מה הפסול שיש באתרוג המורכב והאם ניתן לצאת בו ידי חובה לפחות בשעת הדחק?
מי שלקח אתרוג מורכב שהינו טוב לעיניים ונקי מכל מום, האם ברכתו לבטלה וכיצד יש להתיחס לנוטל האתרוג?
בנסיבות של יו"ט ראשון שחל בשבת, האם יוצא ידי חובה באתרוג תימני למרות שהינו נגוע בחזזית?
המקור הוא קטע אודיו העוסק בהלכות נטילת לולב ביום טוב הראשון של סוכות שחל בשבת. הוא דן בשאלה האם ניתן להקל וליטול אתרוג מורכב אם לא נמצא אתרוג תימני לא מורכב. המסקנה היא שאסור ליטול אתרוג מורכב, אפילו לא ביום השני של החג, כיוון שאינו נחשב למין אתרוג כלל. המקור מביא אסמכתאות מדברי רבנו, השולחן ערוך, המשנה ברורה ורבנים נוספים כדי להבהיר את ההלכה
תמצית מקורות בנושא אתרוג מורכב בסוכות בשנה שיום טוב ראשון חל בשבת
מסמך זה מסכם את הנושא של כשרות אתרוג מורכב לנטילת לולב בחג הסוכות, במיוחד בשנה בה היום טוב הראשון חל בשבת. המקור העיקרי לסקירה זו הוא קטע מתוך טקסט הלכתי, ככל הנראה דיון או פסק הלכה.
נושא מרכזי: פסלות אתרוג מורכב לנטילת לולב, גם לאחר היום טוב הראשון של סוכות, בשנה בה אין נוטלים לולב ביום הראשון עקב השבת.
נקודות עיקריות:
- השאלה: האם ניתן להקל וליטול אתרוג מורכב מהודר ויפה תואר, אם לא נמצא אתרוג תימני אמיתי לא מורכב, בשנה בה לא נוטלים לולב ביום טוב הראשון (שחל בשבת) ומתחילים ליטול רק ביום ראשון של חול המועד (היום השני לחג)?
- התשובה החד משמעית: לא. לא ניתן לצאת ידי חובה עם אתרוג מורכב, והברכות הנאמרות עליו הן לבטלה.
- ציטוט: "והתשובה לא והוא לא יצא ידי חובה והברכות לבטלה"
- הנימוק ההלכתי: אתרוג מורכב אינו נחשב למין אתרוג כלל. ההלכה המתירה שימוש במינים עם מומים לאחר היום טוב הראשון (כשלא נוטלים בשבת) מתייחסת רק לאתרוג שהוא אכן אתרוג, אך יש בו פגמים. אתרוג מורכב, לעומת זאת, אינו עונה להגדרה הבסיסית של "אתרוג".
- השוואה להלכות אחרות: הטקסט משווה זאת למצבים פסולים אחרים:
- ארבעת מינים של עבודה זרה פסולים בכל הימים.
- אתרוג שהוא ערלה אסור בכל הימים.
- הדס שותה (שני עלים יוצאים ממקום אחד) או צפצפה (במקום ערבה) פסולים גם לאחר היום הראשון מכיוון שאינם המין הנכון.
- דברי רבנו (רמב"ם) ומרן (שו"ע): הטקסט מצטט את דברי הרמב"ם בהלכות שופר וסוכה ואת דברי מרן השולחן ערוך באורח חיים, שמבארים שהפסולים מחמת מום או גזל תקפים רק ביום טוב ראשון. מרן מוסיף שהפסול מחמת עבודה זרה, איסור אכילה או "שאינם מינם" תקף בכל הימים.
- ציטוט מדברי מרן (שו"ע): "או מפני שאינם מינם את זה הוא הוסיף או שהם חסרים השיעור בין ביום טוב ראשון בין בשאר ימים פסול"
- דברי המשנה ברורה: המשנה ברורה מבהיר שאפילו ביום השני והשלישי של החג, אין לצאת ידי חובה בהדס שותה, צפצפה או אתרוג מורכב, משום שאינם המין הנדרש.
- ציטוט: "והמשנה ברורה כותב שאינם מינם כגון הדס שותה כלומר אם אדם לא ימצא השנה אם לא ימצא הדס משולש ש שלושה עלים יוצאים מכאן אחד אז ורק הדס שותה שני עלים יוצאים מכאן אחד ואחד או למעלה או למטה זה הדס שותה ולא יוצא ידי חובה גם ביום השני וגם ביום השלישי כי זו לא המין שלו וצפצפה זה לא ערבה הוא לא יוצא גם לא ביום השני ואתרוג המורכב אומר משנה ברורה גם כן זה לא המין שלו קוראים לו אתרוג אבל הוא לא אתרוג ולא יוצא גם לא ביום השני"
- דעת הרב הודו יוסף: הרב הודו יוסף מחזק את הדברים וקובע שלדעת רוב הפוסקים, אתרוג מורכב פסול לגמרי, הן ביום הראשון והן בשאר ימי החג. הנוטל אתרוג מורכב ומברך עליו, ברכתו לבטלה. אין לסמוך על דעות בודדות המתירות זאת בשעת הדחק.
