הבחירות בהלכה

הנושא שיעדנו אותו הבחירות בהלכה כן הלמדנו בירד גס לאמת לב שמה ירד כס אה אנחנו יפה מאוד עכשיו רבותיי טוב רבותיי עכשיו זה לא כמו מסע ומתן תלמודי אלא זה יותר שיעור כמעט חד צדדי כדי לנצל את הזמן כיוון שאנחנו רוצים גם לסיים במזמורי תהילים לרגע למצב אז לכן הטו אוזנכם וקשיבו הבחירות ב הלכה. כלומר, כיצד ההלכה מתייחסת אל הבחירות כפי שהן נעשות, דהיינו בחירות דמוקרטיות, אישיות, חשאיות ויחסיות. היום כמעט אין אישיות רק בחלק מהבחירות. תכף נתייחס לזה לבחירות המקומיות. יש בחירות אישיות אבל גם בחירות יחסיות כשיש מפלגות ומפרסמות מצעים ובוחרים במצעים ובמועמדים שלהם. כל הדברים האלה מצריכים עיון מבחינה הלכתית איך ההלכה מתייחסת אליהם. נדון קודם כל האם אפשר במינויים למקום בחירות שתהיה בעדה מסדרת בימנו ראש ממשלה שרים כאלה דברים חברי כנסת או דווקא בחירות. דבר שני אם הגענו למסקנה שדווקא בחירות ולא א ולא מנויים עדיין האם בחירות אישיות או יחסיות. אם הגענו למסקנה שזה בחירות אישיות ולא יחסיות, איך ההלכה מתייחסת למציאות שיש בחירות יחסיות? אם צע שההלכה נותנת תוקף גם לבחירות יחסיות נשאלת השאלה האם כל אדם זכאי להיות בוחר ונבחר האם לפי ההלכה יש בני אדם שלא זכאים להיות בחרים ולבחרים למשל גויים במדינת יהודים יהודים במדינה של גויים או האם אישה זכאית לבחור יכולה לבחור האם היא זכאית לבחר מבחינת ההלכות כל אלה זה מכלול של בעיות שמורי ההוראה התמודדו עם מן ברב או במעט כמו כן היה ונתקיימו בחירות הרי סוף סוף ישנם תחומי פעילות שקשים להתבצע איך למשל אם חילוני שר חילוני יטפל בע נדע אז אולי הטיפול שלו לא יהיה כדת משה וישראל ואז השאלה יש תוקף לזה או אין תוקף לזה או אם שר דתי אמור במסגרת פעילותו גם לטפח ולעזור לנוצרים לגויים לפעילות חילונית שהיא מנוגדת לתורה עם חילולי שבת עם הטירנות כל הדברים האלה מאבין בעיות שחכמי הלכה של דורנו התמודדו איתם. אנחנו לא מתכוונים להקיף את כל הדברים. די במש נספיק כדי שהדברים האלה יוכלו לעזור לנו לראות שהתורה היא תורת חיים. אין דבר כזה שחכמי הלכה לא התייחסו אל כל מציאות ומציאות שאנחנו מתקלים בה. הנה ביחס לבחירות או למנויים. יש תשובה מעניינת מאוד של הרב משה סופר אשר ידוע בכינוי שלו. חתם סופר היה מגדולי חכמי הונגריה, ממש גדול בתורה, חי לפני כנה, 180 שנה, 200 שנה ו איך ה יש לו תשובות מאוד מאוד מאוד חשובות, נכון? אה אמור יש לו תשובות מאוד מאוד מעניינות. עכשיו הוא אומר את הדברים הבאים ארע מקרה רבותיי ששם מחוץ לארץ באירופה הקהילה היהודית שמה לב שיש סעיף בחוק של הגויים למינוי איש דת. למינוי איש דעת. ו הקהילה פונה בבקשה אל השלטונות ומבקשת למנות להם את פלוני כאיש דת וזה מתוקצם מתוקצב על ידי השלטונות אז היהודים שגלו את הסעיף הזה קפצו על המציאה וביקשו מהשלטונות לבחור למנות רב פלוני אלמוני הועיל ואותו רב פלוני אלמוני היה מקובל על השלטונות. השלטונות אשרו את המינוי הזה. הדבר הזה נודע לחתם סופר ואז הוא יצא