האם ניתן להתיר על בסיס הכלל: "פסיק רישיה דלא נייחא ליה" כאשר מדובר ברחובות מוארים בקביעות?
האם מותר בשבת לעבור דרך דלת שנפתחת באופן אוטומטי באמצעות תא פוטו אלקטרי?
הניתן לצורך הדין לעשות הבחנה בין הולך לתומו ברחובות לבין מי שהתקין מערכת שכזו בחצרו כהרתעה לגנבים?
10/11/08 י"א חשון התשס"ט
המקורות דנים בשאלה ההלכתית האם מותר ליהודי ללכת בשבת במקומות בהם מותקנים חיישני תאורה או דלתות חשמליות אוטומטיות. הם מציגים את הדעה המקלה המתירה הליכה במקומות כאלה כאשר האדם אינו מעוניין בהפעלת החיישן והתאורה נדלקת באופן פסיבי. לעומת זאת, כאשר לאדם יש עניין בהפעלת החיישן, למשל ברחובות חשוכים המוארים רק על ידי חיישנים, או בכניסה דרך דלת אוטומטית, הדבר נחשב כמעשה אסור בשבת. המקורות מביאים דעות שונות בפוסקים ומדגישים את ההבחנה בין מצב בו האדם "נקרע" לתוך הפעלת החיישן לבין מצב בו הוא מעוניין בהפעלתו לצורך תאורה או פתיחת דלת.
קובץ שמע - מלא
תמצית עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים מהקלטת "081110hy.mp3"
הקלטת עוסקת בשאלה ההלכתית האם מותר ליהודי ללכת בשבת במקומות בהם מותקנים חיישני תאורה אוטומטיים, המופעלים על ידי תנועת בני אדם. הדובר מציג הבחנה חשובה בין מצבים בהם האדם אינו מעוניין בהפעלת התאורה לבין מצבים בהם הוא מעוניין בה או נהנה ממנה.
עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים:
- היתר במקרה של "פסיק רישא דלא ניחא ליה":
- הדובר פותח בציון מקרה שאירע לו בשבת, כאשר פרוז'קטור נדלק בכניסה לחצר בית עם הגעת אישה ברכב.
- הוא מציין כי הרב יוסף (בשם "שאלות ותשובות חשב האפוד") דן במקרה דומה בו שלטונות התקינו תאורה עם חיישנים ליד בתים כדי להפריע לגנבים.
- במקרה כזה, כאשר אדם עובר ליד בית בלילה והאור נדלק כתוצאה מכך, נפסק כי מותר לעבור, מכיוון שהאדם ההולך לדרכו ("לטומו") אינו מתכוון להדליק או לכבות את האור, ויש מספיק תאורה ברחוב. זה מוגדר כ"פסיק רישא דלא ניחא ליה" - תוצאה בלתי מכוונת שאינה רצויה.
- הדובר מדגיש כי על בסיס פסק זה הורו תמיד שאם אדם הולך ברחובות מוארים ולפתע נדלק אור מחיישן, הדבר מותר כי הוא "בלי כוונה וזה פסיק רישא לא נחלה ומותר".
- איסור במקרה של עניין והנאה מהתאורה:
- הבעיה מתחילה במקומות בהם האדם מעוניין בתאורה המופעלת על ידי החיישנים, כמו ברחובות בהם אין תאורה קבועה ומופעלת תאורה נקודתית רק כאשר אדם עובר.
- במקרה כזה, אף על פי שהאדם לא ביצע פעולה ישירה בידיו, עצם הליכתו ונוכחותו גורמות להפעלת החיישן והתאורה, וזה נחשב כמעשה באמצעות גופו ("בכוחו כגופו דמה").
- הדובר מצטט את "שמירת שבת כהלכתה" (פרק כ"ג, סעיף נ"ג), האוסר מעבר בדלת הנפתחת אוטומטית באמצעות חשמל או דריכה על משטח, כיוון שהאדם הנכנס או היוצא מפעיל זרם חשמלי.
- "אסור לעבור דרכה בשבת או יום טוב כיוון שהנכנס והיוצא מפעיל זרם חשמלי בזמן שמתקרב אליה".
- בהקבלה, כאשר אדם הולך ברחוב חשוך עם חיישנים ומעוניין בתאורה שתופעל על ידי תנועתו, אסור לו ללכת שם בשבת. "אין צל של ספק שאסור ללכת ברחוב כזה אלא ברחוב אחר או שבשבת תהיה תאורה קבוהה".
