ביקור רבינו הרמב"ם ז"ל בא"י
לק"י
הרב מארי ד"ר רצון ערוסי שלום,
ברצוני לשאול את הרב, אודות הציטטה בספר חרדים הנוגעת לביקורו של רבינו הרמב"ם ז"ל בא"י :
באלו תנאים נחשב פיסול צורות כעבודה זרה, האם דווקא צורות מושלמות או אפילו דיוקן חלקי של אדם?
מדוע מנה הרמב"ם משחק זה בגדר משחק בקוביא, האם אסור בכל תנאי?
האם ישנו איסור מיוחד לשחק שחמט בשבת?
מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות העיקריים העולים מתוך הטקסט המצורף ("הטקסט שהודבק") העוסק בשאלת היתר הכנת כלי שחמט, פיסולם מעץ והאם יש בכך חשש לעבודה זרה, וכן בדיני משחק השחמט ביום חול ובשבת.
1. פיסול כלי שחמט והחשש מעבודה זרה:
2. דיני משחק השחמט ביום חול:
3. דיני משחק השחמט בשבת:
4. סיכום:
בסופו של דבר, המחבר מסכם שאין איסור לשחק שחמט בצורה מזדמנת לא בחול ולא בשבת, אך יש להימנע מהתמכרות וממשחק על כסף. לגבי סידור הכלים בשבת, קיימת מחלוקת בין הדעות המובאות.
לק"י
הרב מארי ד"ר רצון ערוסי שלום,
ברצוני לשאול את הרב, אודות הציטטה בספר חרדים הנוגעת לביקורו של רבינו הרמב"ם ז"ל בא"י :
יחסו של הרמב"ם לאסטרולוגיה
האמנם סדר הכוכבים בעת לידת האדם קובעת את מזלו?
סדרת שיעורים באגרות הרמב"ם מאת הרב אליקים צדוק והפעם אגרת לחכמי מונטפשלייר חכמי פרובנס על גזירת הכוכבים חלק א
לכבוד הרב שליט"א שלום. אינני יודע אם ניתן לשאול (ולענות) כיאות על עניין עמוק זה באינטרנט. אבל אנסה. מהו האופן בו יש לקיים את חלק מצוות עשה הראשונה עפ"י הרמב"ם כפי שהוגדרה במשנה תורה: "... והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית, בכוח שאין לו הפסק, שהגלגל סובב תמיד, ואי אפשר שיסוב בלא מסבב; והוא ברוך הוא המסבב אותו, בלא יד ולא גוף. וידיעת דבר זה מצות עשה, שנאמר "אנוכי ה' אלוהיך" " והרי דעה זו נסתרה מן היסוד? אם מה שמקובל לכנות כ"אמונה" במציאות ה' צריכה להיות "ידיעה" עפ"י הרמב"ם, כיצד ניתן להגיע לרמת ידיעה בעניין זה בימינו?
לק"י
לכבוד מ"ור הרב רצון ערוסי שליט"א
מחילה, למרות שלפני רגע שלחתי בקשה זו בחלון "צור קשר" אני מבקש גם בחלון זה את אותו דבר מפאת חומרת הענין.
ובען אוניברביטת בר אילן מתכננת כנס מתועב בעוד מס. ימים.
בקשתנו שהרב יפעל ככל יכולתו לביטולו.
הרב דרוקמן אמנם הביע זעקתו ששודרה בערוץ 7 אך עדיין לא נודע הסיפור על ביטול הכנס.
שוב מחילה על הכפילות
הכואב והמייחל
קראתי לאחרונה את הספר אגרת בוכים ונדהמתי לראות את מצב היהדות שהיה בתימן עד שהגיע מורי הישיש
האם למרות זאת אפשר לסמוך על המסורת שם? (כוונתי בעיקר על הבורות ששררה שם בענינים הלכתיים)
מדוע התייאשו חכמים מלהילחם בתופעת ה"קבלה" על-אף ההתדרדרות שחלה בעם ישראל בעקבות ספרות זו? האם תיאורי הכפירה המופיעים בספר הזהר אינם ראויים לתגובה ומענה הולם לאור העובדה שמדובר ביסודות האמונה?
בברכת כל טוב,
רפי