האם בדורות האחרונים בתימן נהגו לתת חלה לכהן
שלום מורי ורבי.
הופנתה אלי שאלה האם בדורות האחרונים בתימן נהגו לתת חלה לכהן.
אשמח מאד אם תענה בהקדם.
ברוך תהיה.
בשורות טובות!
האם יש לעשות הבחנה בין עוגות מסוימות שאולי לא תתחייב עיסתן בחלה?
מהו המבחן הקובע לחיוב העיסה בחלה, האם תלוי בהרכב העיסה או באופן היצירה שלה (אפיה או בישול או משולב)?
באלו נסיבות לא יהיו מיני מאפה חייבים בהפרשת חלה למרות שמקורן בדגנים?
נושא מרכזי: חובת הפרשת חלה מעיסות שונות, בדגש על עוגות וקובנה.
טענה מרכזית: על פי רבנו (כפי שמצוטט בהלכות ביכורים ומעשה הקורבנות), כל עיסה שעברה תהליך של אפייה – אפילו אם קדמו לו או באו אחריו תהליכי בישול, טיגון או חליטה – חייבת בהפרשת חלה, בתנאי שיש בה את שיעור המינימלי המחייב הפרשה. מכאן נובע שעוגות וקובנה, שבדרך כלל נאפות, חייבות בהפרשת חלה.
נקודות ופרטים חשובים:
מסקנה: על פי המקור המצטט את רבנו, קיימת חובה להפריש חלה מרוב העיסות של עוגות וקובנה, מכיוון שהן עוברות תהליך של אפייה. ישנם סייגים במקרים בהם רוב העיסה היא מתיקה, או שההכנה כוללת רק טיגון או בישול ללא אפייה. עם זאת, הכלל העיקרי הוא שאפייה מחייבת הפרשת חלה. נראה שיש בקרב רבים טעות רווחת בנושא זה, ולפי רבנו הדברים ברורים
שלום מורי ורבי.
הופנתה אלי שאלה האם בדורות האחרונים בתימן נהגו לתת חלה לכהן.
אשמח מאד אם תענה בהקדם.
ברוך תהיה.
בשורות טובות!
האם ימתין עד שימצא עני והרי הוא מסתכן בהפסדם של הפרות או בבושה על הכמות המזערית שנותן לעני?
האם יכול לתת לעני שמכיר הלוואה בסכום מוערך לסכום המעשר השנתי וינכה ממנה את ההפרשות השוטפות של מעשר העני?
האם על בעל היבול לזכות לעני באמצעות אחר את מעשר העני שהוא מפריש?
שלום וברכה.
1)מעשר שני, על מה ראוי לפדותו, על כסף של ימינו שאינו בעל ערך מצד עצמו, או על פירות אחרים?
2)עץ שהיה בעציץ שלוש שנים, והועבר אחר כך לאדמה, האם צריך לספור מחדש לערלה או שיכול לאכול מפירותיו?
3)האם יש בימינו דמאי?
4)האם אפשר להביא לכהן חלה של חוץ לארץ?
תודה רבה
שלום לכבוד הרב ערוסי.
כהורה שמשלם מידי חודש תשלומים קבועים למוסדות חינוך בהם לומדים ילדיי,התעוררו אצלי השאלות הבאות:
1) האם ניתן לראות בתשלומים לתגבור שעות לימוד בבתי הספר היסודיים כחלק מהפרשת מעשרות ?
2) האם ניתן לראות בתשלומים לשכר לימוד בישיבות תיכוניות או באולפנות כחלק מהפרשת מעשרות ?
בברכת שנה טובה,כתיבה וחתימה טובה.
ש.כהן
השיעור הוא חלק מסדרת שיעורי השקפה בין הכוזרי לרמב"ם.
הרמב"ם מתייחס למושג קדושה במובנו ההלכתי ופחות כמושג רוחני.
לעומתו ריה"ל מתייחס לקדושתה העצמית של הארץ כמושג רוחני ובלשונו הפיוטית מתייחס אל הארץ כאישיות.
בשיעור נלמד חלקים מפיוטו המפורסם של ריה"ל "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך"
הרמב"ם כתב שבזמן הזה פודים מע"ש בשיוויו ממידת חסידות, האמנם יושלך כסף רב של הפדיון לים הגדול?
האם ניתן לחלל את כסף הפדיון המייצג את שווי השוק של מע"ש, בשווה פרוטה?
היש לחלק בין הוראה לאנשים ערכיים הראויים למידת חסידות לבין הוראה לשאר העם?