- התקנת חיישנים בבית פרטי:
- אדם שהתקין בביתו חיישן תאורה מפני גנבים, ובשבת הוא מגיע לביתו והאור נדלק, מותר לו להיכנס כי הוא מעוניין בפעילות המערכת באופן כללי, גם אם ברגע זה אינו רוצה שהאור ידלק.
- אם המערכת מתוכנתת מיום שישי לפעול בשעות מסוימות בלילה, זה מותר. אך אם האדם נכנס למערכת כזו מלכתחילה מתוך עניין בפעילותה באותו רגע, הדבר אסור.
- סיכום:
- בכל מקום שיש חיישני תאורה או עיניים אלקטרוניות שהאדם מפעיל בגופו, אם הוא אינו מעוניין בהפעלתן ורק נקלע למקום והולך לדרכו ("לטומו"), מותר. "כל שיש לו עניין בדבר הזה ברור שלצורך שבת צריך לנטרל את אותה מערכת".
- יש לפעול מבחינה ציבורית כדי שבמקומות ציבוריים תהיה תאורה קבועה בשבת.
ציטוטים מרכזיים:
- "...השלטונות התקינו דן ב בן כאלה שבכל בית אשר ברחובות העיר כשמתקרב אליו בלילה מישהו נדלק אור חזק והכוונה כדי להפריע לגנבים לשלול שלל ולבוז בז ונשאל אם מותר לעבור בליל שבת על יד הבתים ההם וגם כשהוא ממשיך בדרכו האור נכבא אומ שהאיש עובר לטומו הוא אינו מתכוון להדליק או לכבות אלא שהוא פסיק רשת לא נחלה מכיוון שיש תאורה מספיקה ברחובות העיר וחתב לצרף דעת הרשבה וכולי כלומר בעל חשב האוד אומר שאדם שהולך לטומו ברחוב ולפתע פתאום נדלק אור בגלל שאותו אדם שהולך לטומו א נכנס לטווח של הפעילות של החיישן אז זה נקרא פסיק רשת דלא נחלה הוא הרי הוא עצמו לא מעוניין בכך כי יש לו אור ברחוב..."
- "ובאמת על בסיס זה תמיד הורנו שאם אנחנו הולכים ברחובות ולפתח פתאום נדלק אור בגלל שנקלענו לטווח של פעילות של חיישן ומדובר ברחובות שיש לנו אורות אז ברור אנחנו בלי כוונה וזה פסיק רשת לא נחלה ומותר."
- "בעיית הבעיות מתחילה כשיש לנו מקום שאנחנו מעוניינים בחיישנים האלה ובתאורה הזו כמו שאמרנו רחובות שרוצים לשם החיסכון שלא להפעיל תאורה כל הזמן אלא רק בעת שאדם הולך באותו רחוב ואז הוא מקבל תאורה לצורכו שירות תאורה לאותו מקום או לאותו זמן..."
- "ולכן אומר השמירת שבת כהלכתה פרק כ"ג סעיף נג דלת הנפתחת אוטומטית באמצעות חשמל תפוטוא אלקטרי או דלת הנפתחת תוצאה מדריכה על משטח הסמוך לה אסור לעבור דרכה בשבת הוא יום טוב כיוון שהנכנס והיוצא מפעיל זרם חשמלי בזמן שמתקרב אליה..."
- "ואם כן, ברור אם אנחנו חוזרים חזרה למצב שבו רוצה האדם את השיטה הזו של תאורה שלא פועלת כל הזמן אלא פועלת לפי צורך נקודתי. לפי צורך נקודתי או לפי צורך של זמן. הרי נוח לו הדבר הזה. ויש כאן מעשה על ידי גופו. נכון לא ביד אבל על ידי גופו. ולכן אין צל של ספק שאסור ללכת ברחוב כזה אלא ברחוב אחר כ או שבשבת תהיה תאורה קבוהה..."
- "לסיכום כל מקום שיש חיישני תאורה או עיניים כאלה שאלקטרוניות שהאדם בגופו מפעיל אותם אם איננו עונן וכך ואין אין לו שום צורך בדבר הזה הוא רק נקלע לדבר הזה והולך בטומו מותר..."
