האם העלונים התורניים המופצים מידי שבת בבתי הכנסת מהווים מפגע במעמד קריאת התורה והתפילה?

שואל כיצד להתייחס לענים התורניים השבועיים אשר אנחנו נשתפים בהם בכמויות אדירות ומצאו להם כתובת שהיא מאוד מאוד מועילה מבחינתם הלא בית הקנה עליהם בתי כנסיות ובתי מדרשות שם מתאספים שלומי אמונה ישראל ורובעם בשבתות ומועדים הוא כבר מוכן ומזומן להם כמויות אדירות של עלונים תורניים מסוגים שונים כל אחד בדרכו שלו כיצד להתייחס אליהם מבחינה הלכתית והתשובה באמת יש להתייחס אליהם מהבטים רבים עכשיו אינני נוגע בהיבטים ההשקפתיים אני נוגע בהיבטים הלכתיים והם א' קיומה של תפילה וקריא תורה סדירה מול העניין הזה של עלונים תורניים לנוכח הם מצאותם של עלונים תורניים ודבר שני המודעות המסחריות של נותני החסות לעלונים התורניים הללו ודבר שלישי זוריקתם או גניזתם של אותם עלונים ניים היום נייחד את הדיבור רק על העניין של קיומה של תפילה סדירה וקריאת תורה סדירה לנוכח הם מצאותם של ענונים תורניים וכן העניין של המודעות המסחריות שיש בהם באותם עלונים תורניים אשר לכיומה של תפילה סדירה וקריאת תורה סדירה איננו רואות ולא זר שבתי כנסיות ובתי מדרשות שהגבאים מעמידים את העלונים התורניים בתוך תיבות או אפילו על שולחנות וכל הנכנס לבית הכנסת אוסף לו מלקט לו מהמגוון העצום של אלונים תורניים הרי רבים במקום להתפלל מעיינים בעלונים התורניים במקום לשמוע קריאת התורה מעיינים ב חלונים תורניים. ולכן כיוון שזה הוא מפגע חמור אז לפני מספר שנים הוצאתי מנשר כאן לבתי הכנסיות לגבאים בקריאת אונו וביקשתי מהם שהגבאים תהיה להם זכות אם הם ישמרו את העלונים התורנים הללו במשמרת ויחלקו אותם רק אמצפללים מבית הכנסת בליל שבת ואמצאת המתפללים ביום שבת מבית הכנסת עד אז עד לאותן שעות יהיו סגורים במשמרת כדי שאכן באמת אותם עלונים תורניים לא יגרמו לשלומי מוני ישראל להסיח דעתם מן התפילה ומקריאת התורה באמת לא רבים צייתו אבל יש כאלה שהמצייטים והם בודדים אשרי אותם גבאים שילכו בעקבות אותה קריאה אולי צריך לחדש את הקריאה הזו מחדש שאכן באמת יעשפו אותם לא ישימו אותם באיזה שהם מגרות ועל שחן מוצאים עובר לכל ח כל הולך אלא כאמור יחלקו אותם רק אחרי צת המתפלים מבית הכנסת וזוהי תקנה חשובה מאוד אשר לע ניין של המודעות של מודעות פרסומת מסחרית יש גם מודעות של כל מיני תכנונים לטיולים להזמנות לבתי מלון לשבתות עיון בכל יוצא בזה ואלה הן המודעות המסחריות המפרנסות את בעלי אלונים התורניים כי כצד הם התקיימו אם אין להם קרנות מיוחדות לכך אלא עד שהם הולכים בעלי חסות שם עוננים בפרסום אז הם נותנים כספים ובעל העלונים מפרסמים את אותם מודעות שבעלי המודעות מעוניינים באותו פרסום אבל כאן אנחנו נכנסים לבעיה קשה של מה שנקרא שטרי הדיוטות רבנו בפרק 23 מהלכות שבת הלכה יט כתב אסור לקרות בשטרי דיותות בשבת שלא יהה כחול ויבוא למחוק מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו אבל לא מנקתיו כדי שלא יקרא