האם מבחינת ההלכה חובת ההצבעה בבחירות לכנסת הינה בגדר מצוה?

יום בחירות לכנסת ישראל, עלינו לדעת שבחירות כבחירות זוהי מצוות עשה מן התורה, שהרי אין זה שונה מאשר הצלת ממון שחובת כל אדם להציל ממון זולתו, ושחובה זו היא בקום ועשה.

ואם על הצהרת ממון הזולת יש חובה של קום ועשה, על אחת כמה וכמה הצלת ממון הכלל. ועל אחת כמה וכמה כשמדובר לא רק בעניינים ממוניים אלא עניינים בטחוניים. ולא רק בעניינים בטחוניים אלא בעניינים אמוניים ותדתיים. ולכן הגודל החשיבות של ההצבעה היא מאוד מאוד גדולה וצריך חברה חברה אית ליה לזרז ולזרז 'זריזים מקדימים' ובל נידח ממנו נידח.

דבר שני, ההצבעה חוקה של ההצבעה אומר הרב עוזיאל. חוקת בחירות מן הרגע שנתקבלה על ידי רוב היא מחייבת.

והנה עיננו רואות שבאמת ברמה העקרונית קבעו שההצבעות הן חשאיות וחופשיות, דהיינו האדם המצביע הוא חופשי להצביע מה שהוא מבין ורוצה, וחשאיות כדי שלא יהיה לו מורא של שום בנאדם השפעה בלתי הוגנת של שום בנאדם. מהבחינה הזו, ברמה העקרונית זה דבר מצויין. אבל, אנחנו יודעים שיש בעיות עם אנשים שהם מתקשים במוטוריות שלהם מלהגיע. אנשים שיש ספקות ביכולת השכלית שלהם להצביע הצבעה כהלכה.

ולכן, נתחיל ביחס למוגבלים מבחינה מוטורית. בד"כ מותר לאדם המוגבל מבחינה מוטורית לקחת איתו מלווה ואותו מלווה יעזור לו לשים את הפתק בתוך המעטפה, והמעטפה בתוך הקלפי. הרבה פעמים רמת המוגבלים היא כזו שאינם מסוגלים לחלוטין לשים פתק במעטפה או לשלשל את המעטפה לקלפי. לכן, חבל שבנקודה זו לא השכילו לשחרר את המוגבלים הללו מלהגיע פיזית לבחירות ומבלי לפגוע בזכותם לבחור. יכלו לתת אפשרות שאותם מוגבלים יתנו יפוי כוח נוטריוני למישהו כדי שיצביע במקומם. היפוי כוח נוטריוני צריך לגרום לכך שהנוטריון שהוא נהנה מאמון של המדינה, בגלל מעמדו כמשפטן לא ימכור בנזיד עדשים את מעמדו זה והוא יבדוק אם אכן באמת אותו אדם יודע מה שהוא רוצה, ושבאמת הוא לא נתן את הסכמתו לפלוני תחת לחץ או השפעה בלתי הוגנת. ואם לאחר שבירר את הדברים האלה הכין יפוי כוח שקיבל את הסכמתו או חתימתו, או כל דרך של פישור שתהיה הולמת את המוגבלים הללו, אזי משחררים אותם מהטלטולים ואותו מיופה כח. כאמור זה לא סתם יפוי כוח רגיל. אלא נוטריוני, אז יכול להצביע במקומו. עדיין אין לנו בחוקת הבחירות מצב כזה, אבל חבל.

דבר נוסף הוא עניין הצבעתם של האנשים אשר יש ספק ביכולת האינטלקטואלית שלהם. מבחינה זו הרי חרש... אין לו דעה, וסתם לקחת בנאדם שאין לו דעה ובני אדם אחרים מצביעים למענם זה ניצול לרעה את האמת וכל האמת. כי אם הוא לא מבין אין ערך להצבעה. הוא פתור מחובת ההצבעה. כמו מצוות התורה שפטור מחובת הצבעה. ולכן, חבל שגם בעניין זה לא נתנו את דעתם כי יש ניצול על ידי נציגים שונים, רבים מאוד, בדרך ההצבעה הזו כאמור שכוללת את אותם שיש כלפיהם ספקות מאוד, מאוד גדולים אם הם בכלל מבינים את מה שהם עושים.

