יום וכן חולה שהוא צריך לאכול אין צריך עומד אלא מאכלים אותם מיד ובמקום חולה לא גזרו רבנן ובסימן תקנט כתב הר הת הטור והי בסעייסן ואם יש ק למול מלין אותו אחר שגומרים הכינות ויש ממתינים למולו עד אחר חצות ויש אומרים שאין לברך על ה*** אלא יברך בלא כ** ודעת התוספות שיברך על ה*** ויתן לתינוק לשתות ולא חיישינם דלמעתי למסרך פירוש יבוא לשתות אף ולא זה כיוון שאינו דבר בוע כלומר שהדבר פשוט שאת ברית המילה מקיימים ביום ראשון שעה זה דבר פשוט שהרי ברית המילה מקיימים אותה גם ביום שבת וכן ברית המילה מקיימים ביום הכיפורים ברית מילה בזמנה אז אין ספק שמקיימים ברית מילה בתשעה באב אלא מה שמתערות כמה בעיות נלוות הבעיה הראשונית היא ביחס לכוס גפן שהרי צריך לברך על הגפן ומי ישתה את היין. הרי האנשים בצום. אז כאן נאמר בטור ויש אומרים שאין לברך על ה*** אלא יברך בלא כ**. כלומר יש אופציה שלא לברך על ה*** אלא אשר כדי שלב בטן. בלי גפן. ה*** לא מעכב. אבל דעת התוצאות שיברך על ה*** ויתן לתינוק לשתות. ולא חיישנדלמעט אל מסרח. כלומר הנה בליל כיפורים אנחנו מברכים שהחיינו בלי כ**. והר לקחת כ**, לברך שחיינו ולתת את היין לילד קטן לשתות. אבל אמרו חכמים אתלמסרך. כשהוא יגדל הוא יהיה רגיל. כי אם הוא יאמר אני זוכר ששתיתי בליום הכיפורים. אז אומר התוספות זה דווקא בדבר קבוע כמו ליל כיפורים שכל שנה יש לך ליל כיפורים אז כיוון שיש קביעות וכל הזמן נותנים לילד לשתות אז את היה לי מסרח לכן באמת בנקודה זו כולם התלקדו סביב ההלכה שבלי להם כיפורים אנו מברכים ברכת שחיינו בית הכנסת בלי כ** בלי כלום עכשיו לעומת זאת בברית מילה שמתקיימת בצום אומרים התוספות תן לתינוק לשתות לא חייש למשרך כי זה לא דבר קבוע לעומת זאת יש אומרים בכלל לא לברך הגפן והבית יוסף מביא שלכאורה אפשר לתת את זה לולדת כי כיוון שהרמבן אמר שהיולדת רשעית לאכול ולשתות ביום השמיני למרות שכבר עברו שבעה ימים מעש ילדה כל 30 יום היא נקראת חו ולכן היא בגדר שחולה שאין בה סכנה ותשעה באב בוודאי וודאי שהיא רשאית לאכול ולשתות כי בגל שחולה שאין בו סכנה שהוא רשעית לאכול לשתות ומשום כך אפשר לתת לה את היין לשתות רק מה מרן אומר צריך להיזהר שלא יפסיקו דהיינו שתהיה בקרת מקום איך שרק מברכים מיד נותנים לה את ה*** לשתות ולא יהיה הפסק בין הברכה ובין השתייה האם רבנו ישכים לדבר הזה או לא ובכן השולחן ערוך רבנו בהלכות תעניות פרק חמישי מהלכות לכות תעניות הלכה י כתב עוברות ומיקות מטענות ומשלימות בתשעה באב כלומר מי שהן בהריון או מ שהן מניקות חובתן לצום בתשעה באב יש לו לומר יום הכיפורים שוודאי ודאי שהם צומות מדוע כגדר של וראות ריאות רק אם הרופאמר שיש סכנה לעובן או למנק אם מדלדל חלב ואין חלב לתינוק אז זה מותר אבל רגיל בפניים רגילים היא חייבת השאלה היא מה דינה של יולדת שהיא מעט הלידה עד 30 יום האם יש לה דין מיוחד לפי רבנו או לא אומר רבנו בפרק שני מהלכות שבת הלכה טרב האישה שישבה על המשבר ומתה מביאים סכין בשבת הסליחה הלכה יג חו זו היולדת מי שיתהיל אדם להיות