האם בשיקולי הפסיקה רשאים להתחשב בעובדה שבימינו החשש לשחיקת סמנים כמעט ולא קיים?
הניתן להגדיר את התוספים כמאכלי הבריאים שלדעת הרמב"ם והשו"ע מותר להשתמש בהם בשבת גם לצרכי רפואה?
האם ההיתר לשימוש בתוספי מזון בשבת מותנה ביעודם רק כשהם משמשים כתחליף מזון ולא כמחזקים?
תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק"
המסמך עוסק בשאלה ההלכתית האם מותר להשתמש בתוספי מזון (כגון ויטמין C, ויטמין D) ביום שבת. התשובה המתגבשת מתוך רוב חלקי הטקסט היא שמותר, תוך התייחסות לדין "גזירת שחיקת סמנים".
נושאים מרכזיים:
- גזירת שחיקת סמנים: הטקסט מסביר את מקור הגזירה, שאוסרת על אדם בריא הסובל מכאבים לקחת תרופות ביום שבת מחשש שיגיע לטחון סממנים (מרכיבי תרופות) ביום שבת, פעולה שהיא מלאכה אסורה. הגזירה נבעה מכך שבעבר הכנת התרופות הייתה אישית וביתית.
- ציטוט: "כידוע אסור לאדם בריא שמצטער שיש לו כאבים לקחת תרופות ביום שבת גזרה שמה ישחק סמנים כי התרופה בדרך כלל שוחקים אותה, מערבבים אותה בכל מיני מרכיבים ואז צורכים אותה."
- הבחנה בין בריא לחולה: הטקסט מדגיש שהגזירה של שחיקת סמנים חלה רק על אדם בריא הסובל מכאבים, אך לא על חולה (אפילו חולה שאין בו סכנה). לחולה מותר לקחת תרופות ביום שבת, כיוון שחכמים לא החמירו באיסור דרבנן במקום שיש חולי.
- ציטוט: "אבל אדם שהוא חולה אפילו חולה שאין בו סכנה מותר לו לקחת תרופות. כיוון שהרי לא גזרו חכמים באיסור דרבנן לגבי חולה שאין בו סכנה."
- שינויים בתעשיית התרופות: הטקסט מציין שהתעשייה כיום אינה אישית אלא ציבורית ומבוקרת, ולכן החשש המקורי של הגזירה פחות רלוונטי. עם זאת, מצוין שהגזירה עדיין מחייבת עד שתבוא הוראה מפורשת מבית דין גדול לשנותה.
- ציטוט: "שלא לומר שה תעשייה של התרופות בימינו עברה שינוי מן הקצה אל הקצה. היא כבר איננה תעשייה אישית ביתית אלא תעשייה ציבורית מבוכרת על ידי גורמים בריאותיים מקצועיים."
- תוספי מזון כ"מאכל בריאים": הטענה המרכזית להתרת השימוש בתוספי מזון היא שהם נחשבים כ"מאכל בריאים" מכיוון שהם נצרכים ללא מרשם רופא. תרופות הדורשות מרשם נחשבות יותר כ"מאכל חולים".
- ציטוט: "ניתן לומר תוספי המזון הללו אף שהם שחוקים ונראים כמו תרופות כמו כדורי תרופות כמו גלולות של תרופות מאחר והם מאכל הבריאים והראיה שהם נצרכים בלי מרשם."
- היתר לשימוש בתוספי מזון גם לצורך מניעה או המלצת רופא: הטקסט מרחיב וטוען שמותר להשתמש בתוספי מזון גם אם אדם לוקח אותם בהמלצת רופא לצורך מניעת מחלות או לחיזוק כללי, כיוון שהם עדיין מוגדרים כמאכל בריאים.
- ציטוט: "אבל הללו שניתן לצרוך אותם בלי מרשם, לכאורה הם בהגדרה של מאכל הבריאים ואז מאחר והם מאכל הבריאים מותר לצרוך אותם מותר להשתמש בהם אף על פי שהאדם לוקח תוספי מזון זה וזה וזה לפי המלצת רופא הוא אומר לו זה יכול להועיל לך לחולי זה זה יכול להעיל לך לצער זה מותר אין בזה גזירת משום שחיקת סמנים כי כאמור זה על הבריאים."
