ערב יום הכפורים התשס"ט-לפני ה' תטהרו, כיצד?

היום ערב יום הכיפורים, יום אדיר ביום השנה ונעיר מספר הערות הקשורות לערב יום הכיפורים. כידוע, ערב יום הכיפורים כבר אנחנו מקדימים בו את הבידויים שאנחנו אמורים להתוודות כל כך הרבה ביום הכיפורים. יחיד משליח ציבור. בערבית רק יחידים כי אין חזרה. אבל בשאר התפילות שחרית מוסף מנחה נעילה. יחיד מתבו אחרי תפילת הלחש ושלח ציבור מתבו באמצע התפילה בברכת היום קדושת יום הכיפורים. אבל חכמי ישראל תיקנו ש נקדים ונתו במנחה בערב יום הכיפורים. שם החלילה כשנסעד סעודה המפסקת מישהו יחנק ולא יספיק להתוודות. עד כדי כך הבי כל כך חשוב. ומשום כך, בטרם נתייחס לעניין הוידוי, נעיר שהוידוי הוא ה ביטוי ההלכתי של חזרה בתשובה. כי החזרה בתשובה זה שאדם מתחרט על החטאים שהוא עשה, בוש ונחלם מכך שהוא מעד ועשה את אותם חטאים, מקבל בקבלה אמיתית שלעתיד לבוא, הוא לא יעשה, לא יחזור, יעשה את אותם חטאים וכשהוא עובר את התהליכים האלה הוא עומד לפני בורא עולם אשר לא כל הארץ כבודו ובוחן כליות ולב מעיד עליו את הקדוש ברוך הוא שיהיה עדו שבאמת בתוך תוכו פנימה הוא מתכוון ברצינות שהוא מתחרט בוש ומקבל קבלה אמיתית לעתיד וזהו הגדר שלפני השם תפרו אלא שאם באמת אנחנו אנחנו כל כך מרדים להטהר לפני השם יתברך או כבר מערב מנחה עלים נזכור את אשר אמרו חכמים שאין יום הכיפורים מכפר אלא על עבירות שבין אדם למקום אבל עבירות של בין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר ולכן אדם שחייב למישהו חוב צריך לפרוע את החוב אדם אשר עליו את מישהו הכוזי צריך לפייסו ונזיקו צריך לשלמות דמזיקנו לפייסו בלעד הזאת אין יום הכיפורים מכפר ואמרו חכמים שלא רק אין יום הכיפורים מכפר על עבירות שבן אדם לחברו אלא גם על עבירות שבן אדם למקומנו מכפר כל עוד לא ריצה את חברו כאילו תאמרו כל הכפרה של יום הכיפורים לרבות על בן אדם במקום ממושקנים ומשעובדים לעניין של בן אדם לחברו ומשום כך אמרתי שכל פעם אני ברבים מבקש סליחה לכל מי שפגעתי בו ואם אני חייב למישהו או פגעתי בו והוא סבור שלא בסדר כי סוף סוף מתוקף תפקידי יש בפעמים אני חייב לעשות זאת יש בפעמים אני עושה זאת בשוגג בלי מודעות יבוא אליי ונברר את העניין ונתפייס. אבל על כל פנים זו הזדמנות שאני מבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו או עלבתי בו. וכאמור עדיין אני ממתין שאם מישהו לא מסתפק בכך או טוען שאני חייב לו או טוען שפגעתי בו יבוא עוד מבעוד יום ונברר את הדברים. אבל מכאן אנחנו הולכים אל הוידוי הזה. הוידוי אין אדם יכול למנות שליח שיתבודה במקומו. זה כל פנימיותו, זה כל נפשו. ולכן הוידוי הוא רק על ידי האדם עצמו. בתום תפילת הלחש הוא מתוודה בינו ובין קונו. ויש שם מפרט ועל חטאים ועל חטאים כדי שהמפרט הזה יגרה את זכרונו של האדם. ואם נזכר בחטא ספציפי תלבע עליו בישעת בלחש בינו ובין קונו זוהי התכלית להתנקות להזדכך מכל חטא וחטא אבל שליח ציבור שמתוודה