האם אומרים תחנון ביום ירושלים, ומה סדר הקדיש והגומל לאחר שלישי בשני וחמישי?
1.האם אומרים תחנון ביום ירושלים?
2. בשני וחמישי לאחר קריאת שלישי חייב מייד קדיש ואחריו ברכת הגומל או ההיפך?
האם ברכת הריח מוגבלת רק לפריט שמייצר ריח או כולל כל אביזר המפיץ ריח שסיפגו בו?
מדוע מברכים ברכת הריח על שמן בשמים והרי אין לו עיקר?
מהו א"כ המבחן הקובע לברכה, האם בגלל שנעשה להעביר זוהמא או בגלל שאין לו מקור (עיקר)?
מסמך זה מסכם את הנושא של ברכת הריח על דמוי עץ ריחני (בדוגמת עץ השוח או עץ גפן) הנמצא ברכב, תוך התמקדות בהבדלים בין פסיקת רבינו (כפי שמובאת ומבוארת על ידי "מורי") לבין פסיקת מרן (השולחן ערוך) והאחרונים.
נושא מרכזי 1: האם מותר להחזיק דמוי עץ השוח ברכב?
ציטוט רלוונטי: "כי אם עץ השוח מזוהה עם משהוא נוצרי, למה לנו להחזיק עץ השוח כזה או דמי עץ השוח? אנחנו יכולים להיום להציע לחברות מתחרות לעשות דימוי עץ גפן. שהרי עם ישראל נמשל לגפן."
נושא מרכזי 2: המחלוקת בין רבינו למרן בשאלה האם מברכים על ריח שאין לו עיקר.
ציטוטים רלוונטיים: * (מרן): "ויש אומרים שאין מברכים עליו כלל דהבה ריח שאין לו עיקר." * (המשנה ברורה): "צריך להזהיר שמאותם אלה אשר לוקחים את המדוכה הון מחתש שקדשו בו את הבשמים וכבר הוא ריק מבשמים ומוצאי שבת עדיין יש בו ריח ומברכים על הריח שנודף מאותו כלי שאין לברך עליו..." * (מרן): "מוגמר שמגמרים בו את הכלים אין ברחן עליו לפי שלא נעשה להריח בעצמו של מוגמר אלא כדי לתן ריח בכלים וכן המריח בכלים שהם מוגמרים אינו מברך לפי שאין עיקר אלא ריח בלי עיקר."
ציטוטים רלוונטיים: * (רבינו): "שמן של אפרסמון וחיוצ בו מברך עליו בורא שמן ערב. אבל שמן זית שכבשו או שטחנו עד שחזר ריחו נודף, מברך עליו בורא עצה בשמים. שמן שבשמו כאין שמן המשחה, מברך עליו בורא מיני בשמים." * (מורי): "...הנה לנו שהמים שהיו ספוגים במיני ריח כבר נתעדו מה שנשארו הריח שהיו במים נשאר מסופג ב בש שמן ועל זה אומר רבנו בהלכות ברכות שמן שבסמוק אין שמן המשחה כמעשה שמן משחה על ידי מים שנסתפקו בדברים ריחניים ושמו מים בשמן ובשלו את השמן עד שנתדה המים ונשאר רק הריח נברך עליו בורא מיני בסמים כלומר שאי אפשר להגיד שריח שאין לו עיקר אין מברכים עליו אלא מברכים עליו."