- הלכות שבת (רמב"ם, שולחן ערוך): הטקסט מביא ציטוטים מהרמב"ם (הלכות שבת, פרק כא) ומהשולחן ערוך (אורח חיים, סימן שכח) כדי לבסס את ההיתר לאכול ולשתות מאכלים ומשקאות שדרך הבריאים לאוכלם ולשתותם, אפילו אם הם מרפאים או נאכלים/נשתים לצורך רפואה.
- ציטוט מהרמב"ם: "לפי כך אסור לבריא להתרפות בשבת. שמתם לב? הגזירה היא על הבריא."
- ציטוט מהשולחן ערוך: "כל אוכלים ומשקין שהם מאכל בריאים מותר לאוכלן ולשתותן לרפואה אף על פי שהם קשים לקצת בריאים ומוחם מלתה דלרפואה עביד אפילו אחר שרה וכל שאינו מאכל ומשקה בריאים אסור לאכלו לשתותו לרפואה ודווקא מי שיש לו מחוש בעלמה והוא מתחזק והולך בריא אבל אם אין לו שום מחוש מותר."
- דעת "שמירת שבת כהלכתה": הטקסט מביא את דעת "שמירת שבת כהלכתה" שמחמיר יותר ואוסר לקחת ויטמינים או שמן דגים בשבת, אלא אם כן האדם חולה או שהוויטמינים באים כתחליף למזון מסוים. הטקסט מציין שהמחבר של "שמירת שבת כהלכתה" נקט בגישה מחמירה זו בעקבות דעות של פוסקים אחרונים.
- ציטוט מ"שמירת שבת כהלכתה": "אסור לאדם לקחת ויטמינים או שמן דגים בשבת אפילו אם הוא רגיל לקחתם מדי יום ביומו אלא אם כן הוא חולה אף שאין בו סכנה אולם במקומות שבהם רגילים לקחת ויטמינים בכל ארוחה יש מכירים לקחתם גם בשבת ויש מחמירים מלקחתם אלא אם כן הויטמינים באים קטע חליף למזון מסוים."
- דחיית ההחמרה של "שמירת שבת כהלכתה": כותב הטקסט מביע את דעתו החולקת על ההחמרה של "שמירת שבת כהלכתה" וטוען שאף לצורך חיזוק הגוף מותר להשתמש בתוספי מזון ביום שבת, כיוון שהם מוגדרים כמאכל בריאים.
- ציטוט: "שוב, גם לענו דעתנו אפילו עניין הזה שחיזוק מסכו מותר, כי כאמור זה מאכל בריאים. מדוע יש להבקיע אותו, להכניס אותו לתוך איסור?"
רעיונות חשובים:
- הבנת הרציונל של גזירת שחיקת סמנים והתנאים בהם היא חלה (אדם בריא הסובל מכאבים).
- ההבחנה ההלכתית החשובה בין בריא לחולה בנוגע לשימוש בתרופות בשבת.
- התייחסות לשינויים הטכנולוגיים בתעשיית התרופות והשלכותיהם על רלוונטיות הגזירה.
- ההגדרה של תוספי מזון כ"מאכל בריאים" כנימוק עיקרי להתרת השימוש בהם בשבת.
- קיומן של דעות שונות בקרב הפוסקים בנוגע לשימוש בתוספי מזון בשבת, כפי שמודגם בהבאת דעת "שמירת שבת כהלכתה".
- ההדגשה על כך שבמקומות בהם נהוג לצרוך ויטמינים כחלק משגרת הארוחות, יש מקום להקל גם לדעות המחמירות.
בסופו של דבר, הטקסט נוטה להקל ולאפשר שימוש בתוספי מזון ביום שבת, תוך הסתמכות על ההגדרה שלהם כ"מאכל בריאים" ועל ההלכות המתירות אכילה ושתייה של מאכלים ומשקאות בריאים לצורך רפואה או מניעה. עם זאת, הוא מציין את קיומן של דעות מחמירות בנושא.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
מסורת יהדות תימן
קראתי לאחרונה את הספר אגרת בוכים ונדהמתי לראות את מצב היהדות שהיה בתימן עד שהגיע מורי הישיש
האם למרות זאת אפשר לסמוך על המסורת שם? (כוונתי בעיקר על הבורות ששררה שם בענינים הלכתיים)
קיום מצוות ומוסר
שלום לכבוד הרב,
1. האם אדם אשר מקיים מצוות משום המוסריות אשר בקיום המצווה ו/או מכל סבה אחרת (דוגמה - הרגשה טובה) ולא משום שצווה על כך ע"י הקב"ה זכאי לשכר?.