בשטרי הדיותות כלומר קודם כל יש לנו גזירה שלא לקרות בשטרי דיותות בשבת שלא יהיה כחול יבוא למחוק ויש לנו מעין גזירה לגזירה וכנראה אחד הגזירה היא אבל מאין גזירה לגזירה שלמשל יש כמה דוגמאות אבל הנה רבנו אומר שלא יקרא לא ימנה אדם את אורחיו ואת פרקותיו את המנות מפיו היו נוהגים לעשות ברשימה מם האורחים ואת המנות אז שלא יקרא מתוך הנייר הנה אלא האורחים כך וכך, אתם כך וכך, כדי שיתכנן לעצמו כמה מנות וכן לו שיבם וכולי. לא יקרא אותם. יקרא אותם מפיב אבל לא מן הכתב כדי שלא יקרא בשטרי דיותות. לפי כך, אם היו השמות חקוקין על הטבלה או על הכותל ולא בידיים שלו, מותר לקרותן מפני שאינו מתחלף בשטר. ואסור לקרות בכתב המהלך תחת הצורה ותחת ה בדיוק בשבת אם יש איזה שהם אנדרטאות ושמה רושומים פרטים על אותם דיוקנאות פרטים על הדמות על האירוע אסור אפילו את זה לקרוא בשבת ואסור לקרוא בשבת בכתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקני בשבת אף לקרות בכתובים בשבת בשעת בית המדרש אסור גזרה משום ביטול בית המדרש שלא יהה כל אחד יושב בביתו וקורא וימנע מבית המדרש. כלומר, בשעות המנחה זהו זמן שמיועד ללימוד תורה. ואם יקראו כתובים, למשל תהילים, במקום ללמוד תורה, זה איסור כי זה ביטול בית מדרש. עד שסוף סוף בני אדם מגיעים פעם בשבוע ללמוד תורה, לשמוע מה מותר, מה אסור. אז זה עוסקים בקריאת תהילים זה ביטול אף לקראות בכתובים בשבת בשעת בית המדרש אסור גזרה משום ביטול בית המדרש שלא יהיה כל אחד יושב בלביתו וקורא וימנע בית המדרש רבנו הסמיך את עניין שטרי דיותות ואיסור קריאה בכתב המהלך תחת הצורה ותחת התיוקנה בשבת לאיסור לקרות בכתובים בשבת בשעת בית המדרש למה הרי לכאורה ושי דיותות כיוון שהם נוסעים אופי מסחרי עסקי אז אסור לקרוא בהם כדי שלא יקרא בשטרי דיות כי גזרה שמחק לכאורה כך וכאן רבנו הסמיך את שני העניינים האלה באמת אנחנו מוצאים בירושלמי שהתייחסו לעניין הזה של שטרי דיותות ואמרו תקנ רבי נחמיה מפני מה אין קורין בכתבי הקודש אלא מן המנחה ולמעלה? מפני שתראדות. שאם אומר את לא שהוא מותר אף הוא אומר מה בכך שנתעסק בשתותיו? כלומר יאמר האדם מה ביטלו את הלימוד תורה עם הממורי בשבת אחרי הצהריים בגלל תהילים. אם ככה הלמוד תורה לא כל כך נורא. אז אם ככה אני אעיין בשטרות שלי אראה מה כתוב שם. אזכר ארענן צכרוני אז לפי הירושלמי האיסור שאין קוראים בכיתה הקודש מן המנחה אלא מן המנחה למעלה אבל לא לפני כן כדי שלא יהיה על חשבון לימוד תורה הוא כאילו סייג גזירה גזירה כדי שלא יבואו להתעסק בשטרי דיותות ככה ירושלמי אומר בבלי הדברים נאמרים קצת שונה פוסק רב המעמיד את סתם משנתנו חולק את רבי נחיה ולא נאסר לקרות כתבי הקודש אלא בזמן בית המדרש ומשום ביטול בית המדרש כמבואר לפנינו אולם הכל מודים שהייתה גזרה קדומה ל1 שטרי הדיותות רבנו מסביר הטעם למה גזרו לקרות שטרייות והוא כמפורש בירושלמי שלא יתעסק בהם כוחול יבוא למחוק זאת אומרת רבנו בהלכה מביא שאיסור