האם הכהנים רשאים לשאת כפיהם גם לאחר שקיעת החמה?

עד מתי אפשר לכהנים לסע את כפיהם בתענית שהמנחה הסתיימה חזרת השט של שבתפילת מנחה הצטיימה אחרי מה שנקרא מה שנתם בכתובים כשקיעת החמה כמו שאתמול בעשרת התפילה שקיימנו לרגל למצב הקיים הן לרגל המלחמה שהשם מצילנו ויערנו עתר צחון והן לרגל הבצורת שהשם יפתח שערי שמיים לורך והן לרגל הבקשה לפדיונם של שבועים כמו גלעת שלית יונתן פולר אז בחזרת השמן שהגענו נסיעת כפיים זה כבר היה מעבר לזמן שמתפרסם בלוחות זמן השקיעה ואז השאלה האם נכון עשו שהכהנים נספו את כפיהם ואם כן עד מתי מותר לסת לצאת כפיים ובכן אנחנו מוצאים בדברי רבנו בפרק 14 מהלכות תפילה וברכת כהנים הוא כותב את הדברים הבאים בשחרית במוסף ובנעילה הכהנים סעים את כפיהם. אבל במנחה אין נסיעת כפיים. מפני שבמנחה כבר סעדו כל העם. ושמה שתו הכהנים יין ושיכור אסור בנסיעת כפיים. ואפילו ביום התענית אין נוסעים כפיה במנחה. גזירה מנחה של תענית מפני מנחה של כל יום. במ אמורים בתענית שמתפלין בו מנחה ונעילה כגון צום כיפור ותענית ציבור אבל תענית שאין בו נעילה כגון שעבאב בשבעשר בתמוז או נוכל להוסיף גם כן עשירי בתבת כמו שאתמול הואיל ותפילת מנחה שלהן סמוך לשקיעת החמה הרי זו התפילת מנחה בתענויות נראית כנעילה ואינה מתחלפת במנחה של כל יום ולפי כך יש בה נסיעת כפיים ועד כאן יוצא איפה לא מצאנו שרבנו אומר שהנסיעת כפיים היא ביום ולא בלילה אלא זה עולה מתוך דבריו הרמבם מצמיד את הנסיעת כפיים בתפילות כי אין נסיעת כפיים בגבולים בלי תפילות ויש רק תפילות שבהם נוסעים כפיים שחרית מוסף נעילה אבל לא מנחה מנחה מן הדין היה שנש כפיו שהכהנים סו כפיהם אבל גזרו חכמים גזרה בגלל השחרור אבל שחרית מוסף הונעילה או מנחה של תענית ציבור בגלל שהיא סמוכה כבר לערב כי היא מבחינת הזמן היא כמו נעילה במוצאי כיפורים כי היא סמוכה לערבית ולכן נוסעים כפיים במנחה של התעניות ציבור יוצא איפה שאין נסיעת כפיים בערבית א' בגלל שאין אין בכלל חזרת השפילת לחש ב' כנראה שבאמת אין נסיעתית כפיים בלילה אבל רבנו לא כדרכו קבע בצורה נחרצת ביום ולא בלילה, אלא יותר הצמיד את זה לתפילות כנסיאת כפיים בגבולים בתפילות ומזה אנחנו מבינים שזה ביום ולא בלילה אבל אז נצטרך להבין מהוא הזמן שהרמבם אומר ותפילת מנחה שלהן סמוך לשקיעת החמה. מה שקיעת החמה שרבנו מדבר אודותיה כאן? ובכן רבנו בפרק ראשון מהלכות תפילה הלכה זן כותב את הדברים הבאים וכן תיקנו תפילה אחר תפילת המנחה סמוך לשקיעת החמה ביום התענית בלבד כדי להוסיף תחינה ובקשה מפני התענית וזו התפילה נקראת תפילת נעילה כלומר ננעלו שערי שמיים בעד השמש ונסתרה לפי שאין מתפללין אותה אלא סמוך לשקיעת החמה. אז באמת השקיעה מפורסמת בלוחות כבר לא רואים חמה בשמיים. האם לזה התכוון הרמב"ם? או שמה לזמן יותר רחוק, יותר מופלג? אפילו כשיש כוכב אחד, אולי אפילו גם כשיש שני כוכבים, רק שאין שלושה כוכבים. באמת אנחנו מוצאים שרבנו בפרק קידוש פרק שני של קידוש חודש הלכה ט אומר רבנו ראו בית דין את הירח עצמם הירח חדש בסוף יום 1920 אם עדיין לא יצא כוכב בליל 30 בית דין אומרים מקודש מקודש שעדיין יום הוא ואם ראו בליל 30 אחר שיצאו שני כוכבים למחר מושיבים שני דיינים אצל אחד מהם ויעידו הם השניים בפני השלושה ויקדשו השלושה מוריד באריכות מסביר ואומר כוכב אחד זה עדיין יום ולכן הם יכולים לקדש את החודש כאילו היה 29 ולא 30 אבל שני כוכבים אומר מורי זה עדיין לא לילה אלא זה בין השמשות זה ספק יום ספק לילה ושלושה כוכבים זה לילה אל נתבלבל אנחנו אומרים כעת הדין העקרוני בשבת אנו מחמירים מן הרגע שכבר כדור החמה סתתר מעינינו אנחנו מחמירים לא נכנסים לשום