חלף זמן מאז ששמע רעם, עד מתי רשאי לברך הברכה הראויה?
האם גם במקרה זה כמו בברכות אחרות יהיה שיעור הזמן "תוך כדי דיבור", למרות שאין איזכור לכך בפסקי הרמב"ם?
שמע רעם ונמנע מלברך בגלל ששהה באותה עת בשרותים, האם רשאי לברך כאשר יסיים לעשות צרכיו?
היש עקביות בשיטת הרמב"ם המחייב ברכה על כל רעם ורעם ששומע?