האם קורעים על דיווח עקיף על קללת השם בלשון נקייה, ומה משמעות הבקשה „סלח לנו”?
1 בהלכות אבל פ"ט ה"ז. (על ברכת השם). אחד השומע ואחד השומע מפי השומע, חייבין לקרוע. אם השומע מפי השומע שמע בלשון סגי נהור בלשון ברכה, "פלוני ברך השם" ולא בלשון קללה.
האם גם אז חייב לקרוע, או רק אם שמע בלשון קללה ח"ו?
2 על פי הרמב"ם. בתפילת שמונה עשרה, בברכת סלח לנו. האם יש סיכוי שאכן הקב"ה יסלח לנו על העוונות, אם נכוון היטב?