האם מבחינת ההלכה חובת ההצבעה בבחירות לכנסת הינה בגדר מצוה?

ום בחירות ום בחירות לכנסת ישראל. עלינו לדעת שבחירות כבחירות זוהי מצוות עשה מן התורה. שהרי אין זה שונה מאשר הצלת ממון שחובת כל אדם להציל ממון זולתו ושחובה זו היא בקום ועשה. ואם על הצרת ממון הזולת יש חובה של קום ועשה על אחד כמה וכמה הצלת ממון הכלל ועל אחד כמה וכמה כשמדובר לא רק בעניינים ממוניים אלא עניינים בטחוניים ולא רק בעניינים ביטחוניים אלא בעניינים אמוניים ודתיים ולכן הגודל החשיבות של ההצבעה היא מאוד מאוד גדולה וצריך חברה חברה איתלה לזרז ולזרז רזים מקדים ושלב בא להידח ממנו נידח. דבר שני, ההצבעה, חוקה של ההצבעה, אומר הרב זיאל, חוקת בחירות מן הרגע שנתקבלה על ידי רוב היא מחייבת. והנה איננו רואות שבאמת ברמה העקרונית א קבעו שהצבעות הן חשאות וחופשיות. דהיינו האדם המצביע הוא חופשי להצביע מה שהוא מבין ורוצה וחשעיות כדי שלא יהיה לו מורה של שום בן אדם השפעה בלתי הוגנת של שום בן אדם מהבחינה זו ברמה העקרונית זה דבר מצוין אבל אנחנו יודעים שיש בעיות עם אנשים שהם מתקשים במוטוריות שלהם מלהגיע אנשים שיש ספקות ביכולת השכלית שלהם להצביע הצבעה כהלכה. ולכן אה נתחיל ביחס למוגבלים מבחינה מוטורית. בדרך כלל מותר לאדם המוגבל מבחינה מוטורית לקחת איתו מלווה ואותו מלווה יעזור לו לשים את הפתק בתוך המעטפה. במעטפה בתוך ה א הק ה הקפי והרבה פעמים רמת המוגבלים הם היא כזו שאינם מסוגלים לחלוטין לשים פתק במעטפה או לשל את המעטפה לקלפי לכן חבל שבנקודה זו לא הסכילו לשחרר את המוגבלים הללו מלהגיע פיזית לבחירות ומבלי לפגוע בזכותם לבחור יכלו לתת אפשרות שאותם מוגבלים יתנו יפיקוח נוטריוני למישהו כדי שיצביע במקומם. הפיקוח נוטריוני צריך לגרום לכך שהנוטריון שהוא נהנה מאמון של המדינה בגלל מעמדו כמשפטן לא ימכור בנזיד עדשים את מעמדו זה והוא יבדוק אם אכן באמת אותו אדם יודע מה שהוא רוצה ושבאמת הוא לא נתן את הסכמתו לפלוני תחת לחץ או השתעה בלתי הוגנת ואם לאחר שבירר את הדברים האלה הכין פיכוח שקיבל את הסכמתו או חתימתו או כל דרך של אישור שתהיה הולמת את המוגבלים הללו אזי משחררים אותם מהטלטולים ואותו מיופי כוח, כאמור, זה לא סתם מפי כוח רגיל אלא נוטריוני, אז יכול להצביע במקומו. עדיין אין לנו בחוקת הבחירות מצב כזה, אבל חבל, דבר נוסף והוא עניין הצבעתם של האנשים אשר יש ספק ביכולת האינטלקטואלית שלהם. מבחינה זו, הרי חרש שטה וקטן, אין לו דעה. זה סתם לקחת בן אדם שאין לו דעה. ובני אדם אחרים מצביעים למענם. זה ניצול לרעה את האמת וכל האמת. כי אם הוא לא מבין אין ערך להצבעה. הוא פטור מחובת ההצבעה כמו מצוות התורה שפטור מחובת