האם מותר בשבת להפשיל או לגלול יריעות דפנות אוהל לצרכי איוורור או הגנה מקרני השמש?

לתתי על ידי האבלים אשר יושבים בסכחת אבלים מהו שביום שבת ירמו דופן של האוהל של הסכחה ויורידו אותו בהתאם לצרכים שלהם אור חום וחיוצאה בדבר והיתרתי להם אמנם שם ההת הוא מאוד מאוד מבוסס כיוון שיש להם בצד שמרימים את הדופן יש להם קיר ויש להם גם גדר ברזל פחות פחות משלושה טבחים אין שום בעיה אבל אנחנו נראה שמותר להרים דופן שלכחה כזו גם אם אין שם לא קיר ולא ולא ולא גדר ברזל פחות פחות משלושה טווחים מותר להרים ולהחזיר ביום שבת. על אתר בני השם ישמר וחייהו הגשה עליי ואמר הנה בשאלות ותשובות הריבד בעמוד 54 במבוא נסופר על כך על מעשה שהיה שבבית כנסת של מורי היו שיפוצים ועדיין לא היו וילונות לחלונות בית הכנסת והשם שהייתה נכנסת ומכה בראש לומדים והיה מי שרצה לשים נייר בפתח החלון למנוע את כניסת השמש ומורי אמר שאסור לעשות דבר כזה אותו אדם לא שמע למורי ועשה את הדבר הזה אז אמר לו מורי יאמרו שאתה לא צדיק כלומר הכיח אותו בתוכחה מעודנת על בסיס מה שאמרו חז"ל ש הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה. צדיקים מתרפאים מאותה חמה ורשעים לדונים בה. אז אם הוא סובל מאותן קרני שמש הוא מכניס את עצמו לקטגוריה של רשעים והוא מוציא את עצמו מקטגוריה של צדיקים שמתרפאים בה. כלומר תוכחה מאוד עדינה, מאוד נוקבת למי שחכם. מי שלא חכם לא מבין את הדברים האלה. אבל בין כך ובין כך בני שאלו איך כיצד הנה מורי אשר אפילו לשים נייר על גבי החלון כדי למנוע את קרני השמש שהוא עשר ועוד שאני מתיר לפתוח את ה את הדופן את היריאה ולהחזיר אותה הכל לפי הצרכים שלהם האם אין סירה בדבר והתשובה לא המקור של מורי הוא מה המשנה פרק 17 מהלכות ממסכת שבת הלכה זן ושם א ושם נאמר במשנה השביעית רבי אליעזר אומר הגג החלון בזמן שהוא גושוי פוגגן בהו ואם לא אין פוגגים בה והחכים אומרים אין כוח ואין כוח פוגגים בה לנו נדמה שהפקק הזה הוא לגבי חלון שנמצא בג והוא משמש סתום לערובה הזו או פותחים או סותמים וכך רש"י באמת מפרש כי לדעת רש"י מתי יש לזה גדר של אוהל רק מלמעלה אבל אם זה חלונות מן הצד כמו אצלנו בקירות מן הצד לא שייך שרבי אליעזר בכלל יאסור כי הרי רבי אליעזר אומר קק החלון בזמן שהוא קשור בתלוי פוקקין בו ואמנב אין פוקקין בו אבל מהצד אומר רש"י אפילו רבי אליעזר שאין הלכה כמותו שהוא מחמיר אה עוסר אבל אה זאת אומרת סליחה מתיר מתיר אבל רבנו תם חולק על רש"י ואומר לא נכון גם אם יש חלון לצד ואתה סותם אותו בפקק זה גדר של אוהל עריב לעזר עוסר וחכמים מתירים. כלומר, יש כאן ויכוח מעניין מאוד בין רבי אליעזר ובין חכמים שאם יש גדר של אוהל אפילו מנצד. ואומרים חכמים ואומרים אה רבי אליעזר שיש גדר של אוהל מנצד לפי רבנו תם. יש גדר של אוהל. אלא שרבי אליעזר אומר אם כבר הפקק קשור תלוי הוא קשור, הוא מוכן ומזומן רק לסתום אותו אז מותר. אבל אם לא קשור ואתה מביא פקק בשביל סתום אפילו שהפקק מוכן ומזומן אסור. אומרים חכמים לא אל תפריז יותר מדי. גם אם הפקק לא קשור אלא הפקק מוכן ומזמן בשביל לסתום לעת מצו מותר. כי מדובר בגדר של אוהל ערי. רש"י אומר מנצד בכלל זה לא אוהל