האם בשיקולי הפסיקה רשאים להתחשב בעובדה שבימינו החשש לשחיקת סמנים כמעט ולא קיים?
הניתן להגדיר את התוספים כמאכלי הבריאים שלדעת הרמב"ם והשו"ע מותר להשתמש בהם בשבת גם לצרכי רפואה?
האם ההיתר לשימוש בתוספי מזון בשבת מותנה ביעודם רק כשהם משמשים כתחליף מזון ולא כמחזקים?
28/11/09 י"א כסלו התש"ע
המקור הוא ניתוח הלכתי של השימוש בתוספי תזונה בשבת. הוא דן בשאלה האם מותר לצרוך ויטמינים ותוספים אחרים בשבת, לאור האיסור ההלכתי העתיק על שחיקת סממנים. הדיון בוחן את ההבחנה בין חולים ובריאים, ובין תרופות ומאכלי בריאות. המסקנה היא שתוספי תזונה הנצרכים כמאכל בריאים מותרים לשימוש בשבת, במיוחד אם הם נלקחים באופן קבוע או מומלצים על ידי רופא.
קובץ שמע - מלא
תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק"
המסמך עוסק בשאלה ההלכתית האם מותר להשתמש בתוספי מזון (כגון ויטמין C, ויטמין D) ביום שבת. התשובה המתגבשת מתוך רוב חלקי הטקסט היא שמותר, תוך התייחסות לדין "גזירת שחיקת סמנים".
נושאים מרכזיים:
- גזירת שחיקת סמנים: הטקסט מסביר את מקור הגזירה, שאוסרת על אדם בריא הסובל מכאבים לקחת תרופות ביום שבת מחשש שיגיע לטחון סממנים (מרכיבי תרופות) ביום שבת, פעולה שהיא מלאכה אסורה. הגזירה נבעה מכך שבעבר הכנת התרופות הייתה אישית וביתית.
- ציטוט: "כידוע אסור לאדם בריא שמצטער שיש לו כאבים לקחת תרופות ביום שבת גזרה שמה ישחק סמנים כי התרופה בדרך כלל שוחקים אותה, מערבבים אותה בכל מיני מרכיבים ואז צורכים אותה."
- הבחנה בין בריא לחולה: הטקסט מדגיש שהגזירה של שחיקת סמנים חלה רק על אדם בריא הסובל מכאבים, אך לא על חולה (אפילו חולה שאין בו סכנה). לחולה מותר לקחת תרופות ביום שבת, כיוון שחכמים לא החמירו באיסור דרבנן במקום שיש חולי.
- ציטוט: "אבל אדם שהוא חולה אפילו חולה שאין בו סכנה מותר לו לקחת תרופות. כיוון שהרי לא גזרו חכמים באיסור דרבנן לגבי חולה שאין בו סכנה."
- שינויים בתעשיית התרופות: הטקסט מציין שהתעשייה כיום אינה אישית אלא ציבורית ומבוקרת, ולכן החשש המקורי של הגזירה פחות רלוונטי. עם זאת, מצוין שהגזירה עדיין מחייבת עד שתבוא הוראה מפורשת מבית דין גדול לשנותה.
- ציטוט: "שלא לומר שה תעשייה של התרופות בימינו עברה שינוי מן הקצה אל הקצה. היא כבר איננה תעשייה אישית ביתית אלא תעשייה ציבורית מבוכרת על ידי גורמים בריאותיים מקצועיים."
- תוספי מזון כ"מאכל בריאים": הטענה המרכזית להתרת השימוש בתוספי מזון היא שהם נחשבים כ"מאכל בריאים" מכיוון שהם נצרכים ללא מרשם רופא. תרופות הדורשות מרשם נחשבות יותר כ"מאכל חולים".
- ציטוט: "ניתן לומר תוספי המזון הללו אף שהם שחוקים ונראים כמו תרופות כמו כדורי תרופות כמו גלולות של תרופות מאחר והם מאכל הבריאים והראיה שהם נצרכים בלי מרשם."
- היתר לשימוש בתוספי מזון גם לצורך מניעה או המלצת רופא: הטקסט מרחיב וטוען שמותר להשתמש בתוספי מזון גם אם אדם לוקח אותם בהמלצת רופא לצורך מניעת מחלות או לחיזוק כללי, כיוון שהם עדיין מוגדרים כמאכל בריאים.