הצבעה. ולכן חבל שגם בעניין זה לא נתנו את דעתם כי יש ניצול על ידי נציגים שונים רבים מאוד בדרך ההצבואה הזו כאמור שכוללת את אותם שיש כלפיהם ספקות. מאוד מאוד גדולים א אם הם בכלל מבינים מה שהם עושים. דבר נוסף זה בנוגע להצבעות מזויפות. דהיינו אדם אשר לוקח תעודות של נפטרים נותן אותם לבני אדם עושה הצבעות כפולות. כל אלה הם מעשה הונאה, הם מעשה גניבה. וכשהם מתייחסים לגניבה של רבים אין לזה תשובה. קשה לשוב. איך תשוב? מה תקן? מה דרך התשובה במקרה כזה ולכן אין התר בדברים האלה לעשות וזה איסור חמור כי כאמור הגוזל את הרבים הגונב את הרבים קשה מאוד לתקן במצאו דרך אולי שהכספים יופנו לאיזה שהם א צורקי צורקי תורה או צדקה שרבים נהנים מהם ואז גם הנגנבים נהנים מהם אבל בנסיבות כאלה מאוד קשה התיקון אם בכלל ולכן הם דברים אסורים ופסולים נכון ישנה דעה האומרת כיוון שחס וחלילה יש דברים קשים מאוד מבחינה חילונית וכ יוצא בזה אוכן בעלמת שיקר הדה נשקר בשביל להתקיים מבחינה הלכתית צרופה מותר לשקר שקר בקום ועשה רק כדי להנצל מסכנת נפשות או ספק סכנת נפשות אין היתר לשקר כדי להציל ממון. יש מה שנקרא שמותר לשקר מפני דרכי שלום, אבל אין הכוונה שמותר לשקר ביקום ועשה, אלא גילוי חלק מן העניין, הבלת עניין חיובי כדי לקדם את עניין השלום. כדרכו של אהרון הכהן, אוהב שלום ורודף שלום, שהיה נוהג ל למצוא את בין הזוג או בת הזוג או את היריב או את ה מהצד השני ואומר אתה יודע דיברתי עם פלוני אלמוני ומאוד כואב לו המציאות הזו שיש ביניכם מתח וכך יוצא בזה ובאמת הוא דיבר עם פלוני אלמוני אלא ש וגם עם פלוני אלמוני היה אומר לו לא תדע כמה חברך בוודאי היה מצטער וכולי הוא מרכך אותו כלומר אין כאן שקר בקום ועשה בשקר של מעט אחוזים אלא הצגת דברים בצורה מודגשת מה להתחיל, מה לסיים, על מנת לקרב את הדעות ולהביא אותם לחלל השלום. אבל לשקר בשקר של מעט אחוזים וקום ועשה לדבר הזה אין היתר. שמה יאמר האדם, הרי אנחנו עוסקים כאן באיך קוראים? אנחנו עוסקים כאן בדברים מאוד מאוד קיומיים. ענייני התורה, ענייני הביטחון וכיוצא בדברים האלה זה כבר משהו אחר. כיוון שיש לנו דברים מאוד מאוד קיומיים. אזי רק גדולי התורה הם הם הראויים לשום, להעריך ולומר האם באמת אנחנו נמצאים בנסיבות כאלה שמותר לנהוג בדרך כזו או לא? שאם לו כן כל אחד יבוא ויגיד מדובר בפיקוח נפש, מדובר בדבר קיומי, מדובר ביהרג בעל יעבור, כל אחד מה פוסק ואז השקר הפך להיות צריך להיות הדרך ההתנהלות של של רבים וזה דבר שהוא אסור ואסור לתת לו יד רק כאמור אם יש גורם של גדול בתורה שהוא בא ואומר בנסיבות כאלה וכאלה שנצרו מותר לנהוג בדרך כזו וכזו אבל זה אין שום היתר והקדוש ברוך