האם הבעלות על הפרות נקבעת לפי מיקום השורשים או הענפים?
כנ"ל לגבי שורשי אילן שנתפשטו ואף הזיקו בשדה חברו, למי הבעלות והאם ניתן להשוות הדינים לשאלתנו?
האם שאלה זו רלוונטית לגבי שנת השמיטה שבה מחויב בעל האילן להפקיר פרותיו?
תגיות
13/08/08 י"ב אב התשס"ח
המקור עוסק במחלוקות בין שכנים הנוגעות לצמיחת עצים סמוכים לגבול המשותף. הוא דן בשאלה האם שכן יכול למנוע משכנו לשתול עץ ששורשיו עלולים לחדור לשטחו בעתיד. הדיון ממשיך לעניין ענפים הנוטים לשטח השכן ולפירות הנושרים לשם, תוך בחינת זכויות הקניין של כל אחד מהשכנים. לבסוף, המקור בוחן את הדין של פירות שנפלו לשטח השכן, במיוחד בשנת השמיטה, ומתי השכן רשאי ליטול אותם לעצמו.
קובץ שמע - מלא
תמצית מסמך תדרוך: דיון הלכתי בנושא תלישת צמר גפן בשבת
מסמך זה מציג ניתוח של מקור הלכתי העוסק בשאלה האם מותר לתלוש צמר גפן בשבת. הדיון מתפתח סביב מלאכת "קורע" (קריעה) אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת, תוך התייחסות לדברי הרמב"ם (רבנו) ופרשנות מאוחרת יותר ("מורי").
נושא מרכזי: האם פעולת תלישת צמר גפן בשבת נחשבת למלאכת "קורע" האסורה מהתורה או לכל הפחות אסורה מדרבנן?
עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים:
- הגדרת מלאכת "קורע" לפי הרמב"ם: הרמב"ם בהלכות שבת מציג את מלאכת הקורע כפעולה הפוכה ממלאכת התופר (תפירה). הוא מדגיש שהקורע "על מנת לתפור שתי תפירות - חייב", כלומר, קריעה שמטרתה להכין שני חלקים לחיבור מחדש בתפירה היא אסורה מהתורה. הרמב"ם גם מציין ש"הקורע להפסדה, כלומר קריאה לשם השחתה, פטור מפני שהוא מקלקל", אך לא מציין אם פעולה זו מותרת או אסורה.
- ציטוט: "הקורע כדי לתפור שתי תפירות, על מנת לטפור שתי חייב. אבל הקורע להפסדה, כלומר קריאה לשם השחתה, פטור מפני שהוא מקלקל."
- פרשנות "מורי" והרחבת האיסור: "מורי" (ככל הנראה רב מאוחר יותר) מפרש את דברי הרמב"ם ומטעים שלא רק קריעה לצורך תפירה אסורה, אלא גם קריעה שאינה לשם השחתה ויש בה תועלת או סיפוק רצון (כגון קריעה מחמת כעס או על מת) - נחשבת לאיסור ואף לחיוב. זאת מכיוון שלשיטתו, מלאכה שאינה צריכה לגופה - חייב עליה רבי יהודה.
- ציטוט: "אומר מורי לא בהכרח דווקא על ננת לטפור אלא בעיקר שלא יהיה בפן השלילי של קורע בשביל להשחיט שהקורע בשביל להשחיט אז זה פטור אבל אסור אבל כל שהקריאה היא לא בשביל השחטה אלא בשביל משהו חיובי מבחינתו של אותו קוריא אז זה חייב אסור ודאי אלא אולי אפילו חייב והראיה הקורע מחמתו בגלל כעס בגלל כאב בגלל שקיבל בשורה רעה אף על פי שזה לא קורע בשביל לתפור אלא זה קורע בגלל לתת שקט יותר ליצר הכאב שלו ליצר הקרב שלו אז זה נקרא חיובי זה לא נקרא שלילי ואז חייבים על קריאה כזו והרי זה לא קריאה על מעט לתפור."
- היישום על תלישת צמר גפן: לאור הגדרות אלו, עולה השאלה האם תלישת צמר גפן נחשבת לקריעה אסורה. הטענה להיתר מתבססת על כך שתלישה של צמר גפן אינה נעשית בדרך כלל לצורך חיבור מחדש (תפירה), וגם לא בהכרח לשם השחתה גרידא, אלא לצורך שימוש (לצרכי אנשים, בריאות וכדומה).
