ירקות שצמחו בצלע מדרון תלול (טראסה), למי הם שייכים - לבעלי החלקה התחתונה או לבעלי החלקה העליונה?
מה בין דין הירקות לדין ענפים שפלשו לשטחו של השכן שאין עובדה זו מקנה לשכן בעלות על הענפים והפירות שבהם?
האם הבעלות על הפרות נקבעת לפי מיקום השורשים או הענפים?
כנ"ל לגבי שורשי אילן שנתפשטו ואף הזיקו בשדה חברו, למי הבעלות והאם ניתן להשוות הדינים לשאלתנו?
האם שאלה זו רלוונטית לגבי שנת השמיטה שבה מחויב בעל האילן להפקיר פרותיו?
מסמך זה מציג ניתוח של מקור הלכתי העוסק בשאלה האם מותר לתלוש צמר גפן בשבת. הדיון מתפתח סביב מלאכת "קורע" (קריעה) אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת, תוך התייחסות לדברי הרמב"ם (רבנו) ופרשנות מאוחרת יותר ("מורי").
נושא מרכזי: האם פעולת תלישת צמר גפן בשבת נחשבת למלאכת "קורע" האסורה מהתורה או לכל הפחות אסורה מדרבנן?
עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים:
מסקנות עיקריות:
המלצות אפשריות לאור המקור:
מה בין דין הירקות לדין ענפים שפלשו לשטחו של השכן שאין עובדה זו מקנה לשכן בעלות על הענפים והפירות שבהם?
"כנס רמלה החמישי" עסק במדיניות ההגירה במדינת ישראל לאור האתגרים הניצבים בפניה.
רבה של קרית אונו וד"ר למשפטים מומחה למשפט העברי כב' הרב רצון ערוסי השתתף בפאנל המומחים המתחיל ב- 1:30:00
שאלה בעניין תכנית בניין ערים. תב"א שנקבעה בגופי תכנון ממשלתיים. בין השאר התברר עשו תזוזות בין שכנים ביישוב הקיים. אחד השינויים שעשו ביני לבין השכן 3 מטר לתוך המגרש שלו. הגדר לפי תב"א ישן.
בקו החדש הזיזו קו הגבול 3 מטר לתוך שלו לטובתי.
ההשפעה של זה, לעניין בנייה וכו'.
אין מחלוקת ביני ובין שכני.
השאלה, האם לנסות לפעול להחזיר לישן?
להסכים לשינוי?
או מה שנקבע זה מה שיש?
רק כדי שתהיינה יחסי שכנות טובה, כי לא אנחנו עשינו את השינוי. מה לעשות?
כדייר בבניין רב קומות האם מותר לי לבקש מוועד הבניין מפתח לדלתות הכניסה לבניין להשתמש בהם בשבת לפתיחת הדלתות (ללא השבתת הקודן החשמלי) בידיעה שיכול להיות שחלק מהדיירים ישתמשו בקודן החשמלי בשבת ולא במפתחות?
המטרה היא לשמור על הביטחון האישי.
האם זכאי אדם לכפות על שכנו השתתפות בהוצאות הקמת גדר אטומה בגינה בגובה 4 אמות לחצוץ ביניהם?
לשיטת מפרשי "עין הרע" ככח היוצא מן העין ומסוגל להזיק, האם ניתן הלכתית לתבוע פיצוי בגין נזק?
מהו המכנה המשותף בין שיטת הרמב"ם לשיטה האחרת בנזקי "עין הרע"?
שלום לרב
שכן הקים מחסן צמוד לגדר בינו לבין שכנו.
המחסן נמצא מול הכניסה לבית השכן, מול הגינה ומול הפרגולה, שבה נהוג לשבת.ויוצר מפגע של כיעור
יצויין, כי זה המחסן השני, שהשכן בונה צמוד לגדר הנ"ל. וגודל שני המחסנים למעלה מעשרים מ"ר
ע"פ חוקי המדינה הדבר אסור, משום שגודל מחסן לא יעלה על 12 מ"ר
מה עמדת ההלכה בעניין זה? בבקשה לצרף הנמקות.
בברכה
באלו תנאים יהיה רשאי השכן לעשות מחיצת "גדר חיה" בינו לבין שכנו אף שהרחיק גדר זאת לתוך שטחו?
אדם רוצה לבנות קיר תמך בקו מגרש שלו, והשכן לא רוצה להשתתף בהוצאות.
האם בעל הבית שעושה את הקיר, יכול לשים חצי על הצד של השכן וחצי על צד שלו בלי שהשכן ישלם?
או שהוא חייב לשים הכול על הצד שלו? כלומר חזית קיר תמך או קיר שמפריד בין 2 מגרשים הכל על הצד של בעל הבית שבונה את זה?
השכן מעלי בנה חדר העמודים של ברזל.לצערי בנה את זה באופן שכשאני באתי לבנות מתחתיו,העמודים של הברזל שלו הקטינו את גודל החדר שרציתי לבנות, אבל כדי למנוע מריבה ,לא דרשתי ממנו להזיז את עמודים שלו לצדדים כדי שהחדר שלי יגיע לגודל של החדר שהוא בנה מעלי, בכל אופן כאשר התחלתי לבנות תוך כדי שימוש בעמודים שלו אמר לי אין בעיה שתשתמש בעמודים שלי ואל תשלם לי,רק תבדוק עם מהנדס שזה בסדר.מהנדס ברק בניתי והכל היה בסדר. והנה לאחר זמן פתאום בה בדרישה אשלם לו על השימוש בעמודים 1.האם אני צריך לשלם לו. 2. לא אכפת לי גם היום לשים עמודים שלי ,בלי להזדקק לו,כיון שמה שעבר שנשלם מוגזם בעליל
יש נזילה בקומה 5. האם השכנה יכולה לתבוע את השכן מקומה 6 שהיא נמצאת מתחתיו - למרות שלא הוכיחה שהנזק ממנו?
חשוב לציין: בקומה 6 ארבע דירות וצינור כללי של הבניין, כמו כן - השכנה נמצאת מתחת לחדר דוודים (משם כנראה הנזילה, כפי שרואים לחלוחית).
כך או כך, לא ידוע מאיפה הנזילה (והשכנה מנסה לחסוך מעצמה את הבדיקה היקרה של איתור הנזילה).
מה ההלכה אומרת? מה עושים?