- "...אבל כל שיש לו עניין בדבר הזה ברור שלצורך שבת צריך לנטרל את אותה מערכת ולו לפחות בא אותם זמנים שבני אדם נורמטיבים הולכים באותם זמנים
Full text
מותר ללכת ביום שבת, ברחובות או ליד בתים שיש בהם חיישני תאורה. אה, ומעשה שהיה כך היה ביום ביום שבת בבואי לכען לשיעור משנה לפני עלות השחר או עם שחר, הגיעה מישהי עם מכונית לביתה בחילול שבת השם החזירנו בתשובת שלמה את כולנו ואז כשהיא נכנסה לחצר מיד פרוז'קטור הוא אר כאילו בברכת ברוכים הבאים ונכנסה ברוב אור והדר והיום בדרכי לכאן הלכתי כמעט לקצה הכביש אבל עדיין לא במדרכה מנגד והאור הפרו'קטור הזה נדלק כאילו לומר שיש לו חיישן תאורה לטווח מסוים והעובר באותו טווח גורם לכך שאותה שאותו חיישן פועל והחשמל נדלק ביום שבת וכיוצא בזה אני שומע שיש שיטה של כדי לחסוך בתאורה ישנם רחובות שאין בהם תאורה אבל יש בהם חיישנים וברגע שאדם נכנס לאותו רחוב אז חיישנים פועלים ויש לו תאורה נקודתית זמנית לאותו זמן שהוא הולך וזה טוב לו כי הוא מעוניין באותו אור כדי שיוכל לראות את המקום במקום אם אין איזשהוא מכשול והשאלה כאמור האם מותר ליהודי ביום שבת לעבוד במקומות כאלה שיש חיישני תאורה באמת הרב יוסף בשאלות ותשובות יביע עומר חלק טאור החיים סימן ל בסוף סימן הוא הביא בשם שאלות ותשובות חשב האפוד זה לא מצוי לרבים אבל מצוי לו ושם הוא אומר שהשלטונות התקינו דן ב בן כאלה שהשלטונות התקינו שבכל בית אשר ברחובות העיר כשמתקרב אליו בלילה מישהו נדלק אור חזק והכוונה כדי להפריע לגנבים לשלול שלל ולבוז בז ונשאל אם מותר לעבור בליל שבת על יד הבתים ההם וגם כשהוא ממשיך בדרכו האור נכבא אומ שהאיש עובר לטומו הוא אינו מתכוון להדליק או לכבות אלא שהוא פסיק רשת לא נחלה מכיוון שיש תאורה מספיקה ברחובות העיר וחתב לצרף דעת הרשבה וכולי כלומר בעל חשב האוד אומר שאדם שהולך לטומו ברחוב ולפתע פתאום נדלק אור בגלל שאותו אדם שהולך לטומו א נכנס לטווח של הפעילות של החיישן אז זה נקרא פסיק רשת דלא נחלה הוא הרי הוא עצמו לא מעוניין בכך כי יש לו אור ברחוב ואילו החיישן הזה מפעיל פרוז'קטור ליד הבית כדי לשבש תוכניות של גנבים שרוצים להתקרב לבית אבל זה ההולך לטומו יש לו תאורה ולכן זה נקרא פסיגרשתו נחלה ומותר לו ללכת ב אותו מקום. כך פסק האפוד. ובאמת על בסיס זה תמיד הורנו שאם אנחנו הולכים ברחובות ולפתח פתאום נדלק אור בגלל שנקלענו לטווח של פעילות של חיישן ומדובר ברחובות שיש לנו אורות אז ברור אנחנו בלי כוונה וזה פסיק רשת לא נחלה ומותר. בעיית הבעיות מתחילה כשיש לנו מקום שאנחנו מעוניינים בחיישנים האלה ובתאורה הזו כמו שאמרנו רחובות שרוצים לשם החיסכון שלא להפעיל תאורה כל הזמן אלא רק בעת שאדם הולך באותו רחוב ואז הוא מקבל תאורה לצורכו שירות תאורה לאותו מקום או לאותו זמן כי באמת מה שחשב האפוד התיר אז גם הרב וזנר התיר עוד ביותר זה עת שלוש תשובות בית הלוי חלק ט וגם נתפרסם התשובה הזו נתפרסמה בתחומין כתב ע תחומין קרך כג 277 הוא אומר כאן אין אפילו