- ציטוט: "לכאורה אם אני לוקח סמר גפן ואני טולש ממנו זה לא תולש בשביל לחבר והועיל וזה לא בשביל לחבר אז נכון שהתולש הקורע לא בשביל חבר פטור אבל אסור אבל קודם כל לכאורה זה לא הגדר של קריאה כי מתי קריאה הקורע שלא על מנת לצפור פטור אבל אסור זה בקריאה שיש לה אופציה של תפירה אלא שהוא קרא אותה שלא בשביל אופציה של תפירה אז אסור אבל אסור אבל אם זוהיא קריאה שאין לה אופציה של תפירה אז לא שייך בכלל פטור אלא לכאורה מותר."
- דעות הפוסקים המאוחרים: המקור מציין כי בין הפוסקים האחרונים ישנה מחלוקת בנושא.
- "שמירת שבת כהלכתה": מביא המלצה להימנע מקריעת צמר גפן בשבת ולהכין כמות מספקת מראש, אך מציין שיש דעות האוסרות.
- ציטוט: "ורצוי להימנע מקריאת צמר גפן בשבת וטוב להכין כמות מספקת של צמר גפן תלוש מבעוד יום."
- הרב שלמה זלמן אוירבך (לכאורה מצוטט בעקיפין): יש דעות המייחסות לו התרה בתלישת צמר גפן.
- הרב יוסף בא-דן ("משמרת הטהרה"): מביא את הדעות השונות ומצדד בכך שמצד הדין הפעולה מותרת, אך ראוי להחמיר אלא אם כן יש צורך גדול. במקרה של צורך גדול, ניתן לסמוך על דברי המתירים.
- ציטוט: "שמצד הדין הרב יוסף הגיע לכך זה מותר אבל בגלל שיש אוסרים אז יש להחמיר בדבר אלא אם כן יש צורך גדול שאז אפשר בהחלט לסמוך על דברי המתירים."
- הדגשת ההבדל בין קריעה שיש לה אופציה של חיבור לקריעה שאין לה: המסמך מסיים בניתוח שמדגיש כי תלישת צמר גפן שונה מקריעה של בד או נייר, שלהם יש פוטנציאל לחיבור מחדש. בצמר גפן, לאחר התלישה, אין אופציה מעשית של חיבור החלקים. לכן, ייתכן שאין כלל להגדיר פעולה זו כ"קורע" בהקשר ההלכתי האסור.
- ציטוט: "בצמר גפן כשאתה תולש חתיכה מחתיכה אין אופציה של חיבורם מחדש והועיל ואין אופציה של חיבורם מחדש אף שאתה לוקח בשביל שימוש חיובי זה בכלל לא בהגדרה של של קורע ואיזה לא בהגדרה של קורע יש מקום להתיר יוצא איפה לפי זה שבאמת אדם אשר תולש צמר גפן בשביל צורך מסוים אישה לצרכי אנשים או לצורך בריאותי הגני ויוצא בזה נראה לפי רבנו ואפילו לפי מורי שאין איסור בדבר."
מסקנות עיקריות:
- קיימת מחלוקת הלכתית בשאלה האם מותר לתלוש צמר גפן בשבת.
- הרמב"ם מגדיר "קורע" בעיקר כפעולה המקדימה תפירה.
- "מורי" מרחיב את האיסור גם לקריעה לצורך תועלת אישית או סיפוק רצון.
- חלק מהפוסקים המאוחרים מחמירים בנושא וממליצים להימנע או להכין מראש, בעוד שאחרים מתירים, במיוחד כאשר אין אפשרות מעשית לחבר מחדש את החלקים התלושים.
- במקרה של צורך גדול, יש מקום לסמוך על דעות המתירים.
המלצות אפשריות לאור המקור:
- לכתחילה, רצוי להימנע מתלישת צמר גפן בשבת ולהכין כמות מספקת מראש.
- במקרה של צורך דחוף, ניתן להקל ולתלוש, תוך התבססות על דעות המתירים, במיוחד לאור הטענה שתלישת צמר גפן אינה נכנסת להגדרת "קורע" הקלאסית.