באמצע התפילה בחזרת הש"ס בברכה שהיא קדושת היום קדושת יום הכיפורים שכל כולו זה כפרה אחת גדולה זו איננה הוידוי הזה איננו איננו וידוי כדי להוציא את האחרים מדחובתם. הוידוי הזה הוא בשביל כלל ישראל כי במקדש היה סדר עבודה מהר בני בית המקדש וזה נועד לבקש סליחה על כל עמוית ישראל. כי הכהן הגדול היה מתוודא את הוידוי האישי, את הוידוי המשפחתי, את הוידוי השבטי, את הביטוי של עמו בישראל. ואין לנו היום כהן גדול ואין לנו בית מקדש. אז השליח ציבור בחזרת השץ בברכה שהיא קדושת היום הוא בעצם מתוודה בשביל כלל עם ישראל אבל לא בשביל היחיד בישראל. ומשום כך צריך כל אדם ואדם להיזהר שיצא ידי חובת הבידים שלו. ומכאן נבין למחלוקת שפרצה ביחס לתפילת מנחה של היום ערב יום הכיפורים. כי ערב יום הכיפורים היום אנו מקדימים להתפלל מנחה לפני סעודה מפסקת כדי שנתוודא כי שם החלילה מישהו מאיתנו חס ושלום חס ושלום יחנק ולא יספיק להתודות כך אומר הרמבם בהלכות תשובה ואם כן מתי אדם מתוודא כרגיל בלחש בסוף בתום תפילתו מה אם חזרת השליח ציבור האם גם אז השליח ציבור התבו או לא ומנחה של ער אומר כיפורים אין לנו ברכה מעין או קדושת היום. אין היא תפילה רגילה של חול. ולכן איך השליח ציבור יוכל להתוודות? כי כאמור השליח ציבור כשהוא מתוודה מתוודה בברכה האמצעית שהיא קדושת היום. וזה וזה בידו שנועד בש כלל ישראל. ונחלקו גדולי הפוסקים מן הגאונים ואלך רב פעם רב גאון אומר כן יכול להשליח ציבור להתוודות ולהוציא את האחרים בחובתם ויכול הוא בסוף התפילה כמו בלחש להתוודות בשביל להוציא את אחרים דחובתם רב יצחק גאון גיעט חלק עליו ואמר לו שץ לא יכול להוציא את האחרים ידי חובתם ולכן הוא מתנגד לכך ששליח ציבור יתוודא הרביה אומר איך תוודא שליח ציבור אם הוא מתוודה צריך באמצע התפילה ואין לנו אמצע תפילה לתפילה כזו אבל מה בעקבות הערתו של הרביה היו שאמרו תוודה בברכת סולח סלח סלח לנו כיחנו והיו כאלה שבאמת נהגו שהשליח ציבור בחזרה מתוודה בברכת צלח לנו כחדענו בשביל להוציא את אחרים ידי חובתם אבל אחרי בקשת המחילה מי הרשה לנו לחדש חידושים כאלה ולהוסיף בתוך צלח לנו תורה של וידוי ובמיוחד שכל החידוש הזה ששליח ציבור מוציא אחרים ידי חובתם בוידוי הוא דבר שטעון הרבה הסבר מילא אם הוא אומרו אחרי התפילה בכל רם בבקשה כל יחיד ויחיד יאמר איתו ויצא ידי חובת הבדוי האישי שלו ומי שאינו יודע אולי הוא יוצא ידי חובה בו אבל חדש חידושים שיאמר בתוך סלח לנו אבינו כחנו דבר כזה מאוד קשה ול כן אומר מעריץ דבר נפלא מאוד שמצד הדין יתפלו בלחש וכל יחיד ויחיד יתפלל אחר לחש יתוודה ובחזרת הש יחזור על התפילה ולא יתוודא כי לא תיקנו וידוי לשליח ציבור מנחש ערום כיפורים אבל אומר מעריץ נהגו העם שמתפללים תפילה אחת השליח ציבור מתפלל בכל מתחילה תפילה אחת הציבור מתפללים תו מילה במילה כמו כל השנה שכשמתפללים יחד תפילה אחת אין השליח ציבור מוציא את היחידים הודעים להתפלל השליח ציבור מוציא בתפילה