מאפה שיצרו עליו אותיות או ציור, האם האוכלו בשבת עובר על איסור מחיקה?

שאל השואל, מהו הדין לאכול ביום שבת בסקוויטים שהם עשויים בצורה של אותיות? דהיינו, יש בסקויטים שיצקו אותם בצורה של א', בצורה של ב', בצורה של ג'. מבחינת מה שהיו נועה אחנו אשכנזים כשלמדים הילדים הקטנים אה מתחילים למד אותם את המקרא אז היו עושים להם על גבי הדף אותיות מדבש מבחינת אכול את המגילה הזו שיהיה טעים ללמוד את האותיות שיהיה טעים ללמוד את המילים וכך ילמדו את המילים אז עכשיו שיש לנו אותיות יצוקות ממיני מאכל טעים האם מותר ביום שבת או דברים אלו נועדים רק לשבת ועל כגון זה ניתן גם לשאול אותם חתנים אותם כאלה שעושים להם עוגות ומרוח על גביהם שהם החתן שם הכלה או ברכה לחתן לכלה או לבר מצווה האם מותר לאכול את העוגות האלה ביום שבת או שמה העובדה שמרסקים את האות העובדה שחותכים את האות היא בגדר מחיקה והרי אחת מהמלכות האסורות ביום שבת היא המחיקה. ובכן, השולחן ערוך א אור החיים סימן של מ סעיף ג' כותב המוחק דיוש על הקלף או שעבש על הפנקס אם יש במקומו כדי לכתוב שתי אותיות חייב. הגאה אסור לשבר עוגה שכתב עליה כמין אותיות אף על פי שאינו מכוון רק לאכילה מוחק לכאורה יש לנו בדברי ארמה התייחסות ישירה לשאלה שלנו התייחסות שעוסרת מדוע כי הוא אומר עוגה שכתוב עליה כמין אותיות אסור לשבר אותה עדיין לחתוך אותה למרות שהוא מכוון רק ל תחילה משום שלדבריו זה בגדר מוח עלבדמת המחיקה האסורה מן התורה כאב מלאכה זוהי מחיקה על מנת לכתוב אבל מחיקה שלא על מנת לכתוב היא בגדר קלקול וכל המקלקלים אסוריםפור פטורין פטורים אבל אסורים אסורים מדרבנן אבל אין אמ שיכול להיות שארם מתכוון גם כן כאן רק לאיסור מדרבנן האמנם באמת א איך קוראים זוהי ההלכה הסופית מה שאומר הרמה ואין לזה שום פתח של היתר הנה אנחנו מוצאים בשמירת שבת כהלכתה שבפרק 11 מ א בחלק ראשון בשמירת שבת ככתה סעיף זן ואלך הוא מרבה בפרטים בעניין הזה והוא כותב דברי מעפה שציירו עליהם אותיות או ציורים כלשהם ממרח כלשהוא או על ידי סידור של חתיכות פירות או סוכריות קטנטנות זו על זו על יד זו וכל כיוצא בזה מותר לאוכלם אף על פי שעל ידי אכילתו האותיות והציורים מתקלקלים, אבל אסור לחתוך את האותיות או את הציורים עובר לאכילתם. כלומר, כבר אנחנו רואים פתח להיתר בשונה מאשר הרמה, אם כי הוא לא אמור לחלוק על הרמה, אלא הוא אומר אם אדם לוקח את האותיות האלה ואוכל אותם מותר. אבל אם האדם חותך את האותיות האלה ואחר כך אוכל, אסור. חילוק קצת שטעון הסבר, אבל זה כבר סייג מאשר לסייג את דברי הרמה. דהיינו מה שהרמה עוסר זה רק לחתוך קודם כל, לשבר ואחר כך לאכול. אבל אם אתה אוכל בבד בבד אתה אוכל את האותיות ומשבר את האותיות מותר אז בוודאי וודאי שכבר יש לנו היתר מצד השמירת שבת כלחטה שאם אדם אוכל אין בזה שום בעיה וזה תשובה לשאלה אם מותר לנו לאכול אותיות אותיות בסקויטים של יצוקים ואותיות התשובה מותר כי גם ארמה שעשר לכאורה הוא אסר רק לחתוך לשבר ואחר כך לאכול אבל אם זה תוך כדי אכילה מותר אנחנו עוד לא מבינים את החילוק, אבל זה מה שהוא אומר. לחם, בסקוויטים, שוקולדה