2. כיצד יש להיתייחס לאדם אשר מלא מצוות כרימון אולם, הטעם שבגינם הוא מקיים את המיצוות הינו אנושי ולא מפאת הציווי האלוקי?. אודה לרב אם ירחיב את תשובתו הואיל ולא מצאתי מקורות ברמב"ם.
תודה
חוסר מזל
לכבוד הרב היקר שלום. אני בן 27 סטודנט, מסורתי "משתדל טלית ותפילין". אני לא רוצה להישמע כבכיין אבל אני חש שבתקופה האחרונה "שנתיים" אני חש בחוסר מזל, ברוך השם אני בריא וחי עם משפחה תומכת ודואגת השי"ת וכו'. ויכול להיות שיצחקו עליי על מה שאספר כאן. אני נכשל במבחנים באקדמיה "למרות שאני מתכונן אליהם", ואילו חבריי הטובים שפחות טובים ממני מוצאים ציונים טובים "שלא יתפרש חלילה שעיניי צרות עליהם" בנוסף לכך אני גבר שנראה לא רע "סליחה על היהירות" ועדיין איני מוצא זוגיות ראויה ואילו עבודה קבועה. מה עליי לעשות יישנם ברכות או תחינות לקב"ה, אני מרגיש שמזל רע רובץ על ראשי, תהילים מסוימים,?
מסילת ישרים - פרק יא - מידת הנקיות - נקיות במידות - הגאווה 18
השיעור הועבר בבית הכנסת שערי ציון יד בנימין
האם מותר להשתמש במזוזה או בפסוק מן התורה כקמיע לשמירה מן המזיקים?
האם לדעת הרמב"ם הכיתוב "שדי" מאחורי קלף המזוזה הופך אותה לקמיע?
מהו, אם כן, טיבו של השימור של המזוזה? האם ניתן להסתמך על הסיפור של עקילס הגר ששלח מזוזה לקיסר להראות לו שביהדות המלך הוא ששומר על האזרחים?
כיצד תוסבר בשיטת הרמב"ם המשנה במס' כלים המדברת על הרמאים שהיו מחביאים מרגליות מאחורי מזוזה בקצה הקנה ע"מ להערים על המכס?
לא נדע איך יהיו עד שיהיו
שלום וברכה כיצד מיישיבים את הסתירה פרק פרק יא בהלכות מלכים שבהם הרמב"ם כותב להלכה כיצד מזהים את מלך המשיח ואת סדר תהליכי הגאולה (עמידת מלך, קיבוץ גלויות, נצחון האומות ובניית המקדש) ואילו בפרק יב הרמב"ם כותב שלא נדע את תהליכי הגאולה איך יהיו עד שיהיו. האם הרמב"ם בפרק יב חזר בו ממה שכתב בפרק יא?
יסודי התורה
לכבוד הרב
שלום וברכה!
יסודי התורה
1. רבנו בהלכות יסודי התורה פרק א,יא כותב:"וכך אמרו חכמים אין למעלה לא ישיבה ולא עמידה ולא עורף ולא עיפוי". מהי כוונת רבנו באומרו עורף ועיפוי?
2. רבנו בהלכות יסודי התורה פרק ב, א-ב כותב שיש מצוה ליראה מה' ויראה זו היא רוממותו, ואילו בהל' תשובה פרק י,א-ב כותב רבנו שלא ראוי לעבוד את ה' מיראה, ושם כותב מארי שאין אצל רבנו יראת רוממות,
א. לכאורה לא מובנים לי דברי מארי ע"פ הכתוב בפרק ב'.
ב. כיצד יובנו דברי רבנו בפב' שרואה במצוה ביראה מול דבריו שלא ראוי לעבוד את ה' מיראה?
תודה רבה וכל טוב.