קטן האומר "הנרות הללו", האם מוציא את הבוגרים ידי חובת ברכות החנוכה?

שאל השואל ואמר ימי החנוכה מתקרבים ובאים האם הוא רשאי לתת לבנו שיאמר את הנרות הללו בזמן שהוא עצמו עוסק בהדלקת נרות חנוכה. כלומר, האבא שהוא בוגר הוא יברך על הדלקת נר חנוכה ויליק שעשה ניסים לאבותינו וביום הראשון שחיינו אבל במהלך ההדלקה יתן לבנו הקטן לומר את הנרות הללו או אפילו לשיר את הנרות הללו האם זה אפשרי או שמה צריך שאדם בוגר יאמר את הנרות הללו שהרי ילד קטן שהדליק את נרות חנוכה אין הגדולים יוצאים לידי חובה בהדלקה זו כי הוא איננו מחוייב רק מטעם חינוך ומטבע הדברים גם לא יברך אלא החייב הוא שמברך ואם כן האם אמירת הנרות הללו שבט ערך לברכות שמברכים על נרות חנוכה ונאסור על הקטן לאומרם או שמה ניתן להקל וכאמור שהקטן יאמר את הנרות הללו או אפילו ינעים בזמר את אמירת הנרות הללו תשובה אפשר בהחלט לעודד את הילד הקטן לומר את הנרות הללו או אפילו לומר אותם בזמר כי אמירת הנרות הללו לא בא זכרם לא בא זכרוש של הקטע הזה של של התוכן הזה לא בתלמוד בבלי ולא בתלמוד ירושלמי לא בריף ולא בהרמב"ם רבנו לא זכר כלל את האמירת הנרות הללו ולא אלא הנרות הללו מופיע במסכת סופרים ובדרך כלל החינו האשכנזים מושפעים יותר מאיתנו מהתכנים או מהמנהגים הנזכרים במסכת סופרים. אבל משהו מעניין שלמרות שזה נזכר במסכת סופרים, ראשוני הראשונים של חכמי אשכנז לא אמרו את הנרות הללו, שהרי זה לא נמצא ברשי ולא אצל תלמידיו ולא אצל רבי יצחק אור זרוע וכן כל חכמי הראשונים השל אשכנז לא נמצא אצלהם ואנחנו לעומת זאת מוצאים אצל חכם גדול מחכמי הראשונים שהוא נהג לאומרו הוא המערם מרוטנבורג התור רבי יעקב בן הראש מביא באור החיים סימן תרעו והוא אומר בסופו גרסינן מסכת סופרים המדליק אחר שהדליק אומר הנרות הללו אנו מדליקים ומביא את הנוסח ומסיים הוא אומר וכך היה נוהג הרב מאיר מרוטנבורג ואדוני אבי הראש זכר הברכה כלומר שהמקור לאמירת הנרות הללו אשכנז זה מנהגו של הרב מאיר מרוטנבורג זה מר מרוטנבורג ואביו של התור שהוא הראש והראש הוא תלמידו של מהרם מרוטנבורג ובאמת בבית יוסף כתוב כתבו כתבו הראש בפרק במדליקים וכתב ששמע שרבנו מאיר היה אומר אותו וכן כתוב בהגות מרדכי כלומר אנו רואים שמי שהביא את המנהג לומר את הנרות הללו זה דווקא א חוג מסוים מחכמי אשכנז זה מבית מדרשו של מהר מרוטנבורג ואז התחיל להתגלגל אצל תלמידיו הראש הוא תלמידו המרדכי הוא תלמידו ומשם זה זלג לכל יהודי אשכנז ומיהודי אשכנז זה עבר ליהודי ספרד שהרי הריף והרמב"ם לא זכרו כלל את אמירת הנרות הללו אלא זה בתקופות יותר מאוחרות כשכבר המנהג שהנהיג מהרם מרוטנבול ותלמידיו לומר הנרות הללו כאמור זה התפשט ליהודי אשכנז ומשם זה זרג ליהודי ספרד ובתקופות מאוחרות עוד יותר זה הגיע לתימן