לא הזכיר ב"יעלה ויבוא" שם החג היחודי, האם עליו לחזור על תפילתו?
ה"משנה ברורה" פסק שבנסיבות אלו לא יצא י"ח ועליו לחזור, מהי שיטת רבינו הרמב"ם?
טעה והזכיר שם של חג אחר, האם עליו לחזור על תפילתו?
ידוע הכלל:העוסק במצוה פטור מן המצוה, האם יש להחיל כלל זה במקרה הנדון שהינה מצוה חשובה כתפילת הרבים? והרי מצות תלמוד תורה היא מעל לכל והאם היא תידחה מפני קיום מצוות אחרות?
האם קביעות של לימוד תורה נחשב רק כמו מצות תלמוד תורה אלא אף כדבר האבד?
נושא מרכזי: האם אדם הלומד תורה בקביעות רשאי להפסיד את לימודו כדי להצטרף למניין חסר בבית כנסת?
רקע ונקודות פתיחה:
הדובר פותח בשאלה הלכתית: אדם שהיה בדרכו לשיעור תורה קבוע (דף יומי, רב מיוחד, שעה קבועה) נעצר על ידי מתפללים בבית כנסת שחסר להם מניין. הם ביקשו ממנו להצטרף כדי שיוכלו להתפלל בציבור. השאלה היא האם הוא רשאי להפסיד את שיעור התורה הקבוע שלו כדי להשלים את המניין.
חשיבות תפילה בציבור:
הדובר מדגיש את החשיבות הרבה של תפילה בציבור על בסיס דברי "שערי רבנו" (רבינו יונה גירונדי) בהלכות תפילה:
העיקרון של "העוסק במצווה פטור מן המצווה":
הדובר מציג את הכלל ההלכתי הידוע "העוסק במצווה פטור מן המצווה", ומסביר שעל פיו, אדם העוסק כעת במצווה אחת פטור מלקיים מצווה אחרת באותו זמן. הוא מביא דוגמה של אדם ההולך לכבד את אביו - בזמן שהוא עסוק במצווה זו, הוא פטור ממצווה אחרת.
מקרה חריג - רבי אליעזר והעבד הכנעני:
הדובר מביא סיפור מרתק על רבי אליעזר, ששיחרר את עבדו הכנעני (מעשה שנחשב לביטול מצוות עשה "לעולם בהם תעבודו") כדי להשלים מניין בבית הכנסת. לכאורה, זה מראה שניתן לבטל מצוות עשה לצורך קיום מצוות של רבים (מניין).
עם זאת, הדובר מסייג זאת:
יישום הכלל על תלמוד תורה ותפילה במניין:
הדובר חוזר לשאלה המקורית ומיישם את העקרונות:
הנימוק לדחיית תלמוד תורה:
מסקנה והמלצות מעשיות:
ציטוט מרכזי המסכם את העניין:
"ולכן אין צריך של ספק שכאן יצטרף למניין ואחר כך ילך לשיעור ויצריך להשלים את השיעור את מה שהחסיר ויבקש מאת אותם מתפללים שיזדרזו ולא ישאר איתם בכל אלא די בכך שהם יתפללו תפילה אחת עם קדושה וקדיש וילך לדרכו והם יש למו לומר תחינות מה שהם רוצים ובלבד שהגרעין של תפילה בציבור ישתמר תעלה להם תפילה בציבור ולא יצמצם את מידת הנזק של עובדן הלימוד כי סוף סוף לימוד דף יומי בשעה מיועדת והוא חולה אין לו כיסתם תלמוד תורה זה דבר עבד יש לו רב מיוחד שבא בשעה מיוחדת במקום מיוחד ולא לא כל אדם יכול ללמוד דף יום מבנה עצמו זה דבר עבד גדול לכן הועיל בכל זאת שוברים תלמוד תורה בשביל לקיים מצוות מעשיות ולהצטרף למניין או להשלים מניין זו מצווה אבל כאמור לצמצם ומזר את הנזקח כל האפשר והציבור שחפץ בו חייב לבוא לקראתו וכאמור להתפלל בציבור רק את הגרעין החשוב של התפילה בציבור וכדי שיוכל למזר את הנזק ויוכל לצטרף שיעור שלו רבי חני".
נקודות חשובות נוספות:
ה"משנה ברורה" פסק שבנסיבות אלו לא יצא י"ח ועליו לחזור, מהי שיטת רבינו הרמב"ם?
טעה והזכיר שם של חג אחר, האם עליו לחזור על תפילתו?
שלום לכבוד הרב
האם לפי רבנו אומרים אלוהי נצור? או שרק בשבת מועדים יוהכ ראש השנה לא אומרים? או שאומרים אחרי שים שלום יהיו לרצון הראשון ואז מסיימים את התפילה ? האם לפי רבנו אומרים את עושה שלום אחרי יהיו לרצון הראשון?
1. עד מתי ניתן להתפלל מוסף. ליחיד ובמניין?
2. האם כיחיד אומר הלל(בברכה כמובן) , האם אומר גם את "הללויה" שיש אחרי כמעט כל פסוק?
שלום לרב
האם קיימת הגבלה לרווק להיות ש"ץ בתפילה,
בתודה מראש
יאיר
בס"ד כמובן שישנם פרטים רבים אך לא הרחיב בהם אנסה לתמצת את השאלה. לפני 10 שנים בערך (בזמן שעדיין הייתי "בעל בית" ובמשך הזמן נכנסתי לרשימת האברכים) ביקש ממני הרב (שאגב אין לו הסמכה ברבנות) של הכולל אליו הייתי קשור (כולל אברכים, בחורים וגם "בעלי בתים" בכולל ערב) להקים מניין נץ בכולל (מאז שחזרתי בתשובה התפללתי בנץ אבל התפללתי במקום אחר) בתחילה היה קשה, לא היה מניין אבל הרב הורה לא לוותר ואפילו להתפלל ביחיד (היינו פעמים 4 או
כבוד הרב שלום,
1. לסבא - רבא שלי שנפטר אין בנים חיים (רק בת) - האם מותר לי בתור נין לומר עליו קדיש ביום האזכרה שלו?
2. ובכלל - באילו תנאים מותר לאדם לומר קדיש יתום עבור נפטר שאינו הורה או אח? האם התנאי היחידי הוא שאין לאותו אדם בנים?
3. בהמשך לשאלה 2: האם חייבת להיות קירבה משפחתית או שכל אדם יכול לומר קדיש על אדם שאין לו בנים שיאמרו עליו?
תודה מראש ובברכה, תומר
שלום לרב מה הפירוש למילים בתפילת העמידה "וברכנו כולנו כאחד ממאור פניך כי ממאור פניך נתת לנו וכו'? מהו מאור הפנים שה' נתן לנו?
תודה רבה.
אני נמצא בחו"ל (ארה"ב) בשליחות וכידוע לא אומרים ברכת כהנים ביום חול, השאלה מדוע? ואיך אפשר להסביר את ההבדל בין חו"ל לרוב המקומות בארץ ישראל שאומרים כל יום. ולמה דווקא בהלכה זו יש הבדל וקשר לשמחה.
תודה מראש
1) אחרי שאמרתי שמע ישראל על המיטה, שמעתי מוזיקה, האם יש איסור בדבר זה?
2) אם אמרתי שמע ישראל ועוד לא נרדמתי, והזתקקתי ללכת לבית - הכסא, אחרי שחזרתי, אני צריך לחזור ולומר שוב שמע - ישראל?
3) האם אני יכול לומר שמע ישראל בשכיבה או צריך לשבת ולומר?