האם מותר לעשות מסאז' בשבת?
מהם הגדרים של פעילות גופנית הנחשבים כ"עובדין דחול"?
האם יש לחוש משום איסור ממרח או משום רפואה?
היש הבדל בין פעילות קלילה לבין מסאז' "מפרק עצמות" בעוצמה המביאה לידי הרגשת רפיון?
באילו נסיבות נחשבת פעולה כמחיקת וכתיבה בשבת או כאיבוד שם ה'?
מתי ניתן להגדיר רצף של אותיות ומילים ככתיבה או הפרדתם ממקום חיבורם כמחיקה?
האם הכיתובים ע"ג הפרוכות כנהוג כיום הינו מנהג נאה?
מהם הגדרים של פעילות גופנית הנחשבים כ"עובדין דחול"?
האם יש לחוש משום איסור ממרח או משום רפואה?
היש הבדל בין פעילות קלילה לבין מסאז' "מפרק עצמות" בעוצמה המביאה לידי הרגשת רפיון?
היש הבדל בדין אם מדובר בשמחת מצוה כמו יום שמחת תורה?
לדעת האוסרים, מדוע אין הרבנים מוחים על תופעות כאלו המתרחשות בשבתות וביו"ט ע"י המונים ואפילו בני ישיבות?
אם מדובר בגזירת חכמים: "שמא יתקן כלי שיר", מה ההבדל בפרשנות זו בין האוסרים לבין המתירים?
"ריח אין בו ממש", היש בדיני התורה איסורי הנאה שאין חל עליהם כלל זה ?
או לחילופין נחשב הוא כאנוס שרחמנא פטריה ויוכל לסעוד במועד הרצוי לו ללא חיוב בברכת המזון?
למה התכוונו חז"ל שפטרו מחיוב תרומות לכתחילה אנשים מוגבלים בכושר דיבור שאינם יכולים לברך?
וכיצד יאכל אדם מוגבל שכזה פרות טבל והרי כשהוא מפריש תרו"מ אינו יכול לברך?
היש להחמיר ולחשוש בנסיבות אלו לאיסור בישול לאחר בישול או איסור מיחזי כמבשל?
מהם גדרי איסור מלאכת הבישול בשבת לשיטת הרמב"ם והאם זה רלוונטי גם לגבי המים?
הניתן להקל ולהתיר לשיטת הרמב"ם הוספת המים מהמיחם כדין כלי ראשון שאינו ע"ג האש?
מצוות קרית שמע, האם ניתן להסתפק בהרהור בלב או לפחות בחיתוך מילים בשפתיים?
האם רשאים לצרפו לזימון לברכת המזון או לצרפו למנין לתפילה למרות שאינו אומר מלה במלה אחר הש"צ?
הנמצא בבית המרחץ ושמע רעם, האם מותר לו להרהר בלב במקום להוציא בשפתיו ברכה?