ציטוטים רלוונטיים: * (רבינו): "מוגמר שמגמרים בו את הכלים ואת הבגדים אין חין עליו לפי שלא נעשה להריח בעצמו של המוגמר וכן המריח בבגדים המגומרים אינו מברך לפי שאין שם עיקר בוסם אלא ריח בלא עיקר." * (מורי): "אומר מורי אתה רואה כאן מדובר בהלכה שמדברת על סילוק זומה מדובר בבגדים שהוא רוצה לסלק את הרי חרה מהם את הזומה מהם והוא מגמר אותם אזי אין מברכין על הריח הזה כי עיקרו לסילוק הזומה לסילוק הריח רש בבגדים אלא שהוסיף רבנו ואמר שאין גם אין לו ריח עיקר הנה נראה אומר מורי בער הכי שכתב רבנו טעם זה נוסף על שעצם גימור הכלים נעס על העביר זומה כנזכר אל כלומר אם יבוא אדם ויאמר דמעיקר עשה להעביר זוה השתראה מריחים אותו בנני מריחו נאמר לו השת הוא ריח שאין לו עיקר יוצא איפה שלפי מורי אם אנחנו עושים ריחות במים בשמן במשהו וסילקנו את מקור הריח ונשאר רק הריח כיוון שזה לא נועד לסלק ריח רע הוא נועד לתת ריח טוב מברכים עליו בורא מיני בורא מיני בשמים..."
נושא מרכזי 3: ברכת הריח על דמוי עץ גפן ריחני ברכב לפי שיטת רבינו.
ציטוט רלוונטי: "אם כן, אותו דבר גם דמוי עץ נעזוב את השוח נניח דמוי גפן הוא קרטוני ונעשה בכוונה כדי לעשות בו ריח אף על פי שכבר אין עיקרו של הריח רק את הריח מסופג בו באותו קרטון דמוי גפן בוודאי וודאי שמברכים לפי רבנו בשונה מה השולחן ערוך והאחרונים שאין מברכים לפי רבנו שמברכים..."
נושא מרכזי 4: כמה פעמים מברכים ברכב?
ציטוט רלוונטי: "אותו נהג שנכנס למכונית מברך בפעם הראשונה בורא מיני בסמים. כל הזמן שהוא במכונית איננו איננו ברך עוד. יצא וחזר. מן הרגע שיצא וחזר זה כמו אדם שנכנס לחנות של בסם. מן הרגע שהוא נמצא בתוך החנות מברך ברכה אחת. הלך יצוא בשוב חוזר ומברך. יצא לתדלק וחזר, חוזר ומברך, יצא מן הרכב לעבודתו וחזר ושב, אפילו אחרי שעה, אפילו חצי שעה, אפילו רבע שעה, חוזר ומברך."
סיכום:
המסמך מציג מחלוקת הלכתית בשאלה האם מברכים על ריח שאין לו מקור פיזי נוכח (ריח בלי עיקר). לפי מרן והאחרונים, אין לברך על ריח כזה. לעומת זאת, לפי שיטת רבינו (כפי שמובאת על ידי "מורי"), יש לברך על דמוי עץ ריחני ברכב ("בורא מיני בשמים"), כיוון שהוא נועד להנות מהריח הטוב, ואין זה דומה למקרים בהם הריח נועד לסלק ריח רע. הברכה נאמרת בפעם הראשונה שנכנסים לרכב ומריחים, וחוזרים ומברכים לאחר יציאה וחזרה. בנוסף, מועלית ההמלצה להשתמש בדימוי של עץ גפן במקום עץ השוח מטעמי סמליות והרחקה ממנהגים נוצריים
1.האם אומרים תחנון ביום ירושלים?
2. בשני וחמישי לאחר קריאת שלישי חייב מייד קדיש ואחריו ברכת הגומל או ההיפך?
שלום וברכה
1. אכלתי ממרח על קרקר, וסיימתי וברכתי על המחיה, ואח"כ שמתי לב שנשאר לי מעט ממרח על האצבע. האם מותר לי ללקקו בלי ברכה, או שגם עליו צריך לברך?
(מדובר כשאף אחד לא רואה, ואין בעיה של דרך ארץ)
2. מי שנשאר לו בפיו מעט מזון, מותר לו לבלוע אותו ללא ברכה, מפני שאינו מכוון לאכילה אלא לנקיון?