רק את אלה שאינם יודעים להתפלל אבל את אלה שיודעים הם לא יוצאים דחובה והם חייבים לומר מילה ממילה בשפתיהם בת בבת עם משליח ציבור ואם כן אומר מריץ הציבור התפללו עם משליח ציבור מילה מילה בלחשוב בכללשיימו את התפילה ואז השקיח ציבור יתוודא בקול והציבור יתוודו בלחשית מלא במילה זה שבכלל לא יודע אם כדעת האומרים ששליח ציבור מוציא את האחרים התכוון לצאת בכך שמה עלה לו בידוי בדרך כזו אבל על כל פנים זה המנהג שמערי ציין אותו ונראה שהוא המנהג היותר נכון במסגרת כל חילוקי הדעות שאותם הזכרנו. אבל מעניין לעניין באותו עניין אמרנו ששליח ציבור משך כל מות השנה בחזרת השץ או כשזה תפילה אחת בעיקר שזה שמה מכשול אינו מוציא את היודע חוץ מראש השנה בראש השנה אנחנו מוצאים במסכת ראש השנה במשנה נאמר ככה בסוף מסכת ראש שנה כשם ששליח ציבור חייו בתפילות במוסף מלכיות זכרונות שופרות כך כל יחיד ויחיד חייב זה דברי חכמים רבן גמליאל אומר שליח ציבור מוציא את הרבים מדי חובתם כלומר דעת חכמים שתפילה של ראש השנה כמו כל השנה אין השליח ציבור מוציא את את היחיד שיודע להתפלל אבל דעת רבן גמליאל אומר לא כל השנה השליח ציבור יכול להוציא גם את זה שיודע בוודאי גם בראש השנה אבל כל השנה הוא יכול להוציא את אחרים ידי חובה אומר הרמבם והלכה כרבן גמליאל בראש השנה ויום הכיפורים בלבד מפני אורך התפילה ושניהם אלו כלומר כל השנה הלכה כחכמים ששליח ציבור לא מוציא את היודע רק כדי שאינו יודע אבל בראש השנה שליח ציבור מוציא את זה ש אפילו את זה שיודע בגלל אורך התפילות. וכן בתפילת יום הכיפורים של היובל, ששם אומרים חיות זכרונות ושופרות זה תפילות ארוכות שלא לא מוכרות לרבים. ולכן נכון שבימינו יש סידורים ואנחנו כבר רגילים להתפלל בסידורים בעבר היו מתפלים את זה בעל פה. ולכן אמרו חכמים אם יש אדם שנמצא ביישוב אחד והוא אין לו לא תוקע ולא חזן אז שילך למקום שבו יש תוקע. כי ספק תוקע בגלל שזה מצו דאורייתא ולא ילך מקום שיש בו חזן כדי שיוציא אותו ידי חובה בתפילה. אבל מכאן נבין שבראש השנה כיוון שמסכה הלכה כמו רבן גמליאל שהשליח ציבור יכול להוציא את מי שאם את זה שיודע אז יכול אדם בראש השנה להבדיל מכל השנה אפילו לדעת מורי להקדים שלוש תיבות כמו מעריץ ולאחר מכן לענות אמן הבא בכל מות השנה אומר מורי לא אינו רשאי להקדים שלוש תיבות לפני השליח ציבור כמו שמאריץ אומר כי אז הוא לא מתפלל בציבור ממש מילה במילה אבל בראש השנה הדין משתנה יכולים לענות אמן בהתאם להסבר הזה עד כאן הערה מאוד מאוד חשובה ביחס לוידוי של היום הערות קטנות חשובות להיום והם בנוגע לערב תשעה באב אמרו חכמים שמצווה לאכול בתשעה באב כל מי שאוכל בתשעה באב בערב סליחה בערב יום הכיפורים זכו למצוא בערב יום הכיפורים מעלה עליו ככתוב כאילו הטענה תשיעי ועשירי תכף תראו למה נפלט מפי העניין של תשעה באב ערב תשעה באב כי אני אמרתי לכם שאני תמיד רואה את המכוניות שלפני פניי ולא את המכוניות שלפניי ותכף תראו ובכן