בתיקל קדמונים לא נמצא אמירת הנרות הללו ובתקרל עת חיים מחריץ אז הוא כותב עכשיו נהגו לומר הנרות הללו ומעניין בכתב יד עץ חיים שהוא בכתב יד אז יש נוסח של אמירת הנורות הללו מתוקן יש מחכים ממש מחכים על גבי מילים מסוימות שנהגו הוא לא לא לומר אותם בתימן אבל מה שחשוב ועכשיו נהגו לומר כלומר גם מהריץ מעוטט שזהו מנהג מאוחר שחדר לתימן אמירת הנרות הללו לאור הדברים האלה מבחינה הלכתית אנו יודעים שהאמירת הנרות הללו יסדו במנהג שלא היה רובח בכל בית ישראל אלא שהוא הלך והתפשט ושבמנו ניתן לומר שהוא התפשט כבר כמעט בכל קהילות ישראל. לכן מאחר וזהו הבסיס ההלכתי לאמירתו, בסיס מנהגי מאוחר כפי שתארנו אין שום סיבה למנוע מאב שרוצה לחנך את בניו הקטנים שבזמן שהוא ממשיך להדליק את הנרות יאמרו הם בקול ובנעימה את את הנורות הללו ה יש כאלה שנהגו לומר את הנרות הללו אחרי הדלקת הנר הראשון ויש כאלה אחרי תום כל הדלקת הנרות אין ירצה לנהור כך נהג אצלנו נהגו תוך כדי הדלקת נרות ואם כן כאמור בד בבד שהוא מדליק את הנרות במיוחד ככל שהימים נהיים רובים והוא עסוק בהדקה והרבה פעמים כבר קשה מאוד להדליק בגלל שלא תמיד האש נתפסת בפתילות וכולי והדור הצעיר שלא כמו דור הקודם לא תמיד אמירת הנרות הללו שגורה בפיו אלא הוא צריך להחזיק סידור אז יד אחת מחזיקה בסידור ויד אחת מטפלת בהדלקה ו מאוד מתקשה להתמודד גם עם זה וגם עם זה לכן העצה יעוצה שיתן ללדיו הקטנים לומר הנרות הללו תוך כדי שהוא מתעסק בהדל או בדרך של אמירה או בדרך של זמר וזה דבר חשוב ויפה אבל א מעניינת היא ההשערה של פרופסור שפרבר שמדוע המרם מרוטנבורג הנהיג לומר את הנרות הללו למרות שהרי היא מצויה מסכת סופרים ובכל זאת רש"י וכל החוגים שמסביב לרשי לא נהגו לומר הנרות הללו, למרות שזה נמצא במסכת סופרים. למה בכל זאת מהרם מרוטנבורג הנהיג לומר את הנרות הללו? אז הוא משאר שכיוון שחכמי פרובנס א התירו להשתמש בנרות חנוכה כדי לרא לקרוא דברי תורה, מה שנקרא תשמיש קדושה, למנות מעות מצווה בעוד שהוא ב שאסור להנות מאורן שנורת חנוכה כלל ועיקר בין תשמיש חול בין תשמיש קדושה וכיוון שבהנרות הללו כתוב כי אם לראותם בלבד אלא לראותן בלבד אז יש דגש על אלה לראותן בלבד לכן הנהיג לומר כדי לעותט שאסור להשתמש בנרות חנוכה לא רק לתשמישי חול אלא גם לתשמישי קודש השערה יפה מעניינת כדי ראות לכם לפעמים מה מקור לפעמים לאיך קוראים להדגשות מיוחדות. הדבר הזה יהיה חשוב לנו בעתיד ל שהשם יגזור עלינו בחיים ונדבר על קדושתן של הנרות של נרות חנוכה שכיצד התפתח מנהג מנהג באשנז והתגלגל לספרד ואפילו זלג גם לתימן שכבר יש קדושה בנרות חנוכה לא רק שאסור לההנות מאורן אלא שכאילו יש בשמן עצמו, בנרות השעבה עצמן בעודף ביתר אבל כאמור זהו נושא שדורש את יחסות בפני עצמה רבי חני בן גש