הרמב"ם פסק שאין לטלטל אותו בשבת למרות שרוח חיים באפיו מפני שנחשב כמת, מה עומד מאחורי פסיקה זו?
האם השתנו הטבעים מאז ועד היום או נשתנו התיאוריות המדעיות בנושא "תינוק שנולד לשמונה"?
האם קביעת הלכה על בסיס תיאוריות מדעיות מעודכנות אינה רצויה כאשר היא לכאורה עוקרת דין התלמוד?
מסמך תדרוך: דינו של תינוק שנולד בחודש השמיני בימינו
מקור: קטעים מתוך "הטקסט שהודבק" (להלן: המקור)
תאריך: 15 במאי 2024 (תאריך יצירת מסמך זה)
נושא מרכזי: הדיון ההלכתי סביב דינו של תינוק שנולד בחודש השמיני להריון, בדגש על שינוי ההתייחסות ההלכתית לאור התקדמות המדע.
נקודות עיקריות וציטוטים מהמקור:
- הגישה התלמודית והפסיקה המוקדמת:
- חכמי המשנה והתלמוד התייחסו לולד שנולד לאחר שמונה חודשי הריון כ"ולד שאיננו יכול להתקיים".
- הם קבעו שאם נולד לשבעה חודשים - מתקיים, לשמונה - אינו מתקיים, ולתשעה - בוודאי מתקיים.
- רבנו (הרמב"ם) היה מבין הפוסקים שפסקו להלכה ש"אין מחללין עליו את השבת עלילות כזה שנולד לשמונה חודשי הריון ושאסור אפילו לטלטלו כי הוא כמו אבן עד כדי כך למרות שיש נשמת חיים באה פה הוא נחשב למת ועשו לטלטלו ומטבע דברים בוודאי וודאי שלא מלים אותו ביום שבת".
- גישה זו ראתה בתינוק שנולד בחודש השמיני כמי שאין לו קיום ודינו כמת לעניין חילול שבת ומילה בשבת.
- גישות חלוקות בפסיקה התלמודית:
- חשוב לציין ש"אפילו הדין התלמודי לא נפסק על ידי כל הפוסקים באותה שיטה".
- יש פוסקים שאמרו שמותר לחלל שבת עבור תינוק שנולד בחודש השמיני, בטענה ש"סוף סוף אינו יוצא מקרל ספק כוח נפש מחלים את השבת".
- היו שחילקו בין מלאכות דרבנן למלאכות דאורייתא לעניין הטיפול ביילוד כזה.
- יש שטענו שגם בזמן התלמוד, האיסור לחלל שבת נאמר רק כאשר התינוק נראה "מוטל כאבן או שוכב דומם ללא תנועה ולא בכי", אך אם ניכר בו סימן חיים כלשהו, היה מותר לחלל שבת גם לפי חלק מהגישות התלמודיות.
- אתגר ההלכה המודרנית לאור המדע:
- "אנחנו היום נאלצים גם לתת הסבר לדין התלמודי וגם להתמודד עם מה ש שאלה הלכתית כיצד ננהג בימינו. זאת משום שהמדע בין ימינו דוחה מכל וכל את התיאוריה הזו שולד בן שמונה לא מתקיים. ואדרבה ואדרבה ישנם פגים ממש בחודשים הראשונים ומקיימים אותם באמצעות האינקובטור".
- המדע המודרני מוכיח שתינוקות רבים שנולדים בחודש השמיני לא רק שמתקיימים אלא אף פגים שנולדו מוקדם יותר יכולים לשרוד בעזרת טיפול רפואי.
- עולה השאלה כיצד ניתן לגזור "כליה" על תינוק שנולד בחודש השמיני על בסיס טענה מדעית שכיום אינה תקפה.
- הסברים לתיאוריה התלמודית:
- הוצע הסבר רציונלי לתיאוריה העתיקה, לפיו קיימים "שני מסלולי התפתחות לתינוק: מסלול התפתחות רגיל והוא זה שנולד בן תשעה חודשים ואם הוא נולד לשמונה חודשים הוא טרם בשל והוא לא מתקיים ויש מסלול התפתחות מזורז וזה הנולד בן שבעה".
