האם עדיף לומר ״אם ירצה ה׳״ או ״בעזרת ה׳״?
באיזו מילה רצוי להשתמש
אי"ה או בעז"ה ?
בכתבים , חלק א' 124 , נכתב שרצוי להשתמש בעז"ה.
האם חובה זו לא נופלת מחובת הצלת הכלל הן במישור הקנייני והן במישור הבטחוני והאמוני?
כיצד מתייחסת ההלכה למצבים מיוחדים הקשורים עם הליך הבחירות: בחירות ע"י מוגבלי תנועה, חובה או פטור של פגועים מנטלית, מניעת זיופים וכו'?
האם אנו נמצאים בנסיבות שיש היתר לשקר בטיעון שמדובר בארועים שיש להם השפעות קיומיות?
המקור מציג דיון הלכתי מקיף על חובת ההצבעה בבחירות לכנסת ישראל, תוך התייחסות למעמדה כמצווה. הרב דן בנושאים כמו הצבעה של מוגבלים ובעלי מוגבלויות קוגניטיביות, וכן זיופים בהצבעה. הוא מדגיש את הצורך בטוהר הבחירות ואוסר על שקרים וגניבות בהקשר זה. כמו כן, הוא דן בשאלה האם מותר לשקר כדי להציל עניינים קיומיים, ומדגיש שרק גדולי תורה מוסמכים להכריע בשאלות אלו. לסיכום, המקור מציג ניתוח הלכתי מורכב של סוגיות אתיות ודתיות הקשורות לבחירות בישראל.
נקודות עיקריות ורעיונות מרכזיים:
מסקנות:
הרב מציג תפיסה הלכתית הרואה בהשתתפות בבחירות לכנסת מצווה חשובה ביותר. יחד עם זאת, הוא מעלה מספר בעיות הנוגעות לתהליך הבחירות הנוכחי, בעיקר בנוגע ליכולתם של מוגבלים ובעלי יכולת אינטלקטואלית מוגבלת לממש את זכות ההצבעה באופן ראוי, וכן את סוגיית ההצבעות המזויפות. בנוסף, הטקסט מקיים דיון הלכתי מעמיק בסוגיית השקר בנסיבות לאומיות, תוך שהוא מצביע על חומרתו הרבה ומגביל את ההיתר לכך למצבי הצלת נפשות בלבד ובאישור גדולי תורה.
ציטוט מרכזי:
"עלינו לדעת שבחירות כבחירות זוהי מצוות עשה מן התורה. שהרי אין זה שונה מאשר הצלת ממון שחובת כל אדם להציל ממון זולתו ושחובה זו היא בקום ועשה. ואם על הצרת ממון הזולת יש חובה של קום ועשה על אחד כמה וכמה הצלת ממון הכלל ועל אחד כמה וכמה כשמדובר לא רק בעניינים ממוניים אלא עניינים בטחוניים ולא רק בעניינים ביטחוניים אלא בעניינים אמוניים ודתיים ולכן הגודל החשיבות של ההצבעה היא מאוד מאוד גדולה
באיזו מילה רצוי להשתמש
אי"ה או בעז"ה ?
בכתבים , חלק א' 124 , נכתב שרצוי להשתמש בעז"ה.
לעניין צניעות וענווה, הרמב"ם כותב שאדם צריך להיות עניו עד הקצה. היום בדורנו כדי שאדם יקבל משרה כלשהי, הוא כותב קורות חיים ומוזמן לריאיון, והוא צריך לשכנע כמה שהוא טוב וכמה שהוא מצליח ובעל יכולות יותר משאר המועמדים, ולהראות את כל ההיסטוריה הטובה שלו.
איך אפשר לשלב בין הדרישה להיות עניו וצנוע, ומצד שני להתגאות ביכולות שלו כדי לקבל משרה נחשקת?
הבת שלי לומדת באולפנה ויש להם ביום חמישי מבחן באנגלית . אחת הבנות הצליחה להשיג את הבחינה ולהפיץ אותה בקרב מחצית מבנות הכיתה . הבת שלי שואלת אם היא יכולה לדווח למורה על כל ואין בכך לשון הרע.
תודה רבה.
הודיה לה' מתוך הייסורין