הוא חנו מעגלי צדק למען שמו יתברך רבי חנן No. ישראל. עלינו לדעת שבחירות כבחירות זוהי מצוות עשה מן התורה. שהרי אין זה שונה מאשר הצלת ממון שחובת כל אדם להציל ממון זולתו ושחובה זו היא בקום ועשה. ואם על הצרת ממון הזולת יש חובה של קום ועשה על אחד כמה וכמה הצלת ממון הכלל ועל אחד כמה וכמה כשמדובר לא רק בעניינים ממוניים אלא עניינים בטחוניים ולא רק בעניינים ביטחוניים אלא בעניינים אמוניים ודתיים ולכן הגודל החשיבות של ההצבעה היא מאוד מאוד גדולה וצריך חברה חברה איתלה לזרז ולזרז רזים מקדים ושלב בא להידח ממנו נידח. דבר שני, ההצבעה, חוקה של ההצבעה, אומר הרב זיאל, חוקת בחירות מן הרגע שנתקבלה על ידי רוב היא מחייבת. והנה איננו רואות שבאמת ברמה העקרונית א קבעו שהצבעות הן חשאות וחופשיות. דהיינו האדם המצביע הוא חופשי להצביע מה שהוא מבין ורוצה וחשעיות כדי שלא יהיה לו מורה של שום בן אדם השפעה בלתי הוגנת של שום בן אדם מהבחינה זו ברמה העקרונית זה דבר מצוין אבל אנחנו יודעים שיש בעיות עם אנשים שהם מתקשים במוטוריות שלהם מלהגיע אנשים שיש ספקות ביכולת השכלית שלהם להצביע הצבעה כהלכה. ולכן אה נתחיל ביחס למוגבלים מבחינה מוטורית. בדרך כלל מותר לאדם המוגבל מבחינה מוטורית לקחת איתו מלווה ואותו מלווה יעזור לו לשים את הפתק בתוך המעטפה. במעטפה בתוך ה א הק ה הקפי והרבה פעמים רמת המוגבלים הם היא כזו שאינם מסוגלים לחלוטין לשים פתק במעטפה או לשל את המעטפה לקלפי לכן חבל שבנקודה זו לא הסכילו לשחרר את המוגבלים הללו מלהגיע פיזית לבחירות ומבלי לפגוע בזכותם לבחור יכלו לתת אפשרות שאותם מוגבלים יתנו יפיקוח נוטריוני למישהו כדי שיצביע במקומם. הפיקוח נוטריוני צריך לגרום לכך שהנוטריון שהוא נהנה מאמון של המדינה בגלל מעמדו כמשפטן לא ימכור בנזיד עדשים את מעמדו זה והוא יבדוק אם אכן באמת אותו אדם יודע מה שהוא רוצה ושבאמת הוא לא נתן את הסכמתו לפלוני תחת לחץ או השתעה בלתי הוגנת ואם לאחר שבירר את הדברים האלה הכין פיכוח שקיבל את הסכמתו או חתימתו או כל דרך של אישור שתהיה הולמת את המוגבלים הללו אזי משחררים אותם מהטלטולים ואותו מיופי כוח, כאמור, זה לא סתם מפי כוח רגיל אלא נוטריוני, אז יכול להצביע במקומו. עדיין אין לנו בחוקת הבחירות מצב כזה, אבל חבל, דבר נוסף והוא עניין הצבעתם של האנשים אשר יש ספק ביכולת האינטלקטואלית שלהם. מבחינה זו, הרי חרש שטה וקטן, אין לו דעה. זה סתם לקחת בן אדם שאין לו דעה. ובני אדם אחרים מצביעים למענם. זה ניצול לרעה את האמת וכל האמת. כי אם הוא לא מבין אין ערך להצבעה. הוא פטור מחובת ההצבעה כמו מצוות התורה שפטור מחובת הצבעה. ולכן חבל שגם בעניין זה לא נתנו את דעתם