תודה רבה
שלום לרב על פי הרמב"ם אם אדם נמצא בבית כל היום, וברך ברכות, שהכול, מזונות, אדמה, עץ. האם זה מספיק לכל היום, או שהוא צריך לחזור ולברך שוב על כל דבר ודבר, ואם כן כל כמה זמן? ידוע לי לאחר ברכת המזון יש לחזור ולברך על כל דבר שוב.
תודה
לק"י
האם בברכת ברוך שאמר וכן בברכת ישתבח האם אומרים חַי ההעולמים בפתח או חֵי בצירי?
כי בסידור שיח ירושלחים כתוב חֵי בצירי ובשאר הסידורים כתוב חַי ההעולמים בפתח.
שלום כבוד הרב.
רציתי בבקשה לדעת מה הפירוש/המשמעות של: " הרחמן הוא יסמיכנו על הכבוד". כלומר - מהו הכבוד אשר אנו רוצים להיות קרובים אליו?
תודה
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שלום רב,
אני מבקש מחילה מכבודו, אם שאלתי אינה נשאלת בחכמה, שכן בעוונותי, באתי לפני זמן לא רב בשערי ת"ת. ולגוף השאלה:
כותב אדוננו הרמב"ם בהלכות ק"ש פ"א ה"ח: "וכל שאינו אומר אמת ויציב בשחרית, ואמת אמונה בערבית--לא יצא ידי חובתו."
א) על איזו חובה בדיוק מדובר כאן ? (אם לא מדובר בתפילת שחרית וערבית - מדוע משנה הרמב"ם מלשון "ערב, בוקר, יום, לילה" שהשתמש בה לאורך פרק זה כדי לתאר את זמני ק"ש ?)
ב) מהי בדיוק אמירת "אמת ויציב"\אמת אמונה" ? האם הכוונה לברכות המלאות (המתחילות במילים 'אמת ויציב'\'אמת אמונה') ?
האם יש דין קביעת סעודה על זלביה, ומה הדין של הברכה ראשונה והאחרונה ונטילת ידים?
בס"ד לכבוד הרב, שלום וברכה!כידוע במרבית הסידורים נכתב, כי יש לכוין בעת אמירת הפסוק: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" (תהילים, קמ"ה, ט"ז), שהקב"ה משגיח, זן ומפרנס את כל הבריות. דרישה זו אינה עולה בקנה אחד עם תפיסתו של ברמב"ם, אשר לדעתו אין הקב"ה משגיח על בעלי החיים השונים(מלבד האדם), ואף איננו משגיח על הרשעים והעברינים בעם ישראל. לפיכך, שאלתי היא האם לדעת הרמב"ם יש חובה לכוין באמירת הפסוק הנ"ל שה' משגיח על כל הבריות ללא הפרש, וכן האם יש לחזור ולאמר את הפסוק הנ"ל אם לא כיון באמירתו לאחר גמר אמיר המזמור או התפילה.כמו כן, ברצוני לדעת מהי משמעות פסוק זה אליבא דהרמב"ם.בתודה
לדעת הפוסקים המתירים להדליק לאחר הזמן, האם גם אם הדליקו עליו בביתו?
לדעת הרמב"ם האומר שאין להדליק לאחר הזמן, האם יש בזה איסור ואפילו בלא ברכה?
שלום עליכם הרב.
1. האם בבופה של החתונה יש אפשרות לאכול לחם ולהגיד שבדעתי לאכול בתוך האולם?
אין פה עניין של הפסק בין הבופה עד הכניסה והאכילה באולם?
וגם אכילה לפני תפילת ערבית...?
2. אם ברצוני ללכת לפני שבע הברכות מותר לי לזמן ב 3 אנשים מהשולחן שלי וזה בסדר?
שלום לרב מהי סעודת הודיה וכיצד עושים זאת?
תודה רבה.
שלום רב, האם הרחקה בק"ש וברכות ארבע אמות מבית הכסא הקבוע, מדובר גם כאשר בית הכסא הינו חדר סגור או רק כאשר הינו רואה את ביה"כ עצמו? כט"ס