ערי אפילו רבי אליעזר. רק בערובה יש גד לראי לא מן הצד אומר מורי בפרק 22 מהלכות שבת הלכה ל כשהוא מביא את הדין הזה של הפקק חחלון בזמן שהוא מתוכן לכך אף על פי שאינו קשור ואינו תלוי מותר לפקוק בו החלון כלומר הלכה כחכמים ש פקק מוכן ומזומן מערב שבת לכך אפילו שהוא לא שור מוכן כי הלכה כחכמים לא כרבי אליעזר ומורי מביא את הגאות ממוניות בער סט של מורי ובהקת ממוניות מובא פירוש רש"י ומובא פירוש הבן תם ומורי מסכם ואומר בדברי רבנו פירוש המשנה ובא לאל משמע דמפרש קרבנו תם דהיינו שאפילו מן הצד יש גדר של אוהל ערי אלא שלפי חכמים למה מותר כי הוא הפקק מוכן רק הוא לא חייב להיות קשור לקיר אלא מוכן ומזומן הם לא מוכן גם חכמים מודים אומר אומר רבנו בפירוש המשנה גם חכמים מודעים שזה גדר של אוהל ערי ואסור אז לכן גם מן הצד יש גדר של אוהל ערי אבל בודקים מוכן ומזומן או לא מוכן ומזומן לפני שנראה העניין הזה מוכן ומזומן קודם כל נחזק את דברי מורי בעניין הזה שגם מן הצד זה גדר של או ערי בפרק ד' מהלכות סוכה. אז סוף הפרק נאמר ש דופני סוכה כשרים הכל שאין אנו צריכים אלא מחיצה מכל מקום ואפילו מפעלי חיים. ועושה אדם את חברו דופן ביום טוב כדי שיאכל וישתה וישן בסוכה כשרה שחברו דופן לה. והוא שיעשה אותו שלא לדעת זה שנעשה. הדופן אבל אם עשה הוא לדעת אסור ביום טוב ומותר בשאר ימי החג וכן עושה בכלים דופן רביעית ביום טוב למה כי אני לא צריך בסוכה יותר משלוש דפנות הדופן רביעית מותר אבל דופן שלישית לא יעשה אותם בכלים ביום טוב לפי שהוא מכשיר הסוכה ואין עושים אוהל ערי ביום טוב על מה רבנו מדבר על דופן לא על שכחה לא על ג ובכל זאת הוא קורא לדופן השלישית אוהל ערי שאסור לעשות אותו ביום טוב. כלומר מורידי צודק שרבנו פוסק כמו רבנו תם שגם לסתום חלון מן הצד לא רק ערובה בגד אם הפקק לא מוכן מערב יום טוב או מערב שבת זה גדר לא ערי וין עושים אל ערי לכתחילה אבל אם הפקק מוכן מוכן ומזומן אף על פי שאין הוא קשור אלא הוא מוכן לצורך זה אז הואיל והוא מוכן מותר לעשות אותו את הקק ביום שבת ולכן כבר מכאן נבין מאחר במדובר בסכה ויש לה דפנות אדיי הדפנות האלה מוכנות ומזמנות להרים להוריד אין שום בעיה ואין זה נקרא שאתה סותר אוהל כשאתה מרים ד אופן. למה? כיוון שלעניין שבת להבדיל מסוכה אין לך צורך באיזשהוא ארבעה ארבע דפנות. אתה לא צריך את הדבר הזה. רק אם זה היה מקום של רשות הרבים ויש לך שכחה כזו. ואם אתה מרים את הדפנות באופן כזה שכבר אין לך מחיצות מסבי וזה יהפך להיות למקום מפולש כדין רשות הרבים שם זה נקרא שאתה סותר את רשות היחיד שהייתה הייתה ואתה עושה אותה רשות הרבים אבל כל שזה נמצא בגינה בחצר ולא בגדר רשות הרבים אתה יכול להרים את הבילונות מתי שאתה רוצה הם מוכנים ומזומנים כי באוהל ערי כמו בגפילו בגג אם כבר פתחו טפח מספיק טפח מעל הגה יכול לפרוס ולהציע את כל הסכחה על הכל כי מוסיפין על אוהל ערי ביום שבת אין מתחילין אוהל ערי מוסיפין כך אותו דבר גם כאן כשיש לנו שכחה ויש לנו דפנות מן הצד אז מוסיפין על זה אתה יכול להוסיף אתה יכול להפחיט אין בכך שום דבר כי הכל אוהל ערי והכל מוכן ומזומן זה אפילו קשור זה אפילו רבי אליעזר היה תיר וזה לא היה