שימוש בתוספי מזון בשבת, האם אסור משום גזירת שחיקת סמנים?

שאל השואל מה הוא להשתמש בתוספי מזון שהם באים בגלולות כמו ויטמין C, כמו ויטמין D וכל מיני סוגי תוספי מזון כאלה? האם מותר ביום שבת להשתמש בהם או שמה? הדבר אסור מדין גזירת שחיקת סמנים והתשובה לנו דעתנו נראה שהדבר מותר ואין בזה גזירה משום שחיקת סמנים כידוע אסור לאדם בריא שמצטער שיש לו כאבים לקחת תרופות ביום שבת גזרה שמה ישחק סמנים כי התרופה בדרך כלל שוחקים אותה, מערבבים אותה בכל מיני מרכיבים ואז צורכים אותה. ובאותם ימים התעשייה של התרופות הייתה אישית, כלומר לצורך כל חולה וחולה. ולכן גזרו שאם יתירו לאדם בריא שיש לו כאבים להשתמש בתרופות ביום שבת. גזרה שמה יגיע לשחוק סמנים ביום שבת. והרי שחיקת סמנים ביום שבת היא מלאכה אסורה כי אסור לטחון ביום שבת. אבל אדם שהוא חולה אפילו חולה שאין בו סכנה מותר לו לקחת תרופות. כיוון שהרי לא גזרו חכמים באיסור דרבנן לגבי חולה שאין בו סכנה. כי חולה שאין בו סכנה מותר לעבור על איסור דרבנן כדי לרפא אותו. כגון לומר לגוי לטפל בו ואמירה לגוי אסורה מדרבנן. אז חז"ל לא העמידו את דבריהם שהם בבחינת גזירה במקום שיש חולי אלא רק במקום שיש צער ויש כאב. שלא לומר שה תעשייה של התרופות בימינו עברה שינוי מן הקצה אל הקצה. היא כבר איננה תעשייה אישית ביתית אלא תעשייה ציבורית מבוכרת על ידי גורמים בריאותיים מקצועיים. כך שבני אדם בדרך כלל לא מתעסקים בלהכין להם את רפואותיהם. אבל נכון הגזירה היא גזרה והיא מחייבת אותנו גם אם כבר מבחינת המציאות כבר היא לא כל כך רלוונטית עד שיבוא בדין גדול שהוא אשר מוסמך להורות שאין כבר מקום במציאות חיינו לגזירה הזו אבל אין ספק בדבר שזהו שיקול בשעה שמורא ראה נשאל שאלה הוא לוקח בחשבון גם את העניין הזה שעד כמה ה הגזירה הזו היא רלוונטית או לא. לאחר דברי רק כאלו נוכל לקרוא את ההלכה בדברי רבנו פרק 21 מהלכות שבת. הלכה ככאכב אומר רבנו, הצריך לדוק פלפלים וכך יוצא בהן, לתן לתוך המאכל בשבת, הרי זה כוטש ביד הסכין, הרי זה כוטש ביד, ביד הסכין ובקערה, אבל במחתשת חייב מפני שהוא טוחן. לפי כך אסור לבריא להתרפות בשבת. שמתם לב? הגזירה היא על הבריא. לא על החולה אסור לבריא להתרפות בשבת גזרה שמה יש חק סמנים אז איך אפשר בריא בלהתרפות אלא בריא שסובל ממחושים מכאבים אצלו יש את הגדר של גזירה שמה יצחק סמנים אבל אדם שהוא חולה זה מותר כיצד לא יאכל אותו אדם בריא שזקוק לסילוק מחושים לא יאכל דברים שאינן מאכל בריאים כגון אזובין ופואה ולא דברים המשלים כגון לענה וכיוצא בהן וכן לא ישתה דברים שאין דרך הבריאים לשתותן כגון מים שבשלו בו סמנים ועשבים כי כל אלה אין דרך הבריאים לשתותם או לאכלם אז הם אסורים בגלל עניין גזרה שמש חקסמנים לעומת זאת בהלכה כב נאמר אוכל אדם אוכלים ומשקין שדרך הבריאין לאוכלן ולשתותן כגון הכוסבר והקישוט והאזוב אף על פי שהם מרפאין ואכלן כדי להתרפות בהן מותר הואיל בהן מאכל בריאים כלומר אם יש מאכל בריאים שאומרים לו לאדם אתה סובל מכאבים אלו ואלו קח את המאכל הזה וזה מועיל לך והוא לוקח את זה כדי להתרפא כדי בשביל ריפוי אבל מאחר ואותו מאכל קוזבר למשל כזברה אומרים לה תשמע בשביל הכאב הזה הקסברה היא מצוינת היא מסלקת את הכאב הזה והוא לוקח את זה בשביל לסלק את הכאב מאחרברה היא מאכל הבריאים אין מקום להכליל אותה בגזירה שמה יש חץמנים ומותר אוכל אדם אוכלין ומשקין שדרך הבריאים לאוכלן ולשתותן כגון הכוסבר והקישוט ואז אף על פי שאין מרפאין ואכלן כדי לתרפות ואין מותר הועיל והן מאכל בריאים שתה חלטית מקודם השבת והרי הוא שותה והולך מותר לשתותו בשבת במקומות שנהגו הבריאים לשתות החלטית ושותוטין זה טוס המצרי בכל מקום וכן שמנים