מהו המשקל של ההתפייסות בין אדם לחברו בתהליך הטהרה?
הלכה היא: ש"צ לא מוציא ידי חובה את שיודע חוץ מראש השנה. האם דין זה גם בוידוי הש"צ והרי לא ניתן למנות שליח לוידוי האישי?
עיטוף בטלית מבעוד יום להקבלת היום הקדוש, האם חייב בברכה ומה עם עיטוף דומה לקדושת השבת?
תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך "081008hy.MP3"
מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים שעולים מתוך קטע האודיו "081008hy.MP3", העוסק בהלכות ומנהגי ערב יום הכיפורים. הדובר מתייחס למספר סוגיות חשובות, תוך ציטוט מדברי חכמים ומתוך ניסיון להבהיר את משמעותם עבור הקהל.
1. הקדמת הוידוי במנחה של ערב יום הכיפורים:
- הדובר פותח בהסבר מדוע מקדימים את הוידוי למנחה של ערב יום הכיפורים, בניגוד לשאר ימות השנה בהם היחיד מתודה לאחר תפילת הלחש ושליח הציבור באמצע התפילה.
- הטעם לכך נעוץ בחשש שמא אדם יחנק בסעודה המפסקת ולא יספיק להתודות. "שם החלילה כשנסעד סעודה המפסקת מישהו יחנק ולא יספיק להתוודות. עד כדי כך הבי כל כך חשוב."
- הוא מדגיש כי הוידוי הוא הביטוי ההלכתי של חזרה בתשובה, הכוללת חרטה, בושה, קבלה לעתיד, ועדות פנימית בפני בורא עולם.
2. סליחה בין אדם לחברו כתנאי לכפרה:
- נקודה מרכזית בדברי הדובר היא ההדגשה כי יום הכיפורים מכפר רק על עבירות שבין אדם למקום, אך לא על עבירות שבין אדם לחברו.
- "אין יום הכיפורים מכפר אלא על עבירות שבין אדם למקום אבל עבירות של בין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר."
- לפיכך, מי שחייב לחברו, הזיק לו, או פגע בו, חייב לפייסו ולשלם את חובו לפני יום הכיפורים כדי שחטאיו יתכפרו. "אדם שחייב למישהו חוב צריך לפרוע את החוב אדם אשר עליו את מישהו הכוזי צריך לפייסו ונזיקו צריך לשלמות דמזיקנו לפייסו בלעד הזאת אין יום הכיפורים מכפר."
- הדובר אף מציין כי הכפרה על עבירות שבין אדם למקום תלויה בכך שהאדם ריצה את חברו. "כאילו תאמרו כל הכפרה של יום הכיפורים לרבות על בן אדם במקום ממושקנים ומשעובדים לעניין של בן אדם לחברו."
- בהתאם לכך, הוא מבקש סליחה מכל מי שפגע בו ומזמין את מי שמרגיש חייב לו או שנפגע ממנו לבוא וללבן את העניין.
3. מעמדו של שליח הציבור בוידוי:
- הדובר מסביר כי הוידוי הוא עניין אישי ואין אדם יכול למנות שליח שיתוודה במקומו. "הוידוי אין אדם יכול למנות שליח שיתבודה במקומו. זה כל פנימיותו, זה כל נפשו. ולכן הוידוי הוא רק על ידי האדם עצמו."
- הוידוי האישי נעשה בתום תפילת הלחש, בו האדם מפרט את חטאיו בינו לבין קונו.
- וידויו של שליח הציבור בחזרת הש"ץ בברכת קדושת היום אינו נועד להוציא את היחידים מידי חובתם, אלא הוא וידוי עבור כלל ישראל, בדומה לסדר העבודה במקדש.
- הדובר מתייחס למחלוקת הפוסקים בנוגע לוידוי של שליח הציבור במנחה של ערב יום הכיפורים, שאין בה ברכה מעין קדושת היום.
- יש דעות שסוברות ששליח הציבור יכול להתוודות ולהוציא את האחרים ידי חובתם, ויש דעות שמתנגדות לכך.
- הוזכרה גם ההצעה להוסיף וידוי בברכת "סלח לנו", אך הדבר נחשב לחידוש בעייתי.
- בסופו של דבר, הדובר מציין את מנהג העם להתפלל מילה במילה עם שליח הציבור בלחש במנחה של ערב יום הכיפורים, ולאחר מכן שליח הציבור מתודה בקול והציבור בלחש.
4. השוואה לדין שליח ציבור בתפילות ראש השנה:
- הדובר עושה השוואה בין דין שליח ציבור בתפילות יום הכיפורים לדינו בתפילות ראש השנה.
- הוא מציין את המחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל בנוגע לשאלה האם שליח הציבור מוציא ידי חובתם גם את מי שיודע להתפלל.
- ההלכה כרבן גמליאל בראש השנה ויום הכיפורים בלבד, מפני אורך התפילות, וביתר ימות השנה ההלכה כחכמים ששליח הציבור מוציא רק את מי שאינו יודע להתפלל.
5. מצוות האכילה בערב יום הכיפורים:
- הדובר מזכיר את המצווה לאכול בערב יום הכיפורים, ומי שאוכל זוכה למעלה כאילו התענה ט' ועשירי.
- הוא מתאר את ההקפדה של זקניו על אכילה מכובדת בערב יום הכיפורים.
- הוא מציין את ההבדלים בין הסעודה המפסקת של ערב יום הכיפורים לזו של ערב תשעה באב (שני תבשילים מותרים בערב יום הכיפורים).