ספקות אבל כעת אנחנו לא מדברים על חילול שבת אנחנו מדברים על קביעה מה נקרא יום מה נקרא לילה ונקרא לילה שלושה כוכבים זה נקרא לילה שני כוכבים זה בין השמשות לפי רבנו כוכב אחד עדיין יום אחד עדיין יום ואם כן לגבי התפילה כבר מור יעיר שאצלנו ידי תימן התפילת מנחה היא סמוכה מאוד מאוד לערבית ממש סמוכה לערבית אבל כל עוד לא יצאו שלושה כוכבים. שלושה כוכבים גמרנו, זה כבר לילה. ואם כן, כיוון שאנחנו מדברים על בין השמשות במושגים של רבנו, הרי אם עדיין לא יצאו שלושה כוכבים, מותר לשת כפיים בתפילת מנחה שהיא במקום נעילה כמו בתענית ציבור של אתמול. והמודד הוא הכוכבים. ודאי ודאי לא זמן השקיעה מתפרסם בלוחות, אלא גם אחרי זה עוד כמה דקות. ועמדנו אתמול בזה מהבחינה הזו עמדנו בזה אבל כאן אנחנו צריכים לדעת שבשולחן ערוך אור החיים סימן תרכג בסעיף ה נאמר נוסעים כפיים בנעילה והרמם אומר במנהג במדינות אלו שלא ס כפיים ואומרים אבינו מכנו אומר משנה ברורה נוסעים כפיים בן אילה היינו אם הוא עדיין יום אבל אם כבר חשה אין עושים כפיים תיקש נסיעת כפיים לעבודה עבודת בית המקדש תכתיב לשרתו ולברך בשמו בעבודה הוא דווקא ביום ולכן אם הזמן קצר יאמרו הפיוטים אחר התפילה כדי שיהיה נשיאת כפיים ביום כלומר כאן יש גישה מאוד מאוד דפקנית שמשווה את הנשיאת כפיים לעבודת בית המקדש בעבודה בית המקדש זה ביום לא בלילה רבנו היה לו מי שמס דר מאוד. יש לו הרי ספר עבודה ששם הוא מסיר את כל עבודת בית המקדש. אם באמת נסיעת כפיים בגבולים היה דינה ממש כמו עבודה, היה לו לומר את הדברים האלה במפורש והוא לא אמר זאת. ולכן אין צל של ספק שיש כאן שתי שיטות. שיטה אחת האומרת נסיעת כפיים ביום ממש. ולכן אם יש לך כוכב אחד לפי רבנו זה עדיין יום. אצלהם כבר זה נחשב בין השמשות מ הרגע ש עברו 15 דקות מאז שהיסתפר כדור החמה מאיתנו. לדידנו זה עדיין יום לדידם זה כבר בין השמשות ולכן הם לא יאמרו נסיעת כפיים אחנו אשמנזים בשעה כזו אבל צנו עדיין זה נקרא יום זה עדיין לא נקרא לילה למרות שאין כוכבים אבלו כוכב אחד זה עדיין נקרא יום ונסיעת כפיים של גבולין אין דינה ממש כמו העבודה אבל הרב יוסף הוא שיטת ביניים בין שיטת האשכנזים שאומרת שיעת כפיים רק ביום יום במושגים שלהם כמו עבודה בית המקדש ובין שיטתנו שנציעת כפיים בגבולים היא פועל יוצא של תפילות ולא של עבודה נכון שאין סיאת כפיים בערבית אבל יש נסת כפיים בנעילה ונעילה זה ממש נושק עם צת הכוכבים רק עד שלושה הכוכבים אחרי שלושה הכוכבים גמרנו אין לו מערב רודו יוסף חווה דעת חלק ו סימן מ מעריך לברר עניין זה הוא מסיים את הדברים שלו בפסק הבא בסיכום לכתחילה על שליח ציבור לחלקל צעדיו בחזרת תפילת הנעילה לקצר כל האפשר במנגינה בפיוטים וגם לא ימשוך בכל תיבה ותיבה כדרך שער מושך משאר התפילות וגם הציבור יחרישו ויתו אוזן כשבת לתפילת השליח ציבור לענות אחריו בסוף כל קדע בתפילת הנעילה כדרך שנוהגים בשאר תפילות היום באופן שיספיק השליח ציבור להגיע לברכת כהנים קודם השקיעה בכמה דקות כדי שהכהנים יסאו כפיהם וברכו ביום אובדי עבד שנמשכה תפילת הנעילה לאחר שקיעת החמה רשאים הכהנים לברך ברכת כהנים בבין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה כלומר בדיעבד כל בין השמשות ואין ספק שהוא יודע שבין בין השמשות הוא ע עד צת הכוכבים רק הוא אומר את זה לבדיעבד אנחנו אומרים לכתחילה בין השמשות בגלל שספק יום ספק לילה לעניין נסיעת כפיים בתפילה אפשר לשת כפיים כך יוצא איפה אנחנו אתמול לפי השנזים לא היינו צריכים לסת כפיים לפי הרב עודה יוסף בוודאי שעת דוחק ודעבד יכול לנסת כפיים ולפי שיטתנו אפשר היה לכתחילה לשת כפיים רבי חני בן הגשמס בבחות ישראל קורב