האם הצטרפות לביטוח חיים ואחרים מעיד על חוסר בטחון בקב"ה?
באילו נסיבות של התנהגות האדם ניתן לקבוע שמדובר בהתרסה או בחוסר בטחון בקב"ה?
למה התכוונו חכמי ישראל כשאמרו: "מזונותיו של האדם קצובין לו מראש השנה"?
כיצד מתיישבים דברי ר' נהוראי שאמר שיניח כל אומנות שבעולם וילמד את בנו רק תורה, האם גם בנסיבות שאין לו פרנסה כלל?