- ציטוט: "אבל הללו שניתן לצרוך אותם בלי מרשם, לכאורה הם בהגדרה של מאכל הבריאים ואז מאחר והם מאכל הבריאים מותר לצרוך אותם מותר להשתמש בהם אף על פי שהאדם לוקח תוספי מזון זה וזה וזה לפי המלצת רופא הוא אומר לו זה יכול להועיל לך לחולי זה זה יכול להעיל לך לצער זה מותר אין בזה גזירת משום שחיקת סמנים כי כאמור זה על הבריאים."
- הלכות שבת (רמב"ם, שולחן ערוך): הטקסט מביא ציטוטים מהרמב"ם (הלכות שבת, פרק כא) ומהשולחן ערוך (אורח חיים, סימן שכח) כדי לבסס את ההיתר לאכול ולשתות מאכלים ומשקאות שדרך הבריאים לאוכלם ולשתותם, אפילו אם הם מרפאים או נאכלים/נשתים לצורך רפואה.
- ציטוט מהרמב"ם: "לפי כך אסור לבריא להתרפות בשבת. שמתם לב? הגזירה היא על הבריא."
- ציטוט מהשולחן ערוך: "כל אוכלים ומשקין שהם מאכל בריאים מותר לאוכלן ולשתותן לרפואה אף על פי שהם קשים לקצת בריאים ומוחם מלתה דלרפואה עביד אפילו אחר שרה וכל שאינו מאכל ומשקה בריאים אסור לאכלו לשתותו לרפואה ודווקא מי שיש לו מחוש בעלמה והוא מתחזק והולך בריא אבל אם אין לו שום מחוש מותר."
- דעת "שמירת שבת כהלכתה": הטקסט מביא את דעת "שמירת שבת כהלכתה" שמחמיר יותר ואוסר לקחת ויטמינים או שמן דגים בשבת, אלא אם כן האדם חולה או שהוויטמינים באים כתחליף למזון מסוים. הטקסט מציין שהמחבר של "שמירת שבת כהלכתה" נקט בגישה מחמירה זו בעקבות דעות של פוסקים אחרונים.
- ציטוט מ"שמירת שבת כהלכתה": "אסור לאדם לקחת ויטמינים או שמן דגים בשבת אפילו אם הוא רגיל לקחתם מדי יום ביומו אלא אם כן הוא חולה אף שאין בו סכנה אולם במקומות שבהם רגילים לקחת ויטמינים בכל ארוחה יש מכירים לקחתם גם בשבת ויש מחמירים מלקחתם אלא אם כן הויטמינים באים קטע חליף למזון מסוים."
- דחיית ההחמרה של "שמירת שבת כהלכתה": כותב הטקסט מביע את דעתו החולקת על ההחמרה של "שמירת שבת כהלכתה" וטוען שאף לצורך חיזוק הגוף מותר להשתמש בתוספי מזון ביום שבת, כיוון שהם מוגדרים כמאכל בריאים.
- ציטוט: "שוב, גם לענו דעתנו אפילו עניין הזה שחיזוק מסכו מותר, כי כאמור זה מאכל בריאים. מדוע יש להבקיע אותו, להכניס אותו לתוך איסור?"
רעיונות חשובים:
- הבנת הרציונל של גזירת שחיקת סמנים והתנאים בהם היא חלה (אדם בריא הסובל מכאבים).
- ההבחנה ההלכתית החשובה בין בריא לחולה בנוגע לשימוש בתרופות בשבת.
- התייחסות לשינויים הטכנולוגיים בתעשיית התרופות והשלכותיהם על רלוונטיות הגזירה.
- ההגדרה של תוספי מזון כ"מאכל בריאים" כנימוק עיקרי להתרת השימוש בהם בשבת.
- קיומן של דעות שונות בקרב הפוסקים בנוגע לשימוש בתוספי מזון בשבת, כפי שמודגם בהבאת דעת "שמירת שבת כהלכתה".
- ההדגשה על כך שבמקומות בהם נהוג לצרוך ויטמינים כחלק משגרת הארוחות, יש מקום להקל גם לדעות המחמירות.
בסופו של דבר, הטקסט נוטה להקל ולאפשר שימוש בתוספי מזון ביום שבת, תוך הסתמכות על ההגדרה שלהם כ"מאכל בריאים" ועל ההלכות המתירות אכילה ושתייה של מאכלים ומשקאות בריאים לצורך רפואה או מניעה. עם זאת, הוא מציין את קיומן של דעות מחמירות בנושא.