- ציטוט: "כותב הרב הודו יוסף את רוג המורכב לדעת רוב הפוסקים פסול לגמרי פסור הוא לגמרי בין ביום הראשון בין בשאר ימי החג ולדעתם הנוטלו ומברך עליו לא יצא ידי די חובה וברכתו לבטלה ואף על פי שיש קצת גולים שכתבו להתיר לברך עליו שחת הדוחק למעשה אין לסמוך עליהם"
- חובת הפרסום והתוכחה: יש מצווה לפרסם ברבים שאין יוצאים ידי חובה באתרוגים מורכבים והמברך עליהם, ברכתו לבטלה. הרואה את חברו נוטל אתרוג מורכב צריך להוכיחו בנעימות וליידע אותו על דעת הפוסקים האוסרת זאת.
- ציטוט: "לפי כך מצווה לפרסם ברבים והנה אנחנו מפרסמים ברבים שאין יוצאים מדי חובה ביתרוגים מורכבים ושם מברך עליהם ברכתו לבטלה וכן הרואה את חברו שנותל אתרוג מורכב למצווה יוכיח אותו בדרך נועם ויודיענו שעל פי דעת רבותינו הפוסקים אסור לברך על אתרוג מורכב"
- הדגשה על אתרוג תימני לא מורכב: גם בשנה בה היום טוב הראשון חל בשבת וקיימת דוחק לא ליטול ביום הראשון, עדיין חובה למצוא אתרוג תימני אמיתי לא מורכב.
- ציטוט: "נמצאנו למדים שחייבים למצוא גם בשנה שיום טוב ראשון ושבת ולמרות הדוחק חייבים למצוא אתרוג לא מורכב תימני אמיתי לא מורכב"
- עדיפות אתרוג תימני לא מורכב עם מומים על פני אתרוג מורכב יפה תואר: אפילו אם נמצא אתרוג תימני לא מורכב אמיתי עם חזזית או מומים, הוא כשר וראוי לברכה בשנה כזו (שלא נוטלים ביום הראשון) יותר מאשר אתרוג מורכב יפה תואר.
- ציטוט: "והיינו אומרים בצורה כזו שגם אם ימצא את רוג תימני לא מורכב אמיתי עם חזזית עם מומין הוא כשר וראוי לברך עליו בשנה הזו שאנחנו רק לא נותלים יום שני יותר מאשר אתרוג מורכב שהוא ויפה תואר שאין דומה לו על כגון זה נאמר אל תראה אל גובהו ואל קומתו ואל יופיו אלא אל תוכיותו ופנימיותו שהפנימיות העיקר ורק את רוק תמני בלתי מורכב הוא הקשר לנטילת הלולב רבי חני בןגשומר"
מסקנה: על פי המקור, אין כל היתר להשתמש באתרוג מורכב לנטילת לולב בחג הסוכות, גם כאשר היום טוב הראשון חל בשבת ודחיית הנטילה ליום השני יוצרת קושי במציאת אתרוג לא מורכב. החובה נותרת למצוא אתרוג שאינו מורכב, ואף אתרוג תימני לא מורכב עם מומים עדיף על אתרוג מורכב יפה תואר. יש חובה לפרסם זאת ולמנוע מאחרים לברך ברכה לבטלה על אתרוג מורכב.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
"הדס משולש" שראשו של העלה אינו מגיע לעיקרו של העלה בשורה מעליו, האם פסול?
מה משמעויות ההגדרה ל"ענף עץ עבות" שעליו חופים את עצו, האם דווקא כשיש רצף וכיסוי הדדי של העלים?
היש יתרון הלכתי ל "הדס הצפתי" לעומת ה"הדס התימני"?
לולב שראשו של העלה אינו מגיע לעיקרו של העלה בשורה מעליו, האם כשר החל מיום שני של החג?
חג סוכות שבת חוה''מ הלכה למעשה – שו"ת
יום השישי, י"ב תשרי התשע''ט
מחירי ד' המינים
שלום לכבוד הרב שאלתי מתייחסת למחירים המופקעים של ד' המינים ובמיוחד על רקע הדברים הבאים:
1. האם כללי הלכה של הונאת מחירים כוחם יפה בכל ימות השנה למעט בימים אלו?
2. המקורות שלנו מצביעים על המלחמה ללא פשרות שקדשו חכמי ישראל נגד הסוחרים שניצלו מצבי ביקוש להפקעת מחירים.