א כיוון שמצווה אז א' הבו מורי זכרו לחי העולם הבא היה גוער בי כשהייתי בא לאכול בערב בערב יום הכיפורים במטבח אומר לו תבוא תשב תאכל במקום מכובד ועוד היה מגיש רומנה וכאלה דברים כדי לייחד את האוכל הזה כדי להראות שהאוכל הזה יש בו מצווה שונה משאר ימים אנחנו מתרחקים מאותה אווירה נפלאה ומקורית שהפינה את זקנינו אבל צריך לת לקחת בחשבון כיוון ש הסעודה מפסקת בערב יום הכיפורים שונה מסעודה מפסקת של ערב תשעה באב. בערב תשעה באב רק תבשיל אחד. עשו לנו שני תבשילים. אבל בערב הכיפורים יכולים לאכול שני תבשילים. ויש כאלה שנוהגים לאכול קודם כל שטות חלבי לאחר מכן לקנח את הפה בלחם יבש לנקות את הידיים ולאכול בשרי. יש כאלה שנוהגים לעשות זה כן אז אם כן החכם אינף בראשו. אם אוכל צהריים בשרי לא יוכל אחר כך לאכול חל אלא לתכנן את עצמו בצורה כזו שיאכל בצהריים באופן כזה שאם ירצה לאכול חלבי באחרי הצורה בסעודה מפסקת שיוכל זו הערה מעשית חשובה לבני אדם שצריכים לתכנן את עצמם כי מנהגנו שגם אפילו אחרי בשר עוף אנו ממתינים שש שעות כמו בשר בהמה לעניין אכילת חלב לאחר בשר ועוד הערהו בזה נסיים והוא נוגע לטלית ה אנחנו כל השנה מנהגנו להתעטף בטלית בלילות שבת, בלילות מועדים, לא רק יום שבת, לא רק מועדים. שאר העדות משום מה הטלית של ליל שבת וליל המועדים ניטחה החוצה. הארי עוד ניסה ככה לתקן 50% תיקון שהיה יוצא חטוף בטלית להקביל לפני השבת המלכה מבעוד יום. אחר כך היה חוזר, פושט את הטלית ואת ליל שבת הם חשכה כבר בלי טלית. אבל מנהג בותינו בידינו שאנחנו עטופים טליתות כי הטלית היא היא הסמל המסמל עת השבת יותר מאשר ביום חול שהרי מצטוינו את פרשת ציצית אחרי פרשת המכושש שהלל את קדושת השבת והטלית באין תפילין היא אשר תעצים את קדושת השבת אבל סוף סוף אנחנו מגיעים לליל יום הכיפורים וכאן כל אחינו בית ישראל חוברים אלינו אנחנו יהודי תימן ומתעטפים בצ בליל יום הכיפורים עכשיו הועיל וברוך השם חוברים אלינו ועכשיו מ כעמך ישראל גוי אחד וארץ שכולנו עטובים את הליתות ב בליל יום הכיפורים כמלאכי השרת הולי שהיינו עושים זאת בליל שבת שהוא יותר קדוש מאשר ליל כיבורים ליל שבת אולי אבל מה לעשות אמות המידה השתפשו אז כאמור אומר מחריץ דבר כזה שחמבת ימים אמר שלא מברכים על הטלית א' לא לתע בטלית לפני כן ואם אתה מתעטף בטלית מבעוד יום גם כן אל תברך בוודאי ודאי שאם אתה מתעטב בטלית אחרי שקיעה בוודאי שלא תברך אלא גם לפני כן לא תברך אומר מעריץ מה פתאום מה פתאום אם ומביא חבילה של פוסקים שאם מתעטב מבעוד יום יברך זה הזדמנות להרבות זכויות זה הרי זה בעוד יום וככה ההלכה ולכן רבותיי נתעטף בטלית בעוד יום ונברך על מצוות עטוב בטלית למה עתוב ציצית זה הזדמנות עוד ברכה בימים ביום כזה שאנחנו כל כך רוצים להרבות בזכויות ומעשים טובים וכך נלך בקדושה כמלאכי השרת לפני ולטהר לפני אבינו שבשמיים אשריכם ישראל מי מטהר אותכם אביכם שבשמיים כך נוכל להגאל ולשע מהרב ימינו אמן רבי חנש