כי יש ניצול על ידי נציגים שונים רבים מאוד בדרך ההצבואה הזו כאמור שכוללת את אותם שיש כלפיהם ספקות. מאוד מאוד גדולים א אם הם בכלל מבינים מה שהם עושים. דבר נוסף זה בנוגע להצבעות מזויפות. דהיינו אדם אשר לוקח תעודות של נפטרים נותן אותם לבני אדם עושה הצבעות כפולות. כל אלה הם מעשה הונאה, הם מעשה גניבה. וכשהם מתייחסים לגניבה של רבים אין לזה תשובה. קשה לשוב. איך תשוב? מה תקן? מה דרך התשובה במקרה כזה ולכן אין התר בדברים האלה לעשות וזה איסור חמור כי כאמור הגוזל את הרבים הגונב את הרבים קשה מאוד לתקן במצאו דרך אולי שהכספים יופנו לאיזה שהם א צורקי צורקי תורה או צדקה שרבים נהנים מהם ואז גם הנגנבים נהנים מהם אבל בנסיבות כאלה מאוד קשה התיקון אם בכלל ולכן הם דברים אסורים ופסולים נכון ישנה דעה האומרת כיוון שחס וחלילה יש דברים קשים מאוד מבחינה חילונית וכ יוצא בזה אוכן בעלמת שיקר הדה נשקר בשביל להתקיים מבחינה הלכתית צרופה מותר לשקר שקר בקום ועשה רק כדי להנצל מסכנת נפשות או ספק סכנת נפשות אין היתר לשקר כדי להציל ממון. יש מה שנקרא שמותר לשקר מפני דרכי שלום, אבל אין הכוונה שמותר לשקר ביקום ועשה, אלא גילוי חלק מן העניין, הבלת עניין חיובי כדי לקדם את עניין השלום. כדרכו של אהרון הכהן, אוהב שלום ורודף שלום, שהיה נוהג ל למצוא את בין הזוג או בת הזוג או את היריב או את ה מהצד השני ואומר אתה יודע דיברתי עם פלוני אלמוני ומאוד כואב לו המציאות הזו שיש ביניכם מתח וכך יוצא בזה ובאמת הוא דיבר עם פלוני אלמוני אלא ש וגם עם פלוני אלמוני היה אומר לו לא תדע כמה חברך בוודאי היה מצטער וכולי הוא מרכך אותו כלומר אין כאן שקר בקום ועשה בשקר של מעט אחוזים אלא הצגת דברים בצורה מודגשת מה להתחיל, מה לסיים, על מנת לקרב את הדעות ולהביא אותם לחלל השלום. אבל לשקר בשקר של מעט אחוזים וקום ועשה לדבר הזה אין היתר. שמה יאמר האדם, הרי אנחנו עוסקים כאן באיך קוראים? אנחנו עוסקים כאן בדברים מאוד מאוד קיומיים. ענייני התורה, ענייני הביטחון וכיוצא בדברים האלה זה כבר משהו אחר. כיוון שיש לנו דברים מאוד מאוד קיומיים. אזי רק גדולי התורה הם הם הראויים לשום, להעריך ולומר האם באמת אנחנו נמצאים בנסיבות כאלה שמותר לנהוג בדרך כזו או לא? שאם לו כן כל אחד יבוא ויגיד מדובר בפיקוח נפש, מדובר בדבר קיומי, מדובר ביהרג בעל יעבור, כל אחד מה פוסק ואז השקר הפך להיות צריך להיות הדרך ההתנהלות של של רבים וזה דבר שהוא אסור ואסור לתת לו יד רק כאמור אם יש גורם של גדול בתורה שהוא בא ואומר בנסיבות כאלה וכאלה שנצרו מותר לנהוג בדרך כזו וכזו אבל זה אין שום היתר והקדוש ברוך הוא חנו מעגלי צדק למען שמו יתברך רבי חנן No.