תוכנית על פרשת השבוע שהוקלטה ביום חול והוקרנה בשבת, האם מותר להורידה במוצ"ש ע"מ לצפות בה?

שואל מה הוא להוריד תוכנית ש של פרשת השבוע שמשודרת בשבת, מוקרנת בשבת בטלוויזיה, אבל א היא הוקלטה ווכנה מלפני השבת, אבל היא מוקרנת בשבת הללו שבעוונותינו מרובים אינם שומרי שבת. ואותו שואל אומר, יש לו עניין גדול באותם דברים שנאמרים בפרשת השבוע. האם מותר לו במוצאי שבת להוריד את התוכנית הזו כדי לצפות בה ולשמוע את הדברי תורה או לא? האם זה אסור לו לעולם? האם הוא צריך להמתין בכדי שיעשו או לא? כך שאל הש ובכן רבנו בפרק שישי מהלכות שבת כתב בהלכה 23 ישראל שעשה מלאכה בשבת אם עבר ועשה בזדון אסור לו לההנות באותה מלאכה לעולם ושאר ישראל מותר להם להנות בה במוצאי שבת מיד שנאמר ושמרתם את ה שבת כי קודש היא היא קודש ואין מעשה הקודש כיצד ישראל שבשל בשבת במזיד למוצאי שבת יאכל יאכל לאחרים אבל לא לא יאכל עולמית ואם בשל בשגגה למוצאי שבת יאכל יאכל בינו ובין אחרים מיד וכן כל כיוצא בזה ובאמת זו גם ההלכה שנפסקה בשולחן ערוך אור החיים סימן שח המבשל בשבת במזיד אסור לו לעולם ולאחרים מותר למוצאי שבת מיד ובשוגג אסור בו ביום גם לאחרים ולערב מותר גם לא מיד והרמה הוסיף המבשל בשבת הוסיף ארמה או שעשה אחת משאר מלאכות למשל ניתן דוגמה כגון שהוא קיבש בגדים מלוכלכים האם מותר לו לההנות מאותם בגדים שכיבש אותם ביום שבת לא עצמו אסור עולמית לאחרים מותר מיד ושוגג אסור בוא ביום אבל מוצאי שבת מותר. כך מדגימים את דברי הרמה. באמת ההלכה הזו שקראתי בפניכם מדברי הרמב"ם או דברי השולחן ערוך היא הייתה נושא למחלוקת גדולה מאוד בין התנאים שהמבשר שבת משוגג יאכל במזיד לא יאכל. דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בשוגג יאכל במוצאי שבת ומזיד לא יאכל עולמית. רבי יוחנן הסנדר אומר בשוגג יאכל מוצאי שבת יאכל מוצאי שבת לאחרים ולא לא ומזיד לא לא יאכל עולמית לא יאכל עולמית לא לא ולא לאחרים מה התעמד רבי יוחנן הסנדר כדריש רבי חיא הפתחה דבן סיאה ושמרתם את השבת כי קודש י מה קודש אסור באכילה אף מעשה שבת אסורים באכילה. אם הקודש אסור בהנאה אף מעשה שבת אסור בהנאה תלמוד לומר לכם שלכם יהיה יכול אפילו בשוגג תלמוד לומר מחלה אמות יומת במזיד אמרתי לך ולא בשוגג פלי גבה רב אחב רבינה אחד אמר מעשה שבת דאורייתא ואחד אמר מעשה שבת דרבנן מנדה אמר דאורייתא כדעמרן ומנדה אמר דרבנן אמר קרא קודשי היא קודש בין מעשה הקודש ורבנו שכתב בהלכה ישראל שעשה מלאכה בשבת אם עבר ועשה בזדון אסור לו לההנות באותה מלאכה לעולם האם זה איסור תורה או איסור דרבנן נאמר בהמשך ושאר ישראל מותר להם להנות בה במוצאי שבת מיד שנאמר ושמרתם את השבת כי קודש היא היא קודש ואין מעשה הקודש כלומר רבנו פסק כמנדה אמר שזה רק מדרבנן הוקנס כנסו אותו על שחלל את השבת אבל לא מן התורה מן התורה הפך רבי יוחנן הסנדלר יש מיעוט היא קודש ואין מעשה הקודש כלומר השבת היא קדושה אבל מעשה שנעשה בחילול שבת בשבת זה לא קודש והוא לא נאסר ורק חכמים כנסו אז כנסו על האדם עצמו לעצמו אבל לא כנסו על אדם שעשה לעצמו אז לא כנסו על אחרים שלא יהנו מאותו בישול שבשל בשבת למשל ניתן דוגמה ראובן שבשל אוכל קשה למעדרין בשל במזיד ביום שבת אבל האוכל כולו קשה למהדרין אז ברור שמבחינה הלכתית כנסו עליו חכמים שהאוכל הזה בשבילו יעשה לעולם. אבל אם הוא חזר בתשובה וירצה עכשיו לאכול, הרב יאמר לו, "לא, בשבילך זה אסור לעולם, זה קנס." אומר אותו, חוזר בתשובה, אותו, ראובן שחזר בתשובה. האם