גזירת שטרי דיותות זה גזירה שלא יבוא למחוק ופירוש המשנה א בפרק כג על מסכת שבת הלכה ב' כתב רבנו הטעם שעסרו למנותם את האורחים מן הכתב או את הפרפרעות המנות מן הכתב שמה יקרא אגרות בשבת וזה אסור שכל זולת ספרי הנבואה וירושיהם אסור לקרותו לא בשבת ולא ביום טוב ואפילו יהבו דברי חוכמה ומדע כלומר רבנו כולל את כל האיסור הזה של לגרות שבת לא רק בגלל גזרה שמיים חוק כמו שהוא כותב כאן אלא מה אתה מתעסק בחול? שבת זה קודש. שבת זה נועד ללימוד תורה אתה צריך להתעסק בספרי נבואה. אתה צריך להתעסק באסור ומותר. מה אתה מתעסק בדברים כאלה של של קריאת אגרות שבת? כלומר זה משולב. משולב שגם לא יתעסק בדברים עסקיים שעלולים לגרום לו למחוק וגם שלא יבוא ויסיח את דעתו מןעניין מקדושת השבת שנועדה בשביל לעסוק בתורה. ולכן אין של ספק שהמודעות הנסחריות אסור שהאדם יעיין בהם ומשום כך באמת השמירת שבת כהלכתה אז הוא כותב בפרק כט בפרק כט בשמירת שבת כנחתה אז הוא מביא בסעיף מד מ אסור לקרוא בפה ואף אסור לעיין בלבד בשטרי דיותות דהיינו שטרי חוב חשבונות ומסמכים ובכלל זה גם הצעת מחירים של סחורה הנמצאת בחלון הרעבה של חנות לוח זמני נסיעות והוא מביא כמובן שאסור לקרוא במודעות פרסומת מודעות אשר ברוח המודעות גם כן א אסור אם הם עוסקות בעיני מסחר כל אלה הוא אומר זה נקרא שטרי תיותות ואין לעיין בהם מה שחשוב שאם אנחנו כבר הגענו על הלום שבאמת עלונים תורניים שיש בהם מודעות מסח ריות עסקיות או מזמינות לשבתות על העיון וכאלה דברים ויש מחירים כתוב כמלכות נפש שזה לכאורה מכשול כשנותנים אותם לציבור הרחב והם מתעסקים בזה ביום שבת ויש בזה מכשול וכזאת לא יעשה וזה ברור שזה מעמיד את העלונים האלה בדילמה של קיום או מודעות מסחריות וזה מה שנותן להם את עורק החיים שלהם את המימון של העלון התורני או ש לו מלהיות ובאמת אינני רואה דרך אחרת איך להתיר אלא אם כן יכתבו אנה לא לקרוא את המודעות המסחריות האלה בשבת או כאלה דברים אבל מי ישים לב מי יכול גם לעצור בעד זה אז מהבחינה הזו זהו מכשול שיש בעלונים התורנים המודעות המסחריות שיש בהם והן משולבות בד בבד ובתוך כל כתבה של עניין תורני ונסיים בדברים חשובים של ה בשמירת שבת פרחתה באות קיז שהוא הועיל ונגע בדברים האלה אז הוא מדבר על העיתונים כעתונים שבזמננו רובם כולם יתייצבו על השם ועל משיחו ואף בחול עשו לכור עם ואפילו מי שרוצה לקרוא רק חדשות העולם שבעיתונים אלה גם כן יש לאסור ומשום דילמה ימשך לקרוא דברים אסורים והרבה נכשלים בזה כי אינם שמים לב לגודל האיסור ושומר נפשו ירחק מהם כרבים אפילו העיתונים האלה שם ואפילו עיתונים על ידי השאלות כלומר עיתונים שיש בהם של יראי השם והם בהם ענייני משא ומתן כלל גם כן יש להסתפק אם מותר לקרותם בשבת ולפעמים אדם מצטער בקריאתם משמועה לא טובה כגון עדר צדיק או מצרות אחנו בית ישראל ברחבי העולם ואף מהיעות על מצב הדת בדורינו זה אפשר לצער מאוד ובשבת אסור לס דבר של צער והקדוש ברוך הוא ינחנו בדרכו הנכונה