מגדרו. אמר אוי ואבוי לנו אם רבנים יתמנו על ידי שלטונות ולא על ידי בחירות. כי אז זה הרס הדת. השלטונות ימנו רבנים מקורבים להם ואותם רבנים לא יורו בדיוק את ההלכה כפי שצריך אולי גם לא יהיה להם את הקישורים המתאימים כמו הכהנים הגדולים בזמן בית שני ולכן אמר החתם סופר אנחנו נארגן משלחת ונשלח אותה אל השלית כדי להראות לו את החוכמה ואת הקדמה שיש בתורת ישראל שמשרות כאלה הם אינם נתונות למינויים אלא לבחירה על ידי הציבור. כלומר, מתחשבים בציבור, בדעת הציבור בעניין הזה. הוא אומר, לא יכול להיות שהציבור שהשלטונות ידחו את פנינו ריקם בגלל שכאמור אנחנו נציג בפניהם גישה מאוד מתקדמת, מאוד דמוקרטית, מאוד מתקדמת ולא ייתכן שמשיבו את פנינו רק גם וכך היה באמת ובאמת קיבלו את עמדתו עכשיו בואו נשים לב אומר מנין לנו באמת שרב צריך להיבחר ולא די במינוי אומר הרב חתם סופר תשובה הרב הזה אז הוא אומר את זה ככה בלשון מליצה ואם גובהו כערזים וח וחסין כעלונים גם אם הוא המי והמה לא יפה עשה בעמה כלומר בעם שלו לענות על גפם לעלות על גפרומי כרת בחוזק יד כלומר על פי מינוי שלטוני זה נקרא חוזק יד חוזק יד ויהיה חוכמתו בתלמוד מה שכח את התלמוד הלו אמרו במסכת ברכות אמר רבי יצחק אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור שנאמר ראו קרא השם בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה ועמלא אותו רוח אלוהים בחוכמה ובתאונה ובדעת אמר הקדוש ברוך הוא למשה הגון לפניך מצלל אמר לו ריבונו של עולם אם לפניך הגון לא כל שכן אמר לו אף על פי כן לך אמור להם לישראל הגון לפניכם בצלל מעטה ישפוט אדם אם בצלל שהיה מלא בחוכמה ובתאוונה ובדעת סיוב עליו הקדוש ברוך הוא על ידי שלוחו הנאמן משה רבנו עליו השלום ולא רצה להכריחם להתמנות שלא בשאלה הם רצונם ואיך יתמנה שום אדם ושום מינוי בלי שאלת פי ורצון רב הקהל אומר החתם סופר הגאוו בעצמכם הקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו תשמע בצלל זה האיש שיכול להיות ממונה על עשיית כלי המקדש זה חכם נבון איש מקצוע יראה השם וכולי עונה על כל הדרישות אז ולכן לך אל העם ראו לך אל העם ותשאל אותם אם הם מסכימים לבחור בו אמר לו אמר לו משה רבנו לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם אתה בראת אותנו אתה יודע שאין יותר טוב ממנו אתה בא ושואל אותי ואתה עוד רוצה שנקבל גיבוי מהציבור מי אחריך אין אחרך ולא כלום. אם אתה הקדוש ברוך הוא בחרת בו, מה עוד צריך רבותיי? אמר לו הקדוש ברוך הוא אף על פי לך ותשאל אותם למה כדי לדע או הודיע כלל יהיה בידך שאין ממנים מינוי על ציבור אלא אם כן נמלכים בציבור. מה זה נמלכים? זה בחירות, זה משאל. כלומר לא קופים על הציבור. אלא שואלים את דעת הציבור. אז אומר חתם סופר, ומה אם הקדוש ברוך הוא כביכול מונע מעצמו להכריח את הציבור לקבל מינוי? על אחד כמה וכמה? ששום שלטון, ששום קבוצת לחץ, שום לובי, לא יכולים להכריח ציבור, אלא צריך לעשות משעל. צריך לעשות משעל על שזה לבחור. תראו רבותיי איזה