שום ספק בדבר ומה מורי עשר מורי אסר שאותו אדם לקח נייר פריבזורי שמצא לו באותו רגע ורצה לשים על גבי ה על גבי החלון וזה נקרא להתחיל אוהל ערי וזה מורי עשר אבל לוי יצו שידעו שכיוון שהשיפוצים לא נגמרו ועלולים לסבול מן השמש והכינו מן הצד את שהם קרטונים אמרו ברגע שיש שמש נשים זה נקרא פקק שמוכן ומזומן אף על פי שאינו קשור שהלכה כמו חכמים שפוקקים את החלון ומותר וככה ההלכה נפסקת וזה מותר יוצא איפה שוודאי ודאי להרים ועילונות של סכחות אבלים שלא נמצאות ברשות הרבים אלא נמצאות בחצרות נמצאות בגינות אפשר לה את הבילונות אפשר להוריד אותם לפי הצרכים ואין זה בגדר בונה או סותר כי זה נקרא אוהל ערי ומותר להוסיף או להפחיד כי הם כבר קיימים ועומדים ואפילו לפי רבי עזר נסיים שכאן אנחנו מחדדים הבדל בין שמירת שבת כהלכת ילקות יוסף מצד אחד ובין מורי מצד שני ושמירת שבת כהלחתה בפרק כד מסעיפים כ וכזכ ולי ובילקות יוסף על סימן שטו סעיף א' הם מבחינים בין מחיצה מת ובין מחיצה שאינה מטרת מה פירוש אם אני עושה מחיצה שהיא מתירה לי דבר האסור אז זה אסור ביום שבת כמו סוכה כמו סוכה אבל אם אני לא עושה מחיצה מתרת והועיל וזה מ הצד אז מותר לעמיד לדעתם מחיצה מן הצד הנה לא יקרא את הסעיפים המרובים של שמירת שבת כחתה אבל ברכות יוסף סעיף אחד קרא אסור לעשות אוהל בשבת וביום טוב ומן התורה אין אסור אלא בעושה אוהל קבע אבל מדרבנן אסור אפילו בעושה אוהל עריי וכל האיסור הוא בעשיית הגיצות בלבד מותר לעשות בשבת הבעל היא ממחיצה בעל להתיר דבר שהיה אסור קודם לכן אסור לעשות בשבת אורגון להכשיר סוכה שאין לה אלא שתי דפנות ורוצה לעשות מחיצה מחיצת ערי לדופן שלישית או מחיצה בעלה טרטלטול בשבת זה אסור אבל א דבר שהוא לא מתיר רק צורך מותר הועיל בו מן הצד הנה סעיף ד אומר יוסף מותר לטלות בעילון בשבת כנגד החלון או הדלת כדי להעגן מפני החמה או הצינה או בפני הנרות שלא יכבו ברוח ובלבד שלא יעשה נקב על ידי המסמר שבקיר מורי היה עושה את הדבר הזה כי מורי היה שואל הכנתם את זה מערב שבת או לא הכנתם לא הכנתם מערב שבת זה נקרא להתחיל אוהל עריי ולהתחיל או עליי אסור להוסיף מותר ולכן הנה לכם הבדל בין שיטת מורי מצד אחד ובין שיטת ילקות יוסף שמירת שבת ככתה מצד שני יוצא איפה שמחיצה שאין להתרת אלא לצרכים רק לצורך אוויר חום קור כאלה דברים לשמירת שבת כלחטה וירקות יוסף הדבר מותר בשופי גדול ולפי מורי בסכה כמו שאמרנו מותר כי הכל מוכן ואפילו מחובר אבל במחיצות פרוביזוריות שמעמידים אותם בו במקום אפילו מןצד אסור ונחתום את העניין באולמות. יש מחיצות מוכנות ואתה לוקח אותם שם הועיל והם מוכנים. מותר ה אם הם לא מוכנים. למשל באנו לאולם וראינו שהגיעו גם נשים רוצים לעשות מחיצה בין נשים ודברים הולכים מחפשים מאיזשהו בית אה אה איך קוראים מחיצות ושמים. מחיצות כאלה לא היו מוכנות בשביל המקרה הזה. הזה למורי אסור לשיטתם מותר למה כי כיוון שהמחות המחיצות האלה לא מחיצות המתירות במובן ההלכתי הצרוף כן אז העי רואים אפילו שהם לא היו מוכנות ושיטתם מותר ושיטתנו דווקא מוכנות בעולמות בדרך כלל יש מחיצות בצד מוכנות ועומדות כך שאין בעיה באולמות מלון להשתמש במחיצות הללו רבי חניה גשם ש