3. כיצד מתיישבת תופעה חמורה זו עם קריאתו של ישעיה הנביא שאך זה נחשפנו אליה שוב בהפטרת יום הכיפורים?
4. האם יש בהפקעת המחירים חשש לגזל והרי זה עתה סיימנו 40 יום של בקשת סליחה ווידויים אשמנו, בגדנו, גזלנו...?
5. ומה נשיב לאחינו שאינם שומרי מצוות שיטענו כנגדינו שתופעה בזויה זו מצויה גם בקרבנו ואין פוצה פה ומצפצף?
האם קידוש לטעימה באמצע הקפות שמחת תורה פוטר מקידוש בסעודה שאחרי התפילה?
א כאשר מקדשים בשמחת תורה באמצע ההקפות לצורך טעימה ובאותו אולם הציבור מתכוון לעשות סעודה לאחר גמר התפילה האם צריך לקדש שוב לצורך הסעודה? האם צריך שיתכוון בקידוש הראשון לצורך טעימה וסעודה שתבוא אחריה כאשר ברור שלאחר התפילה תערך סעודה? האם ההפסק בין קידוש ראשון ע"י תפילה וההקפות יחייב קידוש נוסף?
ב. ביחס לאולם. אולם זה מחולק ע"י מחיצות מתניידות האם המחיצות הניידות גורמות שאולם זה יחשב לשתי אולמות ואז יש לקדש שוב משום שהמחיצה הניידת יצרה מקום חדש?
קידוש ערב שבת
לק"י שלום כבוד הרב, בספר "עדות" כותב יהודה רצאבי (עמוד 178) שמורי יחיא קפאח התקין לגבי קידוש ליל שבת: "פיוט שלום עליכם אין אומרים לפי שהוא מיוסד על הקבלה. הקידוש נעשה מיושב כפי שיש להסיק מדברי הרמב"ם שרק בסוכה מקדשים מעומד (הלכות סוכה ו' י"ב)" 1) עד כמה שידוע לך, האם מורי יוסף קאפח נהג לומר פיוט "שלום עליכם"? האם יש חשש לפסול כלשהו בפיוט (כמו "בריך שמיה")? 2) בסידור "שיח ירושלם" בהלכות סדר קבלת שבת, הלכה ט' (עמוד קח) כתב מורי יוסף קאפח:" ... ומקדש מעומד (כמו שהעידו גם משמו של הרמב"ם). בשם הרמב"ם העידו לומר רק "ויכולו" מעומד.
קידוש בתוך הסוכה או מחוצה לה?
כתב הרב קאפח בפירושו לרמב"ם שצריך לקדש בתוך הסוכה מעומד. ובמאמרו של הרב אהרן קאפח, ישנה עדות שהרב קאפח עצמו סתר דבריו וכתב על לוח הליכות עם ישראל, שיש לקדש מחוץ לסוכה. הרב אהרן קאפח מסיים מאמרו בהתלבטות שאינו יודע כיצד לכלכל דברי הר"י קאפח. מה דעת הרב בנושא? מדוע לדעתך דברי הר"י קאפח פעם כך ופעם כך?
האם חתן בראשית מברך על הקריאה כשהוא עולה לתורה כשישי בשמחת תורה?
האם קריאת חתן בראשית בתור עלית שישי האם היא נחשבת כמנהג שאין מברכים
עליה לדעת הרמב"ם והשו"ע ? או שברכת התורה היא ברכה על עצם הקריאה ולא על המנהג שהרי מותר להוסיף על 5 קוראים בספר תורה בשבתות ובימים טובים?
סוכות
שלום לרב האם פרגולה שעשויה מאלומיניום תהיה כשרה אם נשים עליה סכך כשר?
תודה
הכנסת תינוקות לביכנ"ס
בס, ד שלום לכבוד הרב ותודה מראש על תשובתו. האם מותר להכניס גם תינוקות בנות לביהכנ"ס בשמחת תורה?
תודה
בירור תשובה -קידוש ואכילה מבעוד יום
השלום והברכה למרן ר
אינו תשובת כבודו מיום כ"ג באייר כלשון הזה: 2". בדרך כלל אדם שרוצה לקצר מבעוד יום מתפלל ערבית של שבת מבעוד יום, ואח"כ מקדש ואוכל. "
אכילה בסוכה
שלום לכת"ר לא ברור לי מלשון רבנו מה היא האכילה המחוייבת בסוכה. כתוב "פת" ודווקא דרך קבע שזה כביצה פחות או יותר. מפשט הלשון משמע גם פת לחם רגילה שמברכים עליה המוציא, וגם פת הבאה בכסנין. אך מה דין איטריות? או מיני תבשיל או דגני בוקר שאינם פת אך ברכתם מזונות, ואינם בגדר "פירות וקליות" כלשון רבנו בסיפא של ההלכה? ומה המקור לכך?