קרובי יכולים לאכול? האם שכני יכולים לאכול? תשובה כן אחרים יכולים לאכול למה היא קודש ואין מעשה הקודש לא עשרו את החפציות רק על המחלל כנס על המחלל ולכן לאחרים זה מותר האחרונים והראשונים דנו בשאלה מאוד עקרונית וחשובה מה יהיה אם ראובן אם ראובן בישל בשבת במזיד עבור אחרים למשל נתן דוגמה ראובן הוא מסעדן ויש לו מסעדה פועלת בשבת והוא מבשל ומזיד ביום שבת בשביל כל מי שבא לסעוד אז כאמור זה מיועד לאחרים לא דווקא לא האם בגלל שזה מיועד לאחרים זה יאסר אקולע עלמה על כל אולאחרים לעולם או לא יאסר לעולם בשביל הקיצור אומען להפנות למקור שבכל זאת מוביל אותנו למקורות. אז יש לין שבספר ילקות יוסף אה על הלכות שבת זה חלק רביעי קרך ג על סימן שיח סעיף ו עמוד כאומר חילוני מומר לחלל שבת בפרסיה שעשה שעבר ועשה מלאכה האסורה מן התורה בשבת לצורך אחרים במזיד אם עשה כן באופן קבוע באופן ערעי ולא בקביעות בכל שבת מותר לאחרים לההנות ממלאכתו במוצאי שבת מיד ואין צריך להמתין בכדי שיעשו ודינו כמבואר לעל ובפרט אם הדבר נעשה בניגוד לרצונם אבל אם עושה כן באופן קבוע כגון בעל מסעדה או בית מלון המבשל בקביעות לצורך אחרים בשבת במזיל, אסור גם לאחרים להנות מאותו תבשיל לעולם אף לא ציווה אותו לבשל בשבילו בשבת כיוון שהוא עושה כן ומזיד בקביעות יש לאסור בזה כמו לבשל עצמו באמת בהערת ט הוא מביא את המקורות שמהם הוא הגיע להכראה הזו שאם אותו מחלל שבת לאחרים עושה זאת בקביעות זה אסור לאחרים לעולם הוא מביא שבעצם הפוסקים הקישו דימו את זה לדין המבטל איסור יש כלל שאסור לבטל איסור לכתחילה אסור לאדם לקחת חתיכת בשר נבלה ו לערבב אותו בסיר גדול של בשר קשה למה באופן כזה שיתבטל ב60 אסור לטלסורכתחילה ואם עבר וביטל ומזיד אז כונסים אותו כיוון שהוא ניסה לבטל איסור לכתחילה אז כונסים אותו מה הדין כשהוא מבטל איסור בשביל אחרים אז יש בן הפוסקים שאומרים אסור אסור להם כי זה קנס רבנו לא חילק בפרק א בפרק טו מכל מחתות הסורות על כפזכיר את העניין הזה ואז השאלה האם רבנו מסכים עם אותם פוסקים שאומרים שאם עושים איסור מבטלים איסור בשביל אחרים זה גם אסור להם לעולם או לא והכסף משני נוטה לומר שכן אבל דאמת שהדברים לא פשוטים נכון בעוונותינו יש לנו מציאות חיים כזו בתמלון מסעדות שמחנים את השבת בשביל אחרים עלבת אמת זה לא בדיוק בשביל אחרים זה בשביל עצמם הרווחים שלהם כמו גם חולבים ביום שבת בשביל בשביל שישווקו את החלב של יום שבת גם בשביל צער בהמות וגם בשביל לשווק את החלב בשבת זה בשבילהם אבל האחרים הם בעצם הקליינטים שלהם ואז השאלה היא אם באמת הרמבם מסכים לדבר הזה כי בהלכות בהלכות שביעי אדם אשר נטע בשביעי באיסור כנסו על הנוטע לא כנסו לבנו למרות שלכאורה כל אדם ואדם שנוטע אז ברור מי אחר כך ימשיך את דרכו מי ירש את זה בנו ולמרות הכל זה שמיוע לו ולבנו זה עוד לא אומר שמכונסים גם עבור הבן, כונסים את הבן ואל נחשוב שזה דווקא נוטע אילן גם זורע זרעים במקום שאין גזרת צפיחים אבל יש קדושה כגון במקום שכבשו עולי מצרים ולא חזיקו עולה בבל שאז אין לנו בעיה של איסור ספיחים אבל יש לנו קדושה צביעית אז וזה בכדי שיהיה הבן למרות הכל הבן לא כנסו אותו והרי כל אדם יכול להנות מהש שביעית כי זה הבקר ולמרות הכל לא כנסו על אחרים זוהי מקצת ראיה שלכאורה זה עוד לא אומר שאדם אשר עושה בשביל אחרים לא ולאחרים אז כנסו גם על האחרים זו מקצת ראיה אבל עדיין לא ראיה כל כך חזקה בין כך ובין כך באמת יש לנו בעיה האם לאחרים אנחנו מתירים דבר שנעשה לאחרים כמובן