האם רשאים לברך ברכות הנישואין אם החתן לא הגיע לסעודה?

האם אנחנו יכולים לברך שבע ברכות או ברכה אחרונה לפחות גם כשהחתן תרם הגיעם סעד ובעוונותינו המרובים שהיום דפוסי השמחה המסורתיים של אבותינו שנעשו בקדושה הולכים ומתקרסמים לא אחת בסעודת המצווה שהיא ממש סעודה שכל כולה דרת קודש אנו ממתינים עד בוש לבוא החתן ויש אובר אנו מתחילים עם הג'עלה וכמעט מגיעים לסעודה והחתן תרם הגיע ולפעמים יש לחץ בקרב הציבור להמשיך לסיים למרות שהחתן אולי לא יגיע אפילו לא לסעודה מה אז עושים האם המברכים שבע ברכות או ברכה אחרונה גם אם החתן לא הגיע ולא סעד כיוצא בדבר בסעודה שלישית אנו נאספים וא אוכלים ג'לב ושרים לאחר מכן סועדים והחתן תרם מגיע למרות שלכבודו באנו ומאחר או הלך לישון או נשתנו לו הלילה ביום יום בלילה הכל מתחיל להערס ולהתחר ואז השאלה האם מברכים שבע ברכות או ברכה אחרונה גם אם החתן לא הגיע או לא? תשובה באמת אם החתן לא הגיע לסעודה אזי אין לברך שבע ברכות ולא ברכה אחרונה אף כי יש לומר בזימון שהשמחה במעונו אז שהשמחה במעונו כן אבל שבע ברכות או ברכת חתנים האחרונה השביעית. אין לומר אם החתן לא נמצא. האם הוא צריך גם לסעוד? בזה אנחנו עוד נעסוק בהלכה נפרדת שנייחד לה את הדיבור. אבל כאמור, נוחותו של החתן חיובית חיונית ולעדיה אין לברך. ובאמת עלינו לדעת שיש לנו מה שנקרא ברכות חתנים דהיינו קודם כל שבע הברכות שמברכים בזמן החופה ללא סעודה ואלה בפרק י' מהלכות ישות רבנו כתב בעצם הם יוצרים את הנישואין ואלה גם בלי סעודה במורי מעיר אפשר אין חיוב לעשות שבע ברכות של הנשואין הם סעודה רוצים עושים לא רוצים עושים לא עושים בנוג שבעולם עושים אבל נכרח כי השבע ברכות הראשונות הם בשביל יצירת הנשואים אבל יש מה שנקרא ברכת חתנים כשסועדים בבית חתנים במקרה כזה אין ברכים ברכת חתנים אומר רבנו בפרק עשירים אלכות אישות אין מברכים ברכת חתנים אלא בעשרה גדולים ובני חורין וחתן מן המניין גם בנישואים בזמן החופה חתן למניין וזה לא הכרח זה עוד לא משמש לנו ראיה לעניין על חיוב החתן להיות נכח באוכל אבל אם הוא נמצא חתן מהמניין אבל כאמור עוד רגע קת נבאר את הדברים ורבנו ומורי בפרק שני מהלכות ברכות ששם רבנו מדבר על העניין של ברכת חתנים בברכת המזון שהרי בפרק שני מהלכות ברכות הלכה ט כתב רבנו בבית חתנים מברכים ברכת חתנים אחר ארבע ברכות אלו בכל סעודה וסעודה שאוכלים שם אז על זה אומר מורי בהערות בהערה כ בעמוד תתקז בעמודה השמאלית כי זה מאוד מאוד ארוך שמנהג אבותינו לברך את ברכת החתנים לאו דווקא בפני הכלה כי נהגות צניעות גדולה והיא בכלל נמצאת בחדר אחר ווודאי ודאי לא מביאים את הכלה בזמן הברכות כך מורי מאיר שם אבל מורי מאיר שגם אין הכרח שיהיה בנוחות