- ההנחה הייתה שאם התינוק לא נולד בשבעה חודשים (סימן למסלול מזורז), אלא בשמונה, סימן שהוא במסלול רגיל אך נולד בטרם עת ולכן לא יתקיים.
- פסיקת גדולי הפוסקים בדור האחרון:
- "ממש זית גדולה מאוד של גדולה הפוסקים החזון איש הרב משה פיינשטיין הרב שלמה זן מן אוירבך הרב בוזנר הרב וייס ממש חזית גדולה של גדולי הפוסקים טוענים שיש לחלל עליו את השבת בניגוד לדין התלמודי כי הם טוענים או נשתנו טבעים או נוצר מצב שהיום באמת זה לא חילול שבת אלא זה חילול שבת בשביל לצורך החיים".
- רוב גדולי הפוסקים בדור האחרון פסקו שיש לחלל שבת עבור תינוק שנולד בחודש השמיני, לאור השינויים במציאות הרפואית.
- התייחסות הרמב"ם עצמו לספק:
- אפילו הרמב"ם, שאימץ את הגישה המחמירה בתלמוד, כתב בפירוש המשנה (מסכת שבת): "ודע שהנולד שנפל בו ספק אם נולד בחודש השביעי וובר קיימה או בשמיני שעל הרוב אינו מתקיים הרי זה נמול בשמיני שחל בשבת".
- מכאן עולה שגם הרמב"ם לא קבע באופן מוחלט שכל הנולדים בחודש השמיני אינם מתקיימים, אלא רק "על הרוב". במקרה של ספק (שביעי או שמיני), התיר למול בשבת.
- ההלכה נקבעת על פי הרוב המשתקף במציאות:
- המקור מציין ש"אף אנו אומרים בעקבות דבריו אלו של רבנו מאחר ובימינו הרוב שנולדים בן שמונה מתקיימים אם כן איפה יש למול אותו בשבת כי רבנו לימד אותנו במור מבוכים ובעוד כמה מקומות שכל הדינים בין דאורייתא ובין דרבנן נקבעים על פי הרוב הרוב היא המשכף הוא המשקף את המציאות".
- מאחר והמציאות כיום היא שרוב התינוקות שנולדים בחודש השמיני מתקיימים, יש למול אותם בשבת ביום השמיני ללידתם, אלא אם ישנם סימנים רפואיים אחרים המעידים על בעיה.
- שינוי ההלכה בעקבות שינוי במדע:
- "חרב הדין התלמודי ואין זה נקרא שאנו עוקרים הלכה אלא זוהי הלכה שהייתה אז בהתאם למציאות או לתיאוריה מדעית שהייתה רובחת אז כביש רבנו אמר לנו בקידוש החודש כל תיאוריה מדעית שמתבטלת כל הלכה שנשענת על התיאוריה המדעית תשתנה לא כי ההלכה מותעת אלא כי השתנתה התיאוריה המדעית".
- ההלכה אינה בטלה, אלא מותאמת למציאות המשתנה ולאור ההבנות המדעיות העדכניות ביותר.
מסקנה:
הדיון ההלכתי סביב דינו של תינוק שנולד בחודש השמיני עבר שינוי משמעותי לאורך הדורות. הגישה התלמודית והפסיקה המוקדמת ראו ביילוד כזה כמי שאינו בר קיום, ולכן לא התירו לחלל עליו את השבת או למולו בשבת. עם זאת, כבר בתקופה התלמודית היו גישות שונות בנושא. לאור ההתקדמות המדעית והעובדה שכיום רוב התינוקות שנולדים בחודש השמיני מתקיימים, רוב גדולי הפוסקים בדור האחרון פסקו שיש לחלל שבת עבורם ולמול אותם בשבת ביום השמיני ללידתם. פסיקה זו מתבססת גם על עקרון הלכתי שההלכה נקבעת על פי הרוב והמציאות, כפי שהורה הרמב"ם עצמו