במוצאי שבת. זו השאלה שעומדת על הפרק. מבלי להכריע בשלב זה בשאלה העקרונית הזו שנתתי איזשהו צידוד, איזשהו כיוון אבל עדיין מבלי להכריע בשאלה הזו. הרי לגבי שאלת השואל דומה שנתן להתיר לו להוריד את התוכנית הזו. למה? כי רבנו בהלכות שבת בהלכה של אחר של אחרי ה ההלכה שקראתי נאמר פירות שיצאו חוץ לטחום וחזרו בשוגג יאכלו בשבת שהרי לא נעשה בגופן מעשה ולא נשתנו ומזיד לא יכלו עד מוצאי שבת כלומר אדם אשר מביא באיסור מחוץ לתחום פירות אז גם לא גם הוא היה מזיג גם לא זה לא נאסר עולמי רק עד מוצא שבת אבל לא נעסר עולמית למה כי הפירות זה אותם פירות זה אותם פירות והועיל וזה אותם פירות לא כנסו מתי כנסו כשהחילול שבת הוא יצר את המוצר שאתה עכשיו נהנה ממנו כגון אוכל מבשל בלעדיו לו וה איך קוראים אותו דבר על דרך הדימוי נניח בגדים בכפיסה מלוכלחים מי ילבש בגדים מלוכלחים מסריחים אז אתה נהנה מהמוצר הזה שנעשה בשבת שבאמת בלעדיו לא הייתה נהנה אבל נניח שהתוכנית שודרה ממש בשבת בחילול שבת לא ביום לא מערב שבת אלא ביום שבת שודרה עדיין יש לומר שיש הבדל בין דברי תורה ובין א ובין מוצרים כי אני אינני נהנה ממה שהוא חם. אני נהנה מהתוכן של הדברים. זהו עדיין חילוק שניתן לומר עלי צויר שחלילה חלילה היה תלמיד חכמים נכשל ומשדר בשבת חס ושלום. מה שזה לא יעלה על הדעת. במקרה הנתון שלנו הרי מדובר שהתוכנית הוקליטה מערב שבת והם שמים כיתובית כי הרי רבנים לא מוכנים לשתף פעולה והם שמים כיתובית שהתוכנית הוקרתה אוכנה מערב שבת אני אישית שרפתי להופיע גם בדברים כאלה ויש עוד רבנים רבים כדי לתת יד לחילולי שבת כאלה אבל לכאורה מבחינתו של המשדרה הוא הרב הוא לא עשה איסור כיוון שהתוכנית תוכנה מערב שבת ומבחינה זו גם זה שרוצה להוריד את התוכנית הרי התוכנית כבר קיימת היא כבר מוכנה היא רק מעוברת ביום שבת, אבל כמו שהיא עוברת ביום שבת, אפשר לשלוף אותה מהקלטה שלה, ממה שהוכנה כבר בערב שבת. ולכן במקרה הנתון הזה לכאורה מותר להתיר להוריד תוכנית כזו ששודרה ביום שבת, אבל הוכנה מערב שבת, כי הוא רוצה ללמוד וכנראה שיש בדברים האלה מה ללמוד, אחרת לא היה, מוריד את התוכנית הזו. למרות שה אמרנו שזה מותר. איננו יודע אם זה הוראה שאפשר להורות אותך ברבים. ואם מורים אותה ברבים צריך להעיר ולעורר שבאמת ככל שירבו כאלה המורידים תוכניות אולי זה מעודד יותר ויותר את מחלי השבת כיוון שיש להם רווח מזה שאכן נזקקים לא הוריד מהם תוכניות. אם אני מבין בדבר הזה שאם מורידים תוכנית אולי יש להם רווח הדבר הזה ואז לכאורה מסייעים בידי עובר עוברי עבירה בעקיפין אולי מהפן הזה ניתן ויש מקום לאסור לדברים של קבע להוריד לדברים של קבע בקביעות להוריד אולי להתיר מה שהוא מקרי מה שהוא מזדמן מה שהוא בודד אבל לא בקביעות ולא להוראה על הרבים כדי לא ליצור מצב של נמצאים בידי עוברי עבירה בכל מקרה על לדעת שגם המבשל ביום שבת שזה ממש נהנים מהחילול שבת לגמרי הרי כשהתירו לאחרים במוצאי שבת התירו בלי בכדי שיעשו אלא מיד מוצאי שבת כי בכדי שיעשו זה רק הרחקה שניתנה לגוי שעושה מלאכה גוי שעושה מלאכה כיוון שזה קל בעיני היהודי לומר לגוי לעשות לו מלאכה אז החמירו ואמרו שאם יהודי עבר עבירה ואמר לגוי תעשה לי בשבת אז הוא עבר איסור דרבנן כיוון שכל ואנה באיסור הזה לא נהנה אותו יהודי מאותו מעשה שבת אלא מוצאי שבת בכדי שיעשו שם יש את ההרחקה בכדי שיעשו אבל יהודי ליהודי או יהודי לעצמו שזה רחוק המציאות מדבר כזה לא גזרו בכדי שיעשו אלא מותר מוצאי שבת מיד רבי חניש זה K