שדרך הבריאים לצוך בהן וכולי ומרן השולחן ערוך גם כן סימן שכח אור החיים סעיף לז כל אוכלים ומשקין שהם מאכל בריאים מותר לאוכלן ולשתותן לרפואה אף על פי שהם קשים לקצת בריאים ומוחם מלתה דלרפואה עביד אפילו אחר שרה וכל שאינו מאכל ומשקה בריאים אסור לאכלו לשתותו לרפואה ודווקא מי שיש לו מחוש בעלמה והוא מתחזק והולך בריא אבל אם אין לו שום מחוש מותר וכן אם נפל למשקב שרה ובכן כך לאור ההלכות האלה ניתן לומר תוספי המזון הללו אף שהם שחוקים ונראים כמו תרופות כמו כדורי תרופות כמו גלולות של תרופות מאחר והם מאכל הבריאים והראיה שהם נצרכים בלי מרשם. יש תרופות שאסור לבטא מרכחת או לבטא טבע לשוק אותם בלי מרשם. הללו שזקוקות למרשם ניתן לבוא לומר שהם מאכל החולים, לא מאכל הבריאים. אבל הללו שניתן לצרוך אותם בלי מרשם, לכאורה הם בהגדרה של מאכל הבריאים ואז מאחר והם מאכל הבריאים מותר לצרוך אותם מותר להשתמש בהם אף על פי שהאדם לוקח תוספי מזון זה וזה וזה לפי המלצת רופא הוא אומר לו זה יכול להועיל לך לחולי זה זה יכול להעיל לך לצער זה מותר אין בזה גזירת משום שחיקת סמנים כי כאמור זה על הבריאים ולא מבעיה שאם לאדם יש חולי לא רק צער למשל אדם סובל מחוסר בדם אדם סובל מחוסר ברזל אדם סובל מלחץ דם או כל מיני דברים כאלה אלה הם חוליים זה אפילו מותר ביום שבת לקחת גלולות תרופתיות לא רק תוספי מזון כי הרי אמרנו שהגזירה לקחת גלולות תרופתיות הם רק על בריאים שסובלים ממחושים ולא על חולים. ולכן כל שכן וכל שכן שבני אדם שסובלים מחולאים מסוימים ומומלץ להם לקחת תוספי מזון שוודאי ודאי מותר להם לקחת את זה ואינם בכלל הגזירה אלא אפילו אדם שלא לוקח את זה בשביל חוליים אלא מומלץ שזה בריאות מונע חוליים וכאלה דברים נראים הדברים שלפי רבנו ולפי מרן ההיתר הוא ברור ואין בו שום איסור אלא שבגלל כמה דעות של פוסקים שהחמירו אז השמירת שבת כהלחתה מתנסח בדרך הזו בפרק לד מהלכות משמירת שבת ככתה חלק א' הלכה כ הוא כותב, אסור לאדם לקחת ויטמינים או שמן דגים בשבת אפילו אם הוא רגיל לקחתם מדי יום ביומו אלא אם כן הוא חולה אף שאין בו סכנה אולם במקומות שבהם רגילים לקחת ויטמינים בכל ארוחה יש מכירים לקחתם גם בשבת ויש מחמירים מלקחתם אלא אם כן הויטמינים באים קטע חליף למזון מסוים שמתם לב? כיצד הוא מתפטל וכל זאת בגלל כמה דעות של פוסקים אחרונים שהחמירו בעניינים מסוימים אז הוא מתפטל ואומר אסור לאדם לקחת ויטמין עם או שמן דגים בשבת אפילו אם הוא רגיל לקחתם מדי יום ויומו והרי רבותיי כדורים גלולות נגד כ בים לא רק נגד חולאים אם הוא כבר צורך אותם במחול מותר לו להמשיך בשבת ורק בשבת אסור לו להתחיל וכאן הוא אומר אפילו אם הוא רגיל כחתם מדי יום ביומו והרי ויטמינים כאלה מאכל בריאים אז יש קושי אלא אם כן הוא חולה והרי לחולה אפילו כדורים מותרים אף שאין בו סכנה אולם במקומות שבהם רגילים לקחת ויטמינים בכל ארוחה יש מכירים לקחת אותם אפילו בשבת. אז ולכן אותם אלה שלוקחים תוספי מזון מאחר והיו אחי הם משתמשים בהם בטור תוספי מזון קבועים בארוחות אז גמרנו גם לפי שמירת שבת כלחטה הם מותרים והוא כותב בהערה ה וגם מהקרשה זוך שמעתי בכל זה דווקא שלוקח את הויטמינים כתחליף למיני מזון כי אז גם הרס חשיב כמאכל, אבל לא כשלוקח אותם לחיזוק מסגו. שוב, גם לענו דעתנו אפילו עניין הזה שחיזוק מסכו מותר, כי כאמור זה מאכל בריאים. מדוע יש להבקיע אותו, להכניס אותו לתוך איסור? ויש מחמירים לקחת, אלא אם כן הוויטמנים באים לתחליף ממזון מסוים. וכבר אמרנו גם בלי שהוא תחליף למזון, אלא תוספי מזון. מאחר וזה אכל בריאים ולו דווקא לחולים ומאחר וזה דבר שהוא לוקח אותו גם ביום חול וגם ביום שבת מותר ואינו נכלל בכלל ה בכלל הגזירה רבי חניה