מלאכה הוא אומר בדרך כלל בשבת מתי התורה עסרה מלאכת מחשבת יש שני יסודות גם פעולת מלאכה וגם מחשבה כאן אין פעולה ואין מחשבה הוא לא רוצה את ה אור וגם אין פעולה כי הוא הולך לטומו הוא לא עושה שום מעשה מותר לו ללכת לטומו ובאמת בשביל להתיר את את ההליכה לאדם שהולך לטומו ולא מעוניין באותם פרוז'קטורים שידליקו אז צודק רבוזנר אבל הקושי שלנו כאמור באותם מקומות שיש עניין לבני אדם באותם חיישנים שאז אנחנו כבר לא נגיד שאין פעולה. כי אם האדם יודע שבשביל שהדלת הזאת תפתח, אני צריך בגופי להגיע לאיזשהיא עין אלקטרונית, אז נכון שלא עשיתי בידי מעשה, אבל בגופי עשיתי מעשה, בכוחו כגופו דמה. וזה כמו עשייה. ולכן אומר השמירת שבת כהלכתה פרק כ"ג סעיף נג דלת הנפתחת אוטומטית באמצעות חשמל תפוטוא אלקטרי או דלת הנפתחת תוצאה מדריכה על משטח הסמוך לה אסור לעבור דרכה בשבת הוא יום טוב כיוון שהנכנס והיוצא מפעיל זרם חשמלי בזמן שמתקרב אליה והוא צריך באחת מהשתיים או למצוא דלת שלא פועלת באופן כזה אלא דלת מכענית שאפשר לצוח אותה ובאמת ישנם בתים משותפים שהדלתות נפתחים בדרך כזו או נעלים בדרך כזו אז שומרי שבת יש להם איזה מין דלת צדדית שהיא מכנית שהיא א מן הצד באים ונכנסים דרך שם או כשנקראים לבתי חולים או למוסדות כאלה שצריך לבקר חולה או לסעוד במישהו מחכים עד שמישהו הולך עם איזשהיא עגלת חולה או מטפל במישהו או רופא שמותר לו להיכנס יש סיעוד שמותר לו להיכנס ואז נכנסים יחד איתו אבל באופן מכוון להיכנס לא כיוון שהרי הוא בגופו מפעיל את העין האלקטרונית הזו וזה אסור. ואם כן, ברור אם אנחנו חוזרים חזרה למצב שבו רוצה האדם את השיטה הזו של תאורה שלא פועלת כל הזמן אלא פועלת לפי צורך נקודתי. לפי צורך נקודתי או לפי צורך של זמן. הרי נוח לו הדבר הזה. ויש כאן מעשה על ידי גופו. נכון לא ביד אבל על ידי גופו. ולכן אין צל של ספק שאסור ללכת ברחוב כזה אלא ברחוב אחר כ או שבשבת תהיה תאורה קבוהה וצריך לפעול מבחינה ציבורית שבאותו מקום תהיה תאורה קבוהה כיוצא בדבר אדם שהוא בעצמו התקין לביתו חיישן תאורה בגלל חשש מפני גנבים הרי הוא עצמו בא בשבת נכון שהוא לא רוצה באותו רגע שהחשמל דלק אבל הוא מעוניין בפעילותה של המערכת הזו בגלל הגנבים לכן צריך הוא לנטרל את אותה מערכת עד שעה מסוימת שעה שו בבית ונמצאים וכולי ומוחר יותר שזה כבר שכבר בני אדם הולכים לישון הוא רוצה להיות יותר מוגן פני גנבים וכיוון שהמערכת מתוכנתת מיום שישי אז זה מותר לו אבל שהאדם א יכנס לתוך מערכת כזאת שמלכתחילה הוא מעוניין בפעילותה הרי הדבר הזה אסור לסיכום כל מקום שיש חיישני תאורה או עיניים כאלה שאלקטרוניות שהאדם בגופו מפעיל אותם אם איננו עונן וכך ואין אין לו שום צורך בדבר הזה הוא רק נקלע לדבר הזה והולך בטומו מותר ואי אפשר לבוא לומר לבן אדם סוב ציון ועקיפוה הוא נקלע לזה אבל כל שיש לו עניין בדבר הזה ברור שלצורך שבת צריך לנטרל את אותה מערכת ולו לפחות בא אותם זמנים שבני אדם נורמטיבים הולכים באותם זמנים רבי חניה בעגשמרס