וכדומה, שהאותיות שבהם הן מחומר המוצר עצמו. ואין הבדל אם הן חקוקות או בולטות ממנו. מותר לחתוך אותם או לשברם אפילו במקום האותיות. כלומר עכשיו חידוש נוסף שאם יש בסקויטים שהאותיות זה גופם או עוגות שהאותיות זה גופם לא תוספת בהם אלא גופם. מותר אפילו לחתוך, לא רק לאכול, מותר אפילו לחתוך. וכן מותר לשבור דברי מעשה, מעפה העשויים בצורת אות. מה שאמרנו כך שיוצא שהתשובה לשאלה שלנו היא כפולה. א' מותר לאכול אף על פי שמרסק את האותיות. ב' מותר אפילו לחתוך אותם חתיכות חתיכות עם מדובר בעוגה בצורת א' בצורת ב' וחותכים אותה לחתיכות חתיכות כיוון שזהו גופה לפי מה שנאמר כאן מותר כמובן יש לזה השלכות לדברים אחרים דברי מעפה שהדביקו בהם תבית בעלי השם המאפיה האם מותר לחתוך כי זה כבר לא מגופו זה כבר תבית עם אותיות וכדומה יסיר את התבית בשלמותה ולא יחתכנה כדי לא לפגוע באותיות המודפסות שבה החותך נקניק שעל קליפתו כתוב שהם בתחרושת יזהר שלא לפגוע באותיות כי כל אלה הם כתב שנוסף על גוף הבשר שנוסף על גוף העוגה שנוסף על גוף המאפה ולכן בזה צריכים להיזהר אבל לגבי דברים שהם בגופם דהיינו צורת האותיות המאפה צורת המאפה כמו אותיות או אפילו ממרח מרוח אותיות הממרח יש לו כולה שהוא לא מתקיים אז יש לנו עוד צד להקל אז מותר מה באמת החילוק כי הרי בגלל הרמה נכנסנו לפינה שיש מצבים שאסור לך לחתוך את האותיות מותר לך לאכול אותם מה יסוד ההתרים שהשמירת שבת כילך אתה מתיר דומה שניתן לחלק חילוק שהוא פשוט בתכלית הפשטות אם מתי התורה עזרה כתיבה ומחיקה? כשהכתיבה והמחיקה הם התכלית העיקרית ולא התכלית המשנית. וגם כל גזרות חכמים בעניין כתיבה במחיקה הם רק סביב מציאות שהכתיבה והמחיקה הם התכלית העיקרית. אבל כל שהכתיבה וה עיקה הם אינם התכלית העיקרית אלא התכלית הנספחת המשנית. אין על זה תורת כתיבה ואין על זה תורת מחיקה ויאכלו ענבים ויסבעו. הן בדרך אכילה הן בדרך של חיתוך ואחר כך אכילה. כיוון שכאמור הכתיבה הזו היא רק נספחת ותפלה לתכלית העיקרית. רוצה לומר מה תכלית הבסקוטים אכילתם כיצור אשר תהיה משולשים, מרובעים, עגולים, כדוריים, אותיות, מילים, התכלית העיקרית היא אכילתם מה לי בחול, מה לי בשבת התכלית העיקרית היא אכילתם ולכן הכתיבה והמחיקה שם היא משנית למדאי והועיל במשנית למדאי, לא גזרו בזה חכמים ולא עשרה בזה תורה, לא עשרה בזה תורה ולא גזרו בזה חכמים. ולכן אנו דעתנו, אחרי בקשת המחילה מהרמה, גם לחתוך אותיות מותר. כי אין כוונתו לחתוך את האותיות בשביל למחוק, אלא הוא רוצה לחתוך פלחים פלחים בגודל סביר שאדם אוכל את זה בנימוסין ובאופן שראוי להתכבד לחלק לזה ולזה ולזה ואם כן מאחר וזו התכלית העיקרית המאפה ואכילתו וחלוקתו לאורחים זה התכלית העיקרית הרי נטחה לקרן זווית כל העניין של כתיבה ומחיקה שהוא רק נספח בעני הזה ואין לו איסור דאורייתא וגם לא גזרו חכמים על כשאין איסור דאורייתא חכמים גוזרים כשיש איסור תורה משום כך לנו דעתנו מותר ללא חילוקים אפילו לחתוך בלי שום חילוקים אבל תת לו לשמירת שבת כילכתה אף שלא יצא לחלוק על הרמה בפועל סייג את הלכתו של הרמה סייגים רבים ופתח פתחים רבים להתרבי חנש