שוט עד שדלד ואחר שתלד עד שלושה ימים מחלים עליה את השבת ועושים לה כל צרכיה בן שאמרה צריכה בן שאמרה איני צריכה ומשלושה ועד שבעה אם אמרה אין צריכה אין מחלין עליה ואם שתקה ואין צריך לומר אם אמרה צריכה אני מחלין עליה את השבת זה משלושה עד שבעה ומשבעה ועד 30 יום הרי הרי היא כחולה שאין בו סכנה ואפילו אמרה צריכה אני אין עושים למלאכה אלא על פי על דגוי רבנו יכל לומר דבר פשוט ומשבע עד 30 יום אפילו אמרה צריכה אני אין עושין למלאכה אלא על דגוי למה רבנו כתב הרי כחולה שאין בו סכנה די שיאמר שאם היא תאמר סליחה אני לא שומעים לה אבל רבנו אמר הרי כחולה שאין בו סכנה א'כ כדי שאם היא אמרה צריכה אני להתיר על די גוי כדין חולה שאין בו סכנה ביום שבת ב לקבוע שאינה בכלל מנקת מנקת זו היולדת שהיא מניקת התינוק אובר עברו 30 יום אבל חו זו היולדת שהיא עדיין בתוך 30 יום שבתוך 30 יום אין לה הגדרה של מנקת נכון שהיא מנקת אבל המנקת היא לפי ההלכה ברמה של בריאה כל עוד לא יוחה ואילו החו היא ברמה של חולה שאין בו סכנה כל עוד לא יוכה ההפך אבל בזה לא אומרים כל עוד לא יוכל ההפך כי כך פועלים אפילו בשבת אפילו ביום ביום ביום הכיפורים שעל די גוי מחלים על מחלים עלת השבת ואם כן כיוון שרבנו קבע שהיא כחיה א כחולה שאין בו סכנה אם כן רבנו ב תעניות אמר רק עוברות ומריקות אבל חולה שאין בו סכנה אוכל בתשעה באב שותה בתשעה באב ביום הכיפורים לא אבל בשעה באב כן ולכן מילה ביום תשעה באב היא אפשר לברך על גפן ולתת לולדת לשתות כיוון שהיא בתוך 30 יום והרי צמה היא לא צמה כי היא יכולה שאין לו סכנה והיא לא צמה. אבל מילה שמתקיימת ביום הכיפורים מאחרולה שאין בו סכנה חייב לצום ביום הכיפורים. אין אפשרות לצאת את את היין לולדת. הולדעת מורי בדברי רבנו גם לא נותנים לתינוק. נכון שבעלי התוספות אמרו שניתן לתת לתינוק ולא חיישנן שמה יצרך. אבל אין אנו מקבלים את דעתם של בעלי התוספות. אלא כמו שברכת שחיינו בליל יום הכיפורים אין נותנים טינות לשתות. כך גם בברית מילה שחל ביום הכיפורים אין נותנים נתנות לשתות. ומעשה שהיה ומורי היה המוהל בבנו של אברהם צדוק בן רבי יוסף צדוק מירושלים והוא נמול ביום הכיפורים והכל נעשה בלי ברכת גפן. כיוון שברכת גפן איננה מעכבת לא במילה וגם לא בחופה. אם בחופה חיפשו יין ולא מטאו או יש יין בלתי כשר לחלוטין ואין שם שום משקה אחר, אין צורך ביין, אין צורך במשקה, אלא ישר יברך את השש ברכות. לא שבע ברכות, כי אין כבר גבר, אלא שש ברכות גם בלי יין, כי היין לא מעכב, לא לברכת המזון, לא לחופה. לא לאסין, לא לברית מילה, הוא איננו מעקב. אם יש עושים, אם אין לא עושים. ואם כן, איפה? גם ביום הכיפורים ברית מילה שחל ביום הכיפורים בלי ברכת הגפן. האם גם בתשעה באב? נשאלה אם יש יולדת, למה לבטל ברכת גבן? אם היא בקבת מקום ולא יהיה הפסק, למה לבטל ברכת גבן? אבל אם אינה בקרבת מקום או שאיננה רגילה לשתות, יש כאלה ניסיות שאינם רגילות לשתות וזה מסיק להם לחלוטין אדי מבטלים את ברכת הגפן ומברכים אשר קידש בלי ברכת הגפן רבי חנש