הנוהגים להניח מגבת לחה על המיחם בשבת, האם עושים כדין?
היש גדרי איסור תורה של בישול או סחיטה בהעמדת בגדים לחים בשבת לייבוש מול האש ?
היש הבדל בדין אם האותיות נוצרו בתהליך האפייה או שנוספו על גוף המאפה בשלב מאוחר יותר?
האם יש ליזהר לחתוך את העוגה או המאפה באופן שלא יחתוך האותיות משום איסור מחיקה?
באילו נסיבות גזרו חכמי ישראל את האיסורים של כתיבה ומחיקה בשבת?
מסמך זה מסכם את הדיון ההלכתי בשאלה האם מותר לאכול או לחתוך מאכלים (כגון ביסקוויטים, עוגות, שוקולד) המעוצבים בצורת אותיות בשבת. הדיון נסוב סביב החשש מפני איסור מחיקה (מוחק) שהוא אחת ממלאכות האסורות בשבת.
נקודות מרכזיות ועובדות חשובות:
ציטוטים מרכזיים:
לסיכום:
הדיון ההלכתי בשאלה זו מציג גישות שונות. הרמ"א נוקט עמדה מחמירה ואוסר חיתוך או שבירה של אותיות גם לצורך אכילה, מחשש למחיקה. "שמירת שבת כהלכתה" מקל יותר, ומבחין בין אכילה (המותרת גם כשהאותיות מתקלקלות) לבין חיתוך (שאסור כשמדובר באותיות מודבקות או מצוירות). יחד עם זאת, הוא מתיר חיתוך ושבירה כאשר האותיות הן חלק מגוף המאכל עצמו. הכותב מציג גישה מקילה נוספת, המתירה אף חיתוך במקרים אלה, בטענה שהמטרה העיקרית היא האכילה והחלוקה ולא המחיקה. יש לשים לב למקורות ההלכתיים ולפסוקים המקובלים בעניין זה בעת קבלת החלטה מעשית
היש גדרי איסור תורה של בישול או סחיטה בהעמדת בגדים לחים בשבת לייבוש מול האש ?
היש להחמיר ולחשוש בנסיבות אלו לאיסור בישול לאחר בישול או איסור מיחזי כמבשל?
מהם גדרי איסור מלאכת הבישול בשבת לשיטת הרמב"ם והאם זה רלוונטי גם לגבי המים?
הניתן להקל ולהתיר לשיטת הרמב"ם הוספת המים מהמיחם כדין כלי ראשון שאינו ע"ג האש?
שלום לרב
אני ראיתי בספר הכוזרי שלפי הפילוסוף המקום אליו צריך לשאוף האדם הוא "השכל הפועל".
וגם במורה הנבוכים הרמב"ם משתמש במושג "השכל הפועל" ולפעמים בידיעת המושכלות.
אשמח אם תוכל להסביר לי הגדרה בהירה של מה זה אומר "השכל הפועל" ?
ומה ההבדל בין ידיעת המושכלות ל"שכל הפועל " ?
תודה רבה
נעם
הניתן להחיל על מלאכה זו הכלל : "אין בנין וסתירה בכלים" ?
שלום לרב.
האם יש מקור/מה המקור של כתיבת לק"י או בס"ד בראש עמוד?
האם צריך בכל עמוד? האם יש הבל בין השניים? האם כתיבת באינטרנט נחשבת לדף רגיל?
תודה
על אלו פעולות שמחה גזרו חכמים: "שמא יתקן כלי שיר"?
כיצד התפתחו המנהגים המקלים של בני אשכנז בריקודים ומחיאות כפיים וכיו"ב בשבת?
אם הריקוד אסור גם ביו"ט, כיצד א"כ נהגו זקני וחכמי תימן בשמחת תורה?
הבורר אורז ומצא זרעוני דגנים, האם בהכרח נחשבים זרעונים אלו לחמץ?
היש לחשוש לאיסור שיפלט מן הכלי שיוכשר בהגעלה או בליבון בחולו של המועד?
הנוהגים לאפות מצות בחולו של המועד וביו"ט של פסח, האם לא חששו לשאריות חמץ?