באלו תנאים יהיה רשאי השכן לעשות מחיצת "גדר חיה" בינו לבין שכנו אף שהרחיק גדר זאת לתוך שטחו? 

באלו נסיבות יש לכפות על מידת סדום משום: "זה נהנה ולא חסר" ובאלו נסיבות השימוש בנכס של אחר נחשב לגזילה?

באלו נסיבות רשאי השכן לקצוץ הענפים הפולשים והאם זכותו זאת מוגבלת בסייגים כלשהם?

מדוע אין השכן זכאי לשכר בגין קציצת הענפים למרות שלכאורה הוא מסיר מחצרו נזק הנגרם ע"י אילנו של שכנו?

היש לעוברי אורח או לשכן זכות התגוננות מנזקי הענפים שפולשים לרה"ר או לתחום השכן ?

האם בנסיבות אלו מאבדים הבעלים של העץ את בעלותם על הפירות והענפים שנטו מעבר לתחום שלו?

באלו נסיבות אין השותפים ,לדיור או חצר, זכאים למחות על עסק שנפתח בבית המשותף בטענה של פגיעה באיכות חייהם ?

האם רופא רשאי לפתוח קליניקה בבית המשותף שהרי עושה מצווה כדין מלמד התינוקות שרשאי לפתוח כיתת תלמוד תורה? 

האם זכאי אדם לכפות על שכנו השתתפות בהוצאות הקמת גדר אטומה בגינה בגובה 4 אמות לחצוץ ביניהם?

לשיטת מפרשי "עין הרע" ככח היוצא מן העין ומסוגל להזיק, האם ניתן הלכתית לתבוע פיצוי בגין נזק?

מהו המכנה המשותף בין שיטת הרמב"ם לשיטה האחרת בנזקי "עין הרע"?

מה בין דין הירקות לדין ענפים שפלשו לשטחו של השכן שאין עובדה זו מקנה לשכן בעלות על הענפים והפירות שבהם?

הרמב"ם פסק שהוא חייב ודימה הדין לשורו שיצא והזיק. הכיצד ניתן להשוות בין ממונו שהזיק לבין אשו שהזיקה?
באלו נסיבות יתחייב בעל השדה בנזקי אש על אף שלא הבעיר האש אלא היא פרצה מאליה?
הצית צד ג' את האש והלכה והזיקה בשדה שכנו, האם גם אז יתחייב בעל השדה בנזיקין שארע לשדה שכנו?

חתם על הסכם שכתוב בשפה זרה, האם יכול לטעון שההסכם אינו מחייב אותו היות ואינו מבין שפה זו?

האם תועיל לבעל הטענה שהוא פטור מהתחייבויותיו לאשתו עפ"י הכתובה היות ולא התכווין לכך אלא חתם עליה, לדבריו, בגלל הנסיבות של הארוע?

מהן ההמלצות ליהודי ירא שמים ע"מ לשמור על זכויותיו הדתיות כאשר הוא עומד להתקשר עם קבלן לשם רכישת דירה בבית משותף?