פנינה יקרה היא זו. המקור לכבוד את ציבור ולסמכות את הציבור כאילו מול האלוהים עד כדי כך עד כדי כך מול האלוהים אין כמו הציבור עד כדי כך זה ערך לא ישולי בפז הדברים האלה עכשיו שימו לב והוא אומר שמינוי על פי חוק הוא דבר איום ונורא אך בכל זה אף על פי שאין להתמנות אלא על פי רצון הציבור מכל מקום אם מינה אותו המלך והשר דינו דין קיימי מלן דין מלכות הדינה אך שהדיין מחוייב להודיע לשררה שאין רצונו לקבל על עצמו המינוי הזה שלא ברצון הקהילה אומר החתם ספר נכון אם השלטון יעמוד על כך וימנה אותו דינת מלכות הדינה אבל אנחנו מצפים מרב כזה שאמר לשלטון רבותיי אני מעריך את הערכה שלכם כלפיי אבל אצלנו ערך עליון בחירות ערך עליון הציבור לכן אני לא מוכן לקבל את המינוי הזה כדי לא לפגוע בערך העליון הזה של משעל של בחירות ואז אם השר קופהו על כורחו על דינת מלכות הדינה אך אם לא הודיעהו הדיין לעשה אחר כך ומכל שכן אם הוא השתדל לעצמו הממשלה עוד יותר אם הוא עשה מחורה קלים כדי שהממשלה תמנה אותו זה הרי הוא אדם שאינו הגון ומצווה לא הודיע להשרדיין הזה עושה שלו כהוגם ולא ישב על קצי ישראל ולא לא ידרוך בארמותנו וברוך השם כי תלית רוב כל שרי ארצנו אנשי חסד אמה וחסים על ישראל ורוצים בקיום הדת ולא להרסו על כן על כל כך וכי שיודעו לשר ישמע ויעזין וירחם ויסיר זרוע רמה מעל מעל כל ישראל אומר אני בטוח שאם נגיד את זה לשר שזה מנוגד לרצון הציבור השר לא יכפא עלינו את הדבר הזה וממשיך אותו החתם סופר וליתר אבי ראיה לדברינו למרדכי פרק החובד הביאו גם כן בית יוסף באור החיים סימן נג וזה לשונו השיבנו מאיר זה המרם מרוטנבורג על השליח ציבור שהיה רוב הציבור חפצים בו רוב הציבור היו עוננים באותו חזן באותו שליח ציבור והלה לא וה איך קוראים חפצים בו לא נתרבו ונעשה אה על כל פנים למרות של הציבור רצו בו לא שאלו את הציבור ונעשה על פי השרקש הממענים להתרצות כלומר ה הממשלה מנתה אותו ורוב הציבור מסכים לו והשלטונות ביקשו מהמיעות להתרצות ולהסכים לקבל אותו והשיב מרבטנבורג לא טוב הדבר להתמנות על פי השריח ציבור מקבל את המינוי בשלטון אוכבר נעשה מעשה בימי אבי עזרי שוב חכם חכמי אשכנז שנתמנא חזן בהלך אחד ונתכוון לכבדו וגרם שההגמון שלח אחרים ולקח המץ נפת שעל ראשו חתן עליי ואמר לו ה לך החזנות ואמר אדוני אין דיני לקבל ממך עבודת בוראנו אמר רבי עזרי עם כל הכבוד שאתה מכבד אותי אתה מדיח את החזן ההוא ונותן לי את השררה הזו הקדוש ברוך הוא לא חפץ בסררה כזו שהיא כפויה שהיא במינוי מלמעלה למטה ופסק כן בשולחן ערוך אור החיים סימן מג סעיף כח הנה אני קורא בקשה סימן נג סע כחה שנהגו למנות אנשים על צורקי הציבור לזמן לתקופה מסוימת ובגיע הזמן יצאו אלו ויכנסו אחרים תחתיהם כלומר מחליפים את המילים משמרות ועד תפקידים בין לחזן בין לקופה של צדקה בין לשאר מינוים הצליחים לציבור בין שנוטלים עליהם שכר בין שאינם נוטלים אפילו לא קעו להם זמן סתמם כפרושם מאחשנהגו כך הגהה יש משקקיו לשליח ציבור להתפלל לא זה משהו אחר