Question1
מה הדין לגבי נטילת תוספי מזון (ויטמינים, שמן דגים וכו') בשבת?
Answer1
באופן עקרוני, מותר ליטול תוספי מזון בשבת, מאחר והם מוגדרים כ"מאכל בריאים". הגזירה שלא ליטול תרופות בשבת (גזירת שחיקת סממנים) נועדה לאסור על אדם בריא הסובל ממחושים ליטול תרופות, שמא יטחן סממנים. תוספי מזון הנצרכים ללא מרשם רופא נחשבים למאכל בריאים, ולכן מותר ליטול אותם. אולם יש פוסקים שמחמירים, במיוחד אם נוטלים אותם רק לחיזוק ולא כתחליף למזון.
Question2
מהי "גזירת שחיקת סממנים" ומדוע היא רלוונטית לשבת?
Answer2
גזירת שחיקת סממנים היא איסור דרבנן, שאוסר על אדם בריא הסובל מכאבים ליטול תרופות בשבת. הסיבה לגזירה היא חשש שמא יגיע האדם לשחוק סממנים (לתחון תבלינים או עשבים) כדי להכין את התרופה, דבר האסור בשבת משום מלאכת טוחן.
Question3
האם האיסור ליטול תרופות בשבת חל גם על חולים?
Answer3
לא. חכמים לא גזרו על איסור דרבנן במקום שיש חולי (אפילו חולי שאין בו סכנה). לכן, חולה רשאי ליטול תרופות בשבת, ואף מותר לומר לגוי לעשות עבורו מלאכה האסורה מדרבנן כדי להתרפא.
Question4
מה ההבדל בין "מאכל בריאים" ל"דברים שאינם מאכל בריאים" לעניין נטילה בשבת?
Answer4
"מאכל בריאים" הם דברים שבדרך כלל אוכלים או שותים גם כשבריאים, כמו כוסברה, קישואים, או שמן שדרך הבריאים לסוך בו. מותר לאכול או לשתות אותם בשבת גם אם עושים זאת לצורך ריפוי, כי הם נחשבים למאכל רגיל. "דברים שאינם מאכל בריאים" הם דברים שרק חולים אוכלים או שותים, כמו תרופות מסוימות, ואותם אסור ליטול בשבת (אלא אם כן מדובר בחולה).
Question5
אם רופא המליץ לי ליטול תוספי מזון מסוימים בגלל בעיה רפואית, האם מותר לי ליטול אותם בשבת?
Answer5
אם מדובר בבעיה רפואית ממשית (חולי), מותר ליטול את תוספי המזון בשבת, גם אם הם באים בצורת גלולות. אם מדובר רק בהמלצה לשיפור הבריאות או מניעת מחלות, הדבר נחשב למאכל בריאים, ולכן מותר ליטול אותם.
Question 6
האם יש הבדל אם אני רגיל ליטול את תוספי המזון באופן קבוע?
Answer6
יש פוסקים הסבורים שאם אדם רגיל ליטול תוספי מזון מדי יום ביומו, מותר לו להמשיך לעשות זאת גם בשבת. אחרים מחמירים ואוסרים, אלא אם כן התוסף הוא תחליף למזון מסוים.
Question 7
מה עושים אם יש מנהג מקומי ליטול ויטמינים עם כל ארוחה?
Answer7
במקומות שבהם רגילים ליטול ויטמינים בכל ארוחה, יש המתירים ליטול אותם גם בשבת.
Question 8
האם יש להחמיר בנטילת תוספי מזון בשבת אם נוטלים אותם רק לחיזוק הגוף ולא כתחליף למזון?
Answer 8
יש פוסקים שמחמירים יותר בנטילת תוספי מזון בשבת אם מטרתם רק לחזק את הגוף, ולא כתחליף למזון. לדעתם, אם מדובר רק בחיזוק הגוף, יתכן שהם אינם נחשבים "מאכל בריאים" ולכן יש להימנע מליטול אותם בשבת. עם זאת, יש הסוברים שאם הם נחשבים "מאכל בריאים", מותר ליטול אותם גם לצורך חיזוק
קובץ שמע - TXT
091127hy.txt
(10.83 KB)