- יש להתייעץ עם רב פוסק במקרה של ספק או צורך קבוע בפעולה זו בשבת
Question1
אם ענפי עץ של שכן נוטים לשטחי ופירות נושרים לשם, האם אני רשאי לקחת את הפירות לעצמי?
Answer1
על פי ההלכה המובאת בדברי הרב, אם הפירות נושרים מעצמם לשטחך, ובפרט אם התרת בשכן לקחת אותם והוא לא עשה זאת, נראה שאתה רשאי לקחת אותם. הדבר נכון במיוחד אם הפירות הנושרים גורמים לך נזק או אי נוחות. יתר על כן, בשנת השמיטה, גם אם הפירות אינם נמאסים וגם ללא התראה, מכיוון שלבעל השדה (ראובן) יש זכות להיכנס לשדה השכן (שמעון) ולקטוף את הפירות בעצמו (כדי לקיים את דיני השביעית), קל וחומר שהוא רשאי לקחת את הפירות שנשרו לשטחו.
Question2
מה הדין בנוגע לשורשי עץ של שכן שחדרו לשטחי ועלולים להזיק לבור מים שלי?
Answer2
ההלכה מבחינה בין נזק מיידי לנזק עתידי. אם שכן נוטע עץ בשטחו והשורשים עלולים להתפשט בעתיד ולחדור לבור שלך, אינך יכול למנוע ממנו לנטוע את העץ מלכתחילה, מכיוון שמדובר בנזק שאינו מיידי. עם זאת, אם השורשים כבר חדרו לשטחך, אתה רשאי לקצוץ אותם כדי למנוע נזק לבור שלך.
Question3
אם קצצתי שורשים של עץ שחדרו לשטחי, למי שייכים השורשים שנקצצו?
Answer3
השורשים שנקצצו בתוך מרחק של 16 אמה (כ-8 מטרים) מגזע העץ של השכן שייכים לשכן, מכיוון ששורשים בטווח זה נחשבים חיוניים לקיום העץ. עליך לקצוץ אותם ולתת אותם לשכן. שורשים שנקצצו מעבר למרחק זה שייכים לך.
Question4
האם אני יכול לקצוץ ענפים של עץ השכן שנוטים לשטחי ומפריעים לי?
Answer4
כן, אתה רשאי לקצוץ ענפים של עץ השכן הנוטים לשטחך ומפריעים לך להשתמש בשטחך כרגיל. אתה יכול לקצוץ אותם עד לגבול המשותף.
Question5
למי שייכים הענפים שקצצתי מעץ השכן?
Answer5
בהשאלה מדין השורשים, נראה כי אם הענפים שנקצצו אינם חיוניים לקיום העץ של השכן, הם אינם שייכים לו, במיוחד אם הם פולשים לשטחך ומפריעים לך. לכן, נראה שהענפים שייכים לך.
Question 6
מה קורה אם עץ ניצב על הגבול המשותף לשני השכנים?
Answer6
אם עץ ניצב בדיוק על הגבול המשותף, כך ששורשיו יונקים משני השטחים, שני השכנים חולקים בפירותיו, ללא קשר לאיזה צד נוטה נוף העץ.
Question 7
מה קורה אם עץ ניצב בשטח של שכן אחד אך נוטה לשטח של השכן השני?
Answer7
במקרה כזה, הולכים אחר העיקר, כלומר אחר השורשים. אם השורשים נמצאים בעיקר בשטח של שכן אחד, גם אם הענפים והפירות נוטים לשטח השני, הפירות שייכים לבעל השטח שבו נמצאים רוב השורשים.
Question 8
האם יש הבדל בין קציצת שורשים ללקיחת פירות שנשרו לשטחי?
Answer 8
כן, יש הבדל. קציצת שורשים בתוך 16 אמה עלולה להחליש את קיום העץ, ולכן אין לעשות זאת שלא לצורך הגנה על רכושך. לעומת זאת, לקיחת פירות שנשרו אינה מחלישה את העץ. יתרה מכך, אם הפירות גורמים נזק או אי נוחות, ולאחר התראה השכן לא פעל לסלקם, נראה שיש לך זכות לקחת אותם. בשנת השמיטה, הזכות לקחת את הפירות הנושרים מחוזקת יותר.
קובץ שמע - TXT
080813hy.txt
(11.25 KB)