החתן ומה הכוונה שלא יהיה בהכרח ונוחות החתן? מורי מסביר שאם הם היו האורחים מרובים והם יושבים בחדרים רבים בבית, אף שאורחים מסוימים בכלל לא רואים את החתן, כי הם נמצאים בחדרים אחרים שמשם אין אפשרות בכלל לראות את החתן. הרי שהם מברכים שבע ברכות שלא בנחו את החתן וראשי לעשות כן אז מהבחינה הזו מותר לברך שבע ברכות שלו בנוחות החתן אבל הנמלא שהחתן נמצא באחד החדרים ומכוחו באה הסעודה הזו אבל אם החתן לגמרי לא נמצא דחיינו כמו מה שאנחנו גילים בעוונותינו שלמחורת יום החתונה אז היה חתן והכלה הורכים למה שנקרא ירח דבש, מתנתקים לגמרי מהמשפחה והם הולכים אל עולמם הפרטי, מתנתקים לקהילה והולכים אל עולמם הפרטי. משהו מודרני, מרדני, אף על פי שאינם מתכוונים למרוד מרדני ואינם יודעים שהם מפסידים מפסד עצום. את החיבוק של המשפחה, את החיבוק של הקהילה, זה תומך מאוד מאוד בראשית הדרך בבניין הבית. אבל מה לעשות הגישה המודרנית מפוררת כל דבר טוב אז כאמור במקרה כזה אם נניח באים לבית ההורים וסועדים סועדים שם אני מבין שהם עצובים שהחתן והכלה לא נמצאים ולא נתן להם אלא שבאו להם אורחים והם סועדים בבית ההורים במקרה כזה כיוון שההורים קיימו סעודה מיוחדת בשביל ומחמת הניסו בזימון יברכו שהשמחה מעונו אבל אף על פי שחתן והכלה לא נמצאים אבל שבע ברכות או ברכה אחרונה לחלוטין לא כי מה שאמר מורי שלו בנו חוט אז מורי הסביר את עצמו בתשובה ואמר הנמלק שהוא נמצא בחדר אחר אבל אם הוא בכלל לא נמצא בחדר אחר אז ודאי ודאי שלא מברכים יוצא איפה שאין לברך אין לברך את השבע ברכות אם החתן לא הגיע לסעודה ו באמת כך גם פסק הרב יוסף בשולחן שוט יבי העומר חלק ו אבן העזר סימן ט וב בעקבותיו ילקות יוסף בנו מחדד את הדברים ואומר והנמלא אם אכלו החתן והכלה כל אחות לפחות כזית פת מאותה סעודה אז מברכים שבע ברכות או ברכה אחרונה אם לא לא כלומר לא רק נוחות אלא אכילה אלא שכאמור על עניין האכילה אנחנו עוד נצטרך לייחד את הדיבור בעניין זה בגלל תשובה מיוחדת ומינה שיש לנו למריץ בעניין זה אבל כאמור כעת לפחות במסגרת השאלה שאנחנו עסוקים בה דבר אחד ברור המחנה המשותף בין ששיטתנו ל בין מה שרב רבותי יוסף מורה הובא שאכן באמת אה חייב החתן להיות נכח בסעודה וכדי שיברכו שבע ברכות או ברכה אחרונה מודה רבודה יוסף שלא חייב להיות באותו חדר שהרי משתמע משולחן ערוך אבן העזר סימן סב סעיף יא שאם היו בחדרים הרבה מברכים למרות שלא רואים את החתם וזה כולנו שווים אז כ אמור וזה הסיכום שה אין לברך ברכת חתנים שבע ברכות או ברכה אחרונה שהחתן והכלה כלל אוכלל לא נמצאים או לא אמורים מלכתחילה להגיע או ממתינים להם ולא הגיעו ישעדו יברכו שהשמחה בעונו ולא יברכו גם לא ברכה אחרונה של אשר ברא רבי חניה בן גשמ