מיד אני חושב שזה לא כח אלא כה מיד אין מסלקים חזן מאומנותו אלא אם כן נמצא בו פיסול הגהה ואין מסלקן אותו משוםן בעלמה כגון שיצא עליו שם שנדפס עם הכותי או שמסר אדם אבל אם באו עליו עדים בזה בחי יוצא בזה מעבירים אותו ח ציבור שהוא שוחט ובודק לא יתפלל בבגדים מצועים מסריחים ואם אינו רוצה להחליף בגדיו בשעת התפילה או להתפלל מעבירין אותו הואשליח ציבור המנבל פיו או שמרנן בשירי נוכרים ממחים בידו שלא לעשות כן ואם אינו שומע מעבירים אותו שליח ציבור שהזכין ורוצה למנות בנו לסייעו לפרקים אף על פי שאין כל בנו ערב כקולו אם מלא מקומו בשאר דברים בנו קודם לכל אדם ואין הציבור יכולים מחות גדול על כל פנים ראינו שבדברים האלה יש כללים ואין הנחתות אין הנחתות ואומר החתם סופר אסור לרב שיגרום לכך שימונה על די השלטונו וכמובן הוא מגנה דיין שעושה הכל שיתמנה הדינים שלו סורים הוא אומר כל השקפתו לא נכונה כל ההוראות שלו לא נכונים ממש בתקיפות מינוי מהשלטונות שהרב הוא בניגוד לרצון הציבור בטל גם מבחינת השלטונות כי הוא ניתן שלא בצדק כלומר ומוכיח ממקורות ממש ממקורות דברים מאוד מאוד חשובים וכך הוא מעריך ממשיך להראות שבאמת לא מנויים אלא בחירות תוך שאלת ון הציבור. עכשיו רבותיי האם בחירות אישיות או יחסיות? ובכן בחירות אישיות זה שאנשים בוחרים בקלוני אלמונית. בחירות יחסיות זה שיש מפלגות לצערנו הביטוי הגס הזה מפלגות. אסור להגיד מפלגות כי זה פילום אבל הם הם משתמשים בביטוי הזה. מציגות מצע מציגות שמות של מועמדים אתה לפעמים חורק שיניים, אתה מסכים לחלק מן המצע, לחלק אתה לא מסכים. אתה מסכים לחלק מן המעמדים, חלק אתה לא מסכים. אבל אם באת למקום אחר, זה הנבלה לא זדור. אז אתה לפעמים בלת ברירה אתה משתדל בבחירות האלה בלת ברירה, כי יש לך השגות על על המציאות הזו, על התופעה הזו. הרב קוק נשאל בשאלה הזו באורח משפט, בחושן משפט. סימן ב הוא אומר אחרי אשר עיינתי במכתב תבואות תורתו לא מצאתי שום יסוד לערעורו של הרב המערער על הבחירות היחסיות מאחר שנעסו על פי הסכמת רוב הציבור והרי אפילו אם היה זה באמת נגד דין תורה של אחרי רבים להתות אוך סדרתו של הרב הנזקל הרי דין פשוט הוא שיכולין הציבור להשיע על קיצתן כשהן מתן על פי הסכמת הרוג גם בדבר שהוא לא שהוא שלא כדין תורה כמבואר בסוגיה דבר בטרה בברייתה דרשאין בני העיר להתנות על פי המידות ועל פי השערים ודעת הפוסקים שם דאפילו מפלגה מיוחדת כמני אומנות אחד יש זה יש להם זה הכוח להשייע על קיצתם והסכמתם קיימת אלא דהך דהקע אדם חשוב צריך שיהיה גם כן בהסכמת החשוב שבעיר שהוא חבר העיר אני אעצר כעת להסביר את הדברים הרב קוק אומר כך ברור שבחירות אישיות הם עדיפות כיוון שאתה בוחר בבן אדם מסוים ואתה יודע מי הוא ומה הוא ואז ברור שכשיש עוד נבחר ועוד נבחר ועוד נבחר הרי רבים להתות זה הגוף שהחליט עבורנו אבל לוכן כשבוחרים במפלגה זה לא בדיוק רצון כל אדם בוחר אלא כאמור הרבה פעמים זה רצון של בלי ברירה אומר הרב קוק למרות הכל אם יש הסכמה של רוב הציבור ללכת