דבר נוסף, זה בנוגע להצבעות מזוייפות. דהיינו, אדם אשר לוקח תעודות של נפטרים, נותן אותם לבני אדם או עושה הצבעות כפולות, כל אלה הם מעשי הונאה, הם מעשי גנבה וכשהם מתייחסים לגנבה של רבים, אין לזה תשובה. קשה לשוב, איך תשוב, מה תתקן? מה דרך התשובה במקרה כזה? ולכן, אין היתר בדברים האלה לעשות מזה איסור חמור, כי כאמור הגוזל את הרבים, הגונב את הרבים קשה מאוד לתקן ומצאו דרך אולי שהכספים יופנו לאיזה שהם צרכי תורה או צדקה שרבים נהנים מהם ואז גם הנגנבים נהנים מהם. אבל בנסיבות כאלה מאוד קשה התיקון אם בכלל, ולכן הדברים אסורים ופסולים.

נכון, ישנה דעה האומרת, כיוון שחס וחלילה יש דברים קשים מאוד מבחינה חילונית וכיוצ"ב. ובכן בעלמא דשיקרא הדא משקר בשביל להתקיים. מבחינה הילכתית צרופה מותר לשקר שקר בקום ועשה רק כדי להינצל מסכנת נפשות או ספק סכנת נפשות. אין היתר לשקר כדי להציל ממון. יש מה שנקרא שמותר לשקר מפני דרכי שלום, אבל אין הכוונה שמותר לשקר בקום ועשה, אלא גילוי חלק מן העניין, הבלטת עניין חיובי כדי לקדם את עניין השלום. כדרכו של אהרון הכהן, אוהב שלום ורודף שלום שהיה נוהג למצוא את בן הזוג או בת הזוג, או את היריב, ומהצד השני ואומר. אתה יודע, דיברתי עם פלוני אלמוני ומאוד כואב לו המציאות הזו שיש ביניכם מתח וכיוצ"ב. ובאמת הוא דיבר עם פלוני אלמוני, וגם עם פלוני אלמוני היה אומר לו, לו תדע כמה חברך היה מצטער וכו', ומכרך אותו. כלומר אין כאן שקר בקום ועשה, ושקר של מאת אחוזים אלא הצגת דברים בצורה מודגשת, מה להתחיל, מה לסיים על מנת לקרב את הדעות ולהביא אותם לכלל השלום. אבל, לשקר בשקר של מאת אחוזים וקום ועשה. לדבר הזה אין היתר.

שמא יאמר האדם, הרי אנחנו עוסקים כאן בדברים מאוד קיומיים. ענייני התורה, ענייני הבטחון וכיוצא בדברים האלה. זה כבר משהו אחר, כיוון שיש לנו דברים מאוד, מאוד קיומיים אזי רק גדולי התורה הם, הם הראויים לשוב, להעריך ולומר, האם באמת אנחנו נמצאים בנסיבות כאלה שמותר לנהוג בדרך כזו או לא. שאם לא כן, כל אחד יבוא ויגיד מדובר בפיקוח נפש. מדובר בדבר קיומי, מדובר ביהרג ובל יעבור. כל אחד פוסק ואז השקר הופך להיות דרך ההתנהלות של רבים. וזה דבר שהוא אסור, ואסור לתת לו יד. רק כאמור אם יש גורם שהוא גדול בתורה, שהוא בא ואומר בנסיבות כאלה וכאלה מותר לנהוג בדרך כזו וכזו. אבל בלעדי זה אין שום היתר, והקדוש ברוך הוא ינחנו מעל גלי צדק למען שמו יתברך.