האם מותר לעוברים ושבים ליטול פרות הנושרים מאילנות הנטועים בחצרות פרטיים ונופם נוטה לרשות הרבים?

תזכיר תמציתי: דיני נזיקין בין שכנים - פירות נושרים ושורשים פולשים

מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מהמקור שסופק, העוסק בסוגיות של נזיקין בין שכנים, בדגש על ענפי עצים הנוטים לשטח השכן ופירות הנושרים לשם, וכן על שורשי עצים הפולשים לשטח השכן ופוגעים במבנים שבתוכו.

1. נטיעת אילן סמוך לבור של השכן ונזק עתידי משורשים:

• ההלכה קובעת כי שכן (שמעון) רשאי לנטוע אילן בתוך שדהו שלו, גם אם בעתיד שורשי האילן עלולים לחדור לבור מים של שכנו (ראובן) ולגרום לו נזק.
• הנימוק לכך הוא שהנזק משורשים הוא "נזק הבא מאליו" ו"לאחר זמן", ובעת הנטיעה האילן אינו מזיק.
• כל עוד כל אחד פועל בתוך שטח קניינו ("זה חופר בתוך שלו כך זה נוטע בתוך שלו"), אין השכן יכול למנוע זאת.
• עם זאת, מודגש כי אם הנזק הוא מידי, השכן הנפגע יכול למנוע את הפעולה.

ציטוט רלוונטי: "מי שהיה לו בור בתוך שדהו ובא חברו ונתה אילן בתוך שדהו קרוב לבור חברו אין בעל הבור יכול לעקב עליו ולומר לו הרי שורשי האילן נכנסים לבור שלי ומפסידין אותו שזה נזק הבא מאליו והוא לאחר זמן ובעת שנתה אינו מזיקו או שם שזה חופר בתוך שלו כך זה נוטע בתוך שלו"

2. קציצת שורשים פולשים:

• אם שורשי האילן של השכן חדרו לשטח של ראובן ופגעו בבור, רשאי ראובן לקצוץ את אותם שורשים כדי להגן על רכושו.
• במקרה שראובן חפר בור ומצא בתוכו שורשי אילן של שכנו, הוא רשאי לקצוץ ולחפור את העצים שלו.
• אם השורשים נמצאים בטווח של 16 אמה משורש האילן של שמעון, לאחר קציצתם, ראובן צריך לתת אותם לשמעון, מכיוון שבטווח זה השורשים עדיין חיוניים לקיום האילן.
• אם השורשים נמצאים מעבר ל-16 אמה, הם שייכים לראובן.
• אם השורשים יוצאים לשטח ראובן בלי צורך בחפירה, ראובן יכול להעמיק את אדמתו בשלושה טפחים כדי למנוע הפרעה למחרשתו, ולקצוץ כל שורש שימצא בתוך שלושת הטפחים, מבלי לחשוש לייבוש האילן של שכנו, מאחר שהוא פועל בתוך שלו.

ציטוטים רלוונטיים: * "וראו, שחפר בור וירד ומצא שורשי אילן של עון בתוך שדהו קוצץ וחופר העצים העצים שלו ואם היה קרוב לאילן לשמעון לאילן שמעון בתוך 16 עמה השורשים של שמעון קוצצן ונותן לו ואם אינו צריך לחפור ויצאו השורשים של שמעון לתכשדהו הרי זה מעמיק שלושה טבחים כדי שלא יעקב במחרשה בכל שורש שצא ימצא בתוך שלושה טבחים קוצצו ואינו חושש ש מה יבש האילן של חברו זה בתוך שלא הוא חופר" * "נאמר שם של ראובן אבל בתנאי שהם מעבר למרחק של 16 אמה מעיקרו של האילן של שמעון אבל כל שהשורשים שנקצו הם בתוך 16 אמה מעיקרו של האילן של שמעון השורשים של שמעון למה כי שורשים בטווח של 16 אמה מעיקרו שלאילן עדיין הם חיוניים לאילן כדי שיגדל ויתקיים."

3. ענפים הנוטים לשטח השכן ופירות נושרים:

• אם ענפים של אילן השכן נוטים לתוך שדהו של ראובן ומפריעים לו להשתמש בשדהו כרגיל, רשאי ראובן לקצוץ את הענפים הנוטים עד שיהיו "שקול כנגד המצר" (קו הגבול).
• הדבר נכון גם אם הענפים נוטים על ביתו או על אילנו של ראובן.
• ישנה השוואה להלכות השורשים - אם החלק שנקצץ מהענף אינו נחוץ לקיום האילן של שמעון, הוא אינו שייך לו.
• באשר לפירות הנושרים - למרות שהם אינם מזיקים לאילן, בעל האילן מעוניין בהם.
• דעת השולחן ערוך (המובאת בשם הרמב"ם) היא שאם אילן עומד על הגבול בין שני השדות, שני השכנים חולקים בפירותיו, ללא קשר לאן נוטה הנוף. הבעלות על הפירות נקבעת לפי השורשים.
• הרמ"א מוסיף שאם האילן עומד בשדה של אחד השכנים ונוטה לשדה השני, הפירות שייכים לבעל השדה שבו נמצא עיקר האילן (השורשים), ולא למי שבשטחו נוטה הנוף.
• האגרות משה מטיל ספק בעניין זה ומביא ראיה מדין ביכורים.
• אולם, בהקשר של פירות נושרים, עולה נקודה נוספת: אם הפירות נושרים לשטח ראובן באופן קבוע ומזיקים לו (לכלוך, הפרעה לשימוש בשטח), ראובן יכול לפנות לשמעון ולדרוש ממנו לקצוץ את הענפים המפריעים ולאסוף את פירותיו.
• אם שמעון טוען לבעלות על הפירות אך אינו מסיר את הנזק, נראה שראובן רשאי לקחת את הפירות הנושרים לעצמו. זה שונה מקציצת שורשים בתוך 16 אמה, שם יש חשש להחלשת האילן ולפגיעה כפולה בשמעון. נטילת הפירות הנושרים אינה מחלישה את האילן.

ציטוטים רלוונטיים: * "מי שהיה אילן חברו נוטל תוך שדהו, קוצץ מלא מרדע על גבי המחרשה ובחרוב בשקמה קוצץ כל הנוטה עד שיהיה שקול כנגד המצר. וכן, אם היה נוטה על בית השלים של חברו או על בית האילן, קוצץ את כל הנוטה עד שישול כנגד המצב." * "אילן העומד על המצב אף על פי שהוא נוטה לתוך שדה אחד מהם, שניהם חולקים פירותיו." (שולחן ערוך) * "אבל אם עומד בשדה של אחד מהן ונוטה לשדה אחר הולכין אחר העיקר בקול שלו" (הרמ"א)

4. התראה והתייאשות:

• ניתוח ההלכה מוביל למסקנה שראובן יכול להתריע בשמעון ולומר לו שענפיו ופירותיו חודרים לשטחו, נושרים ומזיקים. הוא יכול לדרוש משמעון לבוא לקחת את הפירות ולקצוץ את הענפים.
• אם ניתנה התראה כזו, ונראה ששמעון התייאש מהפירות הנושרים (במיוחד אם הם מהסוג המאוס), רשאי ראובן ליטול אותם לעצמו.
• במקרה של שנה שביעית (שנת שמיטה), גם בפירות שאינם מאוסים ובלי התראה, ראובן רשאי להיכנס לשדה שמעון ולקטוף את הפירות (לפי דעה אחת), ולכן קל וחומר שכאשר הפירות של שמעון חודרים לשטחו של ראובן ונראים כ"אומרים קח אותי", רשאי ראובן לקחתם ללא התראה.

ציטוט רלוונטי: "ניתוח ההלכה היא נביא אותנו אל המשכנה הזו שיכול ראובן להתרות בשמעון ולומר לו, שמע, יש פירות שלך חודרים אליי, נושרים, מזיקים, או בוא תיקח, או אני קוצץ או אני לוקח לעצמי. ואם הייתה התראה כזו, נראה שההוא התייאש. הדבר פשוט יותר שאם כבר הפירות נפלו והם מהסוג הפירות ה הנמעצים בוודאי וודאי שראובן יכול ליטלם כמו הפירות שנופלים לרשות הרבים הנה הם בגדר הפירות הנמאסים בכל זה רבותיי בכל השנים אבל לגבי השנה שזה שנה שביעית גם בפירות בלתי נמעסים וגם בלי התראה מצד ראובן ושמעון כיוון שראובן יכול להיכנס לחץ לר של שמעון לשדהו של שמעון ולכתוב פירות ולפי רבנו זה אבקת מלכה בלי לשאול אותו גם הוא יעצור בעדו הוא יכול לקחת אז כעת שהפירות של שמעון חודרות לתוך שטחו של ראובן והם אומרות כוטפני קח אותי קח אותי שמיטה לשם בוודאי וודאי שהוא רשאי בלי שום התראה מוגנמת רבי חני"

לסיכום:

המקור מציג דיון מפורט בדיני נזיקין שבין שכנים, תוך הבחנה בין נזק עתידי לנזק מידי, בין פעולה בתוך שטח קנייני לפלישה לשטח הזולת, ובין פגיעה בשורשי האילן לפגיעה בענפים ובפירות. עולה כי במקרה של פלישה של ענפים ופירות לשטח השכן הגורמת נזק, השכן הנפגע יכול לדרוש את הסרת המפגע, ובמקרים מסוימים, אף ליטול את הפירות הנושרים לעצמו, במיוחד לאחר התראה או כאשר מדובר בפירות מאוסים או בשנת שמיטה. לעומת זאת, קציצת שורשים מוסדרת באופן שונה, תוך התחשבות בנזק שעלול להיגרם לאיל