לבחירות כאלה ומה זה הסכמה כגון בכנסת החליטו הרוב שהולכים על בחירות יחסיות כיוון שיש ונתקבלה החלטה דמוקרטית ללכת על בחירות יחסיות למרות שזה לא הדבר הכי רצוי אבל זה דבר חשוב שבאמת צריך לכבד את רצון הרוב וכאן אומר הרב קוק דבר מעניין מאוד תראה יש לנו גמרא במסכת בבטראה זן ושם נאמר שהחמרים והגמלים כל ואותו דבר אלה שעומדים בנמל כל הסקטורים המקצועיים הם הופכים להיות לא רק שותפים שהדין הפרטי ורק הדין הפרטייחל עליהם אלא בגלל שהם גוף אז אפילו שזה שותפים אנו נותנים להם סממנים של גוף ציבורי עם משפט ציבורי. איך? למשל נותן דוגמה. אם יש לי ראובן ושמעון שותפים אז הם יכולים בהסכם בהסכם השותפות שלהם לקבוע מה יהיה במקרה כזה? מה יהיה במקרה כזה? מה יהיה במקרה כזה? ומה שקיבלו עליהם בהסכם זה מה שמחייה ביניהם. אבל מה יהיה אם יכתבו באותו הסכם שהוא תפו מי שמפר אחת מהוראות הסכם השותפות הרי הצד השני יכול להחרים את הרכב שלו של השותף השני על דרך קנס האם סעיף כזה יתפוס או לא תשובה לא כי כנס והחרמת רכוש זה משפט ציבורי זה לא משפט פרטי ואין בני אדם יכולים להשתמש ב משפט ציבורי, רק במשפט פרטי. אבל אומרת ההלכה, אם יש לנו סקטור מקצועי, הסקטור המקצועי הזה התורה נותנת לו לא רק מעמד של שותפים, אלא גם סממנים משפטיים ציבוריים. כי הרי הנציג שלו עומד מול השלטונות משאים ומתנים על כל מיני דברים. אז הועיל וכן הוא צריך להיות גוף ישות ציבורי לא רק שהוא תפות נכון אבל עם כוח ולכן הם יכולים לבוא לומר אם מישהו יעבוד ביום שנתן לחברו אנו כונסים אותו והקנס יתחוס למרות זה משפט ציבורית אם מישהו ילך ואינו מוסמך לצאת ולתת עם השלטונות מאחורי הגב של של הבעד הנבחר כונסים אותו בקנס כזה וכזה וזה יתפוס. הרי לנו שאם יש לנו סקטור מקצועי, איגוד מקצועי הוא מעל לשותפות יש בו סמנים א סמנים ציבוריים. לכן אומר אומר הרב קוק, כשיש לך איגוד מקצועי הוא מוסמח בהחלטות של רוב להנהיג הנהגה שאינה כתורה. עכשיו לשים לב מה זה שאין כתורה. לא שעוברת על איסורתורה אלא על דרך מה שיציאה תורה הם רוצים דרך אחרת מתאימה להם זה אפשרי הם מוסמחים לקבוע שהם רוצים דרך אחרת כי זה טוב להם יותר זה מועיל להם יותר וכולי למשל ניתן דוגמה הנה הוא הרי רוצה לומר בחירות אישיות זה האידיאל בחירות יחסיות זה לא עבירה על איסור תורה אבל זה לא הרצוי עדיין זה בגדר הסמכות של הרוב להכריע ולתת הכשר לאיך קוראים לבחירות יחסיות כי הוא אומר נתנו כך אומר הרב קוק נתנו לסקטור מקצועי מעמד של בני העיר כמו שבני העיר הם לא רק שותפים אלא יש להם סמכות ציבורית ומשפט ציבורי ויש לה גם בחירות ממחרת מנחרי העיר כך בני העיר הם כמו הקהל של כל המדינה וגם יש סמכות ציבורית עם לבחור נציגים אלו ואחרים ועם סמכות כנסות והפקעות חי יוצא בזה עכשיו המפלגות אומר הרב קוק מה זה מפלגה זה קבוצה של בני אדם שאומרת אנחנו מאמינים בדרך כזו וכזו כל מי שמצטרף לאני מאמין את זה הוא מוכן להתחבר ולפעול למען הדבר הזה אנחנו בדרכים שלנו נקדם את האני מאמין הזה