- הוא מזכיר מנהגים שונים באכילה לפני הצום (חלבי ואז בשרי, או תכנון הארוחה כדי לאפשר אכילת חלבי אחרי בשרי).
- הוא מזכיר את ההמתנה של שש שעות בין אכילת בשר לחלב, גם לאחר בשר עוף.
6. עטיית טלית בליל יום הכיפורים:
- הדובר מתייחס למנהג עדות שונות בעניין עטיית טלית בלילות שבת ומועדים.
- הוא מציין כי מנהג בני עדתו הוא להתעטף בטלית בלילות שבת ומועדים, בעוד שעדות אחרות נמנעות מכך.
- בליל יום הכיפורים, לעומת זאת, כל בני ישראל מתעטפים בטלית, כסמל לקדושה כמלאכי השרת. "עכשיו הועיל וברוך השם חוברים אלינו ועכשיו מ כעמך ישראל גוי אחד וארץ שכולנו עטובים את הליתות ב בליל יום הכיפורים כמלאכי השרת."
- הוא מביא מחלוקת בנוגע לברכה על הטלית אם מתעטפים בה מבעוד יום, ומכריע שיש לברך כדי להרבות בזכויות. "ולכן רבותיי נתעטף בטלית בעוד יום ונברך על מצוות עטוב בטלית למה עתוב ציצית זה הזדמנות עוד ברכה בימים ביום כזה שאנחנו כל כך רוצים להרבות בזכויות ומעשים טובים."
בסיום דבריו, הדובר מברך את ישראל ומביע תקווה לגאולה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
עונש סקילה
כב' הרב שלום רב.
איך הרב מסביר מבחינה הגיונית עונש סקילה בתורה, הרי לכאורה זה לא הגיוני והרי התורה היא רחמנית?
איך הרב מסביר את הריגת עכן ומקושש העצים, האם העונש לא מוגזם?
איך הרב מסביר את השמדת כל אנשי יריחו עוללים ויונקים?
אינני חלילה מקנטר , להיפך, אני רוצה שהדבר יתיישב אצלי היטב כדי לעבוד את ה' ביתר שאת וביתר עוז.
תודה רבה.
היש משמעות אמונית לבחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית?
האם יש משמעות אמונית לבחירתו של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב, הן ברמה האישית והן ברמה המערכתית שזה היה בניגוד לתחזיות של הסקרים?
תשובה: אין אנו יודעים מיהו באמת דונלד טראמפ, בשלב זה הצהרות כמו כל פוליטיקאי וצריך לראות את זה במבחן המעשה ולא במבחן ההצהרות.
אנחנו רק יודעים מי היו קודמיו והם בעוונותינו המרובים למרות חיוכיהם השתמשו ביחסם לארץ ולמדינה ולמנהיגים בשיטת הגזר והמקל שיש בו גם סיכון מדיני. וכן הסתובבו מסביבם יהודים שאינם אמונים על דרך ה' ועל י"ג עיקרי האמונה ותמיכתם במדינה נובעת מאג'נדה שאין הרוב תומך בה, ואני זהיר ונקי בלשוני ומדבר באיפוק רב.
סירוב פקודה
לק"י
לכבוד הרב רצון הי"ו
בשלום רב
ברצוני להתייחס כתלמיד לפני רב לתשובתך על סירוב פקודה.
כמובן שכולנו משרתים בצה"ל, כמו כן כמובן שכולנו נגד סירוב פקודה, דאל"כ הצבא יתפרק[כלשונך בתשובה].
אולם רבנו הרמב"ם פסק בהלכות מלכים ומלחמות[פ"ג ה"י] "ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצווה שאין שומעין לו" וכי רבנו לא חשש שצבא המלך יתפרק?
לעבוד את השם על מנת לקבל שכר ?
שלום לכבוד הרב .. נאמר לי כי בגמרה כתוב שאין האדם צריך לעבוד את השם על מנת לקבל שכר , מאידך בתהלים אומר דוד המלך שהוא עובד את השם על מנת לקבל שכר ... עוד נאמר כי התהלים הקדימו את הגמרה ב- 1400 שנה .. 1- האם התהלים חשובים יותר כי הקדימו את הגמרה ? 2- איך האדם צריך להתייחס לעבודת השם ? על מנת לקבל שכר ? 3- נפוץ היום כי בני האדם עובדים על מנת לקבל שכר .. 4-אנא האם אפשר לקבל הסר וסדר בבילבול .
תודה
השיטה האלגורית, ולימוד הסטוריה ושפות
שלום וברכה מארי
שלוש שאלות שהשקפה לי אליך.
1. מהי השקפתך על השיטה האלגורית. האם ללמוד את הספר כתאב אלחקאיק
2. האם ישנו ערך בלימוד שפות שמקדם בעבודת ה' ובידיעתו. כמו שראינו את ידיעות השפות של מהרי"ק.
3. האם ישנו ערך בלימוד הסטוריה.
בהערכה רבה, אלעד.
אמונות ודעות
כב' הרב שלום רב.
תודה על תשובתך בעניין שאלתי על אדם שמאמין בקיומם של שדים, אך אינו פונה אליהם כלל. הרב השיב כי "לפי רבינו, המאמין בשדים ואינו עובדם, אינו כעובד ע"ז אלא מאמין בהבל".
תשובה זו מספקת אותי בהחלט שכן הרמב"ם כותב על כיוצא בזה בהלכות עבודה זרה פרק י"א בסופו: "כל המאמין בדברים אלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת... אינו אלא מן הסכלים ומחוסרי הדעת, ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלמה". הרי לנו מפורש שאין הוא נחשב לעובד עבודה זרה, אלא שהוא סכל.