בכל דרך להשפיע על השלטון שבאמת נוכל לקדם את הדרך הזו שאנחנו מאמינים בה. אומר הרב קוק, הרי המפלגה לא שונה מבני העיר ואם אין עיר זה או מדינה זותה ולכן כשאני בוחר במפלגה למרות שהיה יותר רצוי שנבחר באיש, בחרתי במפלגה בחרתי בגורם שיש לו הכרה בהלכה ולכן הבחירות היחסיות אומר הרב קוק יש להם קרה מבחינה הלכתית יתרה מזו אומר הרב קוק מה קורה עם קואליציה הרי מפלגה שזכתה ברוב לא זכתה ברוב המנדטים והיא לבד לא יכולה לשלוט והיא צריכה לקחת מפלגה כזו מפלגה כזו מפלגה כזו ואז מה יוצא ויצא העגל הזה אני בחרתי במפלגה כדי להוביל מצע מסוים אבל עכשיו בגלל שהוא הוא קיבל רק רוב אבל לא קיבל רוב רוב בכנסתורים ואז כדי שיהיה לו רוב בכנסת הוא צריך להכניס לקליציה סיעה זו סיעה זו ואז היא אומרת לו בתנאי ככה בתנאי ככה בתנאי ככה ואז נוצר נוצרים כבעי יסוד של הממשלה שהם איזה מין מחנה משותף מינימלי בין כל אלה ואולי זה רחוק ממה שהבוחרים ממה שהבוחרים רצו אז אומר הרב קוק נכון ויצא העגל הזה אבל כל עוד זה במרחב הסמכויות שההלכה הכירה בהם סמכויות של איגודים של מפלגות של בחירות יחסיות גם קואליציות הם מוכרות מבחינת הלכה וכאן רבותיי תראו מאיפה הרב קוק מביא ראיה תראו מאיפה הרב קוק מביא ראיה ממרחק אבי לחמו מרחק אבימו הוא אומר ככה בדין הגדול הרי בוחרים את חברים את הדין הגדול אבל חרים שישה דיינים מכל שבט מכל שבט עכשיו 6 * 12 כמה זה 72 יוצא איפה אתה לא זוכר 72 דיינים מכלל כל המוכשרים להיות דיינים בעם אלא מציגות שבטית מציגות שבטית שש כל שבט הרי לנו שיגיעו אלינו בעלי ראיות שונות ובעלי כושרים שונים כי יכול שבשבט מסוים שבט לוי נניח שבט לוי מלא תורה מלא תורה ובשבט זבולון שהם יותר שחרים פחות תורה זה גם יכול לקרוא מראה שלהם אחרת למרות הכל ציג של כל עם ישראל יפה למרות הכל חלוקה שעבר למרות הכל אנחנו בוחרים שישה לכל שבט ואם כן אם זה שישה לכל שבט ואנחנו בוחרים הרי אתה רואה שיש בסיס לקואליציה מבחינה הלכתית מבחינה הלכתית רק תראו, כיצד באמת א חכמים גדולים מחפשים דרכים איך לתת איזשהיא הכרה למציאות פוליטית מסוימת. וכן הוא ממשיך ואומר, הנה בואו ונראה כשיש בית דין במקום אז יפה. בית דין מזמין את הנטבע כי פלוני טובע אותו לדין. אז מזמין את הנטבע ואומר לו פלוני טובע אותך לדין. נה לב נבוא ביום פלוני אלמוני ונשמע את הסכסוך ביניכם. הוא לא יכול לסרב כי זה בית דין הזמין אותו והוא חייב לבוא לבית הדין מה יהיה רבותיי אם באותו מקום אין בית דין אז איפה אין בית דין יכולים בחור בורר בוררות בוררים ואז אם יש בוררים אז בסדר גמור בורר דן ביניהם ומכריע מה יהיה רבותיי אם הם לא מגיעים להסכמה על זהות הבורר זה אומר בכו זה אומר בכור אז יש מוסד של בורות שנקרא זבלה זבלה זה לא ז**, אלא זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד ושניהם בוחרים שלישי מעליהם ואז כל אחד חושב או הנה בררתי לי מישהו שוודאי יתן את הדעת על ענייני שלו קופה יש לו קופה אז נכון זה לא בדיוק מה שרציתי אבל זה בורא לו אחד זה בורא לו אחד ושניים בורים עוד אחד והנה רואים מכאן שכשיש לנו מערכת מורכבת מורכבת זה זה חלק בלתי נפרד מרצון מרצון בעלי הדין והועיל וזה חלק בלתי נפרד מרצון בעלי הדין הרי זה מקובל ויש לזה תוקף אז מכוח זה גם כן הרב קוק מסייע לעניין הזה של הכרת ההלכה במש נקרא קואליציות הלאה מזה רבותיי הנה אנחנו מוצאים שגם גם הרב גם הרב עוזיאל הרב עוזיאל גם הוא דן בעניינים האלה של בחירות יחסיות רק רגע רק רגע רק רגע רק אנחנו רבות רגע רגע רע רבות רק רגע תראה מה אתה עשית לי עכשיו פעך בנביקינ אמרתי אין שאלות זה לא מצלמודים עכשיו תראה בוא יפה עכשיו תקשיב אין אין רבותיי אדם יוצא כל תאוותו בידו יש לנו עוד כמה דקות בשביל לומר מזמורי תהילים לרגל המצב שבו אנחנו מצויים אז לכן אני רוצה לא הכל אני גומר היום אז גם גם הרב עוזיאל דן בהרבה שאלות בעניינים האלה של בחירות אז בין היתר גם בחירות יחסיות וכולי והוא מקבל את העמדה הזו של הרב קוק אבל יש לה רב הערה מאוד מאוד מעניינת ביחס לעניינים של ה העניינים הדתיים אומר ככה ענייני הקהילה שהם דתיים בטבעם ומהותם כגון חינוך כשרות משפטים בעבודת השם בבתי הכנסת ובתי מדרש מסורים רק לאלה שהם מומחים בהם ויודעים לעומקם והקפם, כלליהם ופרטיהם, ממקורותיהם הראשונים ונאמנים להם וכל תקנות הציבור בעניינם בעניינים אלה צריכים הסכמת הרב דמטא ובית דינו שהם הנבחרים לכך על די הציב אומר הרב אוזיאל, עם כל הכבוד לדמוקרטיה צריכים לקבל על עצמנו כללים. לא הכל פוליטיקה, אלא יש דברים שהם בנפשנו. ולכן לא יעמוד במשרד החינוך מי שאיננו בר חינוך. שלא ידע מה זה חינוך. לא יעמוד במשרד המשפטים. מי שאיננו יודע משפטים. לא יוד מות במשרדתות מי שהדת זרה לו. אלא בשביל שהחברה שלנו תהיה תקנית, לא דמוקרטית אשר הגולם קם על יוצרו. צריכים לפחות להבטיח שכל משרד ומשרד שהוא חיוני ינתן למי שמומחה בדבר ולא ייתכן להביא את משרד הביטחון למי שמחזיק את המשקפת הפוכה. זה לא על הדעת אלא כל דבר ודבר רבותיי במומחיות. בגלל דאגתנו לציבור עצמו. הנה הוראתם לדעת. אפילו שמורי ההוראה נותנים תוקף לבחירות ולחים של הבחירות אבל הם אינם מפכירים את הכל אלא הם באים ואומרים להלכה יש עוד מה ללמד את הציבור הנאור. אז כמו שראינו שחתם סופר מתנגד למינויים אלא אם כן למלכים בציבור וזה דבר נפלא ופניה יקרה. כך אותו דבר אנחנו רואים שרב עוזי נותן תוקף לכל הליכי הבחירות והוא קובע קביעה אם יש לחברה חוקת בחירות היא מחייבת אותנו אבל סוף סוף בעניין זה מזה בונים ממשלה אז כמו שהרב קוק נתן תוקף לקואליציה הרי הרב הרב הרב עוזיאל אומר רבותיי לא הכל פוליטיקה צריך את טובת העם וצריך לדעת את מי לשלוח בשביל עניין זה או עניין אחר כאמור לא נוסיף עוד למרות שיש המון המון דברים בגלל שהפתחנו שנסיים בתפילה ובזעקה לאבינו שבשמיים הן בגלל הן בגלל הגשמים שממשמשים ובאים וחלילה חלילה אין אנו רוצים ב איך קוראים בבצורת נוספת חס ושלום והן בגלל המצבים הביטחונים שאיננו רוחות ולא זר שטרם סיימו טרם